איטשע טבריאנער כתב:בריקוד.
נראה הראשון מימין
הרב יוחנן סופר (נולד י"ג בטבת תרפ"ג; 1 בינואר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 חיבוריו
3 מנהגים
4 עמדותיו ופעילותו הציבורית
5 בניו
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר היה בנם של טושענע והרב משה סופר. אביו היה בנו של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.
נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-1923. למד אצל אביו וסבו[1], וכן בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת הרב אהרן דוד דויטש.
הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
בשנת 1947 הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלוי[3]. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה הרב סופר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.
באלול ה'תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.
בתקופה זו, התקרב סופר לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.
בשנת תשי"ג הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם[4]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.
הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.
בימי חול הוא נהג למסור לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.
בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז החל להיחלש תפקודו.
נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".
כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב"[5].
מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב סופר הוכר בציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו היה דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל. עם זאת, הוא נהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות[6] . כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידויות פרטיות כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של אושפיזין יוסף כמנהג בעלז. הרב סופר נהג לערוך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא נהג לערוך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה היו מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה[7] [8].
עמדותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי האדמור מצאנז-קלויזנבורג מייסד הארגון[9].
מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים[10].
יחסו של הרב סופר למדינת ישראל היה דומה לזו של רבו, הרב אהרון רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, למרות שלא הקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.
לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא הכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"[11] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"[12]. עמדותיו אלו גרמו לכך שגורמים חרדיים קנאיים האשימו אותו בציונות.
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב משה, רב קהילת ערלוי בירושלים, חתנו של רבי משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב לונדון
הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ רב בבית מאיר
הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי
הרב שמעון, רב בית המדרש תורת משה בעיר צפת
הרב עקיבא מנחם , רב קהילת ערלוי בבני ברק
הרב זלמן ישעיה דוד, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
הרב אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד, חתן הרב שלום ברנדר
הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם צאצאים של אדמו"רי מויז'ניץ, באבוב, אלכסנדר, דושינסקי, הרב יצחק יעקב וייס, ואונגוואר[13
איטשע טבריאנער כתב:http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל
מלך זקן וכסיל כתב:איטשע טבריאנער כתב:http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל
מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?
ח''ל קאליסק כתב:מלך זקן וכסיל כתב:איטשע טבריאנער כתב:http://forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=31544
קרדיט: מתפעל
מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?
הגרי''ש אונגר ראש ישיבת חוג חת''ס אף הוא ממסתופפי צילו של הרה''ק מבלז זיע''א ואף כונה ע''י בחיבה דיר יאסינער רוב
זלמניו כתב:ח''ל קאליסק כתב:מלך זקן וכסיל כתב:[quote="איטשע ]
מימין לשמאל האדמו"ר מערלוי, ר' יעקב לנדוי, ?[/quote]
הגרי''ש אונגר ראש ישיבת חוג חת''ס אף הוא ממסתופפי צילו של הרה''ק מבלז זיע''א ואף כונה ע''י בחיבה דיר יאסינער רוב[/quote]
מה ביטוי החיבה בזה? איך שיקרא לו?[/quote]
אום אני חומה כתב:הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
חכם הרזים כתב:אום אני חומה כתב:הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
מי הוא זה ואיזה הוא
איש_ספר כתב:חכם הרזים כתב:הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
מי הוא זה ואיזה הוא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84844&
לישר את ההדורים כתב:א. היה הראשון שהוציא ילקוט מפרשים, ובסופו חידושים משלו, ואיני בטוח שהודפסו מחדש.
ב. הקפיד לומר שיעור מידי יום חוץ מיום כפור כמנהג החתם סופר.
ג. היה בקי בכל ספרי החתם סופר, כמדומני, שמי שסידר את ספרי החתם סופר היה *דודו בעל ההתעוררות תשובה.
ד. היה פיקח עצום, מה שלא ידוע בציבור, תחת אחת השיחים שאלתיו, מדוע קורא לבניו דער בני ברק'ער רב דער לונדנע'ר רב על זה הדרך, וחייך. שמע מישהו לוחש ואומר שהוא 'תמים', והפטיר, ער איז א 'תם' און שטוסט ווי א מועד.
ה. כשנפגשנו בפעם הראשונה קבע לי זמן בערב, והגעתי לשם ואז החלו מעריב בחדרו ליד הישיבה, איני יכול לשכוח איך הזדעזעתי כאשר ראיתי אותו קורא קריאת שמע, הוא רעד ממש אש להבה!
לישר את ההדורים כתב:כמדומני, שמי שסידר את ספרי החתם סופר היה דודו בעל ההתעוררות תשובה.
איטשע טבריאנער כתב:ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל
לישר את ההדורים כתב:איטשע טבריאנער כתב:ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל
היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.
שיף כתב:לישר את ההדורים כתב:איטשע טבריאנער כתב:ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל
היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.
יושבים שם:
משמאל לדרשן הגרי"מ דושינסקי, הגרא"ד הרביץ גאב"ד שטרסבורג, גאב"ד ערלוי, הגר"נ הלברשטאם גאב"ד טשאקווא, אדמו"ר מלעלוב
מי עוד ביושבים?
משולש כתב:שמעתי שהתיעץ עם הגרי"ש אלישיב לגבי הנחת תפילין בחו"ה ואמר לו שיכול להניח במניין. (וכך נהג).
לישר את ההדורים כתב:עוד סיפר. שבעל ההתעוררות תשובה שלח שליח לבעל הדעת סופר שיברח תיכף ומיד, באומרו שהחתם סופר אמר שלא יישב איש על כסאו מעל ששים שנה איני זוכר את המספר בדיוק, והיה זה פלא, ברגע שעזב הדעת סופר את פרשבורג נכנסו הנאצים.
יתכן שאיני מדייק בפרטים, קשה לי הסתלקותו.
לעומקו של דבר כתב:שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות
הוד_והדר כתב:לעומקו של דבר כתב:שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות
מהיכי תיתי שהיו מתנגדי, ולא נהפך כולו לחסידי הרבה מנהגי אשכנז עדיין נשארו שם
מחולת המחנים כתב:לישר את ההדורים כתב:עוד סיפר. שבעל ההתעוררות תשובה שלח שליח לבעל הדעת סופר שיברח תיכף ומיד, באומרו שהחתם סופר אמר שלא יישב איש על כסאו מעל ששים שנה איני זוכר את המספר בדיוק, והיה זה פלא, ברגע שעזב הדעת סופר את פרשבורג נכנסו הנאצים.
יתכן שאיני מדייק בפרטים, קשה לי הסתלקותו.
הסיפור הוא שכל אחד מבני משפחת הסופרים ישב על כסאו ברבנות בעיר פרעשבורג כשלשים ושלש שנה, מרנא החת"ס ישב על כסאו משנת תקס"ז עד הסתלקותו בשנת ת"ר, בנו הכתב סופר כיהן משנת ת"ר עד להסתלקותו בשנת תרל"ב, בנו השבט סופר ישב על כסא הרבנות בפרעשבורג משנת תרל"ב עד שנת תרס"ז (יתכן שלא התיישב מיד על כסאו, ואכמ"ל), בהגיע שנת תרצ"ט כאשר מלאו כשלשים ושתים שנה להנהגתו בכסא הרבנות של בעל הדעת סופר החל לחשוש שמא גם עליו נגזר שלא יאריך ימים על ממלכתו יותר משלושים ושלוש שנה, ונמלך ועלה אז לארה"ק, ובכך ניצל גם מצפורני הנאצים ימ"ש, בארץ ישראל האריך ימים יותר מעשרים שנה.
שיף כתב:לישר את ההדורים כתב:איטשע טבריאנער כתב:ביארצייט של גאב"ד העדה החרדית בעל המנחת יצחק זצוק"ל
היה מחותן עם רב בעריש וייס בנו יחידו של בעל המנחת יצחק ז"ל, דרך בנו רב עקיבא סופר שליט"א.
יושבים שם:
משמאל לדרשן הגרי"מ דושינסקי, לפי הסדר- הגרא"ד הורביץ גאב"ד שטרסבורג, גאב"ד ערלוי, הגר"נ הלברשטאם גאב"ד טשאקווא, אדמו"ר מלעלוב, ?? , נראה כהגרמ"ב קרויס ר"י אור אלחנן לצעירים [מה הקשר לאירוע]
מי עוד ביושבים?
לעומקו של דבר כתב:שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות
סגי נהור כתב:לעומקו של דבר כתב:שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות
לא אשכנזית במובן המתנגדי, שרווח בליטא ובלרוס, אלא אשכנזית במובן ה"יקי", שרווח בצפון הונגריה (אוברלנד) הסמוכה לאוסטריה. ולכן אין סתירה בין אשכנזיות זו להנהגה חסידית במקצת, ובדומה לזה הגר"ש וואזנר וקהילתו ושאר ממשיכי דרך החת"ס.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 449 אורחים