כ''ק מרן גאב''ד ערלויא זיע''א

[ח''ל קאליסק]

האם גם גאב''ד ערלוי הלך עם ''תכלת''??

[ארזי ביתר]

כך אומרים.

[איטשע טבריאנער]

כך אומרים.

אם כן, איזה סוג תכלת?

[נוה הלבנון]

עד היום בערלוי מתפללים נוסח אשכנז.

[לעומקו של דבר]

האם גם גאב''ד ערלוי הלך עם ''תכלת''??

ומי בתמונה, מחילה על הבורות?

[לישר את ההדורים]

רב עקיבא סופר שליט"א, דער בני ברק'ער רב, בזכרוני שמרן בעל המנחת יצחק זצ"ל מידי שנה הגיע לנפוש אצלו, ופעמים הרבה בעל המנחת יצחק זצ"ל היה מנסח ודן עמו עד שהתשובה הייתה ראויה לדפוס.

[לעומקו של דבר]

אג בזה ברור שהא' נוספת בטעות וצ"ל ערלוי ולא ערלויא, נכון?

[מחולת המחנים]

אג בזה ברור שהא' נוספת בטעות וצ"ל ערלוי ולא ערלויא, נכון?

ערלויא כמו בעלזא.


על שם מי נקרא בשם יוחנן?

[משולש]

עד היום בערלוי מתפללים נוסח אשכנז.

כמדומני חצי מהחסידים כבר ספרד.

[משולש]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

לא אשכנזית במובן המתנגדי, שרווח בליטא ובלרוס, אלא אשכנזית במובן ה"יקי", שרווח בצפון הונגריה (אוברלנד) הסמוכה לאוסטריה. ולכן אין סתירה בין אשכנזיות זו להנהגה חסידית במקצת, ובדומה לזה הגר"ש וואזנר וקהילתו ושאר ממשיכי דרך החת"ס.

אכן היה משהו מיוחד ביהדות הונגריה (העילית) שהיה בהם צד השווה גם לחסידים, גם לליטאים, וגם לאשכנזים. ולכן לא היה קשה עליהם להשתלב בקלות בקהילות השונות בא"י ולהעלם לגמרי תוך דור אחד וחצי...
גם על קהילת ערלוי עבר התהליך של "חסידיזציה" כחלק מתהליך ההעלמות של מסורת הונגריה המקורית. ואכן הבקשה במקומה, אם יש למישהו תיאורים של שלבי הפיכת קהילת ערלוי לחצר חסידית, נשמח לשמוע.
תודה

[יוס'ל]

שאלה קצת כללית ומאוד מסקרנת - איך עבד תהליך השינוי של ערלוי בהנהגתו מקהילה הונגרית 'אשכנזית' (במובן המתנגדי) לחסידות

לא אשכנזית במובן המתנגדי, שרווח בליטא ובלרוס, אלא אשכנזית במובן ה"יקי", שרווח בצפון הונגריה (אוברלנד) הסמוכה לאוסטריה. ולכן אין סתירה בין אשכנזיות זו להנהגה חסידית במקצת, ובדומה לזה הגר"ש וואזנר וקהילתו ושאר ממשיכי דרך החת"ס.

אכן היה משהו מיוחד ביהדות הונגריה (העילית) שהיה בהם צד השווה גם לחסידים, גם לליטאים, וגם לאשכנזים. ולכן לא היה קשה עליהם להשתלב בקלות בקהילות השונות בא"י ולהעלם לגמרי תוך דור אחד וחצי...
גם על קהילת ערלוי עבר התהליך של "חסידיזציה" כחלק מתהליך ההעלמות של מסורת הונגריה המקורית. ואכן הבקשה במקומה, אם יש למישהו תיאורים של שלבי הפיכת קהילת ערלוי לחצר חסידית, נשמח לשמוע.
תודה

לא רק מסורת יהדות הונגריה נעלמה, כל הקהילות {חסידים / ליטאים / ספרדים / תימנים} עברו 'שדרוג' והתאימו את עצמם בעל כרחם לירידת הדורות, למה שמתאים לנוער העכשוי של עקבתא דמשיחא, לחיצוניות וליחצנות, מה ששונה בהונגרים שהם מודים בזה ולא ממשיכים לרמות את עצמם. אכן בדורנו ה'צבר' יקשה למצוא בחורים תמימים כמו אלו ההונגרים (עם חליפות 3/4) שהיו נכנעים לרבותיהם מתוך יראת כבוד אמיתית. (כמ''כ יקשה למצוא את רבניהם ששימשו בכל התפקידים גם יחד רב/דיין/ראש ישיבה/משגיח גדול/קטן כמו שעדיין היה אצל גאב''ד ערלוי זי''ע).

[משולש]

לא רק מסורת יהדות הונגריה נעלמה, כל הקהילות {חסידים / ליטאים / ספרדים / תימנים} עברו 'שדרוג' והתאימו את עצמם בעל כרחם לירידת הדורות, למה שמתאים לנוער העכשוי של עקבתא דמשיחא, לחיצוניות וליחצנות, מה ששונה בהונגרים שהם מודים בזה ולא ממשיכים לרמות את עצמם. אכן בדורנו ה'צבר' יקשה למצוא בחורים תמימים כמו אלו ההונגרים (עם חליפות 3/4) שהיו נכנעים לרבותיהם מתוך יראת כבוד אמיתית. (כמ''כ יקשה למצוא את רבניהם ששימשו בכל התפקידים גם יחד רב/דיין/ראש ישיבה/משגיח גדול/קטן כמו שעדיין היה אצל גאב''ד ערלוי זי''ע).

ההבדל בין ההונגרים לאחרים הוא שלאחרים יש פחות או יותר מסגרת שממשיכה את הדור הקודם עם קצת שינויים והתאמות לדורנו. יהודי הונגריה נעלמו לחלוטין בתוך עולם התורה והחסידות.

[יוס'ל]

לא רק מסורת יהדות הונגריה נעלמה, כל הקהילות {חסידים / ליטאים / ספרדים / תימנים} עברו 'שדרוג' והתאימו את עצמם בעל כרחם לירידת הדורות, למה שמתאים לנוער העכשוי של עקבתא דמשיחא, לחיצוניות וליחצנות, מה ששונה בהונגרים שהם מודים בזה ולא ממשיכים לרמות את עצמם. אכן בדורנו ה'צבר' יקשה למצוא בחורים תמימים כמו אלו ההונגרים (עם חליפות 3/4) שהיו נכנעים לרבותיהם מתוך יראת כבוד אמיתית. (כמ''כ יקשה למצוא את רבניהם ששימשו בכל התפקידים גם יחד רב/דיין/ראש ישיבה/משגיח גדול/קטן כמו שעדיין היה אצל גאב''ד ערלוי זי''ע).

ההבדל בין ההונגרים לאחרים הוא שלאחרים יש פחות או יותר מסגרת שממשיכה את הדור הקודם עם קצת שינויים והתאמות לדורנו. יהודי הונגריה נעלמו לחלוטין בתוך עולם התורה והחסידות.

הוא אשר כתבתי, כי את התמימות וההכנעה אי אפשר להמשיך ב'כאילו' .

[בני ברקי]

מה זאת אומרת חצי מתפללים ספרד?
בבתי כנסת ערלוי בעולם מתפללים אשכנז או ספרד? נוהגים מנהגים חסידיים? איך הילדים מתפללים בת"ת ערלוי?
מדוע הגרש"א שטרן מתפלל ספרד אם הוא נוהג את מנהגי החת"ס?

[אמרתי אחכמה]

מעניני דיומא

שאלה, אם חתן (מבני הפרזים) מתענה ביום החופה שחל בט"ו אדר ראשון.

בספרו 'אפריון חתנים' סימן י
כתב גאב"ד ערלוי זצ"ל בתוה"ד:

New Picture (6).jpg (28.17 KiB) נצפה 10599 פעמים

New Picture (7).jpg (156.97 KiB) נצפה 10599 פעמים

[איש_ספר]

רב עקיבא סופר שליט"א, דער בני ברק'ער רב, בזכרוני שמרן בעל המנחת יצחק זצ"ל מידי שנה הגיע לנפוש אצלו, ופעמים הרבה בעל המנחת יצחק זצ"ל היה מנסח ודן עמו עד שהתשובה הייתה ראויה לדפוס.

הגאון ר' עקיבא מנחם.
ת"ח יקר ונעלה מאד. בין היתר הוציא את שני הכרכים הנפלאים של אוצרות המנהגים של מרנ"א רעק"א החת"ס ועוד.
חתנו של בנו יחידו של המנחת יצחק מלונדון. (שכחתי את שמו הפרטי).

----
בעבר סיפרו על "דברי ריבות" שעברו בין ר' אברהם סופר (מו"ל המאירי) לבין אחיינו הגאון המנוח זצ"ל, בנוגע לאחיזת אי אלו מנהגי חסידים. כמו חבישת אדרת שיער הצובל על ראשו.

אבל לענ"ד אם יש מקום לפולקלור כזה באשכול, זה רק אחרי שיבואו כאן דברים שיש בהם ממש לכבודו של אותו גאון וצדיק.

[נוה הלבנון]

מה זאת אומרת חצי מתפללים ספרד?
בבתי כנסת ערלוי בעולם מתפללים אשכנז או ספרד? נוהגים מנהגים חסידיים? איך הילדים מתפללים בת"ת ערלוי?
מדוע הגרש"א שטרן מתפלל ספרד אם הוא נוהג את מנהגי החת"ס?

הנוסח הרשמי הוא אשכנז.
מה חצי מהחסידים עושים אני לא יודע.

[נוה הלבנון]

הכתבה בהמבשר

[ח''ל קאליסק]

רב עקיבא סופר שליט"א, דער בני ברק'ער רב, בזכרוני שמרן בעל המנחת יצחק זצ"ל מידי שנה הגיע לנפוש אצלו, ופעמים הרבה בעל המנחת יצחק זצ"ל היה מנסח ודן עמו עד שהתשובה הייתה ראויה לדפוס.

הגאון ר' עקיבא מנחם.
ת"ח יקר ונעלה מאד. בין היתר הוציא את שני הכרכים הנפלאים של אוצרות המנהגים של מרנ"א רעק"א החת"ס ועוד.
חתנו של בנו יחידו של המנחת יצחק מלונדון. (שכחתי את שמו הפרטי).
.

מפאת דייקנותו המפורסמת [ראה פרשת השבוע] של הרב איש ספר נתקן בנו יחידו זה הרב ישכר דוב וייס ראש הקהל דחסידי 'סאטמער' במנצ'סטער ולא בלונדון.

[ח''ל קאליסק]

[b]?

[


על שם מי נקרא בשם יוחנן?

ע''ש זקנו אם אמו מרת טושנא, רבי משה יוחנן שאנפעלד מתלמידי סבו הכת''ס ולא יכלו לקרוא משה יוחנן מפאת שמו של אביו.

[משולש]

לא רק מסורת יהדות הונגריה נעלמה, כל הקהילות {חסידים / ליטאים / ספרדים / תימנים} עברו 'שדרוג' והתאימו את עצמם בעל כרחם לירידת הדורות, למה שמתאים לנוער העכשוי של עקבתא דמשיחא, לחיצוניות וליחצנות, מה ששונה בהונגרים שהם מודים בזה ולא ממשיכים לרמות את עצמם. אכן בדורנו ה'צבר' יקשה למצוא בחורים תמימים כמו אלו ההונגרים (עם חליפות 3/4) שהיו נכנעים לרבותיהם מתוך יראת כבוד אמיתית. (כמ''כ יקשה למצוא את רבניהם ששימשו בכל התפקידים גם יחד רב/דיין/ראש ישיבה/משגיח גדול/קטן כמו שעדיין היה אצל גאב''ד ערלוי זי''ע).

ההבדל בין ההונגרים לאחרים הוא שלאחרים יש פחות או יותר מסגרת שממשיכה את הדור הקודם עם קצת שינויים והתאמות לדורנו. יהודי הונגריה נעלמו לחלוטין בתוך עולם התורה והחסידות.

הוא אשר כתבתי, כי את התמימות וההכנעה אי אפשר להמשיך ב'כאילו' .

חזק!
עכ"פ אנחנו לא משדרים על אותו גל. התמימות וכו' זה מנטליות שבוודאי נעלמת. (למרות שלא לגמרי, ואנשים מומחים יוכלו לזהות לפעמים שרידי מנטליות גם אצל נכדים ונינים בזמננו). אני מדבר יותר על קהילות שממשיכות דרך הלכתית או השקפתית וכדומה.

[שקדים מתוקים]

הספד כ"ק אדמו"ר מבעלזא אחר סתימת הגולל:

[העתק מJDN]

תיעוד • כ”ק האדמו”ר מבעלזא שליט”א נשא דברי הספד בבכי רב בהלווית האדמו”ר מערלוי זצוק”ל
כ”ק מרן אדמו”ר מבעלזא שליט”א ליווה את המיטה יחד עם מאות מחסידי בעלזא ובמרכזם תלמידי הישיבות הקדושות דחסידי בעלזא מירושלים, מרח’ ירמיהו עד לאחר סתימת הגולל בהר תמיר, שם נשא האדמו”ר שליט”א דברי הספד קצרים בבכי רב – קרדיט צילומים: אנשיל בעק

יהודה פריד | 12:10 | ט״ו באדר א׳ תשע״ו

דברי ההספד:
“צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה”, ‘תמר’ הוא אילן הגדל ומוציא פירות, ‘ארז’ הוא אילן גבוה מאוד אבל אינו מוציא פירות. שני הדברים יחד הם לכאורה סתירה זה לעומת זה, מי שרוצה להוציא פירות צריך להשפיל עצמו ואינו יכול לגדול גבוה מאוד, מי שרוצה להתעלות למעלה מפריע לעצמו על ידי זה, כיון שצריך להעמיד תלמידים ולהתעסק עמהם. אבל יכול פעם להיות מציאות של ‘צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה’, מתי יכולים לקיים שניהם ביחד, כשמקיימים ‘שתולים בבית ה’ בחצרות אלוקינו יפריחו’, אז אפשר שיהיו דברים בשונה מן הטבע, שיכולים גם להעמיד תלמידים וגם להוציא פירות ולהתעלות מעלה.
איתא בגמ’ (מועד קטן כ”ה): “כי נח נפשיה דרבי זירא, פתח עליה ההוא ספדנא, ארץ שנער הרה וילדה, ארץ צבי גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה”. אנו עומדים כעת לפני המיטה וצריכים אנו לזכור, שהמנוח הוא נכד המאור הגדול רבי עקיבא איגר זכרונו לברכה, ה’חתם סופר’ הקדוש זכרונו לברכה, רבן של ישראל ה’כתב סופר’, נכד לרבי שמעון סופר זצ”ל מערלוי, ולכשעצמו גברא רבה, מורה מורינו הרב רבי יוחנן בן מורה מורינו הרב רבי משה סופר.
‘ארץ שנער הרה וגדלה’ – ערלוי שבהונגריה, ‘ארץ צבי גידלה שעשועיה’ – בארץ ישראל. לכאורה קשה, למה לא כתיב ש’ארץ צבי’ בוכה. אלא התירוץ הוא, שהגמרא אומרת כלל ‘וזרח השמש ובא השמש’, כשעלי הכהן נפטר מן העולם, זרח אורו של שמואל הנביא. אי אפשר לומר ‘ארץ צבי איבדה שעשועיה’, ובפרט שהולך אדם גדול כל כך, שהשאיר אחריו כאלו בנים הגונים. כל אדם גדול יש לו את המהות המיוחדת שלו, שכאשר הולך מן העולם הכל הולך יחד עמו, ‘אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה’.
גברא רבה – אדם גדול, רבי יוחנן בן רבי משה סופר, שעשה רבות למען היהדות, פעל רבות לתלמידיו ועשה רבות לכל יוצאי הונגריה ולכל ה’ערליכע אידן’ בכל העולם, ‘אוי נא לה אמרה רקת’ וגו’, מי שלחם מלחמת ה’ בעמלק, מלחמת ה’ מצד התנגדות דקדושה, ‘אוי נא לה… כי אבדה כלי חמדתה’.
אנו צריכים רק לקוות ולבקש, שהקב”ה ירחם עלינו ועל כל ה’ערליכע אידן’ בכל קצוות תבל בכלל וה’ערליכע אידן’ בארץ ישראל בפרט, שנוכל לחזק עצמנו, ושנוכל ללכת בדרך ה’ ובדרך המלך ללא שום מניעות. השי”ת יעזור שיקויים ‘ובלע המות לנצח ומחה ה’ דמעה מעל כל פנים במהרה בימינו’ אמן.
לאחר אמירת מזמור ט”ז שבתהילים שאומרים לאחר סתימת הגולל, אמר מרן האדמו”ר שליט”א קדיש יתום.

[צולניק]

מתוך עיתון הפלס

[שיף]

מפאת דייקנותו המפורסמת [ראה פרשת השבוע] של הרב איש ספר נתקן בנו יחידו זה הרב ישכר דוב וייס ראש הקהל דחסידי 'סאטמער' במנצ'סטער ולא בלונדון.

וביתר דיוק 'המכונה ר' בעריש'

[ח''ל קאליסק]

עובדה מדהימה על הרבי זצ''ל שמראי מקומות לדרשתו של חתן הבר מצווה הדפיסו על גוף ההזמנה..

[איטשע טבריאנער]

יש רבים שנוהגים כך.
למשל, רבי נחמן בידרמן.

[ארזי ביתר]

עובדה מדהימה על הרבי זצ''ל שמראי מקומות לדרשתו של חתן הבר מצווה הדפיסו על גוף ההזמנה..

ואף צויינה שעת אמירת הדרשה...

אגב, באיזו שנה היתה הבר מצוה? תשנ"ו???

[מיללער]

עובדה מדהימה על הרבי זצ''ל שמראי מקומות לדרשתו של חתן הבר מצווה הדפיסו על גוף ההזמנה..

ואף צויינה שעת אמירת הדרשה...

אגב, באיזו שנה היתה הבר מצוה? תשנ"ו???

תשכ"ו לפ"ק (תשכו"ל)

[אום אני חומה]

קשר מיוחד ולא מובן מאליו היה לרבי עם הרב החלבן שליט"א לרפו"ש. לפני כ-13 שנה בערך הוציא החלבן מכתב שיש גזירה קשה על עמ"י וצריך הרבה תפילות, בערלוי עשו יום תפילה. היש כאן מי שיכול להרחיב בעניין?

[הוד_והדר]

קאליסק, למה זה מדהים, אכן דבר פלא, יחודיי, אבל מה מדהים בזה.

***

בלי להאריך במהותו של החלבן וכמבואר, אין להכחיש את המפורסם והידוע למי שיודע שהאמין הרבה בהחלבן, אולי לאחרונה לא, איני יודע.

[לישר את ההדורים]

לדעתי יותר מדהים ודבר פלא זה המודעות של הרבנים ההונגריים לדרשה בשבת הגדול ותשובה על המודעות ברחוב מראי מקומות על גיליון שלם.
זה מפליא אותי כל פעם מחדש, וזה אפילו מצחיק.
מה אני אמור לעשות עם זה, להעתיק אלף מראי מקומות ברחוב. מעולם לא הבנתי את זה. גם איני בטוח שהדרשה קשורה למראי המקומות, ואפשר שיש ענין לכתוב מראי מקומות.

[ח''ל קאליסק]

קאליסק, למה זה מדהים, אכן דבר פלא, יחודיי, אבל מה מדהים בזה.

***

בלי להאריך במהותו של החלבן וכמבואר, אין להכחיש את המפורסם והידוע למי שיודע שהאמין הרבה בהחלבן, אולי לאחרונה לא, איני יודע.

מדהים שהזמנה שנשלחת לקרובים ורחוקים ובפרט בקטמון שיש להניח שהשתתפו בה אף שכנים ושאר עמך מהסביבה, בכ''א מודפס מ''מ לדרשה כאילו זה תלוי בבית המדרש לתלמידי חכמים, וההדגשה שזה עיקר הערב.

לגבי החלבן השדכן ביניהם היה ר' שלום פישר כמו כל גביר שצריך ''באבא מחמד'' לפרוק את מתחיו ולחציו וכל השאר היסטוריה...

[זקן ששכח]

תשכ"ו לפ"ק (תשכו"ל)

שמא יואיל אי מי ויבארני באור תיבת 'תשכול'?

[איסור והיתר]

שימו לב לעוד נקודה בהזמנה,
הבר מצוה תהיה הבית המדרש.
אך אנשים מוזמנים לבוא קודם ל"מעוננו".
הבנתי נכון?

[ח''ל קאליסק]

שימו לב לעוד נקודה בהזמנה,
הבר מצוה תהיה הבית המדרש.
אך אנשים מוזמנים לבוא קודם ל"מעוננו".
הבנתי נכון?

לא נראה כן אלא זה לשון רווחת כמו השמחה במעונו...
ואולי מעוננו זה הישיבה''ק.

[לא ידען]

כל הדברים הללו נהגו אז בהרבה מקומות.

צריך להכיר את הווי החיים פעם ואת סגנון הכתיבה.
כמו שלמשל אף רבי היום לא יכתוב 'ורעיתו' בהזמנה,
ואז זה היה רגיל שכל אחד כותב כך.

בר מצוות בירושלים היו, שהיו מגיעים לאחל מז"ט לקח ולחיים בבית ההורים במשך כל יום הבר מצווה ישבו בבית וקיבלו אורחים ובערב, לאלו שהיה כסף, היו עושים בבית סעודה.
זה בשנים עד תש"כ, בערך בשכונות ההיסטוריות ככנסת, בתי ברוידא, בת הונגרים, מאה שערים.

לא יודע איך נהגו בירושלים 'החדשה' גאולה, כרם אברהם וכיו".ב בטח לא מה היה 'מנהג' 'ק"ק קאטאמען'...
אבל זה היה נפוץ

[הוד_והדר]

ברור שהכוונה במעוננו, כמו שכתב חכ"א לעיל, השמחה בביתנו, ולא שהיה 2 חלקים אחד בבית הפרטי ואחד בישיבה

[שיף]

תשכ"ו לפ"ק (תשכו"ל)

שמא יואיל אי מי ויבארני באור תיבת 'תשכול'?

מעתה צ"ל תשכו"ל = תשכ"ו לפ"ק
כן נהגו מקדמת דנא

[לעומקו של דבר]

אם יוכלו לפרט בלי ענייני מחלוקת חו"ש מי יורשו, וקווים לדמותו/ם

[לעומקו של דבר]

ר' משה הבכור, אכן?
ור' יעקב הוא מביתר?

כמדומה ר' משה היה אומר בשנים האחרונות תורות בטישים בקטמון בנוכחות אביו, נכון?