לא הבנתי שאלת השואל, אם על מה שנשא יותר מאשה אחת, תמיהני מה ראה לשאול על ככה, במה שאין בה אלא מניעה לאשכנזים מכח חדר"ג.
אך יותר נראה שעיקר הדגשת השאלה על הפרש הגילים להרבנית זווג שלישי.
אך הרי אמרו חז"ל (יבמות סב:) בחיוב לקיים ולערב אל תנח ידך, היו לו בנים בצעירותו עכ"ז ישא אשה בזקנותו, עיי"ש.
(ומן הענין לציין ל
תשובת הגאון בעל נפש חיה להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק בענין זה, ופוק חזי שהוליד אז בן שהאיר עיני רבים ביראת השם, האדמו"ר מפיאסעצנא בעל חובת התלמידים זצ"ל הי"ד).
ואל תשיבני ממה שאמרו חז"ל בחומר המשיא ילדה לזקן (סנהדרין עו:), שהרי דקדקו רז"ל וכתבוהו בלשון המשיא את בתו לזקן, שלא אסרו אלא בכה"ג שאין שואלין את פיה אלא אביו מקבל קידושיה, אבל כל שהסכימה כך מרצונה לית בזה בית מיחוש (דאל"ה ספן אסור לישא אשה וכו'). וראיה לכך מהא דמבואר באבות דר"נ פט"ז על רבי אליעזר שנשא בזקנותו את בת אחותו (ועיין בקונטרס 'בית צדיק' מהגאון הרד"ל בריש פדר"א עם ביאורי הרד"ל, אות ה'-ו', שיוצא שזה היה בהיותו זקן מופלג).
כל זה בכלליות. אך בפרטיות שמעתי שנישואין אלו היו בכוונה מיוחדת, לאשר לא קיים עד אז עדיין מצות פדיון הבן, ורצה לישא אשה שלא ילדה עדיין ולהבנות ממנה בבן זכר. ואכן נולד לו בן זכר, ופדאו כדין, ואח"ז נפטר הילד. ולא דיבר על ענין זה עוד, והיה משמע שכל עצמו של הילד היה לקיים מצוה זו בלבד. ומזווג זה נולדה לו בת אח"ז. עד כאן שמעתי.