זקן ששכח כתב:אולי יסביר אי מי דברים כפשוטם? הלא דיבר נגדו בפומבי בצורה בלתי מכבדת בעליל, ומאידך טוענים כאן שהיה ונשאר ידידו. הא כיצד?!
הדברים כפשוטם מובנים כשרואים את כל התמונה ולא רק חלק סלקטיבי ממנה (ובשביל זה צריך גם לדעת ולהכיר את תולדות הרידב"ז בפני עצמו. אגב, לשאלה בדבר "מקורות נוספים", הם נמצאים באותו מקום בו נמצאים המקורות הנוספים של סיפורים אחרים על גדולים אחרים). בהתחלה חשבתי שאין אני צריך לפרט אחר שנידושה סוגיה זו במקו"א ולא נתחדשו דברים בינתיים, אבל כעת אני רואה שאין זה כך, ומפאת השעה אני צריך לכתוב בחפזה ממש:
1. עד שנת תרס"ט, לא שררו בין הראי"ה לרידב"ז אלא אהבה ואחוה ושלום ורעות. כך היה עוד מאותו מפגש מפורסם בדובלן, בו אדם אחד פגע בכבודו של הרב זעליג ראובן בענגיס, והראי"ה קפץ והיכה אותו במחאה על ביזוי ת"ח, והרידב"ז שנכח במקום התרשם עמוקות (כפי שסיפר מאוחר יותר במכתב לרא"מ הכהן בשנת תרע"ב, נדפס בהשמטה ביד ראם והשלמתו בספר בשדה הראי"ה). המחשה נוספת פשוטה לכך היא המכתב בקישור
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14604 (בסופו), שאגב מפריך את האגדה הירושלמית (שתועדה על ידי הגר"א שפירא זצ"ל) שסיבת בואו של הרידב"ז לצפת היתה שתחילה בא לירושלים וחשב להשתקע שם, אבל הרב שמואל סלנט מסיבות ידועות (עי' פרשות רבנויותיו הקודמות של הרידב"ז) העדיף שלא יהיה כן ועל כן המליץ לו על צפת.
2. בתרס"ט, עם הגעת ידיעות ראשונות על כוונת הראי"ה להפעיל את היתר המכירה, החלה התכתבות עמוקה ומסועפת מאד בין השניים, מלאה עליות ומורדות, ומקיפה הלכה ומחשבה, שהסתיימה רק עם פטירת הרידב"ז בריש תרע"ד. כמעט כל המכתבים נדפסו בספרי איגרות הראי"ה + איגרות לראי"ה, והרוצה לעמוד באמת על יחסיהם של השניים, ימצא הכל מפי כתבם ואינו צריך לעדויות מצד שלישי. ואידך זיל גמור.
3. תצוין אותה פרשה בשלהי תרס"ט, בה קם אדם ביפו ורצה להשיג את גבול הראי"ה, ורבני ירושלים יצאו במחאה נגדו, ואף הרידב"ז צירף איגרת מחאה חריפה. תצוין גם איגרת שכתב הרידב"ז לראי"ה שנה מאוחר יותר, בה היצר על פשקווילים וחרפות שהופצו בירושלים כלפי שני הצדדים. יצויינו מאידך דבריו בהקדמתו לספרו על פאת השלחן, שנידונו באריכות בקישור:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 65&hilite=4. אני מניח שפותח האשכול בדברו על "ביטויים חריפים עד מאד" שכאילו העלה הרידב"ז בכתב כלפי הראי"ה, התכוון לאותה איגרת בה נכתב "קוק המשוגע" ושאר ירקות. ובכן מדובר בזיוף חובבני שצץ קרוב לעשור לאחר פטירת הרידב"ז (בקונטרס 'קול שופר'), שלא רק ראיות חיצוניות מכריזות על זיופו אלא גם מתוכו עצמו ניכר הדבר, היות שקשה לחבר שם שני משפטים אחד לשני, ושרבוב הזיוף למכתב המקורי עולה מעצמו. ומה שבספר מרא דארעא ישראל כתבו מתחת למכתב הזה שנדפס בהחבצלת שנת תר"ע, זהו שקר על גבי שקר, ומכתב כזה לא נדפס לא בתר"ע ולא בחבצלת ולא בחיי הרידב"ז בכלל כאמור.
עך כאן כאמור בחיפזון ממש כי דוחקת אותי השעה, ובינתיים אקווה שיספיק.
נ.ב. אכן הרצי"ה כשהדפיס את המכתב הנ"ל באיגרות הראי"ה, השמיט את המילים באידיש ומעט סביבן, והתייחסתי לזה בכתב במקו"א.