משפחתו של החכם צבי

[אבן זועקת]

היה בפורום הזה פעם אשכול על משפחתו של החכם צבי? ואם לא, איך לא?

מה שידוע לי:
היה מחותן של הפנים מאירות ונכדו של השער אפרים.
בנו היעב"ץ בנו ר' נתן מברודי.
נכדו ר' יעקב מליסא הנתיבות המשפט.
גם השואל ומשיב נכד החכם צבי.
כתבו באשכול סמוך שהיה גיסו של מהר"ם גאלאנטי

אני אינני בקי כלל בנושאים האלו. יבואו נא החכמים ויכתבו.

[הסרפד]

גם ההפלאה נכד החכם צבי.

טעות

[אבן זועקת]

גם ההפלאה נכד החכם צבי.

טעות

אכן שגיתי הוד סרפדיותך. בלבול נתבלבלתי בינו להשואל ומשיב.

[ראש חכם]

גם ה'דברי חיים' היה נכד החכ"צ.

[וואס וועט זיין?]

... משפחתו של החכם צבי... אני אינני בקי כלל בנושאים האלו. יבואו נא החכמים ויכתבו

נעמט ביטע פון די אידישע וועלט פארומס

[אבן זועקת]

שכויעח.

[מחולת המחנים]

גם השואל ומשיב נכד החכם צבי.

גם בעל דברי חיים מצאנז היה מצאצאי החכם צבי, לפי זכרוני ישנה תשובה של הדברי חיים בה הוא מורה לאחד שפגע בכבודו של השואל ומשיב שיבקש ממנו מחילה, ומוסיף כי הוא מכיר את השואל ומשיב ובהיותם צאצאי החכם צבי אמנם הם קפדנים אך ממהרים לסלוח, ועל כן בוודאי יסלח לו, אינני זוכר בדיוק את הלשון.

לגבי משפחת החכם צבי והארזים הענקים שנטע בישראל - גדולי הדורות שיצאו מחלציו, יש מקום להאריך ועוד חזון למועד.

וראה פירוט ילדיו אצל ר' מאיר וונדר אלף מרגליות עמ' 390-394.
וכאן מויקיפדיה:
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.

[וואס וועט זיין?]

גם השואל ומשיב נכד החכם צבי.

גם בעל דברי חיים מצאנז היה מצאצאי החכם צבי, לפי זכרוני ישנה תשובה של הדברי חיים בה הוא מורה לאחד שפגע בכבודו של השואל ומשיב שיבקש ממנו מחילה, ומוסיף כי הוא מכיר את השואל ומשיב ובהיותם צאצאי החכם צבי אמנם הם קפדנים אך ממהרים לסלוח, ועל כן בוודאי יסלח לו, אינני זוכר בדיוק את הלשון.

לגבי משפחת החכם צבי והארזים הענקים שנטע בישראל - גדולי הדורות שיצאו מחלציו, יש מקום להאריך ועוד חזון למועד.

וראה פירוט ילדיו אצל ר' מאיר וונדר אלף מרגליות עמ' 390-394.
וכאן מויקיפדיה:
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.

נראה לענ"ד שלא פתחת את המאמר ששלחתי לעיל. דא האט איר א העתקה פון פרק יז במאמר הנ"ל.

פרק שבעה-עשר
סיכום יוצאי חלציו של ה"חכם צבי" זי"ע

א
חמשת בניו הגאונים
א. בנו הגדול - הגאון הקדוש היעב"ץ זי"ע. [בזיוו"ר, חתן הגאון רבי מרדכי הכהן כ"ץ - אב"ד דק"ק ברודא, בנו של ה"סמיכת חכמים" זי"ע. בזיוו"ש, חתן הקצין רבי נפתלי הירץ קופנהאגן מהלברשטאט. בזיווג שלישי, חתן אחיו הגאון רבי אפרים - בנו של ה"חכם צבי"].
ב. בנו השני - הגאון רבי אפרים אשכנזי מלבוב. [שם חותנו, לא ידוע לנו].
ג. בנו השלישי, הגאון רבי נתן אשכנזי - מחכמי בראד. [חתן הגאון רבי משה מבראד - אב"ד דק"ק הארחוב, מצאצאי המהר"ם מפאדווה, וחתנו של הגאון רבי מנחם מן מבראד, מצאצאי הלבוש, ומגזע הב"ח].
ד. בנו הרביעי, הגאון רבי דוד אשכנזי מיאריטשוב. [חתן הקצין רבי [גרשון] נתן מזאלקאווא, בנו של הקצין רבי בצלאל [ב"ר נתן] מוכסן מזאלקאווא].
ה. בנו החמישי, הגאון רבי אברהם משולם זלמן אשכנזי מאוסטראה - מח"ס "דברי רב משלם". [חתן רבי אהרן מאוסטראה, בנו של הקצין רבי יוזפא אוסטערער מאוסטראה].

ב
חמשת בנותיו / בעליהם - חתניו
א. בתו הגדולה - הרבנית מ' מרים ע"ה, ובעלה הגאון רבי אריה לייבוש - אב"ד דק"ק אמשטרדם, בן בנו של הרבי ר' העשיל מקראקא זי"ע.
ב. בתו השניה - הרבנית מ' רחל ע"ה, ובעלה הגאון רבי יצחק [אייזנשטאט] - אב"ד דק"ק נעשוויז וביאלה דליטא, בנו של בעל ה"פנים מאירות" זי"ע.
ג. בתו השלישית - הרבנית מ' [שרה] נחמה ע"ה, ובעלה הגאון רבי נפתלי הירץ סג"ל לאנדא הי"ד - אב"ד דק"ק פשעדבורז, [בן דודו של הגאון המפורסם בעל ה"נודע ביהודה" זי"ע].
ד. בתו הרביעית - הרבנית מ' לאה ע"ה. בעלה הראשון - שמו לא ידוע לנו - בנו של רבי חיים לייזר'ס. בעלה השני, הגאון רבי משה רוקח - אב"ד דק"ק זלאטשוב, בנו של ה"מעשה רוקח" מאמסטרדם.
ה. בתו החמישית - הרבנית מ' דבורה ע"ה, ובעלה - אשר לא נודע לנו שמו - מרבני וואהלין, נכדו של הגאון רבי יואל היילפרין - אב"ד דק"ק אוסטראה.

ג
ששה מיוצ"ח שנפטרו בילדותם רח"ל
א. בתו הבכורה - שנולדה לו מזיווגו הראשון, בעיר אויבן, ונהרגה שם בילדותה, יחד עם אמה הי"ד.
וחמשה - מזיווגו השני:
ב. הילד משה, שנולד באמשטרדם, ונפטר שם בילדותו.
ג. הילדה בת שבע, שנולדה באמשטרדם, ונפטרה שם בילדותה.
ד. ילד או ילדה, שנולד/ה באמשטרדם, ונפטר/ה שם בילדותו/ה.
ה. ילדה, שנולדה באמשטרדם, ונפטרה בילדותה בעמדין.
ו. בת הזקונים של ה"חכם צבי", נולדה באפטא, ונפטרה בילדותה בלבוב.

ד
חמשה שנחשבו בטעות כ"בניו"!
את חמשת האישים דלהלן, יחסו בטעות כ"בניו" של ה"חכם צבי" זי"ע, ה"ה:
א. הגאון רבי אליקים געציל - אב"ד דק"ק ראקאוו.
ב. הגאון רבי יצחק אשכנזי - אב"ד דק"ק חודרוב, בעל ה"טהרת הקודש".
ג. הגאון רבי משה - אב"ד דק"ק קמינקא.
ד. הגאון רבי משה אשכנזי מבראד.
ה. הגאון רבי נפתלי צבי אשכנזי, חתנו של רבי יוסף מאי מלבוב.

ה
ארבעה שנחשבו בטעות כ"חתניו"!
את חמשת האישים דלהלן, יחסו בטעות כ"חתניו" של ה"חכם צבי" זי"ע, ה"ה:
א. הגאון רבי זוסמאן - זקינו של ה"משמרת שלום" מבראהין.
ב. הגאון רבי יעקב חריף - אב"ד דק"ק לעשנוב, בנו של הגאון רבי משה חריף מלבוב.
ג. הגאון רבי מאזעס ענגיל - אב"ד דק"ק פילישווערעשוואר.
ד. הגאון רבי מרדכי כ"ץ - אב"ד דק"ק ברודא, בנו של ה"סמיכת חכמים" זי"ע.

[מקורות]

בספר עמוד העבודה יש הסכמה מ"הרב הגאון הגדול חד מרבני קשישאי קושטא קאי המקובל הפרסם על פני ארץ וחצת, ארי שבחבורה עמודא דנהורא, מופת הדור והדרו, נודע בשערים, המאיר לארץ ולדרים קדוש יאמר לו, כקש"ת מו"ה נתן נטע זלל"ה אב"ד דק"ק ראזדיל יצ"ו" שניתן בשנת תקכ"ה, ונחתם "הקטן נתן נטע בהרב ה"ה מוהר"ר יעקב אשכנזי".

יש תשובות ממנו ואליו בתשובות רבינו חיים כהן [רפראפורט], שם הוא מכונה "מחותני".

הוא נזכר גם בין הלוחמים נגד הפרנקיסטים.

הרב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא, שנולד בראזדיל, היה כנראה ממשפחתו אם לא מזרעו.

ושאלתי היא אם הוא התייחס לחכם צבי, כמו משפחת הדיינים אשכנזי בלבוב הסמוכה, ואם לא האם ידוע מקור משפחתו?

[וואס וועט זיין?]

... משפחתו של החכם צבי... אני אינני בקי כלל בנושאים האלו. יבואו נא החכמים ויכתבו

נעמט ביטע פון די אידישע וועלט פארומס

עוד מצאתי שם א ערליכע שיינע ארטיקעל ומצורף בכאן

"...לובלין, תקל"ג. צהלה ושמחה בעיר. שידוך כזה לא נשמע בישראל כבר שנים רבות. הכל מתכוננים לשמוח יחדיו בשמחת הנישואין של האלמנה הצעירה - נכדת גיסו של רב העיר, עם האלמן החשוב, שהוא לא אחר מאשר... אבי אביו של הרב...".

בירור ביחוס משפחות מרגליות ואויערבאך עד ה''חכם צבי'' זי''ע.

[רימנובער אייניקעל]

גם השואל ומשיב נכד החכם צבי.

גם בעל דברי חיים מצאנז היה מצאצאי החכם צבי, לפי זכרוני ישנה תשובה של הדברי חיים בה הוא מורה לאחד שפגע בכבודו של השואל ומשיב שיבקש ממנו מחילה, ומוסיף כי הוא מכיר את השואל ומשיב ובהיותם צאצאי החכם צבי אמנם הם קפדנים אך ממהרים לסלוח, ועל כן בוודאי יסלח לו, אינני זוכר בדיוק את הלשון.

לגבי משפחת החכם צבי והארזים הענקים שנטע בישראל - גדולי הדורות שיצאו מחלציו, יש מקום להאריך ועוד חזון למועד.

וראה פירוט ילדיו אצל ר' מאיר וונדר אלף מרגליות עמ' 390-394.
וכאן מויקיפדיה:
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.

כידוע בקש הרה"ק מצאנז שיכתבו על מציבתו מגזע החכם צבי והמרש"ל, ואמר כשהחיצונים והקליפות רואים את שמם בורחים מהם מרוב קדושתם.

[רימנובער אייניקעל]

בספר עמוד העבודה יש הסכמה מ"הרב הגאון הגדול חד מרבני קשישאי קושטא קאי המקובל הפרסם על פני ארץ וחצת, ארי שבחבורה עמודא דנהורא, מופת הדור והדרו, נודע בשערים, המאיר לארץ ולדרים קדוש יאמר לו, כקש"ת מו"ה נתן נטע זלל"ה אב"ד דק"ק ראזדיל יצ"ו" שניתן בשנת תקכ"ה, ונחתם "הקטן נתן נטע בהרב ה"ה מוהר"ר יעקב אשכנזי".

יש תשובות ממנו ואליו בתשובות רבינו חיים כהן [רפראפורט], שם הוא מכונה "מחותני".

הוא נזכר גם בין הלוחמים נגד הפרנקיסטים.

הרב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא, שנולד בראזדיל, היה כנראה ממשפחתו אם לא מזרעו.

ושאלתי היא אם הוא התייחס לחכם צבי, כמו משפחת הדיינים אשכנזי בלבוב הסמוכה, ואם לא האם ידוע מקור משפחתו?

הוא לא היה מיוצאי חלציו,רק אשת בנו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב, היתה צאצא של החכם צבי. ובדרך אגב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא,עלה לארץ ישראל והשתקע בעיה"ק צפת ומנו"כ בצפת,והישאיר צוואה שיתנו את ביתו לאחר פטירתו לחתנו הרה"ק בעל הייטב לב מסיגעט, ואם לא יעלה לא"י,שישכירו את דירתו ,ובכסף לעשות סעודת ראש חודש מידי חודש בחודשו, ולתמוך בו תלמידי חכמים,לאחר השואה כשעלה האדמו"ר מסאטמאר לארץ ישראל רצה את הדירה בתור נכד של רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל, והאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל גם רצה את הדירה שגם הוא היה מיוצאי חלציו של רבי משה דוד הנ"ל, שהרי שניהם היו נכדי הייטב לב מסיגעט חתן רבי משה דוד, למעשה הבית משפט נתנו להאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל, והיום הוא בבעלות בנו האדמו"ר מצאנז שליט"א,

[חשבונות רבים]

כתבו באשכול סמוך שהיה גיסו של מהר"ם גאלאנטי

החכם צבי היה גיסו של המהר"ם גלאנטי?? מה פתאום?!

[איטשע]

גם השואל ומשיב נכד החכם צבי.

גם בעל דברי חיים מצאנז היה מצאצאי החכם צבי, לפי זכרוני ישנה תשובה של הדברי חיים בה הוא מורה לאחד שפגע בכבודו של השואל ומשיב שיבקש ממנו מחילה, ומוסיף כי הוא מכיר את השואל ומשיב ובהיותם צאצאי החכם צבי אמנם הם קפדנים אך ממהרים לסלוח, ועל כן בוודאי יסלח לו, אינני זוכר בדיוק את הלשון.

לגבי משפחת החכם צבי והארזים הענקים שנטע בישראל - גדולי הדורות שיצאו מחלציו, יש מקום להאריך ועוד חזון למועד.

וראה פירוט ילדיו אצל ר' מאיר וונדר אלף מרגליות עמ' 390-394.
וכאן מויקיפדיה:
לחכם צבי היו 15 ילדים, מלבד בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.
1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם, בן בנו של רבי השל מלובלין.
2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
9. הרב דוד, אב"ד ירטשוב, זקנו של רבי חיים הלברשטאם.
10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
11. דבורה.
12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.

כידוע בקש הרה"ק מצאנז שיכתבו על מציבתו מגזע החכם צבי והמרש"ל, ואמר כשהחיצונים והקליפות רואים את שמם בורחים מהם מרוב קדושתם.

מנין לך זאת, "שבקש"?
ולפי זה למה לא הזכיר את המהרש"ל על מצבת בנו ר' מאיר נתן?

[נחמד מזהב]

עיין ספר פי צדיק, שלשה שריגים, שריג א, מב.

[רימנובער אייניקעל]

ובקשר לתמונה המפורסמת מהחכם צבי, היעב"ץ בנו, רבי יעקב עמדין - מספר בזכרונותיו, כי כשביקר אביו החכם צבי באנגליה, ציירו בחשאי את תמונתו בשמן, בצורה מדוייקת, עד כי בראותו הציור "נרתעתי לאחור כאילו עומד חי". עוד הוא מספר כי מציור זה "נעשו... העתקות ונמכרות ביוקר.

[אבן זועקת]

שם אימו של החכ"צ מרת נחמה (בת הגאון ר' אפרים כ"ץ) והיא העגונה המפורסמת שהתירה ר' העשיל על פי עדים ואח"כ בא בעלה ומאז לא רצה עוד להתיר עגונות.
[מגילת ספר להיעב"ץ]

[נחמד מזהב]

שם אימו של החכ"צ מרת נחמה (בת הגאון ר' אפרים כ"ץ) והיא העגונה המפורסמת שהתירה ר' העשיל על פי עדים ואח"כ בא בעלה ומאז לא רצה עוד להתיר עגונות.
[מגילת ספר להיעב"ץ]

ויודגש: צדקנית זו לא סמכה על ההיתר של הרבי ר' העשיל זי"ע ולא נישאה לאיש למרות ההיתר עוד טרם בא הרוג ברגליו ואין הקב"ה מביא תקלה וכו'

[אבן זועקת]

שם אימו של החכ"צ מרת נחמה (בת הגאון ר' אפרים כ"ץ) והיא העגונה המפורסמת שהתירה ר' העשיל על פי עדים ואח"כ בא בעלה ומאז לא רצה עוד להתיר עגונות.
[מגילת ספר להיעב"ץ]

ויודגש: צדקנית זו לא סמכה על ההיתר של הרבי ר' העשיל זי"ע ולא נישאה לאיש למרות ההיתר עוד טרם בא הרוג ברגליו ואין הקב"ה מביא תקלה וכו'

לא נראה במגילת ספר שלא סמכה על ההיתר מחמת צדיקות וכי מה צדיקות שייך כאן לא לסמוך על רשכבה"ג? אלא שאכתי היה ליבה דואב על בעלה.
ואפשר שלא שכחתו משום שהיה עדיין חי...

[שפה ברורה]

הוא לא היה מיוצאי חלציו,רק אשת בנו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב, היתה צאצא של החכם צבי. ובדרך אגב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא,עלה לארץ ישראל והשתקע בעיה"ק צפת ומנו"כ בצפת,והישאיר צוואה שיתנו את ביתו לאחר פטירתו לחתנו הרה"ק בעל הייטב לב מסיגעט, ואם לא יעלה לא"י,שישכירו את דירתו ,ובכסף לעשות סעודת ראש חודש מידי חודש בחודשו, ולתמוך בו תלמידי חכמים,לאחר השואה כשעלה האדמו"ר מסאטמאר לארץ ישראל רצה את הדירה בתור נכד של רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל, והאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל גם רצה את הדירה שגם הוא היה מיוצאי חלציו של רבי משה דוד הנ"ל, שהרי שניהם היו נכדי הייטב לב מסיגעט חתן רבי משה דוד, למעשה הבית משפט נתנו להאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל, והיום הוא בבעלות בנו האדמו"ר מצאנז שליט"א,

ראשית כל האם לא היה דין תורה בזה כלל
אמנם העיקר הוא שעיינתי עכשיו בלשון הצוואה, ומבואר שם שצוה שישכירו את הבתים, ובניו לא ידורו שם אף בשכירות, ורק אם יעלה חתנו לשם, יהיו הבתים נמסרים לו "וגם הוא יתן שכירות כרצונו, וכל השכירות הן מחתני הנ"ל הן מאחרים יתחלק לצדקה, ע"ש.
ואם כן מה היה הדין ודברים, הא לא היה באפשרי להרויח שום ממון מזה. ואם תאמר שהדו"ד היה מי יכול להחליט למי לחלוק לצדקה, גם זה אינו שמבואר שם בצוואה שמינה אפוטרופוס לזה, ע"ש.
גם בלשון הצוואה משמע שלא מסר את הבית להייטב לב רק באופן שיעלה לארץ ישראל, משא"כ אם לא יעלה בעצמו הרי הוא משאירו כמתכונתו הראשון

עכ"פ ואופן לא הבנתי כל הנידון שהיה בזה

[רימנובער אייניקעל]

הוא לא היה מיוצאי חלציו,רק אשת בנו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב, היתה צאצא של החכם צבי. ובדרך אגב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא,עלה לארץ ישראל והשתקע בעיה"ק צפת ומנו"כ בצפת,והישאיר צוואה שיתנו את ביתו לאחר פטירתו לחתנו הרה"ק בעל הייטב לב מסיגעט, ואם לא יעלה לא"י,שישכירו את דירתו ,ובכסף לעשות סעודת ראש חודש מידי חודש בחודשו, ולתמוך בו תלמידי חכמים,לאחר השואה כשעלה האדמו"ר מסאטמאר לארץ ישראל רצה את הדירה בתור נכד של רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל, והאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל גם רצה את הדירה שגם הוא היה מיוצאי חלציו של רבי משה דוד הנ"ל, שהרי שניהם היו נכדי הייטב לב מסיגעט חתן רבי משה דוד, למעשה הבית משפט נתנו להאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל, והיום הוא בבעלות בנו האדמו"ר מצאנז שליט"א,

ראשית כל האם לא היה דין תורה בזה כלל
אמנם העיקר הוא שעיינתי עכשיו בלשון הצוואה, ומבואר שם שצוה שישכירו את הבתים, ובניו לא ידורו שם אף בשכירות, ורק אם יעלה חתנו לשם, יהיו הבתים נמסרים לו "וגם הוא יתן שכירות כרצונו, וכל השכירות הן מחתני הנ"ל הן מאחרים יתחלק לצדקה, ע"ש.
ואם כן מה היה הדין ודברים, הא לא היה באפשרי להרויח שום ממון מזה. ואם תאמר שהדו"ד היה מי יכול להחליט למי לחלוק לצדקה, גם זה אינו שמבואר שם בצוואה שמינה אפוטרופוס לזה, ע"ש.
גם בלשון הצוואה משמע שלא מסר את הבית להייטב לב רק באופן שיעלה לארץ ישראל, משא"כ אם לא יעלה בעצמו הרי הוא משאירו כמתכונתו הראשון

עכ"פ ואופן לא הבנתי כל הנידון שהיה בזה

שוחחתי עם ההסטורין ידען ובקיא נפלא בתולדות הרה"ק מסאטמאר הרב שלמה יעקב געלבמאן מחבר ספרי מושיען של ישראל תולדות וסיפורי הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ואישר לי את הסיפור הנ"ל , ואמר לי שהרב בן ציון יעקובוביץ ז"ל הביא את הסיפור באריכות בספרו, ובקשר לשאילתכם מה עם דין תורה ?ועל מה היה הדין ודברים ואי הבנתכם את כל הנדון , על זה יש מאמר העולם שעל סיפור לא שואלים קושיות. ועם עובדות לא מתווכחים.

[עתניאל בן קנז]

הוא לא היה מיוצאי חלציו,רק אשת בנו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב, היתה צאצא של החכם צבי. ובדרך אגב רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טאלטשווא,עלה לארץ ישראל והשתקע בעיה"ק צפת ומנו"כ בצפת,והישאיר צוואה שיתנו את ביתו לאחר פטירתו לחתנו הרה"ק בעל הייטב לב מסיגעט, ואם לא יעלה לא"י,שישכירו את דירתו ,ובכסף לעשות סעודת ראש חודש מידי חודש בחודשו, ולתמוך בו תלמידי חכמים,לאחר השואה כשעלה האדמו"ר מסאטמאר לארץ ישראל רצה את הדירה בתור נכד של רבי משה דוד אשכנזי זצ"ל, והאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל גם רצה את הדירה שגם הוא היה מיוצאי חלציו של רבי משה דוד הנ"ל, שהרי שניהם היו נכדי הייטב לב מסיגעט חתן רבי משה דוד, למעשה הבית משפט נתנו להאדמו"ר מקלויזענבורג זצ"ל, והיום הוא בבעלות בנו האדמו"ר מצאנז שליט"א,

ראשית כל האם לא היה דין תורה בזה כלל
אמנם העיקר הוא שעיינתי עכשיו בלשון הצוואה, ומבואר שם שצוה שישכירו את הבתים, ובניו לא ידורו שם אף בשכירות, ורק אם יעלה חתנו לשם, יהיו הבתים נמסרים לו "וגם הוא יתן שכירות כרצונו, וכל השכירות הן מחתני הנ"ל הן מאחרים יתחלק לצדקה, ע"ש.
ואם כן מה היה הדין ודברים, הא לא היה באפשרי להרויח שום ממון מזה. ואם תאמר שהדו"ד היה מי יכול להחליט למי לחלוק לצדקה, גם זה אינו שמבואר שם בצוואה שמינה אפוטרופוס לזה, ע"ש.
גם בלשון הצוואה משמע שלא מסר את הבית להייטב לב רק באופן שיעלה לארץ ישראל, משא"כ אם לא יעלה בעצמו הרי הוא משאירו כמתכונתו הראשון

עכ"פ ואופן לא הבנתי כל הנידון שהיה בזה

שוחחתי עם ההסטורין ידען ובקיא נפלא בתולדות הרה"ק מסאטמאר הרב שלמה יעקב געלבמאן מחבר ספרי מושיען של ישראל תולדות וסיפורי הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ואישר לי את הסיפור הנ"ל , ואמר לי שהרב בן ציון יעקובוביץ ז"ל הביא את הסיפור באריכות בספרו, ובקשר לשאילתכם מה עם דין תורה ?ועל מה היה הדין ודברים ואי הבנתכם את כל הנדון , על זה יש מאמר העולם שעל סיפור לא שואלים קושיות. ועם עובדות לא מתווכחים.

הדיון היה כמובן למי הדירה שייכת - כלומר מיהו המשכיר, ומחליט למי לתת את הדירה. וכמובן מי מחליט על גובה השכירות וכן הלאה.
למיטב ידיעתי, הדירה מושכרת בסכום די סמלי. וכמובן לחסידי צאנז...

[שפה ברורה]

לא השבת כלום על קושייתי, כי בצוואה מוכח כי לא נתן לחתנו כח המשכיר כי אם זכות לשכור, וכבר השבתי באישי להנכד, כי מצאתי בזכור ימות עולם ח"ד [באוצר הדפים מעורבים קצת, ואחר הטורח מצאתים] שכל הענין היה שרצה לקנות את הבית שיהיה ברשותו, ולא יהיה ברשות משרד הדתות, ועכ"פ ואופן בדין תורה לא היה אפשר לבוא כלל מכח הצוואה

[פייש]

מי יודע אם זה נכון ?
שאבי החכם צבי ר' יעקב ז"ק הי' בן ר' בנימין שמעון זאב אשכנזי בן ר' יצחק בונם וואלף בן ר' שמחה בונם מייזלש מקראקא חתן הרמ"א ?
תודה למפרע

[אבן זועקת]

מי יודע אם זה נכון ?
שאבי החכם צבי ר' יעקב ז"ק הי' בן ר' בנימין שמעון זאב אשכנזי בן ר' יצחק בונם וואלף בן ר' שמחה בונם מייזלש מקראקא חתן הרמ"א ?
תודה למפרע

לכאורה טעות.

[פייש]

מי יודע אם זה נכון ?
שאבי החכם צבי ר' יעקב ז"ק הי' בן ר' בנימין שמעון זאב אשכנזי בן ר' יצחק בונם וואלף בן ר' שמחה בונם מייזלש מקראקא חתן הרמ"א ?
תודה למפרע

לכאורה טעות.

תודה רבה

[פייש]

היה כאן ציון לצפונות יג. מה הפשט?

[אבן זועקת]

היה כאן ציון לצפונות יג. מה הפשט?

ציינתי כי יש שם מאמר על יחוסו של החכ"צ אבל אח"כ ראיתי שאין שם כלום בעניין הזה. בכל אופן הרבה נתעסקו במשפחת החכ"צ ולא ראיתי מי שמעלה את האפשרות שכתבת לעיל.

[פייש]

היה כאן ציון לצפונות יג. מה הפשט?

ציינתי כי יש שם מאמר על יחוסו של החכ"צ אבל אח"כ ראיתי שאין שם כלום בעניין הזה. בכל אופן הרבה נתעסקו במשפחת החכ"צ ולא ראיתי מי שמעלה את האפשרות שכתבת לעיל.

כן כתוב בג'ני. ולא היה נראה לי אמיתי.

[נטיעות]

רבי יעקב ז"ק מווילנא אביו של ה"חכם צבי" נלב"ע בירושלים. האם מקום קבורתו מצוי וידוע כהיום הזה?

[נטיעות]

קבלתי במייל