כיון שהוזכר באשכול אחר ספר "מנהגי מהריי"ו סוליצא", נפניתי לעיין בספר זה, וחזיתי בהקדמה (הערה יג) דבר מה מעניין, כדלהלן:
"קהלת ליזענסק שהיה מספרה כעשרת אלפים יהודים הזמינוהו [למהריי"ו רובין אבד"ק סוליצא] להושיבו על כסא הרבנות שהיה אז פנוי, ונשא מדברותיו בש"ק דרשה נפלאה יותר מד' שעות, מעורבת בפלפול חריפות, דרוש הלכה ואגדה, שעשה רושם כביר על אלפי התושבים, וביום א' קיבלוהו בהסכם פה א' למנותו לאב"ד, אבל בשעת חתימת קבלתו, נודע להם שהוא נכד מהרבי ר' אלימלך זצ"ל, והיה קבלה בידם שמצאצאיו בל ישב על כסא הרבנות מליזענסק, ומטעם זה חששו לחתום קבלתו, ולא יצא הדבר לפועל".
מה טיבה של קבלה זו, והאם נזכרה עוד באיזהו מקומן?