אנא עבדא כתב:היום ב'המבשר' כרוז מבית דינו של הגר"ש וואזנר זצ"ל בעל שבט הלוי מאוד בחריפות נגד הכושר סוויץ'
לומד_בישיבה כתב:רבי משה פיינשטיין ז"ל שואל שאלה פשוטה מאוד.
מדוע חזרת הש"ץ נחשבת לתפלה בצבור יותר מאשר תפילת היחידים בלחש ואם מפני שהש"ץ מוציאם ידי חובה הרי את הבקיאים אינו מוציא ידי חובה. וממילא אין כל עדיפות לתפלת הש"ץ על פני תפילת היחידים - ותשובתו של הרב וואזנר זצ"ל איני מבין.
היות ואני מבקש להבין את הענין בעיקר כדי להבין את מה שכותב בענין הגאון רבי משה שמואל ז"ל כל בדל מידע יעזור לי. כידוע דבריו של רב משה שמואל ז"ל כתובים מאוד קשה, וקשה מאוד לרדת לסוף דעתו.
הגעתי לזה בעקבות מה שמצאתי אצלי תשובה מהגאון רבי משה שמואל שפירא ז"ל והוא ג"כ כותב בשם רבו הגרי"ז ז"ל שיש 'תפלה בצבור' כדי שתתקבל התפלה, וזה תפילת היחידים. מאידך יש 'תפילת הצבור', וזה דווקא חזרת הש"ץ אך הרב וואזנר זצ"ל אינו מזכיר מזה מאומה, - והגאון רבי משה שמואל ז"ל מביא לזה הרבה ראיות.
ואני מצטט קטע קטן ממה שכותב שם הגאון רבי משה שמואל ז"ל - וכ"כ להדיא בחידושים של רבנו אברהם בן הרמב"ם הנדפסים בסוף הרמב"ם שכתב ז"ל, לפי שתפלת יחיד כל אחד מתפלל לעצמו ותפלת צבור כולם אחר ש"צ - ע"כ.
אמרתי אחכמה כתב:נסתרים דרכי ה', עוד גיס של הגאון זצ"ל נפטר סמוך לפטירתו:
ביום ו' ניסן שנה זו, [כשבועיים לפני הסתלקות הגר"ש וואזנער זצ"ל]
נפטר גיסו מוה"ר יוסף אליעזר געלבער ע"ה, אב"י בוויליאמסבורג, מזקני חשובי קהלת יעקב פאפא. תנצב"ה.
לא ידען כתב:מישהו יודע מיהו הרב בנימין גרוסברד הנ"ל? מה הקשר שלו לרבינו זצוק"ל?
הוא כותב כאחד מגדולי התלמידים.
ארזי ביתר כתב:לפני המלחמה, ברח מרן זצוק"ל יחד עם נוו"ב ע"ה לארץ הקודש. חמיו הי"ד לא הסכים עם בריחתו, כי טען שהנאצים לא יעשו כלום, וזה פחד שווא. ולכן, השאירו את בנם בכורם אצלם, כשחמיו אומר לו טרם שנפרדו, עוד תראה שאתם תחזרו בסוף. הגרח"מ שליט"א ניצל בנס, והגיע לארץ לאחר השואה בדרך לא דרך, אך כל משפחתם נספתה במלחמה העולמית השניה.
אגב, זו הסיבה שהגרח"מ שכבר עבר את גיל השבעים, אמר בלוויה 'זה לי 65 שנה, שאני מסתובב אצל אבי'. כיון שרק בגיל 6 הגיע לארץ...
האם היה הרב שמואל וואזנר זצ"ל מעפיל או לא?
"כי במקלי עברתי את הירדן הזה"
סיפור העפלתו של הרב שמואל וואזנר זצ"ל ארצה.
(רשימה לפרשת וישלח)
הרב שמואל וואזנר היה אחד מגדולי הפוסקים בדור שלנו (נפ' בחג פסח האחרון). מקובל למקם אותו בין אגודת ישראל לעדה החרדית בהשקפת עולמו. הוא לא הצביע לכנסת אך קיבל תמיכה מהמדינה למוסדות שהקים.
למרבה הפלא, הרב עלה ארצה כמעפיל בעליה בלתי ליגאלית. אוניית המעפילים הגיעה ארצה בחנוכה תרצ"ט (1938) והורידה את נוסעיה מול חוף נתניה.
לאחרונה יצא לאור ספר "הפוסק", 788 עמודים המכילים קטעי עיתונים וכתבי עת, ובהם שלל מאמרי הערכה ותמונות על הרב וואזנר במשך חייו ואחר פטירתו.
בין דפי הספר מצאתי נוסחאות המטשטשות לחלוטין את "העפלתו" של הרב ווזנר:
ב"ה מצאתי אניית משא שהסיעה משאות לארצינו הק' והצטרפנו לנסיעה זו… וכאשר הגיעה האוניה סמוך לחופי ארצינו הקדושה, הורידו אותנו מאניית המשא והלכנו בתוך הים, כששקועים אנו במים עד הצוואר, ושק על שכמינו, ובליל ב' דחנוכה דרכה רגלינו על אדמת קודש. (עיתון המבשר, הפוסק עמ' קמו. עיתון הפלס, הפוסק עמ' שפג).
העובדה שהרב יזם את עלייתו באוניית מעפילים, תופעה בלתי מצויה בעליל, הצמיחה תיאורים שונים על מה שקרה בדרך.
גרסה נפוצה מספרת שהאניה טבעה בים, מעטים שרדו, וביניהם הרב ואשתו שניצלו בזכות כושר השחיה שלהם.
גירסה זו הופיעה בעיתון "למשפחה", ומשם הועתקה לבלוג המצויין "תולדות ושרשים – עצי משפחה", ואף מופיעה בערכו ב"ויקיפדיה".
בדקנו – אני וחנוך גוטליב – את ההסטוריה של אוניות המעפילים בכלל ואת האוניה המסויימת שהגיעה ארצה בתאריך עלייתו של הרב וואזנר בפרט, ואנחנו יכולים לומר בפה מלא: להד"ם.
הספינה שהגיעה ארצה בתאריך כ"ה בכסלו (18/12/38) – נקראה ג'יפו א (Chepo). הספינה יצאה מנמל טולצאה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחופי נתניה ללא ארועים מיוחדים!
תיעוד מלא של כל הספינות נמצא בספרו של שי חורב, "ספינות בטרם שחר" (חיפה, תשס"ד 2004), וכן בספרו של חיים לזר-ליטאי, "אף על פי" (תל אביב, תשמ"ח 1988).
אוניה זו, והדומות לה, אורגנו על ידי תנועת בית"ר. מפאת דלות האמצעים הכספיים שעמדו לרשות תנועה זו, הם העלו על האוניות גם יהודים שלא נמנו על שורותיהם. לפי התיאורים עד כמחצית הנוסעים היו טרמפיסטים.
האוניות יצאו משפך הדנובה, שהינו הנהר השני באורכו באירופה ונמשך דרך עשר ארצות שונות, מגרמניה ועד רומניה. בדרכו הארוכה הוא חוצה גם ברטיסלבה (היא פרשבורג, מקום מגורי הרב וואזנר באותה עת).
כדי להגיע מברסטליבה (היא פרשבורג) ומארצות אחרות עד נמל היציאה, העולים שטו בספינת נהר על הדנובה עד שפך הדנובה ושם עלו על אוניית המשא, שהוסבה לאוניית מעפילים.
נדמה, שתיאור המסע כפי שצוטט בשם בנו בכורו וממשיך דרכו, הרב חיים מאיר וואזנר שליט"א, בעיתון "בקהילה" (הפוסק, עמ' תנה-תנו) על "אניה בלתי ליגאלית שעברה דרך חתחתים של נהרות ואגמים צדדיים", יכול להתאים למסע על הדנובה. מי שיראה את מסלול הנהר מברטיסלבה לטולצאה ואח"כ לים הגדול – זה ממש כך.
אמור מעתה: לא "כי במקלי עברתי את הירדן הזה" אלא "כי במקלי עברתי את הדנובה הזה".
מתעמק כתב:לפני שבוע נדפס הסיפור במגזין לילדים באידיש, מפי אחד הנכדים (ר' יואל הלוי וואזנר רב דביהמ"ד שבט הלוי ב?), וז"ל בתרגום מדוייק, כמעט מילולי.עד כאן דברי הנכד.סיפור המעשה שמעתי מזקיני זצ"ל בעצמו, ואמסרנה בדיוק כמו ששמעתיה ממנו.
בהיותה עלמה, היתה לה לסבתא כשרון לשיר יפה. היא אף הלחינה ניגונים, שאחד מהם היה זקיני שר על "שיר המעלות" בכל הסעודות לפני ברכת המזון. בימים ההם דרו ביחד עם עכו"ם, והוצרכו ללמוד בבית ספר אחד. שם בבית ספר התוודעו מקולה הערב, והנהלת בית הספר מסרו מידע זו להממשלה. מהממשלה ביקשוה לשיר באירועים רשמיים, והבטיחו לה הרבה כסף וכבוד, כך שהסבתא התחשק לה לקבל הצעה זו.
אך אביה הזכיר לה תמיד הברכה שקיבלה מצדיקים גדולים - האדמו"ר מקאפיטשניץ זצ"ל והחפץ חיים זצ"ל – שאם לא תשיר תזכה לבנים יראי ה'
הסבתא זכתה להשאר בחיים אחר השואה, וגרה בניו יורק בשכונת וושינגטון הייטס. כל עש"ק אחר ביאתו מהמקוה היה זקיני זצ"ל נוהג להשתחרר מכל טירדות הכלל, והתיישב לכתוב מכתב לאמו ונתנה תיכף בתיבת דואר עוד לפני שבת. כי משלוח הדואר עד הגיעה לארה"ב ארך שבוע שלם, כך שהמכתב יגיע לאמו לפני שבת הבא.
והנה מה שיש להעיר על זה. הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ב-תרע"ג. בהיות אמו נערה, כלומר לפני שנת תר"ע לערך, לא היו החפץ חיים והאדמו"ר מקאפיטשניץ בווינה כל עיקר. החפץ חיים לפי מה שנראה מתולדותיו לא יצא מגבולות רוסיה הגדולה עד שנת תרפ"ג (עד מלחה"ע הראשונה היה תמיד במדינות ליטא ופולין שהיו אז חלק מממלכת רוסיה האדירה, בשנות מלחה"ע ברח לפנים ברוסיה, ונשאר שם עד תרפ"א, רק בסיון תרפ"א עזב את רוסיה לשוב לעיירתו רדין, שבינתיים נעשתה חלק ממדינת פולין המחודשת, אך גבולות רוסיה כפי מה שהיו לפני מלחה"ע הא' לא עזב עד הכנסי' הגדולה בשנת תרפ"ג. וראה דברי הרמ"מ ישר בספרו 'דאס לעבן און שאפען פון חפץ חיים' עמוד 342 שהדרכון הבין לאומי הראשון שהחפץ חיים קיבל היה לפני נסיעתו לווינה לכנסיה הגדולה). האדמו"ר מקאפיטשניץ היתה דירתו בקאפיטשניץ עד שהוכרח לברוח במלחה"ע הא', ונסע לווינה, והתיישב שם כמו שהתיישבו אז כמה רבנים ואדמורי"ם. כך שברור שאמו של הרב ז"ל שכנראה לידתה ומגורה בווינה (ויתכן שנולדה במיאווע מולדת אמה, או בצעהלים מולדת אביה, אך ודאי לא בפולין או גליציה) לא פגשה לא את החפץ חיים ולא את האדמו"ר מקאפיטשניץ בנערותה.
אך כשנעיין בסיפור כמו שכתוב נבחין בנקודה קטנה, הכל צפוי במקף והכל תלוי במקף, בתוך הסיפור שהיה לה הבטחה מצדיקים, מוסיף המספר שמות הצדיקים במקף לפניה ובמקף לאחריה. המובן לענ"ד שפרט זה מוסיף ממקור אחר. מסתבר שמאן דהו, בידעו הסיפור, ובלי התבוננות בשנות חיי הרב זצ"ל, שיער שהכוונה לאחד מגדולי ישראל הידועים משהייתם בווינה, ומשום מה בחר בהאדמו"ר מקאפיטשניץ שמפורסם היותו בה תושב קבוע, ובהחפץ חיים שמפורסם ביקורו שם. אך לאמיתו של דבר שמות הצדיקים לא נודע לנו, ואם בהשערות, יותר מסתבר שמדובר ברבני קהלת ווינה החרדית - שיפשוהל, כהרב רבי יוסף בוימגארטן זצ"ל, הרב רבי שלמה זלמן שפיצר זצ"ל וכדומה. אך יתכן גם שמדובר בגדולי ישראל אחרים, מהגאונים וצדיקים הרבים ששהו משך זמן בווינה לעת חליים לבקר ברופאים מומחים.
...
לבסוף אוסיף משהו שיתכן לא ימצא חן בעיני רבים ...
ואביא אות נאמן יותר על חוסר דיוק בסיפורים שאצל הרב זצ"ל...
הכהן כתב:לקראת יומא דהילולא הראשון לפטירת מרן פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר זיע''א מתפרסם לראשונה הקלטה ובה נשמע קולו של מרן הרב זיע''א מספר על סיפור הולדתו וברכת האדמו''ר מקאפיטשיניץ זי"ע לאמו ע"ה כי בנה יהיה פוסק הלכה של כל העולם • האזינו
דברי מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל: נולדתי בזכות שהיא לא הלכה ללמוד מוזיקה וכדו', למרות שהיא היתה כזאת 'יחיד' בכל המדינה אפילו אצל הגויים והקול והנעימות שלה, עד כדי כך שהפרופסורים הגויים הגיעו ושאלו למה אינה רוצה ללמוד ולקבל כבוד והוקרה,
היא סיפרה שהיתה עוד נערה והיה לה ספיקות לגבי כך, סבי ר' בן ציון היה יהודי ירא שמיים, ועד לאחרונה ידעתי זאת מאימי ע"ה ועכשיו כל העולם מדבר על כך, הוא הלך לאדמו"ר הזקן מקאפיטשיניץ זיע"א ר' איטצ'ה מאיר הוא היה נכדו של הריזינע'ר . "אני הכרתיו הוא היה יהודי קדוש" אז הוא אמר שלא תלך, וברך שיהיה לה בן שיהיה "מורה הוראה של כל העולם".
קבצים מצורפים
מרן הגר''ש ואזנר זצ''ל מספר את סיפור הולדתו.rar
נשר כתב:שמעתי ממורה הוראה דבר מעניין.
הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגר"מ ברנט שליט"א
מדוע יש מקומות שכותב בספרו שהאשה צריכה לטבול בלי ברכה וכשמגיעה שאלה למעשה בבית ההוראה הוא לא אומר לשואל שיש לטבול בלי ברכה.
וענה לו, שאם יאמר לאנשים שיש לטבול בלי ברכה, יבואו להקל בדבר ויאמרו שאין זה אלא חומרא בעלמא,
אך אם האדם שואל האם יש לברך או לא, אם כן השואל מבין ענין, ואז מורה לטבול בלי ברכה.
ואין זה ברכה לבטלה, כי בענין זה יש לסמוך על דברי ר' צדוק שבכל טבילה שהיא על פי הוראת חכם יש לטבול בברכה. עכ"ד
האם ידוע למישהו היכן דברי ר' צדוק?
מה שנכון נכון כתב:נשר כתב:שמעתי ממורה הוראה דבר מעניין.
הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגר"מ ברנט שליט"א
מדוע יש מקומות שכותב בספרו שהאשה צריכה לטבול בלי ברכה וכשמגיעה שאלה למעשה בבית ההוראה הוא לא אומר לשואל שיש לטבול בלי ברכה.
וענה לו, שאם יאמר לאנשים שיש לטבול בלי ברכה, יבואו להקל בדבר ויאמרו שאין זה אלא חומרא בעלמא,
אך אם האדם שואל האם יש לברך או לא, אם כן השואל מבין ענין, ואז מורה לטבול בלי ברכה.
ואין זה ברכה לבטלה, כי בענין זה יש לסמוך על דברי ר' צדוק שבכל טבילה שהיא על פי הוראת חכם יש לטבול בברכה. עכ"ד
האם ידוע למישהו היכן דברי ר' צדוק?
תפארת צבי ח"ב סי"ט. מובא בשיעורי שבה"ל סימן ר ס"ק י.
א גאליציאנער כתב:הראתי לדעת כי ב'ויקי' אומרים שמרן בעל שבה"ל זיע"א הינו, בין השאר, תלמידו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג ה'דעת סופר', ושם צוין בהערה כי כך נכתב ברשימה ארוכה מפרי עטו של ר' זושא קינסטליכער בספרו 'החת"ם סופר ותלמידיו' מתשע"ה, באוצר לא מצאתי את הספר, האם מישהו יכול למצוא סימוכין לדבר בכלל ואת מראה המקום המבוקש בפרט? תודתי נתונה למפרע בכל פה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
בן ירושלים כתב:בזכרוני שראיתי בעבר תמונה שהרב וואזנר נואם בישיבת פרשבורג בגבעת שאול (וכמדומה שזה היה בהספד על ר' עקיבא סופר.)
בכל אופן המו"צ ר' אברהם שמואל בנימין סופר - בנו של הרב הנוכחי מפרשבורג ודאי יכול לעזור לשואל.
העיברי כתב:א גאליציאנער כתב:הראתי לדעת כי ב'ויקי' אומרים שמרן בעל שבה"ל זיע"א הינו, בין השאר, תלמידו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג ה'דעת סופר', ושם צוין בהערה כי כך נכתב ברשימה ארוכה מפרי עטו של ר' זושא קינסטליכער בספרו 'החת"ם סופר ותלמידיו' מתשע"ה, באוצר לא מצאתי את הספר, האם מישהו יכול למצוא סימוכין לדבר בכלל ואת מראה המקום המבוקש בפרט? תודתי נתונה למפרע בכל פה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
יש תמונה מתלמידי חברה חריפות דישיבת פרשבורג והרב וואזנער נמנה בתוכם, וכידוע ששימוש בפ"ב כמו"ץ, ולכאו' קיבל שימוש וסמיכה מהרב דשם הדעת סופר, שהיה גר שם אצל חותנו.
במסתרים כתב:קראתי בספר שהגר"ש היה מתפלל בקביעות מנחה בחצות לפני זמן מנחה גדולה.
האמת הוא?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 503 אורחים