רבי ישראל איסר אב"ד וויניצא בעמח"ס שער המשפט

[נחוניא]

האם ידוע באיזה שנה נפטר הגאון בעל שער המשפט?

[אורח]

כב בשבט תקפ"ט [26.1.1829]. ‬
לפי רישומי מפעל הביביליוגרפיה

[מחולת המחנים]

לפי החיפושים שערכתי עד היום, לא ידוע זמן פטירתו של בעל שער משפט ושו"ת נחלת אבות.
וראה כאן
http://www.eretzhemdah.org/content.asp? ... pageid=434
מענין לדעת מה המקור של מפעל הביביליוגרפיה.

[נחוניא]

לפי החיפושים שערכתי עד היום, לא ידוע זמן פטירתו של בעל שער משפט ושו"ת נחלת אבות.
וראה כאן
http://www.eretzhemdah.org/content.asp? ... pageid=434
מענין לדעת מה המקור של מפעל הביביליוגרפיה.

האם ידוע פרטים נוספים לתולדותיו? מתי נולד? אצל מי למד? באיזה ערים כיהן ברבנות? שמות צאצאיו?

[דב בער]

שמעתי פעם שבעל שער המשפט נסע לאדמור"י החסידים והסתופף בצילם, האם נכונה שמועה זו?. ואם כן למי נסע?

[מחולת המחנים]

היה תלמידו של החוזה מלובלין.
(כשאני אומר זאת לאנשים מציבור הלומדים, קשה להם לעכל זאת כיצד ספר למדני מובהק שכזה חובר ע"י אחד מתלמידיו של רבם של החסידים).
לא ידוע לי עוד הרבה פרטים אודותיו, חוץ מספרו הגדול, אדרבה ר' נחוניא מצא נא לנו פרטים על אישיות חשובה זו.

(בכלל כדאי להעביר אשכול זה למשפחות סופרים)

[נחוניא]

היה תלמידו של החוזה מלובלין.
(כשאני אומר זאת לאנשים מציבור הלומדים, קשה להם לעכל זאת כיצד ספר למדני מובהק שכזה חובר ע"י אחד מתלמידיו של רבם של החסידים).
לא ידוע לי עוד הרבה פרטים אודותיו, חוץ מספרו הגדול, אדרבה ר' נחוניא מצא נא לנו פרטים על אישיות חשובה זו.

(בכלל כדאי להעביר אשכול זה למשפחות סופרים)

רצו"ב איזה פרטים על הקשר של הגאון בעל שער המשפט עם גדולי החסידות.
וגם כאן המקור לתאריך פטירתו של הגאון בעל שער המשפט - כ"ב שבט תקפ"ט.

[איש_ספר]

היה תלמידו של החוזה מלובלין.
(כשאני אומר זאת לאנשים מציבור הלומדים, קשה להם לעכל זאת כיצד ספר למדני מובהק שכזה חובר ע"י אחד מתלמידיו של רבם של החסידים).
לא ידוע לי עוד הרבה פרטים אודותיו, חוץ מספרו הגדול, אדרבה ר' נחוניא מצא נא לנו פרטים על אישיות חשובה זו.

(בכלל כדאי להעביר אשכול זה למשפחות סופרים)

רצו"ב איזה פרטים על הקשר של הגאון בעל שער המשפט עם גדולי החסידות.
וגם כאן המקור לתאריך פטירתו של הגאון בעל שער המשפט - כ"ב שבט תקפ"ט.

לא כתוב פה כלום על קשריו עם גדולי החסידות וכן לא כתוב פה אפילו ברמז שהיה תלמידו של החוזה.
(החוזה דיבר בשבח אפילו של ר' דוד ממאקוב...)
----
שו"ר ברשימת תלמידי החוזה שכתב ר"י לוונטשיין מסערצק ונדפסה בסוף ספר אהל הרבי (וולדן), שנמנה רי"א בין תלמידי החוזה. נותר לבדוק אם יש מקור לכך. כי מהנוסח בהסכמה כאן, לא נראה.

[הוגה ומעיין]

בני בראון, במאמרו "הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים" תרביץ עה (תשס"ו) עמ' 517 כותב:
"ר׳ ישראל איסר מוויניצה (נפטר בשנת 1829), בעל ׳שער משפט׳, אף הוא פוסק ממחנה החסידים..."
ובהערה 85: תאריך פטירתו - על פי תוכנת 'הביבליוגרפיה של הספר העברי'. על פי מקורות חסידיים, הוא ׳נסע׳ אל החוזה מלובלין ואל ר׳ משה צבי מסאווראן; ראה: צ״מ הכהן רבינוביץ׳, רבי יעקב יצחק מפשיסחא: היהודי הקדוש: זמנו, חייו ותורתו, פיוטרקוב תרצ״ב, עמ׳ מא; ח׳ ליברזון, צרור החיים, בילגוריי תרפ״ח, עמ׳ 45. תודה ליאיר הלוי, שמסר לי את שנת הפטירה, ולר׳ יהודה זייבלד, שמסר לי את המקורות על נסיעותיו אל צדיקי דורו.

[חשבונות רבים]

על פי מקורות חסידיים

למה זה לא משכנע אותי?

[הוגה ומעיין]

מה לא משכנע אותך, ההסתייגות (ומתאים א"כ לשון נקבה)? או המקורות (ומתאים א"כ לשון רבים)?

[נחוניא]

בספר "אגרות האוהב ישראל" נדפס מכתב שכתב אליו הרה"ק מאפטא בשנת תקפ"ג.
זה לא אומר שהגאון מוויניצא היה חסיד, אבל עכ"פ מסתמא גם מתנגד לא היה.

[מ.ל.]

מתוך הביוגרפיה של פרויקט השו"ת, (_על שו"ת "נחלת אבות"):

ר' ישראל איסר ב"ר זאב וולף נולד בערך בשנת תק"י (1750). הוא שימש כרב בעיר וניצא, ונחשב אחד מגדולי הרבנים בפולין בדורו. ספרו 'שער משפט' על שו"ע חו"מ נדפס לראשונה במוהילוב בשנת תק"ע-תקע"ב (1810-1812), ונחשב לאחד הספרים החשובים על חו"מ. ר' ישראל איסר נפטר בשנת תקפ"ח (1828). ספר תשובותיו 'נחלת אבות' יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ו (1866) ע"י נכדו.

[נחוניא]

ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=71

בעל שער המשפט לא היה חסיד אבל היה לו קשר עם גדולי החסידות

[נטיעות]

ראיתי ציטוט מהקדמת שער משפט שלא נמצא במהדורות שלפנינו. האם יש איזו הקדמה נוספת לספר שער המשפט שלא נדפס בדפוסים המצויים בינותינו?

[בן אליהו]

מדוע שער המשפט בהוצאת הרב שמואל אביטן אינו באוצר?

[ליבא לתיובתא]

במה הוא שימש בדיוק? כרב הקהילה האשכנזית בוניציה??

[מחולת המחנים]

במה הוא שימש בדיוק? כרב הקהילה האשכנזית בוניציה??

השער משפט היה רב בוויניצא שבאוקראינה, ולא בווינציא שבאיטליה.