הקשר בין החזו"א לגר"ח, סיפורים שונים

[היא שיחתי]

השיב הגרי"ז: "איני יודע, אך אצל אאמו"ר הגר"ח זצ"ל, אירע פעם ששהה בערב פסח בווילנה, וכשהתכונן לפני חג הפסח לאפיית המצות, שלח לעירו בריסק מכתב או שליח שישלחו לו את המערוכות לצורך האפייה. בדואר הגיעו מערוכות מעץ, אך אלו לא הניחו את דעתו של אבי, ולכן שלח לגאון בעל החזון איש זצ"ל שהתגורר אז בוילנה שיואיל לשגר לו את המערוכות שלו שהיו ממתכת. כאשר המערכות הגיעו אליו, הבחין הגר"ח שהם משומשים וישנים מאד וסירב להשתמש בהם, אך כאשר התבונן בסוג המערוך, ראה כי אלו היו עשויים מעץ ועליהן הודבקו טסים של פח. אם כן -הורה הגר"ח - גם אנו נעשה כן. באותו לילה הביאו טסים של פח וריקעו אותם ואחר כך ציפו בהם את מערוכות העץ".

המעשה הזה היה?
ר' חיים נפטר בתרע"ח החזו"א עבר להתגורר בוילנה בערך בתר"פ, יתכן ששהה שם לפעמים קודם

מה מקור הסיפור? מסתבר שבכל אופן יש בו איזה גרעין אמת

[מאיר סובל]

מהיכן הציטוט?

היכרות בין משפחת הרב דקוסובה לבין משפחת הרב דבריסק היתה כבר בחיי הבית הלוי.

[היא שיחתי]

וכעת מצאתי מעשה חדש

אצל מוכר האתרוגים היה ספק נקודה ע"ג האתרוג ואמר הגר"ח להביא זכוכית מגדלת, (שפאקטיב) והחזו"א אמר למי שהיה לידו
במרחק מהגר"ח, לשם מה צריך זכוכית מגדלת, בתורה לא כתוב לבדוק ע"י שפאקטיב [זכוכית מגדלת] שמע זאת הגר"ח ואמר כבר
אמר כאן אברך שאין צריך, אז אין צורך להביא.

אני משער שהכוונה לגר"ח מבריסק

או שהמעשים הללו היו
או שיש איזה פולקלור מאוחר שבו הגר"ח [המסמל את מורשת הרבנות הליטאית והישיבות] מסמיך את החזו"א [שבנה את עצמו לבד במנותק מעולם הישיבות]

[צולניק]

וכעת מצאתי מעשה חדש

אצל מוכר האתרוגים היה ספק נקודה ע"ג האתרוג ואמר הגר"ח להביא זכוכית מגדלת, (שפאקטיב) והחזו"א אמר למי שהיה לידו
במרחק מהגר"ח, לשם מה צריך זכוכית מגדלת, בתורה לא כתוב לבדוק ע"י שפאקטיב [זכוכית מגדלת] שמע זאת הגר"ח ואמר כבר
אמר כאן אברך שאין צריך, אז אין צורך להביא.

אני משער שהכוונה לגר"ח מבריסק

או שהמעשים הללו היו
או שיש איזה פולקלור מאוחר שבו הגר"ח [המסמל את מורשת הרבנות הליטאית והישיבות] מסמיך את החזו"א [שבנה את עצמו לבד במנותק מעולם הישיבות]

כמבון שמעשה זה לא היה ולא נברא שהרי בבית בריסק [וכן כל המדקדקים] נוהגים לבדוק בזכוכית מגדלת.

[היא שיחתי]

עוד שמועה בעניין אתרוגים של דין ודברים בין הגר"ח מבריסק והחזו"א
וכך ראיתי כתוב בשם התשובות והנהגות [ולא מצאתיו בפנים הספר בחיפוש בבר אילן]

'ומענין לענין באותו ענין, מסופר דבימי מלחמת העולם הראשונה היה הגר"ח סולובצ'יק פליט, ולא היה לו כסף לקנות אתרוג, והחזו"א היה אז אברך צעיר, וכששמע שלגר"ח אין כסף לקנות אתרוג, נסע למינסק וקנה אתרוג מהודר, וכל כונתו היה לתיתו למרן הגר"ח, כשהגיע לבית הגר"ח לקח הגר"ח זכוכית מגדלת והתבונן אנה ואנה ביתר דקדוק לידע מהות וטיב האתרוג, התפלא החזו"א ולא הסתיר את פליאתו, וכי כך צריך לבדוק, האם בעינן ראיה על פי זכוכית מגדלת שאל החזו"א, ענהו הגר"ח, הן אמת שעל פי הלכה אין אנו צריכים לכל זה, אך ודאי שיש הידור באתרוג שאינו חסר כלום, ובדקתי אולי אינה ה' לידי כזה אתרוג אפי' שבדיקה זו אינה מעכבת'.

אשמח לשמוע אם מישהו מכיר מקור לשמועה

[היא שיחתי]

וכעת למעשה מוסמך יותר, וכפי הנראה המעשה עם הזכוכית מגדלת הוא תולדה של המעשה הבא:
או שהתרחש בשנת תרע"ד או בשנת תרע"ה

מרן החזון איש גלה אף הוא מקוויידאן למינסק, והתגורר כדייר משנה באכסניתו של הגאון רבי זלמן
סורוצקין (באותם הימים רבה של זיטל). במינסק התוודע החזו״א למרן הגר״ח וקשר ידידות מיוחדת עם
בנו מרן הגרי״ז. לחג הסוכות רכש בשותפות עם ר׳ חיים ור׳ וולווילה, אתרוג לארבעת המינים.

אכן, גם מעשה הזה לא ברור לי מקורו
ראו קובץ מצורף הערה 54

[היא שיחתי]

וכעת מצאתי מעשה חדש

אצל מוכר האתרוגים היה ספק נקודה ע"ג האתרוג ואמר הגר"ח להביא זכוכית מגדלת, (שפאקטיב) והחזו"א אמר למי שהיה לידו
במרחק מהגר"ח, לשם מה צריך זכוכית מגדלת, בתורה לא כתוב לבדוק ע"י שפאקטיב [זכוכית מגדלת] שמע זאת הגר"ח ואמר כבר
אמר כאן אברך שאין צריך, אז אין צורך להביא.

אני משער שהכוונה לגר"ח מבריסק

או שהמעשים הללו היו
או שיש איזה פולקלור מאוחר שבו הגר"ח [המסמל את מורשת הרבנות הליטאית והישיבות] מסמיך את החזו"א [שבנה את עצמו לבד במנותק מעולם הישיבות]

וכעת מצאתי את המעשה במקור במעשה איש ח"א

בעת שהותו במינסק נזדמן לפונדק אחד עם מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל ששהה אף הוא שם באותה העיר בעת שהיה מחזר ובוחן אחר אתרוג לברכה במהלך בדיקתו ביקש רבי חיים מאחד הנוכחים להביא זכוכית מגדלת החזו"א ניצב אז מאחור ולוחש לעצמו וו שטייט אין תורה אז מדארף קנקן מיט אשפאקטיב ^ נהיכן כתוב בתורה שצריך לבחון בזכוכית מגדלת "ו הפנה רבי חיים את ראשו לראות במי המדובר ומשהבחין בדמותו של החזו"א חזר וקרא דאר יונגרמאן זאגט אז די תורה האט נישט גיהייסן קנקן מיט אשפאקטיב נהאברך הזה אומר שהתורה לא ציוותה להסתייע בזכוכית מגדלת"ו וויתר על השימוש בכלי זה מהגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל

[היא שיחתי]

ושם במעשה איש המעשה השני שרכשו אתרוג בשותפות

לקראת חג הסוכות רכש החזו"א אתרוג בשותפות עם רבי חיים זצ"ל דמי האתרוג שילם החזו"א לבדו בעוד ידיו של הגר"ח בגלותו ריקניות לחלוטין

[שימען]

האם מה שמסופר שהחזו"א העיר ע"ס חי' רח"ה שלא מצאנו רבנו אלא בראשונים והשיבו לו לא מצאנו חזון אלא בנביאים יש לו מקור כלשהו

[מחולת המחנים]

שמעתי שפעם נסע הגר"ח עם אבי החזו"א ברכבת, והיות שאבי החזו"א רבי שמריהו יוסף היה רב מכובד מגזע תרשישים, חפץ הגר"ח לדבר עמו בלימוד ולשמוע מה יש לו לומר ולחדש, אך הגר"ח התאכזב במקצת כאשר שמע ממנו סברות פשטניות בלי חילוקים מבריקים ופילפולים חריפים, אמנם לאחר מכן התבטא הגר"ח: "ער רעדט דאך אזוי ווי די ראשונים", (=הרי הוא מדבר כמו הראשונים).
יתכן שיש להשליך מהמסר שבעובדה זו גם כלפי החזו"א.

[מאיר סובל]

אני שמעתי את השורה האחרונה באופן אחר,
אחרי שהגר"ח גרינמן הוציא את ספרו הראשון, עבר על זה הגרי"ז והתבטא שהוא כותב כמו "ראשון", וזה היה ביקורת גלויה ומות רוח.
והגר"ח מעט נפגע מזה וסיפר לדודו החזון איש, והחזו"א עודדו והסביר לו - הוא לא מתכווין עליך, הוא אמר עליך והתכווין עלי.

[שימען]

בקהילה סוכות תשע"ה בפרופיל על הגר"ח גריינימן כתבו שהחזו"א אמר על ספרו של הגר"ח שהוא כמו ראשון.
לפי הסיפור הנ"ל אתמהה?!

[מתפעל]

השיב הגרי"ז: "איני יודע, אך אצל אאמו"ר הגר"ח זצ"ל, אירע פעם ששהה בערב פסח בווילנה, וכשהתכונן לפני חג הפסח לאפיית המצות, שלח לעירו בריסק מכתב או שליח שישלחו לו את המערוכות לצורך האפייה. בדואר הגיעו מערוכות מעץ, אך אלו לא הניחו את דעתו של אבי, ולכן שלח לגאון בעל החזון איש זצ"ל שהתגורר אז בוילנה שיואיל לשגר לו את המערוכות שלו שהיו ממתכת. כאשר המערכות הגיעו אליו, הבחין הגר"ח שהם משומשים וישנים מאד וסירב להשתמש בהם, אך כאשר התבונן בסוג המערוך, ראה כי אלו היו עשויים מעץ ועליהן הודבקו טסים של פח. אם כן -הורה הגר"ח - גם אנו נעשה כן. באותו לילה הביאו טסים של פח וריקעו אותם ואחר כך ציפו בהם את מערוכות העץ".

המעשה הזה היה?
ר' חיים נפטר בתרע"ח החזו"א עבר להתגורר בוילנה בערך בתר"פ, יתכן ששהה שם לפעמים קודם

מה מקור הסיפור? מסתבר שבכל אופן יש בו איזה גרעין אמת

שיחתי
לא הבאת מה המקור של הסיפור

ולמה אתה חושב שיש בו גרעין אמת?

[מתפעל]

ומדאיירינן במרן הגר"ח זצ"ל,
ידוע הסיפור היפה שיהודי שאל אותו למה רוב האיבעיות שבש"ס לא נפתרו,
וענה לו שאינו צודק כי רוב האיבעיות בש"ס כן נפתרו.

כאשר שמע מרן החפץ חיים את תשובתו של הגר"ח (כמדומני שבסיפור מסופר שהח"ח נכח שם)
התפעל מאד ואמר: ר' חיים איז א גאון.
כי כדי לעבור ככה על הש"ס ברגע כמימרא ולומר בפסקנות שהרוב כן נפשט, לזה צריך ראש גאוני מבהיל.

באמת מעניין, האם מישהו ניסה לעבור על כל האיבעיות שבש"ס, ולמנות כמה מהם נשארו בתיקו וכמה נפשטו.