רבנות העיירה קוסובה מקור מחצבת החזו"א

[קליינער]

).

[מתענייין]

היכן הם אותם מקורות שונים? והיכן המקור שהרב סלונימסקי היה הרב של קוסובה?
בתזמון מעניין [או שלא...] נפתח לפני יומיים בויקי' ערך על הרב שרשבסקי, ולפי מה שהבאת שם מהכיתוב שעל מצבתו בהר הזיתים הוא לא היה אלא "רב בקוסובה", יתכן שגם הרב אפשטיין וגם הרב סלונימסקי היו ג"כ רבנים במקום ולא רבני המקום.
[כמו"כ בויקי' כתבת שהרב שרשבסקי התמנה למלאות מקום חותנו הרב סלונימסקי כרבה של קוסובה בשנת תרמ"ב, מהיכן המקור?. העובודת הידועות הם שהרב שאול קצנלבוגן התמנה בשנת תרמ"ב לרבה של קוברין, ובהסכמת רוב בני העיר העביר את תפקידו לחתנו הרב קרליץ, והיה מיעוט שהתנגדו והכתירו לרב את הרב שרשבסקי]
"פ. נ.
הרב הגאון הגדול הצדיק
אחד מגדולי דור העבר
ר' מנחם מענדל בהר"ר
קלונימוס שרשבסקי
זצ"ל היה רב בעיר קוסובה
פולין
שלושה וארבעים שנה
נולד תר"ז, נפטר ח' אד"ר
תרפ"ט בירושלים עיה"ק
תנצב"ה".

[איש_ספר]

viewtopic.php?f=19&t=6980&p=61955&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%94#p61955

[תוך כדי דיבור]

רבי אפרים מרדכי הלוי עפשטיין נתמנה בקוסובה על מקומו של רבי שמעון ב"ר דוד שנפטר בתק"ל, וחתנו רבי מאיר יהודה ב"ר יהושע ממיר התמנה אחר פטירתו בתקס"ח. כמובן יש קשר משפחתי בינם לבין רבי שאול קצנלבוגן, כי רבי אפרים מרדכי היה נכד בעל הפרדס דרך בנו רבי אברהם מאיר הלוי אב"ד מוש חדש, ורבי שאול היה בן-נינו של בעל הפרדס דרך בנו רבי יצחק הלוי עפשטיין מסלונים. אבל ככל הידוע אין לזה קשר עם התמנותו של רבי שאול בקוסובה.

מן הצד יש להעיר על העניין של היווצרות שתי ה'שושלות'. רבי שאול היה רב בעיירה מתרי"ח ועד תחילת תרמ"ב כשעזב לקוברין. ובאותו הזמן שימש רבי שמואל סלונימסקי לכל היותר כדיין, כי לא נשמע מעולם שכבר אז היו שני רבנים בקוסובה (ולמעשה זה גם מוכחש כי אנו יודעים מתי אירע הפילוג, כדלהלן). רק אחרי שעזב רבי שאול, נבחר על מקומו חתנו רבי שמריהו יוסף קרליץ, אלא שחלק מבני העיירה נמנו ובחרו רב אחר, והוא לפי מסורת המשפחה רבי שמואל הנ"ל - אלא שהוא נפטר זמן לא רב לאחר מכן (בתרמ"ג), ותיכף החליפו חתנו רבי מנחם מנדל שרשבסקי.
ומדוע אירע הפילוג הזה ברבנות? אחד מתומכי הצד הראשון צייר את הדברים כך: באביב תרמ"א היה שריפה גדולה בקוסובה שבעקבותיה איבדו רוב בני העיר את נכסיהם וכבר לא יכלו להחזיק את משכורת הרב (לכן קיבל רבי שאול קצנלבוגן את הזמנת הרבנות מקוברין, לאחר הפצרות הן מצד אנשי קוברין והן מצד בני ביתו); ועל מקומו בחרו רוב בני העיר בחתנו רבי שמריהו יוסף, שהיה מסתפק במועט ועוד עסק בצרכי עניים. אלא שאחד מהפרנסים בהנהגת הקהילה חפץ למנות רב אחר, והסתייע בקרן צדקה גדולה שקיבל עבור נפגעי השריפה כדי לקנות באמצעותה תמיכת חלק מאנשי העיירה, וכך הביא לבחירת הרב הנוסף על ידם. אמנם, כדרכם של מקרים כאלה אפילו בשעה שיש לפנינו גירסאות שתי הצדדים קשה לפעמים לשפוט, לא כל שכן כשאין בידינו אלא גירסת צד אחד בלבד (למעט מה שיטענו לימים שרוב הציבור דווקא תמך ברב השני).
מכל מקום, וכמו שכבר הוער כאן בקצרה כמו שציין איש ספר, אף שבשנה-שנתיים הראשונות היה הרבה סכסוכים בעיירה עקב הפילוג ברבנות, אחר כך הושכן שלום ושני הרבנים כיהנו יחד בעיירה אחת באורח מופת.

[קליינער]

תודה למגיבים.
.

[תוך כדי דיבור]

ֻ

אם קבלה שרבי שמואל סלונימסקי היה רב בקוסובה עוד מקדמת דנא לפני שנת תרי"ח, נקבל. אך כרגע נראה שכל עוד לא תוצג ראיה לחידוש גדול כזה, יש סיבות טובות שלא לקבל כלום:

1. כנראה הת"ח החשוב והמפורסם לא יודע שבשעה שנבחר רבי שאול לרבנות קוסובה, היה רבי צבי הירש וולק ילד כבן שלוש... וכש"המשיך" לרבנות פינסק היה זה כבר בשנות התר"ן, כשמצב הרבנות בקוסובה ידוע ומוסכם על הכל (אמת שיש איגרת אחת מרבי ראוב'לה מדינאבורג שקוראו אב"ד קוסובה, ואם אין זו טעות בשמועה - מה שקרה לא פעם - אזי יהיה לנו לומר שבשנת הפילוג תרמ"ב היה מישהו שרצה להביא מבחוץ מועמד שלישי שאינו קשור לאף אחת מהדמויות בעיירה. מכל מקום האופן שצוייר כאן הוא מבולבל כולו).

2. לגבי התאריכים נכון הוא שכשעזב רבי שאול לקוברין עדיין היה רבי שמואל בחיים. וזה מה שכתבתי למעלה; איני יודע למה הבנת להיפך - ואולי התכוונת לכתוב להיפך, כי קודם לכן אנו קוראים כי "התעוררה לראשונה מחלוקת כאשר תחת הרב סלונימסקי כבר כיהן חתנו הגרמ"מ שרשבסקי", רק שזה אינו נכון, מפני שהוא נפטר בתרמ"ג ואילו רבי שמריהו יוסף קרליץ התמנה תחת חותנו כבר בשלהי תרמ"ב. אלא אם אתה בא לומר שגם את חתנו של הרב סלונימסקי מינו עוד בחיי חותנו - וגם חידוש זה טעון מקור כי אפילו משפחתם אינה יודעת מזה וסוברת שרבי מנחם מנדל התמנה רק בתרמ"ד אחר פטירת חותנו (וכמובן אחרי מינוי הרב השני).

3. הטענה שרוב בני העיירה תמכו במינוי רבי מנחם מנדל שרשבסקי, נכתבה בקונטרס שיצא לזכר נכדתו אשת רבי משה אילוויצקי (הוא קונטרס אהל שרה שהזכרת עתה. והוא גם כמעט המקור היחיד לטענה שזקנם רבי שמואל כיהן שם ברבנות בזמן כלשהו. בכלל מה ידוע אודותיו חוץ מהיותו חותנו של? יש איזה מקור בן התקופה שהוא מוזכר בו?). אלא שבדרך כלל אין כל כך ערך לתיאור של צאצאים אחרי ארבעה דורות מול דברים שנכתבו באותם ימים כמו שיש בידינו. ורק היות שהדברים הללו נכתבו מתומכי הצד השני קשה ללמוד מהם לגמרי על המציאות כמו שהערתי.

נ.ב. יש להעיר גם על התיאור "בשלב מסויים התרחבה הקהילה היהודית ושלשה ורבעה את גודלה, והרב סלונימסקי באופיו הצנוע לא התאים וגם לא חפץ לשלוט בכל העיירה הגדולה": ובכן כמדומני שבתקופה המדוברת (ולמעשה בכל ימי קיום העיירה) היו בקוסובה פחות מאלפיים יהודים.

ֻ

[מיללער]

רבי שאול היה רב בעיירה מתרי"ח ועד תחילת תרמ"ב כשעזב לקוברין. ובאותו הזמן שימש רבי שמואל סלונימסקי לכל היותר כדיין, כי לא נשמע מעולם שכבר אז היו שני רבנים בקוסובה (ולמעשה זה גם מוכחש כי אנו יודעים מתי אירע הפילוג, כדלהלן). רק אחרי שעזב רבי שאול, נבחר על מקומו חתנו רבי שמריהו יוסף קרליץ, אלא שחלק מבני העיירה נמנו ובחרו רב אחר, והוא לפי מסורת המשפחה רבי שמואל הנ"ל - אלא שהוא נפטר זמן לא רב לאחר מכן (בתרמ"ג), ותיכף החליפו חתנו רבי מנחם מנדל שרשבסקי.
ומדוע אירע הפילוג הזה ברבנות? אחד מתומכי הצד הראשון צייר את הדברים כך: באביב תרמ"א היה שריפה גדולה בקוסובה שבעקבותיה איבדו רוב בני העיר את נכסיהם וכבר לא יכלו להחזיק את משכורת הרב (לכן קיבל רבי שאול קצנלבוגן את הזמנת הרבנות מקוברין, לאחר הפצרות הן מצד אנשי קוברין והן מצד בני ביתו); ועל מקומו בחרו רוב בני העיר בחתנו רבי שמריהו יוסף, שהיה מסתפק במועט ועוד עסק בצרכי עניים. אלא שאחד מהפרנסים בהנהגת הקהילה חפץ למנות רב אחר, והסתייע בקרן צדקה גדולה שקיבל עבור נפגעי השריפה כדי לקנות באמצעותה תמיכת חלק מאנשי העיירה, וכך הביא לבחירת הרב הנוסף על ידם. אמנם, כדרכם של מקרים כאלה אפילו בשעה שיש לפנינו גירסאות שתי הצדדים קשה לפעמים לשפוט, לא כל שכן כשאין בידינו אלא גירסת צד אחד בלבד (למעט מה שיטענו לימים שרוב הציבור דווקא תמך ברב השני).
מכל מקום, וכמו שכבר הוער כאן בקצרה כמו שציין איש ספר, אף שבשנה-שנתיים הראשונות היה הרבה סכסוכים בעיירה עקב הפילוג ברבנות, אחר כך הושכן שלום ושני הרבנים כיהנו יחד בעיירה אחת באורח מופת.

בהמליץ מיום ו' ניסן תרמ"ג יש מכתב מבן העיר קאסאווא חותם עצמו בר"ת מש"ל, הלה כותב שרבי שאול שימש שם כ"ד שנים (מתאמת לדברי הרב תוכ"ד תרי"ח-תרמ"ב) ועזב את העיר לעבור לקוברין "והשאיר מחלוקת גדולה" וכו'

[קליינער]

סיפור המחלוקת לא ממש מעניין אותי, בוודאי לא היום כשלדאבוננו שתי השושלות (הרב לייקין והרב קרליץ) כבר נעקדו ועמם כל הצאן, מה שיותר מעניין אותי הוא מי כיהן שם כרב לאחר חתנו של הגרא"מ עפשטיין. לפי התאריכים שהבאת אין זה מופרך כי הרב סלונימסקי (או לשיטתך הרב קצנלבוגן) החל בכהונתו מיד אחריו. האמנם?

[תוך כדי דיבור]

רבי משה יהודא חתנו של רבי אפרים מרדכי עפשטיין, נתמנה על מקום חותנו בתקס"ח. בעיני רחוק מאד להניח שהוא כיהן שם חמישים שנה, רק מפני שאיננו יודעים מתי נפטר. סביר הרבה יותר להניח שהיה לפחות עוד רב אחד בינתיים, עד שנת תרי"ח שנתמנה בה רבי שאול קצנלבוגן.

לגבי שאר דבריך, הדברים מתחילים להרגיש כמו באשכול סמוך על סכסוך רבנות אחר (באיישישוק). דהיינו נשמע שאתה עסוק בכתיבת דברים בנושא בשביל צאצאי משפחת שרשבסקי. אחרת איני יודע איך אפשר להגיע לתיאור כזה כמו שאתה כותב (כוונתי ביחס לרב סלונימסקי. לגבי שאלת הרוב כתבתי בעצמי שאין כרגע מספיק מקורות). תן דעתך: יש בידינו שפע מקורות בני הזמן (עיתונים, ספרים, הסכמות, מכתבים, וכו', אפשר גם זכרונות מכלי ראשון) על עובדת רבנותו של ר"ש קנצלבוגן. יש לנו שפע מקורות בני הזמן על עובדת רבנותו של רש"י קרליץ ובמקביל על עובדת רבנותו של רמ"מ שרשבסקי (למעשה גם כשאנחנו נזקקים למידע, לגבי הצד של רבי שמריהו יוסף לא מדובר ב"מסורות המשפחה" שהועלו על הכתב אחרי ארבעה דורות, כמו שהוא לאידך, אלא במכתבים ומסמכים בני אותם ימים ממש, עיין למשל בפתח כרך השני של גנזים ושו"ת חזו"א). אפילו לשהותו של רצ"ה וולק בעיירה בשנות המחלוקת יש לנו היום קצת ידיעות (והאמת שזה בעיני הסיפור היותר מעניין כאן ביחס למה שעדיין יש לברר). ובכן כמה מקורות בני הזמן יש לנו על רבנותו הנטענת של ר"ש סלונימסקי? אפס! יתר על כן, נדמה שגם מספר המקורות בני הזמן שמזכירים אותו בכלל הוא: אפס! (נא תקן אותי אם אני טועה). כלומר אלמלי עובדת היותו החותן של רמ"מ שרשבסקי, אפשר שלא היינו יודעים בכלל שהיה קיים אדם כזה (שוב תקן אותי אם אני טועה).
אז עכשיו אפשר להבין, אני מקווה, שצריך לפחות משהו, עפעס, בשביל להתחיל לטעון ש"הגאון ציס"ע מרן ר' שמואל סלונימסקי זצוק"ל [היה] הגאב"ד דקוסובה" (כלשונו הטובה עליו של הסופר באהל שרה).

[מתענייין]

ברשות מר "קליינער" אסכם את דבריו:
1. הרב הבלעדי המרכזי של קוסובה משנות התר"י ועד שנת תרמ"ג היה הרב סלונימסקי, ולמרות שאין בידינו תיעוד היסטורי כתוב יש לקבל את הגירסה העקשנית שנאמרה לקליינער ע"י משפ' אילביצקי.
2. הרב סלונימסקי הכניס בתור רב משני את הרב קצנלבוגן כשהעיירה הכפילה והשלישה את גודלה.
3. כשעזב הרב קצנלבוגן את קוסובה [בלישנא קמא דקליינער] היה הרב סלונימסקי בין החיים והרב קצנלבוגן השיב רעה תחת טובה למרא דאתרא והמליך את חתנו הרב קרליץ. ובלישנא בתרא דקליינער כבר היה הרב שרשבסקי על מקום חותנו ולמרות זאת הרב קצנלבוגן המליך את חתנו הרב קרליץ.
4. משנפטר הרב סלונימסקי [תרמ"ג] הכתירו בני העיר את חתנו הרב שרשבסקי.
5. משעזב הרב שרשבסקי הוכתר חתנו הרב לייקין על מקומו.

נשמח באם תביא תיעוד היסטורי כתוב ולו על אחד מההנחות דלעיל. זה יעזור במעט להפיג את הריח החרוך של "האוביקטיביות" העולה מהודעותיך. ואולי גם להשליט סדר בבלבול הרב השורר בדבריך.
לבינתיים הממצאים ההיסטוריים הכתובים מהימים ההם שהרב קצנלבוגן וחתנו הרב קרליץ וחתנו הרב סויאטיציקי ובנו הרב י' קרליץ, היו הרבנים של קוסובה. ישנם כמה וכמה הסכמות ומכתבים וקול קורא בהם מופיעים הרבנים הנ"ל כהרב דקוסובה.
ואילו הממצא היחידי על שושלת הרב שרשבסקי שנכתבה ע"י צאצאיו ע"ג מצבתו [שנהגו במצבה להרבות בשבחים] שהיה רב בעירה קוסובה, על חותנו וחתנו לא ראינו דברים מן הכתב.

[אגב, האם אותו מקור ת"ח מב"ב הוא המהדיר של כתב וחותם להרעק"א?...]

[קליינער]

.

[מתענייין]

באשר לרב סלונימסקי, נראה לי די אמיתי לקבל את הגירסה העקשנית של משפ' אליביצקי, חשוב לדעת שהר"מ איליביצקי היה ממחנה משפ' קרליץ! הוא גם למד בישיבת הגרש"י קרליץ וזכה למכתב המלצה ממנו, וגם היה בקשרי ידידות מופלגים עם החזו"א. מלבד זאת יש לזכור שכמעט כל המקורות שבידינו ניזונים מאחת משתי המשפחות, מלבד כמה מקורות אובייקטיביים שאכן מתייחסים לשני הרבנים בשווה, ומספרים על מחלוקת שקולה. טבעי הדבר שכל משפחה תטען שהסבא שלה זכה לרוב, וכמובן שאין לייחס לכך משמעות של ממש.

הודעתך בהשפעת חודש אדר?...
איך בכלל קשור לכאן הרב משה אילביצקי? וכי הוא זה שכתב את הקונטרס? הלא אחד ממשפחתו כתבו לאחר פטירתו [ובזמן שאשתו -נכדת הרב שרשבסקי- הייתה בין החיים].
מהם האינטרסים של אותו כותב נינו או בן נינו של הרב שרשבסקי? כבר אתה בעצמך כתבת "טבעי שאין לייחס לכך משמעות של ממש".

[קליינער]

?

[תוך כדי דיבור]

א. לאחר הרב "יהודה מאיר", או "מאיר יהודה" או "יהודה" (אך בוודאי לא רבי "משה יהודה"), חתנו של רא"מ אפשטיין, אין לנו שום ידע על ה"רב דקוסובה". הברירות המושכלות שלפנינו הן 3: או שלא היה רב (הגיוני?) או שהיה רב ולא נותר ממנו שום זכר (הגיוני?) או שהיה רב בשם ר"ש סלונימסקי המכונה בחוברת של משפ' איליבצקי מרן ציס"ע וכו'. נניח שזה מקור בודד, (למרות שיש לי מקור אחר! אלא שגם הוא מקורב לאותה המשפחה, לכן איננו מעלה הרבה במשקל) אז מה? לכן עדיף להניח שלא היה לעיירה הזו רב בין הנ"ל לבין הגר"ש קצנלבוגן???
ב. אין (בינתים) חולק על כך שהמחלוקת התעוררה ב"שלב ב'". מכאן שכולנו מודים שבין הרב סלונימסקי לרב קצנלבוגן לא היתה מחלוקת. תהא הסיבה אשר תהא.
ו. קוסובה הגיעה לאלפיים יהודים בסוף דרכה. איזה נתון סותר את הטענה שבמאה הקודמת היו בה רק חמש מאות יהודים?
ז. ...ואני הקליינער עדיין לא ראיתי את שפע המקורות שלכם על הרבנים האחרים. מסכים אני כי מוזר משהו העדר המקורות על הרב סלונימסקי. אך מתקשה אני לפרוך גירסה כה עקשנית מחמת "לא שמענו".
ח. ...שמישהו יאיר את עיניי בשאלה המרתקת מי כיהן בעירה בנקודה שבין הרב יהודה מאיר לבין הרבנים סלונימסקי וקצנלבוגן.

קצת קשה להשיב על מה שנכתב לשניים כאילו הם אחד, אבל בכל אופן אתייחס עוד בקצרה רק לנקודות שיש עדיין עניין להוסיף (נ.ב. קשה להבין ש"משה" ט"ס בעלמא, אולי לא כתבתי בעצמי "מאיר" למעלה?).
- "או שהיה רב ולא נותר ממנו שום זכר (הגיוני?)" הגיוני בהחלט ולמעשה גם די מובן. אולי מתי נפטר רבי מאיר יהודה אנחנו יודעים? או מי היה הרב לפני רבי שמעון אנו יודעים? עיירות מן הסוג של קוסובה, מבחינת גודל וחשיבות, שיש 'חורים' בידיעותינו על שלבים בשלשלת הרבנות בהן - יש עשרות לעייפה. רק תניח את האצבע על המפה ותבחר.
- "שכולנו מודים שבין הרב סלונימסקי לרב קצנלבוגן לא היתה מחלוקת" לא רק מודים אלא גם טוענים שהוא לא היה הרב שם במקביל לר"ש קצנלבוגן, אלא לכל היותר נתמנה לכך לאחר עזיבתו (ובנקודה הזו הרי גם משפחת אילוויצקי לא יודעת לומר שום דבר ברור. רק הת"ח האלמוני שהבאת הוא שמתעקש אחרת, ואת החוכא שבחלק מדבריו כבר כתבתי למעלה. בהקשר הזה אגב הערתי על מספר יהודי קוסובה - לאמור שגם בשיא גודלה היא לא היתה אלא עיירה קטנה, סמי מכאן התיאור הצבעוני הנ"ל).
- על הר"ש קצנלבוגן, תתחיל בהסכמות שנתן ובשערי הספרים שהדפיסו בניו בתקופתו בקוסובה. על הרש"י קרליץ כבר שלחתי אותך לספר גנזים ושו"ת חזו"א. אבל זאת אך למותר כי מעצם ההערה הזו שלך ניכרת מידת ה'בקיאות' שלך בחומר הרלוונטי.
יקבל נא מר שכר על הפרישה.

[מתענייין]

ובכן, חזקו עלי דבריכם, אחי ורעיי.
הרשו לי לסכם את דבריי בעצמי:
א. לאחר הרב "יהודה מאיר", או "מאיר יהודה" או "יהודה" (אך בוודאי לא רבי "משה יהודה"), חתנו של רא"מ אפשטיין, אין לנו שום ידע על ה"רב דקוסובה". הברירות המושכלות שלפנינו הן 3: או שלא היה רב (הגיוני?) או שהיה רב ולא נותר ממנו שום זכר (הגיוני?) או שהיה רב בשם ר"ש סלונימסקי המכונה בחוברת של משפ' איליבצקי מרן ציס"ע וכו'. נניח שזה מקור בודד, (למרות שיש לי מקור אחר! אלא שגם הוא מקורב לאותה המשפחה, לכן איננו מעלה הרבה במשקל) אז מה? לכן עדיף להניח שלא היה לעיירה הזו רב בין הנ"ל לבין הגר"ש קצנלבוגן???
ב. אין (בינתים) חולק על כך שהמחלוקת התעוררה ב"שלב ב'". מכאן שכולנו מודים שבין הרב סלונימסקי לרב קצנלבוגן לא היתה מחלוקת. תהא הסיבה אשר תהא.
ג. "השיב רעה תחת טובה" אלו מילים שלך. במילים שלי: בהנחה שיתברר כי הגר"ש עצמו התערב בענין הרי שהגר"ש סבור היה שחתנו מתאים יותר לתפקיד. לאחר שראינו את הדורות המבורכים של משפחת רש"י קרליץ אתפלא על מי שיתפלא על כך.
ד. על הרב לייקין תוכל למצוא חומר היכן שתוכל למצוא על הרב סוויטיצקי והרב יצחק קרליץ...
ה. מי המהדיר של כו"ח להגרע"א? עכ"פ לא אליו כוונתי.
ו. קוסובה הגיעה לאלפיים יהודים בסוף דרכה. איזה נתון סותר את הטענה שבמאה הקודמת היו בה רק חמש מאות יהודים?
ז. "על חותנו וחתנו לא ראינו דברים מן הכתב", צויין כבר "אהל שרה", ואני הקליינער עדיין לא ראיתי את שפע המקורות שלכם על הרבנים האחרים. מסכים אני כי מוזר משהו העדר המקורות על הרב סלונימסקי. אך מתקשה אני לפרוך גירסה כה עקשנית מחמת "לא שמענו".
ח. את הקשר המשפחתי שלי, אסכים לגלות לכם (וזה יהיה לכם תדהמה רבתי), רק לאחר שמישהו יאיר את עיניי בשאלה המרתקת מי כיהן בעירה בנקודה שבין הרב יהודה מאיר לבין הרבנים סלונימסקי וקצנלבוגן.

בכל המלל לא ענית מאומה על השאלות שהפנו אליך.
שאלו אותך האם יש מקור מוסמך לאחד מההנחות שהנחת, מקור מוסמך זהו מכתב או מסמך וכיו"ב מהתקופה ההיא, ולא מקור שנכתב שלושה דורות לאחמ"כ, ובודאי לא מבעל אינטרס.
לסיכום הנה השאלות:
מה המקור שהרב סלונימסקי היה המרא דאתרא בתקופת הגר"ש קצנלבוגן? ומה המקור שהרב שרשבסקי היה מרא דאתרא בשעה שבמצבתו לא כתוב כן? ומה המקור שהרב לייקין היה מרא דאתרא של קוסובה?
מה נסגר אצלך, האם הרב שרשבסקי הוכתר לאחר הכתרתו של הרש"י קרליץ או לפנ"כ?

באשר לשאלותיך "לא ראיתי את שפע המקורות שלכם", כנראה שלא התחלת לבדוק, תעשה חיפושים באוצה"ח ותחזור אח"כ.
לגבי היחס המתנשא על הרב סויאטיציקי, אמליץ לך לקרוא את האגרת המפורסמת משנת תרפ"ט כנגד הבחירות לרבנות בוילנא עליה הוחתמו כל רבני הערים, והרב סויאטיצקי הוא הרב החותם מטעם קוסובה, יחד עם שאר גדולי ישראל הגרי"ז-בריסק, הגר"ז סורוצקין-זעטיל, הגר"ש שקאפ-גראדנא, ועוד ועוד

[תוך כדי דיבור]

לא צריך להגזים לצד השני. היות רמ"מ שרשבסקי רב בקוסובה, מלבד הידיעות על סכסוך הרבנות בתחילת תקופתו כהונתו, הרי שגם בסופה כשעלה ארצה ומעט אחר כך כשנפטר, כל המקורות הזכירו איך שהיה הרב שם (אף כי כאמור לא היחיד). וכן לגבי חתנו רבי מאיר לייקין, אפשר לעיין 'בפנקס הקהילות' בערך על קוסובה, שם נזכרים הוא, רבנותו (גם כן במקביל, כאמור, כירושת תפקיד חותנו וממילא באותו אופן) ומותו עק"ד בעיירה, ושמו כרב בקוסובה נזכר גם ברשימת הרבנים הנספים ב'עדות לישראל' (וגם יש דף עדות עליו ביד ושם).

[הוה אמינא]

יש חוברת קטנה: "פנקס קוסובה" שיצא מיד אחרי השואה ע"י יוצאי קוסובה בישראל, נדמה לי ע"י ר' אלכסנדר ז'ק או בהשתתפותו.

[מתענייין]

באשר לרב סלונימסקי, נראה לי די אמיתי לקבל את הגירסה העקשנית של משפ' אליביצקי, חשוב לדעת שהר"מ איליביצקי היה ממחנה משפ' קרליץ! הוא גם למד בישיבת הגרש"י קרליץ וזכה למכתב המלצה ממנו, וגם היה בקשרי ידידות מופלגים עם החזו"א. מלבד זאת יש לזכור שכמעט כל המקורות שבידינו ניזונים מאחת משתי המשפחות, מלבד כמה מקורות אובייקטיביים שאכן מתייחסים לשני הרבנים בשווה, ומספרים על מחלוקת שקולה. טבעי הדבר שכל משפחה תטען שהסבא שלה זכה לרוב, וכמובן שאין לייחס לכך משמעות של ממש.

הודעתך בהשפעת חודש אדר?...
איך בכלל קשור לכאן הרב משה אילביצקי? וכי הוא זה שכתב את הקונטרס? הלא אחד ממשפחתו כתבו לאחר פטירתו [ובזמן שאשתו -נכדת הרב שרשבסקי- הייתה בין החיים].
מהם האינטרסים של אותו כותב נינו או בן נינו של הרב שרשבסקי? כבר אתה בעצמך כתבת "טבעי שאין לייחס לכך משמעות של ממש".

אני מנסה בכל לבי להבין את הציניות, הרוע והנשכנות, ולא ממש מצליח. משפחת איליבצקי היא משפחה מהחסידים הגדולים ביותר של החזון איש. הוא בא לפתח תקוה לשמש סנדק לנכדם וכן הלאה והלאה. הרב איליבצקי שזכה ממנו לעשרות מכתבים אינטימיים, כנראה יותר מכל אדם אחר, העריץ את החזון איש בכל ליבו. אך טבעי שהערצה זו עברה לבניו אחריו. הקונטרס נכתב לאחר פטירת אשתו שכן הוא קרוי על שמה ועוסק בה, וכמה שאני מנסה לדון לכף זכות את התגובה הזו, אני מעלה חרס בידי. אינני מבין את האינטרס המוזר שבהתקפות האלה. פגעתי כאן במישהו?

במה דסיים אפתח
מתחילה חשבתיך לאדם יר"ש במלוא מובן המילה, אח"כ הבנתי שאתה כותב בנושא שאין לך בו שמץ של מושג, ועכשיו אני כבר מפקפק בזהותך.
ואפרש ברחל בתך הקטנה:
הכנסת לכאן מהדלת האחורית סיפור צהוב רכילותי על איש אלקים קדוש, שהיה מפורסם בדורו ובדורות שאח"כ לאחד מגדולי ישראל, הוא הגאון רבי שאול קצנלבויגן זצ"ל, אני נגעל רק מלהרהר על מה שכתבת אבל אין ברירה אחרת איתך, כתבת -ללא שום אסמכתא- שהמרא דאתרא הבלעדי היה ר' שמואל סלונימסקי, ואילו ר' שאול רק הגיע לעזור לו כשהעיר התפתחה, וכשבא ר' שאול לעזוב את העיר לא רק שהעביר את תפקידו לחתנו הגרש"י קרליץ [אביו של החזו"א] אלא אף נטע בה מחלוקת והכתיר את חתנו להרב דקוסובה בסיוע כמה מבני העיר, [ובקטע זה הסתבכת האם זה היה בעת כהונתו של הרב סלונימסקי או הרב שרשבסקי, ועד עכשיו כנראה אתה לא סגור על עצמך], לפי התורה בידינו אין היתר להכתיר מרא דאתרא בשעה שכבר יש מרא דאתרא בעיר, ומשכך כל סיפור שכזה הוא הוצאת לשה"ר ושם רע על גדולי ישראל ובני העירה קוסובה שנתנו ידם למעשה זה. [האם שמעת פעם את הפרטים על הסיפור המובא בהגהה להקדמה בקובץ אגרות חזו"א? אתה בכיוון של אותו "אדם אחד"]. ודינו של המוציא ש"ר על הנפטרים וק"ו על גדולי ישראל ידוע ומפורסם.

אתה מרבה בדברים על הקדמה של קונט' אהל שרה ועל היחס של משפ' אילביצקי לחזו"א ועל יחסו של החזו"א אליהם [אגב, החזו"א הגיע לסנדקאות גם לאנשים דתיים למחצה ולשליש ולרביע, והיה נוסע כסדר כמעט מדי שבוע בשבוע לבתי החולים בתל אביב לשמש סנדק בבריתות, כי בעת ההיא רוב היולדות היו מאושפזות למעלה משבוע, ולא הבנתי מה ההתפעלות הגדולה מהנסיעה עד פ"ת, אך כנ"ל נחתת מהמאדים כפה"נ], אך אתה לא מתבונן במה שהשיבו לך, ואולי גם לא יעזור, אבל נסיון אחרון: האם אתה יודע מי כתב שם את אותם דברים? נער/אברך צעיר ממשפחת אילביצקי!!!, זכותך המלאה לתת משקל לדבריו כשל אדם גדול בתורה שהיה חי באותו התקופה, אבל יש גם צד שני למטבע, שאם נער צעיר כתב על זקינו "גאב"ד קוסובה" בשעה שהיה בה רק דיין או שו"ב לאו כלום הוא.
וחוץ מזה לא הבנתי את ההתחשבנויות הקטנוניות שאותם אתה מכניס בכותב של קונטרס אהל שרה, אני נדהם מהגאונות שלך, חשבון עצום: כי בגלל שאבא או סבא של כותב הקונטרס היה חסיד של חזו"א, בהכרח שההערצה לחזו"א עבר גם לכותב הקונטרס, וא"כ חייבים לומר שכיון שהוא חסיד חזו"א אזי יש לו נטיה להגדיל את כבודו של הסבא של החזו"א [ר' שאול קצנלבוגן], ולא של הסבא שלו [ר' שמואל סלונימסקי], ואם בכל זאת הוא מגדיל את סבו זקינו ולא את סבו של החזו"א בהכרח שהוא דובר אמת וסבו זקינו היה גאב"ד קוסובה!!!, ממש מתוק מדבש, תענוג של גאונות וסברא ישרה.
אני מאחל לך רפואה שלמה במהרה. וכדאי שתפתח בלוג מיוחד עם ההגיגים הנפלאים הללו.

[קליינער]

.

[תוך כדי דיבור]

רבי אפרים מרדכי הלוי עפשטיין נתמנה בקוסובה על מקומו של רבי שמעון ב"ר דוד שנפטר בתק"ל, וחתנו רבי מאיר יהודה ב"ר יהושע ממיר התמנה אחר פטירתו בתקס"ח. כמובן יש קשר משפחתי בינם לבין רבי שאול קצנלבוגן, כי רבי אפרים מרדכי היה נכד בעל הפרדס דרך בנו רבי אברהם מאיר הלוי אב"ד מוש חדש, ורבי שאול היה בן-נינו של בעל הפרדס דרך בנו רבי יצחק הלוי עפשטיין מסלונים. אבל ככל הידוע אין לזה קשר עם התמנותו של רבי שאול בקוסובה.

ועוד להוסיף, שלפני רבי שמעון הנ"ל (ואולי לפני-לפניו), כיהן ברבנות קוסובה רבי אליעזר, שבנו רבי יצחק אייזיק היה דיין ודרשן בווילנא בשליש הראשון של שנות הת"ק.
יש עוד ידיעות על הרבנים בקוסובה במעלה הדורות אך זהו כבר בהפרש של כמה וכמה דורות.

[קליינער]

מקור חדש שלי טוען שהיתה תקופה קצרה בה היו בקוסובה 3 רבנים במקביל, ואז היתה עיקר המחלוקת. לאחר שנותרו שנים נרגעו הרוחות. הרב השלישי היה חתנו של ר' מרדכי גימפל יפה שהיה רבה של רז'ינוי הסמוכה.

[מתענייין]

מקור חדש שלי טוען שהיתה תקופה קצרה בה היו בקוסובה 3 רבנים במקביל, ואז היתה עיקר המחלוקת. לאחר שנותרו שנים נרגעו הרוחות. הרב השלישי היה חתנו של ר' מרדכי גימפל יפה שהיה רבה של רז'ינוי הסמוכה.

באחד מהודעותיך לעיל כתבת בשם מקור חשוב שרצ"ה וואלק חתנו של רמ"ג יפה היה רב שם כבר בתקופת הגר"ש קצנבלוגן, ומשהוכיח לך תוכ"ד שרצ"ה היה אז ינוקא פחות מגיל חינוך מחקת דבריך.
ומה באת לחדש כעת? להזיז כמה שנים קדימה? לחוד חידות?
איעצך עצה, מקורות בני ימינו עלומי שם שמספרים על מה שהתרחש לפני 130 שנה משפיעים במידה שוה כאותם אלו שנתנה להם הנבואה בימינו, אם עשית דוקטורט על הנושא ישנה אפשרות של צירוף קובץ, אך הודעות-מחיקות-תיקונים-מקורות עלומים מסירים ממך כל בדל של אמינות.

[הוה אמינא]

כבר חזינו בעובדות שדוקטוראט על נושא הינן עוד פחות אמינים...

[מתענייין]

כבר חזינו בעובדות שדוקטוראט על נושא הינן עוד פחות אמינים...

ומש"ה ביקשתיו שיעלה הדוקטוראט המלא במקום שיפתח בכל פעם הודעה עם נבואה חדשה...

[קליינער]

רבי אפרים מרדכי הלוי עפשטיין נתמנה בקוסובה על מקומו של רבי שמשון ב"ר דוד שנפטר בתק"ל, וחתנו רבי מאיר יהודה ב"ר יהושע ממיר התמנה אחר פטירתו בתקס"ח. כמובן יש קשר משפחתי בינם לבין רבי שאול קצנלבוגן, כי רבי אפרים מרדכי היה נכד בעל הפרדס דרך בנו רבי אברהם מאיר הלוי אב"ד מוש חדש, ורבי שאול היה בן-נינו של בעל הפרדס דרך בנו רבי יצחק הלוי עפשטיין מסלונים. אבל ככל הידוע אין לזה קשר עם התמנותו של רבי שאול בקוסובה.

ועוד להוסיף, שלפני רבי שמשון הנ"ל (ואולי לפני-לפניו), כיהן ברבנות קוסובה רבי אליעזר, שבנו רבי יצחק אייזיק היה דיין ודרשן בווילנא בשליש הראשון של שנות הת"ק.
יש עוד ידיעות על הרבנים בקוסובה במעלה הדורות אך זהו כבר בהפרש של כמה וכמה דורות.

והרי לך רב נוסף בקוסובה בתקופת המחלוקת : רבי כתריאל עפשטיין

[תוך כדי דיבור]

והרי לך רב נוסף בקוסובה בתקופת המחלוקת : רבי כתריאל עפשטיין

ידידי מכובדי, לחש נא באוזנו של המקור שלך (או מי שיהיה בעל ה"גילויים" הללו), דתרי קאסאווע הוו, קוסובה דליטא וקוסוב דפולין - לבל יצטופפו בקוסובה הקטנה עוד חצי תריסר רבנים שיימצאו מכהנים בה בשנות הת"ר...

[קליינער]

חבל שמע"כ מגיב כך בלי לבדוק. אינני "מתענין" שאינו יודע בין ימינו לשמאלו. מדובר בעיירה דנן.
ומי שיש לו חושים מחודדים יוכל לנחש בנקל שרבי כתריאל גם הוא היה מצאצאי הפרדס.

[תוך כדי דיבור]

אם כשאתה נחרץ זה ככה, מה נאמר כשאתה מסופק... עלה והצלח!

(נ.ב. כמעט כל משפחות הלוי עפשטיין קשורות זה לזה במעלה הדורות. ומה בכך? וכי זאת אומרת שכולם צאצאי בעל הפרדס דווקא?)

[קליינער]

אם כשאתה נחרץ זה ככה, מה נאמר כשאתה מסופק... עלה והצלח!

(נ.ב. כמעט כל משפחות הלוי עפשטיין קשורות זה לזה במעלה הדורות. ומה בכך? וכי זאת אומרת שכולם צאצאי בעל הפרדס דווקא?)

בקוסובה הצטופפו רבים מצאצאי הפרדס, ראה בספר גבורות ארי, וגם ספרי הפרדס שאבדו - אבדו שם, ולא מעט מרבני קוסובה היו צאצאיו, כך שיש להניח שלמשפחות הלוי עפשטיין תושבי קוסובה יש סבירות גבוהה להיות מצאצאיו.

[שיף]

בד"ה נפטרה הרבנית לאה קרליץ ע"ה בת הרצ"ה קופשיץ חתצן הרש"ה שינקר חתן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל , א"ח יבלח"ט הגרשי"נ קרליץ שליט"א