טוב לי כתב:כבר בקשתי באופן אחר ועתה אבקש מעל גבי הפורום, ממע"כ המו"ל היקר, שיציין בשם הקובץ את הפרשה המדוברת.
בדידי הוה, שחפשתי דבר מה שהתפרסם בעבר על הגליון וטרחתי הרבה לפתוח כמה וכמה קבצים עד שמצאתי את מבוקשי.
מה פשוט לכתוב "שמחת שלמה 31 - חקת" והכל על מקומו יבוא בשלום.
בברכה מרובה ויישר כחכם על העלון המכובד המיישר את הדעת באור בהיר וזך.
תזכו למצוות.
אברהם כתב:????
הלא את בקשתך קיימתי!
האם לא ראית את שם הקובץ?
אברהם כתב:בסופו מכתב מעניין מהראי"ה, לרגל ג' אלול..
שבת שלום!
לייטנר כתב:
בהקשר להקפדתו של הראי"ה לדיוק במספר התלמידים בישיבה, ראה ליקוטי הראי"ה ח"א עמ' 449.
אברהם כתב:לייטנר כתב:
בהקשר להקפדתו של הראי"ה לדיוק במספר התלמידים בישיבה, ראה ליקוטי הראי"ה ח"א עמ' 449.
תוכל לכתוב את התוכן בקצרה?
תודה רבה!
הישיבה היחידה? (אולי כוונתו לישיבה הפונה לציבור חניכי בנ"ע, אבל אין רמז לזה) האמנם היו מאות בחורים בישיבה בשנת תשכ"ג?בפרט ישיבת מרכז הרב אשר היום היא כמעט היחידה אשר כל באיה למאות כ"י באים להשתלם בתמימות בלימוד התורה ויר"ש, חסים על זמנם מבלי לבלות לריק, לומדים בשקידה נמרצה להפליא ביר"ש
ברזילי כתב:ההתיחסות של רא"ל לישיבת הרב (במכתב שבסוף הגליון) מענינת מאדהישיבה היחידה? (אולי כוונתו לישיבה הפונה לציבור חניכי בנ"ע, אבל אין רמז לזה) האמנם היו מאות בחורים בישיבה בשנת תשכ"ג?בפרט ישיבת מרכז הרב אשר היום היא כמעט היחידה אשר כל באיה למאות כ"י באים להשתלם בתמימות בלימוד התורה ויר"ש, חסים על זמנם מבלי לבלות לריק, לומדים בשקידה נמרצה להפליא ביר"ש
ראה מכתבו [של הרב חרל"פ] לראי"ה מכ"א כסלו תרע"ט: "...כתבתי במכתב גלוי שהוצאתי לאור, אל מגמת פני האידיאל של מע"כ מרן שליט"א להשתדל בכל עוז לייסד ישיבה עולמית בעיר קדשנו" ('הד הרים' עמ' פח-פט). בהמשך המכתב הציע שהראי"ה יעבור באירופה בדרכו ארצה ויאסוף "לכה"פ כשש מאות צעירים" בהם תתייסד הישיבה (רעיון עליו חזר גם במכתב מי"א שבט – שם עמ' צ); על כך הגיב הראי"ה, במכתב לבנו הרצי"ה מכ"ז טבת: "השמעת כח מדמה נשגב כזה, והיכן אפשר לקחת כעת אפילו מאה מוכשרים כהוגן, ואיך אפשר לארגנם להספיק צרכיהם..." ('אגרות הראי"ה' ח"ג עמ' רמד)
אברהם כתב:נראה לי שהכוונה הישיבה היחידה בציבור הדתי-לאומי, בשונה מבני ישיבות מאותו ציבור שעסקו גם בלימודי חול או בהסדר עם הצבא.
אבל זו רק ההשערה שלי.
נתפרסם השבוע יומנו של רבי רפאל וולף מימי שימושו את מרנא הגרא"מ שך זי"ע, ובתוך הדברים מסופר שם:
נשלחתי לשאול אודות בעלת תשובה שמתקדמת בקיום המצוות יותר מבעלה, והגיע זמן רישום ילדים לביה"ס, והאישה רצתה שהילדים ילכו לבי"ס תורני והבעל לא מוכן לזה עדיין.
אמנם הבעל אמר לה, שאם היא תפסיק להקפיד על דבר שהיא מקפידה כהלכה – הוא יסכים שהילדים ילכו לבי"ס תורני.
ושאלתה בפיה: האם מותר לוותר על הלכה כדי שהילדים יקבלו חינוך לתורה ומצוות?
השיב: היות שבדבר הזה היו שהקלו גם אצל חרדים בתקופות שונות – אע"פ שלא היה מקור נאמן לזה, היא יכולה להקל בענין. והוסיף (באידיש): כדאי לישרף בגיהנום כדי שיהיו ילדים טובים!
ואולי גם זה שייך לדברים הנ"ל, שעיקר תפקידה ותכליתה לחנך בניה לתורה, ולכך אם אפשר למצוא איזה פתח להקל בשביל לקיים תכלית זו, יש לעשות כן.
(ואחי הגאון רבי אלימלך שליט"א תמה הלא על שמד מחללים שבת, ומה מקום יש לפקפק לעבור עבירה בשביל להציל ילדיה מחינוך כפרני. ואולי יש לחלק, ואכמ"ל)]
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 141 אורחים