פרנצויז כתב:ידוע ומפורסם שהגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל לא קרא עיתונים, ראה מש"כ הג"ר משה מרדכי שולזינגר בס' "זכרו תורת משה עבדי" עמ' מ"ז-מ"ח, ששמע בעצמו מפי בעל המעשה שהלך בשליחות בעל "קהילות יעקב" לרבי משה פיינשטיין בענין חשוב, והשליח רצה להראות לו עיתון "המודיע" ששם היה מסופר כל הענין, ורבי משה לא הסכים להסתכל בו, באומרו שכבר שבעים שנה הוא לא קורא עיתון,
פרנצויז כתב:"בראיון עם חתנו הרב ד"ר משה טנדלר סיפר החתן על מנהגו של חמיו לקרוא באדיקות ובגלוי את המורגן צייטונג, העיתון היומי ביידיש, שאותו "בלע" מתחילתו ועד סופו דבר יום ביומו.
יתר10 כתב:ולמעשה בעתונים איני בודק לראות אם יש שם שם משום שבכל השמות נוטה שאין לחוש לבד מהויה שלא מצוי כלל שידפיסו בעתונים. אבל אם בדרך מקרה אני רואה בעתונים אף אחד מז' השמות אני מחמיר לקרוע אותו מקום מהעתון ולהצניעו לחומרא בעלמא כיון שלא מצאתי ראיה מפורשת לסברתי. (אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעב)
יתר10 כתב:בדבר הכנסת עתונים וכן מילון שנדפסו באותיות מרובעות של דפוס לבית הכסא אין בזה שום איסור כי אינם אותיות ששייך ללמד מהן דינים, ואף כתב אשורית שנכתבו כהוגן שכשרים לסת"מ אינו ברור האיסור אך מ"מ מהראוי להחמיר בכתב אשורית אם נכתבו בהו דברי רשות אבל עתונים שרובן כותבים דברים שאין ראוין להכתב בכל אופן ליכא איסור להכניסם לבית הכסא אבל עצם הקריאה בהם אינו מן הראוי. (שם, יו"ד ח"ב סי' עו)
חובב_ספרים כתב:לכאורה הוכח כבר ע"י הציטוטים מאג"מ שהביא הרב יתר10 שהגרמ"פ נהג להסתכל בעיתונים שלא כדברי הגרממ"ש, אבל לא בלע אותם מתחילתו ועד סופו כעדות רמ"ט. לכאורה התמונה הוא עוד ראיה לזה. הוא אכן מסתכל בעיתון, אבל בעמידה כדרך מסתכל קצת בהעברה בעלמא ולא כמי שקורא אותו מתחילתו ועד סופו.
ולגבי טענות על לה"ר וכדומה גופא משום שדור אשר לא ידע את משה מנסה לבנותו מחדש כפי שנראה שראוי שיהיה ויש מימנים ויש משמאלים ראוי לדעת עד כמה אפשר לסמוך על עדותו של כל אחד ואחד לגביו.
ובכלל לא צריך להיות כ"כ קנאי עבור כבוד נאמנות הטנדלרים שהוא מפוקפק כידוע. דוגמא למעללי הטנדלרים (אם כי לא הוכח שיד ר' משה טנדלר במעל) מה שראיתי בעיני viewtopic.php?f=19&t=15139&start=40
חובב_ספרים כתב:לכאורה הוכח כבר ע"י הציטוטים מאג"מ שהביא הרב יתר10 שהגרמ"פ נהג להסתכל בעיתונים שלא כדברי הגרממ"ש, אבל לא בלע אותם מתחילתו ועד סופו כעדות רמ"ט. לכאורה התמונה הוא עוד ראיה לזה. הוא אכן מסתכל בעיתון, אבל בעמידה כדרך מסתכל קצת בהעברה בעלמא ולא כמי שקורא אותו מתחילתו ועד סופו.
ולגבי טענות על לה"ר וכדומה גופא משום שדור אשר לא ידע את משה מנסה לבנותו מחדש כפי שנראה שראוי שיהיה ויש מימנים ויש משמאלים ראוי לדעת עד כמה אפשר לסמוך על עדותו של כל אחד ואחד לגביו.
ובכלל לא צריך להיות כ"כ קנאי עבור כבוד נאמנות הטנדלרים שהוא מפוקפק כידוע. דוגמא למעללי הטנדלרים (אם כי לא הוכח שיד ר' משה טנדלר במעל): viewtopic.php?f=19&t=15139&start=40
ר_חיים_הקטן כתב:למביני אנגלית, מישהו כתב לי (דרך צחות) בזה"ל:
He's spreading it out to start a camp fire
ע"כ.
ר_חיים_הקטן כתב:זה ברור שהוא בלה את הקיץ בצימרים כנהוג אצל תושבי ניו-יארק.
יגל כתב:בבקשה
עט סופר כתב:ידוע תשובתו לחלקת יעקב 'מימי לא קראתי בספרים חיצונים' [הכוונה למה שהחלקת יעקב הביא לו ראיה ממשהו שאפילו אצל הגויים והכניסייה הוא דבר מתועב, והאג"מ הוכיחו שאסור שספרים חיצונים יהיו איזה צד לא לכאן ולא לכאן, אלא רק דעת תורה בטהרתה]
זאב רפופורט כתב:יגל כתב:בבקשה
נראה שתמונה זו היא חלק מסרטון שלם.
אודה מאוד אם יועיל כת"ר להעלות הסרטון השלם.
פרנצויז כתב:תודה לכל המגיבים. נוכחתי לראות שצדק מי שאמר שהמקום היחיד המתאים לבירור הענין הוא פורום אוצר החכמה. יישר כח.
פרטיזן כתב:אותי יותר מעניין מכל עבודת הדוקטור עצמה על הפסיקה בעידן המודרני שעליה מדבר כתובת המאמר בהודעה הראשונה.
כדי לכתוב ביקורת מן הסוג הנ"ל אין צורך לקרוא את מושא הביקורת. הרי אנן סהדי מה רצה הכותב לומר, וקריאת דבריו אך תצריך ליישם את כישורי אי-הבנת הנקרא ו\או דה-קונסטרוקציה יצירתית, כדי להתאים את הדברים למסקנה הידועה מראש. על כן נלע"ד כי עדיף טפי שלא יעמול ולא יכתוב.לייטנר כתב: מי שרוצה לברר האם הדוקטורט שנכתב על ר' משה טועה ומטעה, יתכבד ויעמול בטרם יכתוב.
דעתו של ר' משה שונה מהמשתתפים כאן בנוגע לקריאת עיתונים?לייטנר כתב:נראה שנעשה כאן תהליך דומה להתקפה על בני בראון עם פרסום הדיסרטציה שלו על החזו"א. עיסוק בזוטות כדי להוכיח שהכותב אינו מבין בין ימינו לשמאלו, ולכן אין צורך לעסוק בדברים המהותיים שחודשו.
האם יש עוררין על ייחודיותו של ר' משה פיינשטיין או על ייחודיותו בצורת הפסיקה שלו?!
ציינתי כאן לשני דיונים (קריאת עיתונים וחתונה מעורבת) שבהם דעתו של ר' משה שונה משל חלק מהכותבים כאן, אעפ"כ זה לא מנע מהכותבים לטעון שבוודאי ר' משה לא חשב כך. אני מניח שיש עוד נושאים מסוג זה. מי שרוצה לזלזל, יכול בקלות. מי שרוצה לברר האם הדוקטורט שנכתב על ר' משה טועה ומטעה, יתכבד ויעמול בטרם יכתוב.
השאלה היא לא מי קרוב יותר לעולמו של ר' משה, אלא מי מנסה להבין ביושר מה אמר ר' משה, בין אם זה מתאים להשקפת עולמו ובין אם לאו, לעומת מי שצר את דמותו בחרט כדי להכניסו לתבנית דמות דיוקנו כפי שעלתה במחשבה לפניו.איש_ספר כתב:הרי ברור לגמרי, שאפילו אם שתי העובדות שאתה מציין אודות הגרמ"פ, הם כפי שאתה רוצה להאמין, עדין עולמו, אמונתיו ודעותיו של ר' משה קרובות יותר לעולמם של רוב הכותבים כאן. ורחוקות משלך לאין שיעור.
שניהם שאלות טובות וראויות, ואני מתקשה להאמין שאין יחסי גומלין ביניהם.ברזילי כתב:השאלה היא לא מי קרוב יותר לעולמו של ר' משה, אלא מי מנסה להבין ביושר מה אמר ר' משה, בין אם זה מתאים להשקפת עולמו ובין אם לאו, לעומת מי שצר את דמותו בחרט כדי להכניסו לתבנית דמות דיוקנו כפי שעלתה במחשבה לפניו.איש_ספר כתב:הרי ברור לגמרי, שאפילו אם שתי העובדות שאתה מציין אודות הגרמ"פ, הם כפי שאתה רוצה להאמין, עדין עולמו, אמונתיו ודעותיו של ר' משה קרובות יותר לעולמם של רוב הכותבים כאן. ורחוקות משלך לאין שיעור.
כיון שאכן לא ידעתי מה דעתו של ר' משה ביחס לקריאת עיתונים לא הבעתי את דעתי. נשמע מוזר, אך זה מה שאמור אדם לעשות כשאינו יודע משהו, לענות: 'איני יודע', אא"כ לא נשאל ישירות, ואז די בשתיקה.איש_ספר כתב:דעתו של ר' משה שונה מהמשתתפים כאן בנוגע לקריאת עיתונים?
האם בני בראון נתפס רק על זוטות?
ובכן, צר לי אבל כל ההודעות שלך בכל הדיון המרתק הזה אין בהם כלום, לא תרמת שום מידע לשאלות שנשאלו כאן, רק טיפסת על איזה שרפרף (שנראה שהוא מרוכב על גבך באופן קבוע) ומשם אתה עומד מצווח, עומד ומכניס אצבע בעיני המשתתפים. כמי שמכיר את כתיבותיך, (הגלויות, ולא אלו שפה), הרי ברור לגמרי, שאפילו אם שתי העובדות שאתה מציין אודות הגרמ"פ, הם כפי שאתה רוצה להאמין, עדין עולמו, אמונתיו ודעותיו של ר' משה קרובות יותר לעולמם של רוב הכותבים כאן. ורחוקות משלך לאין שיעור, (בעוד שר' משה שולח לשריפה ספרים קדמונים הנתפסים אצלו בסטיה קלה מאמונת ישראל, אתה מפרסם מאמרים להכשיר ספרי כפירה גמורים. וזו כמובן דוגמא בעלמא). שחרר נא אותו ואת כולנו מהייצוג הכפוי והמביך שנטלת על עצמך לייצג את ר' משה, יצוג שאין בו כבוד לא לך, לא לנו ובעיקר לא לר' משה. ועם על כבודך אתה יכול למחול, אינך רשאי לעשות זאת כלפי כל השאר.
ודאי יש קשר - מי שמאמין שגדול פלוני "שייך" למחנה שלו (ועוד יותר מזה, מי חי בתחושה שכל גדולי ישראל ממשה רבנו ועד ימינו עשויים כולם מעור אחד עם המעברתא), נוטה באופן מודע ובלתי-מודע לעצב מחדש את דמותו כדי להתאימה לאמונה הזו. תתכן גם הטיה הפוכה כמובן, מצד מי שאינו חושב שכל גדול"י היו בדעה אחת, ואעפ"כ רוצה לגייס את פלוני למחנה שלו, אך באופן כללי מי שמשוחרר מן הצורך להכניס את כל הבריות למיטת סדום אחת, יכול לכוון יותר אל האמת (אם יש לו היכולת לכך מפנים אחרות). לכן מוטב לדון בדברים לכשעצמם.איש_ספר כתב:שתיהן שאלות טובות וראויות, ואני מתקשה להאמין שאין יחסי גומלין ביניהם.ברזילי כתב:השאלה היא לא מי קרוב יותר לעולמו של ר' משה, אלא מי מנסה להבין ביושר מה אמר ר' משה, בין אם זה מתאים להשקפת עולמו ובין אם לאו, לעומת מי שצר את דמותו בחרט כדי להכניסו לתבנית דמות דיוקנו כפי שעלתה במחשבה לפניו.
כמובן אין קשר בין הנושאים, והסיבה היחידה (להבנתי) לאזכור ענין הישיבה המעורבת היא שגם בנושא ההוא השיקול "מה מתאים היה שיאמר ר' משה לפי דעתי ו\או המקובל בחוג שלי" היווה גורם מכריע בבירור הענין אצל כו"כ כותבים, גם כנגד דברים מפורשים שכתב (שלא לדבר על מה שנהג בפועל בחתונת ילדיו).המעיין כתב:איך שני הנושאים המוזכרים עולים בקנה אחד?
חתונה מעורבת הוא נושא שנידון בפוסקים וידועים דברי המהרש"ל ע"ז ולכן פלא שר' משה התיר את זה, ואם כן צריך לברר היטב טעמו.
קריאת עיתונים לצורך ידיעת עובדות נחוצות, הוא דבר שברור שיכול להיות שייעשה ואם מישהו זקוק לזה אין בזה פעולת איסור. השאלה היא אם מה חשב ר' משה שהיא הדרך הנכונה.
לשמור על טהרת השיקול, ואע"פ שאולי יישמט ממנו אי אלו עובדות עקב כך.
או לדעת את כל העובדות ועל ידי זה תהיה הכרעתו יותר ברורה.
ברור ששתי האפשרויות ראויות להנהגתו אם כך ואם אחרת. השאלה היא רק מה היתה דעתו.
ברזילי כתב:ודאי יש קשר - מי שמאמין שגדול פלוני "שייך" למחנה שלו (ועוד יותר מזה, מי חי בתחושה שכל גדולי ישראל ממשה רבנו ועד ימינו עשויים כולם מעור אחד עם המעברתא), נוטה באופן מודע ובלתי-מודע לעצב מחדש את דמותו כדי להתאימה לאמונה הזו. תתכן גם הטיה הפוכה כמובן, מצד מי שאינו חושב שכל גדול"י היו בדעה אחת, ואעפ"כ רוצה לגייס את פלוני למחנה שלו, אך באופן כללי מי שמשוחרר מן הצורך להכניס את כל הבריות למיטת סדום אחת, יכול לכוון יותר אל האמת (אם יש לו היכולת לכך מפנים אחרות). לכן מוטב לדון בדברים לכשעצמם.
הקשר בין הנושאים הוא שגם באשכול ההוא הובא מאותו המקור ניפוח והטיה של דעת הגרמ"פ.ברזילי כתב:כמובן אין קשר בין הנושאים, והסיבה היחידה (להבנתי) לאזכור ענין הישיבה המעורבת היא שגם בנושא ההוא השיקול "מה מתאים היה שיאמר ר' משה לפי דעתי ו\או המקובל בחוג שלי" היווה גורם מכריע בבירור הענין אצל כו"כ כותבים, גם כנגד דברים מפורשים שכתב (שלא לדבר על מה שנהג בפועל בחתונת ילדיו).
אספקלריא כתב:הר' פרנצויז התרכז כל כולו בנושא של קריאת העיתונים, והזניח לגמרי את העיסוק בבעיות שבמאמר של גורדין.
חובב_ספרים כתב: ... שהגרמ"פ נהג להסתכל בעיתונים ..., אבל לא בלע אותם מתחילתו ועד סופו כעדות רמ"ט. לכאורה התמונה הוא עוד ראיה לזה. הוא אכן מסתכל בעיתון, אבל בעמידה כדרך מסתכל קצת בהעברה בעלמא ולא כמי שקורא אותו מתחילתו ועד סופו.
ברזילי כתב:בתשובה לשאלתי, נאמר לי מאחד הנכדים כך: ... במהלך ארוחת הבוקר הוא הקדיש 5-10 דקות לעבור על הכותרות. אם היה נושא חשוב, הוא היה עובר על הכתבה כדי לראות את כל העובדות המוזכרות.
אום אני חומה כתב:אולי אפשר להגדיר כך את העניין: ... אם עבר לידו עיתון הוא העיף בו מבט חצי דקה, וכשראה כתבה שעניינה אותו השקיע בה עוד רבע דקה ומיד שב למה שבאמת עניין אותו ותפס כליל את מוחו, הוויות דאביי ורבא!
אב בבינה כתב:הרה"י שלי שאל לאחד מגיסי ר' משה זצ"ל [שכחתי שמו] תוך שלשים לפטירת ר' משה על זה, וגיס זה שימש ר' משה כשחלה, ואמר שפעם הביא לפניו עיתון ור' משה כבר לא היה יכול לראות, וקרא לפניו את העיתון, וקרא הכותרות, ואז התחיל לקרוא את תוכן המאמר, והפסיקו ר' משה ואמר יותר מן הכותרות אני לא רוצה לשמוע.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 108 אורחים