מצליח כתב:כדאי להביא אימרה מתאימה ששמעתי מהגאון הגדול רבי בנימין לאנדא שליט"א דומ"ץ טאהש ב.פ. בהספידו על מרן ז"ל, המבטאת היטב רגשי חסידי טאהש באלו ימים הכואבים.
בפסוק יתומים היינו ואין אב יש להבין הכפל, אבל בנוהג שבעולם אם יש יתום מאב אז איזה אב אחר מהשכנים או הקרובים לוקח אותו לביהכנ"ס ביחד עם ילדיו, ובוחן אותו כשבוחן את ילדיו, והיתום חוסה בצל האב ההוא, אבל הצרה כפולה ומכופלת אם אין אב כלל בעיר בצל מי יחסה היתום.
ובנידון דידן אחר שנלקח ממנו מאורינו ואנו מרגישים כיתומים ממש, מה נעשה שאין אב כלל אצל מי נלך לחסות בצלו, מי ידמה אליו כלל.
מי שחסה בצל הרה"ק מטאהש זי"ע מרגיש על בשרו היטב ד"ז.
פעלעד כתב:הוא היה מפייס תמיד נכדים אחרים של זקינו על שהוא נהיה אדמו"ר בלי לשאול אותם...
אמרתי אחכמה כתב:פעלעד כתב:הוא היה מפייס תמיד נכדים אחרים של זקינו על שהוא נהיה אדמו"ר בלי לשאול אותם...
מן הסתם כוונתך לדודו (אחי אביו) רבי חיים שלמה זצ"ל החוסטע רבי מבארא פארק.
וזה לא סתם 'נכדים אחרים'.
בודאי שדודו הסכים בכל לבו ונפשו שבן-אחיו ישא את שמו של טאהש, כי הוא ראוי לאותו איצטלא.
פעלעד כתב:אינני מוציא לעז על הצוואה ח"ו שנכתבה ונחתמה כדת וכדין והבנתי שגם ר' יוחנן וואזנר מסקוירא במונטריאול היה לו הצואה וכידוע שהוא היה מקורב מאד לרבי זי"ע,
אולם החצי הראשון של הצואה לא אומר דרשני, אלא צורח וצווח דרשני ודרשני...!
כתוב שם דברים שהם היפך הרבי זי"ע ממש ב100%, וכל מי שהכיר את הרבי אינו יכול שלא להבחין בזה!
זה כמעט כמו שיוציאו צואה של הדברי יואל בו הוא מצוה לכולם ללכת לבחירות...
כל חייו לא עניין אותו בניין עצמו, להיפך יש מעשים לרוב שכספים שנאספו על ידו למוסדותיו מצאו את דרכם לבסוף לעניים בקצה העולם שכלל לא הכיר, ולקרא כאלו מילים בו הוא מדגיש שוב ושוב ושוב שאסור לשום אדם בעולם לקרא לעצמו בשם טאהש ואפילו אם לא יתן לעצמו השם רק אחרים יקראו אותו בשם זה... מאן דכר שמיה?! זה היפך הרבי ממש!!!
ואח"כ צריך להדגיש שוב ושוב ושוב שרק בנו ר' מיילעך ישב על כסאו, זה נראה כמו לאפוקי מישהו אחר... ואח"כ הדגש שוב ושוב שלבנו יש סמכות עליונה על כל הרבנים של המוסדות וכו'
מעצמו זה צועק שידי זדים שלטו ברבינו הק' זי"ע, והוא כמו שהוא היה שבר את מידותיו בגאון ואף שכאב לו, לא אמר מילה...
וכעת אחר חקירה ודרישה כבר שמעתי גם מאחד מבני משפחתי שהיה שם באותה תקופה, ו... לא אכנס למחלוקת'ן, אמנם הרבי היה שבוי בידי כמה אנשים, ובעצם הדברים ידועים!
מה שכן מבטא את רבינו זי"ע, זה החלק האחרון, איך שהרבי מסר נפשו בעד השלום, וכל השאר...
פעלעד כתב:מצליח כתב:כדאי להביא אימרה מתאימה ששמעתי מהגאון הגדול רבי בנימין לאנדא שליט"א דומ"ץ טאהש ב.פ. בהספידו על מרן ז"ל, המבטאת היטב רגשי חסידי טאהש באלו ימים הכואבים.
בפסוק יתומים היינו ואין אב יש להבין הכפל, אבל בנוהג שבעולם אם יש יתום מאב אז איזה אב אחר מהשכנים או הקרובים לוקח אותו לביהכנ"ס ביחד עם ילדיו, ובוחן אותו כשבוחן את ילדיו, והיתום חוסה בצל האב ההוא, אבל הצרה כפולה ומכופלת אם אין אב כלל בעיר בצל מי יחסה היתום.
ובנידון דידן אחר שנלקח ממנו מאורינו ואנו מרגישים כיתומים ממש, מה נעשה שאין אב כלל אצל מי נלך לחסות בצלו, מי ידמה אליו כלל.
מי שחסה בצל הרה"ק מטאהש זי"ע מרגיש על בשרו היטב ד"ז.
ג"א מצטרף... אכן ואכן.
אני רואה שזה רק חלק מהצואה, כתוב שהצואה היא ארבעה עמ', יש את השאר?
כמו"כ, האם ידוע לך אם זה הכל הרבי עצמו כתב או שאחד ממקורביו כתב והוא הסכים לזה וחתם? משום מה יש לי כזו הרגשה, הוא לא היה טיפוס שיקפיד כ"כ על המוסדות טאהש שלו עד שיאריך בצואה כ"כ הרבה, הוא היה מפייס תמיד נכדים אחרים של זקינו על שהוא נהיה אדמו"ר בלי לשאול אותם...
הוד_והדר כתב:פעלעד כתב:אינני מוציא לעז על הצוואה ח"ו שנכתבה ונחתמה כדת וכדין והבנתי שגם ר' יוחנן וואזנר מסקוירא במונטריאול היה לו הצואה וכידוע שהוא היה מקורב מאד לרבי זי"ע,
אולם החצי הראשון של הצואה לא אומר דרשני, אלא צורח וצווח דרשני ודרשני...!
כתוב שם דברים שהם היפך הרבי זי"ע ממש ב100%, וכל מי שהכיר את הרבי אינו יכול שלא להבחין בזה!
זה כמעט כמו שיוציאו צואה של הדברי יואל בו הוא מצוה לכולם ללכת לבחירות...
כל חייו לא עניין אותו בניין עצמו, להיפך יש מעשים לרוב שכספים שנאספו על ידו למוסדותיו מצאו את דרכם לבסוף לעניים בקצה העולם שכלל לא הכיר, ולקרא כאלו מילים בו הוא מדגיש שוב ושוב ושוב שאסור לשום אדם בעולם לקרא לעצמו בשם טאהש ואפילו אם לא יתן לעצמו השם רק אחרים יקראו אותו בשם זה... מאן דכר שמיה?! זה היפך הרבי ממש!!!
ואח"כ צריך להדגיש שוב ושוב ושוב שרק בנו ר' מיילעך ישב על כסאו, זה נראה כמו לאפוקי מישהו אחר... ואח"כ הדגש שוב ושוב שלבנו יש סמכות עליונה על כל הרבנים של המוסדות וכו'
מעצמו זה צועק שידי זדים שלטו ברבינו הק' זי"ע, והוא כמו שהוא היה שבר את מידותיו בגאון ואף שכאב לו, לא אמר מילה...
וכעת אחר חקירה ודרישה כבר שמעתי גם מאחד מבני משפחתי שהיה שם באותה תקופה, ו... לא אכנס למחלוקת'ן, אמנם הרבי היה שבוי בידי כמה אנשים, ובעצם הדברים ידועים!
מה שכן מבטא את רבינו זי"ע, זה החלק האחרון, איך שהרבי מסר נפשו בעד השלום, וכל השאר...
אז תגובה זו הינו הפתח לאי שמיעה בקולו?
כמו"כ, האם ידוע לך אם זה הכל הרבי עצמו כתב או שאחד ממקורביו כתב והוא הסכים לזה וחתם?
המעיין כתב:כמו"כ, האם ידוע לך אם זה הכל הרבי עצמו כתב או שאחד ממקורביו כתב והוא הסכים לזה וחתם?
כיוון שכתוב בדף הראשון בעדות שקרא כל מילה ומילה ש"מ שלא כתב בעצמו כי אחרת היה כותב שאמר לו שזה הוא עצמו כתב.
מצליח כתב:לבסוף. לא יהי' אותו נוסח במציבה, החליטו ברגע האחרון לשנותו, ותראו איך היתה ניראית המציבה בעת הקמתה.
ממבט זוית שלי: הקמת המצבה כזו הרי הוא המשך ישיר לשרשרת חייו של מרן ז"ל, שהשתדל בכל עת מצוא כשהיה כינוס עם רב לכבודו, התוועדות תלמידיו, חתונות וכדו', לעשות תקלות ופשלות שלא יהי' הכל כדבעי' ובדרך כבוד. כידוע ליודעים.
פעלעד כתב:הדמו"ר משאץ שליט"א מב"ב שנמנה על תלמידי הרבי זי"ע, הגיע למונטריאול, ואתמול נשא הספד בטאהש ככלות השבעה ואמר שבליל שבת הרבי מטאהש הגיע אליו בחלום וביקש ממנו למסור לחסידים בטאהש שני דברים,
1, שישמרו על כל ההנהגות שהרבי לימדם במשך השנים.
2, שיעריכו ויכבדו את בנו ר' מיילעך שישב על כסאו וממלא את מקומו.
נבון כתב:פעלעד כתב:הדמו"ר משאץ שליט"א מב"ב שנמנה על תלמידי הרבי זי"ע, הגיע למונטריאול, ואתמול נשא הספד בטאהש ככלות השבעה ואמר שבליל שבת הרבי מטאהש הגיע אליו בחלום וביקש ממנו למסור לחסידים בטאהש שני דברים,
1, שישמרו על כל ההנהגות שהרבי לימדם במשך השנים.
2, שיעריכו ויכבדו את בנו ר' מיילעך שישב על כסאו וממלא את מקומו.
והשאלה נשאלת למה הוא הגיע דווקא איליו?
מבקר-ספר כתב:שמועה אומרת, שאצל חסידים יש שביטלו לגמרי הלכה זו, ומניחים תפילין אף ביום ראשון של אבלות. ולא אוכל להאמין לכזאת, וזה נראה כעלילה של המשכילים.
מבקר-ספר כתב:שמועה אומרת, שאצל חסידים יש שביטלו לגמרי הלכה זו, ומניחים תפילין אף ביום ראשון של אבלות. ולא אוכל להאמין לכזאת, וזה נראה כעלילה של המשכילים.
פעלעד כתב:אם מישהו יכול להעלות דרשות מההספדים, בפרט אלו בטאהש אחרי הקמת המציבה, אודה לו מאד מאד...
נהר שלום כתב:פעלעד כתב:אם מישהו יכול להעלות דרשות מההספדים, בפרט אלו בטאהש אחרי הקמת המציבה, אודה לו מאד מאד...
חיפשתם בפורום של אייועלט אני חושב שהיו שם כמה אבל הם היו באידיש
צולניק כתב:עד שדנים בארוכה בהנחת תפילין לאבל ביום ראשון, יותר יש להתפלא מה שראיתי השבוע באחד מהכת"ע שמנהגו של הרבי דבר יום ביומו היה להתפלל שחרית בשעה שתיים בצהרים ופעמים שהיה מאחר להתפלל עד שעה ארבע או חמש ותיכף היה מתפלל מנחה ומעריב, וצ"ע.
אאאא_ב כתב:צולניק כתב:עד שדנים בארוכה בהנחת תפילין לאבל ביום ראשון, יותר יש להתפלא מה שראיתי השבוע באחד מהכת"ע שמנהגו של הרבי דבר יום ביומו היה להתפלל שחרית בשעה שתיים בצהרים ופעמים שהיה מאחר להתפלל עד שעה ארבע או חמש ותיכף היה מתפלל מנחה ומעריב, וצ"ע.
בס"ד.
כפי הנראה כוונתך לראיון כביכון שהיה בעיתון המבשר.
לא ראיון ולא בטיח.
התחלף להם עם הרשי אייכלר (היזם של תנובת הארץ) שעד לפני כמה שנים היה חי בטאש – כך גם שמעתי משמו של ר' שמואל ברנד, שהיה חי בטאש במשך כשבע שנים.
בדיל ויעבור.
דבר מעניין ופלאי... הרבי היה נכנס לחדרו לאחר תפלת מעריב בליל שבת לביהכנ"ס הקטן הפרטי שלו, אז לא נוכח שם איש. והרבי היה מתחיל לומר "גוט שבת" במשך דקות ארוכות פעם אחר פעם, עבודת קודש זו היתה נהוגה אצלו מדי שבת בשבתו לאחר התפלה בתדירות, דבר זה ראינו כאשר היינו מציצים מבין החרכים לחזות בעבודת קדשו באותם שעות שלאחר התפלה לפני עריכת השוה"ט.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים