בואו ונעשה סדר מה התחדש כעת על ידי צצפ, אשר מדבריו נשמע שהוא חקר תולדות רבי יהודה זרחיה אזולאי באורך ברוחב ובעומק. אשר על כן כל פרט ופרט שיתחדש, יש להעמידו בקרן אורה לראות איך מתקשר עם הנתונים הישנים שבידינו. ורק אחר העיון בשרשים שבדבריו נוכל לדון במסקנותיו.
אך למנוע אי-הבנה אצטט דברי הרב צפ"פ קטע אחר קטע, ואסכם היוצא מכל קטע. כך שאם יש דברים שמסקנותיי שהוצאתי מדבריו אינם על דעת אומרם, יהי' אפשרות לדון על המשמעויות. לצורך כך אף אחלק הדברים לפי פרקים עם כותרות מצויינות באותיות, ולפי סעיפים מצויינים במספרים.
צצפ כתב:[
/b] הגאון רבי יעקב הלוי ספיר איש ירושלים. (רבי יעקב מבוגר במעט מרי"ז אזולאי הגיע בתקופת רבי יהודה זרחיה לצפת, בשנת התק"צ, רבי יעקב היה ידוע כחוקר יוחסין גדול, ועדויותיו מנסיעותיו הרבות הינן המקור ליחוסים רבים, כמו איסור בני עדת הפלשמורה וכו, וראוי הוא לאשכול מיוחד, לאחר רעידת האדמה בצפת הוא היגר כמו רבי יהודה זרחיה לירושלים, ומשם נפרדו דרכיהם, עד לשנים מאוחרות יותר, עת שב רי"ז לירושלים ואח"כ לעכו.)
היכן מוצאים אנו את עדותו של רבי יעקב ספיר? פשוט. מיד לאחר פטירת הרי"ז, בשנת התר"ל, העמידו יורשיו, הלא הוא בכור אזולאי עם אחיו מאב חזקיהו אזולאי שמאוחר יותר נעלם בחו"ל, את ירושתם הכבירה למכירה. בינהים היו ספרים רבים שחותם יד החיד"א עליהם.
מצ"ב מודעת המכירה מעיתות החבצלת משנת התר"ל (שימו לב, מוזכר נכד החיד"א) מס' 1:
מכירה.JPG
שתיים מכתבי היד, ירושלמי עם פירוש מהרש"ס, (בירושלמי הנ"ל לא היתה חותמת החיד"א אלא רק הרי"ז עם הכיתוב קניתי) ושיטה מקבצת קדשים עם חותמת החיד"א והרי"ז, הובאו לידי ר' יעקב ספיר הנז'.
רבי מאיר ליהמן קנה את פי' מהרש"ס,
והנה כותב רבי מאיר ליהמן (בשנת תרל"ג) ומזכיר את ייחוסו של רבי יהודה זרחיה לחיד"א , שימו לב שהיה פשוט לר"מ להימן יחוסו של רי"ז, מכיוון שככה"נ כך העיד בפניו ר"י ספיר..
NLI-Article (3).pdf
צצפ כתב:עיין בספריו אבן ספיר, קיים בהיבורבוקס, בכלל בתקופתו יצאו ממנו מכתבים רבים אודות אנשים וקהילות.
צצפ כתב:בנוגע לרבי יעקב הלוי ספיר איש ירושלים, אני יגע מידי בכדי לבאר לך מי היה, אבל תשאל נא לכל חובבי ההיסטוריה שבפורום מי היה האיש ומה רבו עלילותיו, כי יש לכך מקום לאשכול בנפרד. וכבר ציינתי שבעקבות עדותו נאסרו בני הודו ע"י רוב פוסקי הדור הקודם לבוא בקהל ה'.
ולכן שלחתי אותך לספרו אבן ספיר שם מספר את סיפור מסעותיו.
א) תוכן הדברים - עדות רבי יעקב ספיר1) רבי יעקב ספיר היה מבוגר מעט מריז"א.
2) רי"ס הגיע לצפת בשנת תק"צ, בתקופת ריז"א.
3) רבי יעקב ספיר היה ידוע לחוקר יוחסין גדול, והוא כתב מכתבים רבים אודות אנשים וקהלות, והמעיין בספרו אבן ספיר יבחין כל זה - דוגמא ליחוס שכזה היא שלילת יהדות הפלשמורה (בעקבות תגובה תוקן מפלשמורה לבני הודו).
4) לאחר רעידת האדמה בצפת - תקצ"ז - היגרו ריז"א ורי"ס לירושלים.
5) אחר זה נפרדו דרכיהם (משמע שהי' להם איזה קשר ידוע לפני הנסיעות שכאו"א), ונפגשו שוב כאשר ריז"א חזר לירושלים לפני הגירתו לעכו.
6) פטירתו של ריז"א בעכו אינה מקרית ששהה שם לפי שעה, אלא שם היתה מושבו בזמן פטירתו (ולכאורה היינו מאז שחזר בשליחות אחרונה וחלה את רגליו והי' רתוק למטה עשר שנים כנזכר).
7) איזכור ריז"א כנכד החיד"א נמצא כבר תיכף אחר פטירתו במכרז שעשו על עזבון הכת"י שתח"י. - ועל זה הובא מסמך "מכירה"
8) במכרז הנ"ל - אף שלא נזכר במודעה - היו ספרים רבים עם חת"י החיד"א (לכאורה כוונתו בזה לבאר לאיזה ענין נזכר במכרז היות ריז"א נכד החיד"א, אך יתבאר שרצו לבאר הימצאות הכת"י האלו בידי ריז"א).
9) מכרז הנ"ל כלל - על אף שלא נזכר במודעה - גם כת"י פירוש מהרש"ס על הירושלמי וכן הגהות רבי בצלאל אשכנזי על סדר קדשים
10) בכת"י פירוש מהרש"ס הנ"ל לא היתה חותמת החיד"א, רק חותמת ריז"א הנודעת "קניתי לי לשמי"
11) שתי כת"י הנזכרים האחרונים הובאו לידי ר"י ספיר הנ"ל.
12) ר"מ ליהמן קנה את פי' מהרש"ס דרך רי"ס
13) ר"מ ליהמן מזכיר עובדת היות ריז"א נכד החיד"א כדבר פשוט - על זה הובא מסמך NLI Article (3)
14) אם ר"מ ליהמן כותב כך - סימן שכך אמר לו רי"ס
15) המסקנא: ר' יעקב ספיר הי' חוקר תולדות, והכיר את ריז"א היטב, והוא אמר בפיו שריז"א נכד החיד"א
צצפ כתב:ולא יאומן שגם רבני וילנא נפלו בפח שטמן להם רבי יעקב ספיר, בן גילו של רבי יהודה זרחיה (מבלי להתייעץ עם טולידאנו בניהו וועקנין וא"ס)', שנוכיח כאן בהמשך אי"ה את הנאיביות שבדבריהם...) הנה:
הסכמות.pdf
צצפ כתב:הנה עדותם של רבי אברהם אשכנזי, ה'חכם באשי' של א"י בתקופת רבי יהודה זרחיה, וכן רבני חברון ובראשם הרבי הראשי רבי אליהו מני, החותם גם הוא על הכתב כי הכתבים של ה'שיטה' נפלו לחלקו של הגאון רי"ז בירושה מהגאון חיד"א. (גם הם היו מבין המתפתים להאמין אחרי נכדי החידא משנת 2016, ולפי עדותם הם הכירו את רבי יהודה זרחיה, בכתבם 'הרב הישיש המפורסם וכו')
צצפ כתב:ר"א מאני כותב שהכת"י היה ספון בגנזי מהריז"א מירושת אבות לנחלת בנים ועליהם חותם מהריז"א ורב חיד"א ואביו.
צצפ כתב:במכתב כתוב שירש הריז"א את הכתב מאבותיו, ומציין שמלבד חתימת ריז"א יש חת"י החיד"א ומר אביו. היינו שהכתב היה שייך להם, ומהם ירש את זה
צצפ כתב:ב. "מגזע ר"א אזולאי" או "ירושת אבות לנחלת בנים" האם לא יתכן שהכוונה דרך בנותיו של ר"א אזולאי או של אחד מצאצאיו, והיכן כתוב בהסכמה שהוא בן אחר בן? (וזה שאין הכונה לדיני ירושה ממש מוכרח בלא"ה כפי שהעירו באשכול כמה פעמים, שהרי גם למיחסים אותו לחיד"א היינו דרך הבת).
ברור שהספר היה אצל החיד"א, אם זה הגיע אליו והוא נכד מבת משמע שהוא קנה את זה, וקניין במחוזותינו אינו ירושה, והרבנים מזכירים שהיה ירושה.
צצפ כתב:שאלו, איך מתיישב הנוסח של ירושת אב לבן אותו כתבו גדולי דורו של ריז"א, אודות ירושתו את כתבי החיד"א, כאשר ריז"א היה נכד החיד"א מצד אמו?"
תשובה: אצל בני ישראל גם ירושת אב לבן בתו נחשבת לירושה, עי' בפרשת בנות צלפחד. משא"כ ירושת קרוב משפחה, כאשר יש צאצאים אחרים, איננה נחשבת לירושה
צצפ כתב:ולפום ריהטא, הנה רב נוסף בן דורו של רבי יהודה זרחיה ה"ה רבי מאיר אויערבאך רבה האשכנזי של ירושלים שגם הוא 'נפל ברשת' ה'שמועות העמומות'.
צצפ כתב:ר"א אשכנזי, ה'חכם באשי' בתקופת חייו של רי"ז, כותב שרי"ז היה נכד יחד עם האמרי בינה בקובץ שהובא כבר לעיל.
אני מעלה קול קורא נוסף משנת התר"ל, שלושה חודשים אחר הסתלקותו של הריז"א, בחתימת ידי יצחק מפראג ועזרא חיון, קוני ה'שיטה' ורבי אברהם אשכנזי מירושלים בו נכתב שהכת"י נפל לחלקו מירושת החיד"א.
רבי רבקהם אשכנזי.pdf
צצפ כתב:נציין שהדברים היו כשישים שנה בס"ה אחר פטירת החיד"א, ובה בשעה שכל העולם ידע והכיר את צאצאי החיד"א, שחלקם היו גרים בא"י...seferid_5281_page_3.pdf
צצפ כתב:החידא נפטר בתקס"ו, וצאצאיו היו מפוסמים בקרב העדה הספרדית בספריהם בקדושתם ובחיבוריהם, אני משער שהכיר כמו שרבים הכירו. אי לין על כך מידע נוסף.
צצפ כתב:מי מצאצאי החיד"א, היה גר בירושלים בזמן ההוא?
רבי ניסים זרחיה, בנו של רבי אברהם. נפטר בצפת ברעש בתקצ"ד רבי יהודה זרחיה גם היה בצפת. אלמנתו עברה לירושלים, עי' במפקד מוניפיורי.
לפי עדויות רבות גם רבי אברהם בן החיד"א נפטר בירושלים .
צצפ כתב:היו כמה מצאצאי החיד"א שחיברו ספרים.
בנו רבי אברהם, חיבר ספר. איני זוכר איך קוראים אותו
רבי ניסים זרחיה, - שולחן הטהור
רבי משה, זכרון משה ולחם מן השמים
ורבי יהודה זרחיה מיודעינו.
צצפ כתב:[בואו ונבדוק מה כתבו עליו גדולי הדור הקודם, בעת שהגיע לארץ ישראל, והוא נער רך בשנים, טרם נשא אישה:
כותב רבי ישראל משקלוב, רבה של צפת: ידידי שושילתא דדהבא.. יהודה זרחיה אזולאי.. מגזע יחוס אזולאי
ממש כמו בהזמנת ראחמסטרייוקא,.. קל לשער לאיזה אזולאי הוא מתכוון אבל יש כאלו המעדיפים לאטום את עיניהם ואזניהם..)
כלשונות האלו כותבם גם רבני תוניס וקושטא.
צצפ כתב:רבי אברהם אשכנזי מא"י היה ספרדי טהור, ורבה הספרדי של א"י, כמוהו רבי אליהו מני, רבה הראשון של חברון, וכמוהו חותמים אחרים.
לא ראית מכתבם של חכמי מרוקו שלא מייחסים את הריז"א לחיד"א, מהסיבה הפשוטה ביותר, לא מופיע בפורום מכתב כזה...
ישנו מכתב שנכתב בעודו ילד מרבני אצווירא, מרוקו, לפני עלותו לאה"ק, שם מצינים את שמו יהודה אזולאי בן יחיד להחכם השלם הכולל רבי משה מעיר מארכש שהוא מהמשפחות המיחסות ביותר, ולא מציינים מהו הייחוס.
וכאן צריך להדגיש שאם כל הכבוד הייחוס לא מתחיל ונגמר בחיד"א, אלא יש עוד צדיקים וקדושים, בכתב יחוסו לא עמדו לפרט כרוכלא את כולם, ואין מקום לפורטם כי רבים הם, (ואולי רק בסוף שנותיו של הריז"א, לאחר שכבר הרעיש החיד"א והפך לשם מוכר בכל העולם מעל ומעבר לזקניו, רק אז יחדו גדולי ישראל את שמו בפרט).
כל ההסכמות והמכתבים האחרים שם מצוין מפורשות ובמליצה שהיה נכד החיד"א הם משנות בגרותו ונישואיו, מרבני עירו, עיר צפת, ואח"כ בקושטא. במצרים וכו'
צצפ כתב:ומה שיש כאן
viewtopic.php?f=19&t=4528&start=40#p75097בשנת התק"צ היה צעיר לימים, עוד טרם נישואיו
ובכלל זה לא מרבני מרוקו אלא מרבני ירושלים, ובמחילה איני מזהה את שמותיהם כעת,
ואגב, משפחת החיד"א מקורה מקאשטיליה ומפאס. (ומלבד זאת כמו שנכתב כבר הרי"ז היה נכד החיד"א רק מצד אמו)
צצפ כתב:הבאנו גדולי ישראל ודורשי רשומות בני דורו שמיחסים אותו במפורש לחיד"א, ומזכירים 'נכד החיד"א' (ובהמשך נביא עוד רבים- לא חוקרים בני ימינו, אלא בני דורו!) הבאנו גם סברא שגדולי ישראל והמסכימים האחרים כתבו את יחוסו ל'גזע אזולאי' במקום לפרט כרוכלא את כל הצדיקים החיד"א בניו אביו וזקנו וכו'[/b]
{במאמר המוסגר, גם הנכדים האחרים של החיד"א הקפידו פעמים רבות לייחס את עצמם לכל קדושי המשפחה ולא רק לחיד"א. הנה דוגמה:
רבי משה.JPG
}
צצפ כתב:בכדי לבדוק ייחוס של אדם אפשר לשאול את מכריו וקרוביו, ואם כולם מאשרים את היחס האמור, בינהם כל גדולי ישראל שהכירוהו, אני לא רואה כל סיבה להטיל בו פגם. ומובן שאני מעדיף להאמין לגדו"י בני דורו מאשר לכמה קטני אמנה בדורינו..
צצפ כתב:[כל זה בהניח שיחוסי ר"א אזולאי לענפיהם היו נהירים לרבנים המסכימים, ולא שכתבו זאת ע"פ מה שסיפר להם המבקש].
אני לא מתוכח איתך על עניין זה, אני מבקש להפריך בכך את טענתו של ועקנין, שכל הערעור שלו על הייחוס הוא בכך שלטענתו שום גדול בישראל ובן תקופתו לא כתב עליו שהוא נכד החיד"א, והולך רחוק עד הר"י משינווא..
ולטענתו וגם בנו ה'בכור' לא כתב שהוא נכד החיד"א, ומהמסמכים שהבאתי מתברר
שהאמת רחוקה מכך, (מכתבים מר"י ספיר, ר"מ להימן, רבני וילנא, ר"א אשכנזי, האמרי בינה, ר"א מאני ועוד אחרים שאביא אי"ה כולל ר"י משינווא) ולהפך כולם כולם כן 'התפתו אחר השמועה', ואם כן, במה מערער וועקנין את טענותיו, ע"י מכתב רבנים אחרים שכתבו עליו רק' 'שושילתא דדהבא' ו'משפחת רם איתנים' א מגזע רבנן קדישי' ולא הזכירו שהוא נכד החיד"א... זוהי ה"הוכחה"שלו..
אגב, כבר כתבו כאן שר"י משקלוב כותב על רי"ז 'מגזע היחוס אזולאי' {אזולאי היה הכינוי שהצמינו האשכנזים לחיד"א} עוד בחייו של רבי ניסים זרחיה נכד החיד"א ובעיר מגוריו ורבנותו בצפת, ומסתבר שרבי ניסים זרחיה הכיר את בני הדודים שלו, ואם הדבר לא היה נכון היה מפרסם זאת בשער בת רבים.,
ב) תוכן הדברים - עדיות הרבנים
1) רבני ווילנא גם הם כתבו שריז"א נכד החיד"א - וזאת על סמך ר"י ספיר - על כל זה הובא מסמך "הסכמות"
2) רבי אברהם אשכנזי החכם באשי של א"י בתקופת ריז"א מעיד שכתבי השיטה מקובצת הגיעו לריז"א בירושה מהחיד"א
3) כמו כן רבני חברון ובראשם הרב הראשי מהר"א מני חתמו על כתב בסגנון הנ"ל על ספר הנ"ל.
4) לפי עדות עצמם של הרבנים הנ"ל הם הכירו את ריז"א, שהרי כותבים עליו "הרב הישיש המפורסם" (כלומר שאם לא הכירוהו אישית אי אפשר להם לכתוב תואר זה).
5) מהר"א מני מדגיש שהגיע לו בירושת אבות לנחלת בנים, וכיון שגם החיד"א ואביו חתומים על כת"י זה, הרי שהכת"י הי' ברשותם, ומירושה זו הגיע לריז"א
6) גם אי אפשר לומר שריז"א נכד דרך הבנות, שהרי אם כן הוצרך לקנות, וקנין לא נקרא ירושה!
7) ברור שאם נכתב על ריז"א שירש, יתכן שגם דרך הבנות, שהרי ירושת אב לבן בתו נקרא ירושה אצל בני ישראל כדמוכח מבנות צלפחד
8) גם הובא לעיל הסכמה של רבי אברהם אשכנזי ורבי מאיר אוירבאך שכותבים מפורש שריז"א הינו נכד החיד"א
9) כמו כן יש קו"ק ג' חדשים אחר פטירת ריז"א (כמפורש בתוך הקו"ק - כלומר ריז"א נפטר אב תר"ל וקו"ק זו נכתב חשון תרל"א) ושם כותבים שלשה כאחד, שני קוני כת"י שיטה מקובצת, וכן רבי אברהם אשכנזי, שכתה"י נפל לחלק ריז"א מירושת החיד"א - ועל זה הובא המסמך "רבי רבקהם אשכנזי"
10) עדויות הנ"ל נכתבו רק כששים שנה אחר פטירת החיד"א
11) בתקופה זו עדיין היו צאצאי החיד"א ידועים, וחלקם גרו בארה"ק, ומן הסתם כולם ידעו מי הם, ולכן אף שאין הוכחה מפורשת מסתבר שגם רבי אברהם אשכנזי ידע מה שכולם ידעו
12) בתקופת ריז"א בצפת גר שם רבי נסים זרחי' אזולאי בן בנו של החיד"א.
13) ריז"א הרי עבר לירושלים, ולירושלים עברה גם אלמנותו של רנ"ז אזולאי הנ"ל. כמו כן לפי עדויות רבות גם רבי אברהם בן החיד"א (אבי רנ"ז) נפטר בירושלים
14) כמה מצאצאי החיד"א חיברו ספרים, בראשם בנו רבי אברהם ששם הספר ידוע אלא שכרגע לא זכור, וכן רבי משה בן בנו של החיד"א חיבר שני ספרים, ורנ"ז חיבר ספר שלחן הטהור, ורי"ז חיבר ג"כ ספרים. כך שצאצאי החיד"א בטח היו ידועים אפילו רק בזכות הספרים
15) רבי אברהם אשכנזי ורבי אליהו מאני היו ספרדים ורבנים ראשיים בעיירות ארה"ק, כך שהם היו צריכים לידע אם ריז"א אכן נכד החיד"א
16) בעת שהגיע לארה"ק טרם נשא אשה והוא נער ורך בשנים כתב עליו רבי ישראל משקלוב תוארים גדולים, ומזכיר שמו "יהודה זרחיה אזולאי", ואח"כ כופל "מגזע יחוס אזולאי"
17) מגזע יחוס אזולאי פירושה הפשוט מגזע יחוס הגאון הנודע בכינוי "ה"אזולאי, היינו החיד"א
18) גם רבני תוניס וקושטא כותבים כלשונות האלו - כלומר גם הם מזכירים יחוסו ל"האזולאי"
19) מכתבי ההמלצה מרבני מרוקו כולל אצווירא נכתבו בהיות ריז"א ילד
20) משום היותו ילד לא נזכר יחוסו המפורט, רק בכלליות "שהוא מהמשפחות המיוחסות ביותר" כיון שהיחוס לא מתחיל עם החיד"א דווקא אלא יש קדושים אחרים.
21) הגם שאף אותם החכמים הרבים לא נזכרו, וזאת משום שאין מקום לפורטם כי רבים הם
22) המכתבים שנכתבו לכבוד ריז"א בבגרותו - מחכמי צפת, קושטא ומצרים - מזכירים בפירוש או במליצה שהוא נכד החיד"א
23) בשנת תק"צ בעת כתיבת המכתב של חכמי ירושלים (שלא יודע הרב צצפ לזהותם) ולא נזכר בתוכה רק "מגזע רבנן קדישי חכמי קשטיליה", זאת משום שגם אז היה עדיין ריז"א צעיר טרם נישואיו
24) במאמר המוסגר יתכן שרק בסוף שנותיו של ריז"א ראו לנכון לכתוב יחוס אל החיד"א, כי רק אז נעשה החיד"א מוכר יותר משאר זקני ריז"א (הנעלמים שלא נזכרו עדיין בשמם)
25) רבני ירושלים הנ"ל כתבו שהוא מגזע חכמי קשטיליה, משום שגם משפחת החיד"א מקורה מקשטיליה
26) מלבד זאת, לא היה מקום להזכיר היותו נכד החיד"א, כיון שלא היה נכד מצד האב אלא מצד האם
27)גם הנכדים האחרים הקפידו לייחס עצמם לכל קדושי המשפחה, ולא רק לחיד"א - ראיה על זה הובא ממסמך "רבי משה"
28) עיקר הדבר שיש לשאול מכירי האדם וגדולי ישראל של ימיו על היחוס, ולא להתפעל מקטני אמנה של דורנו.
29) בעקרון יתכן שהרבנים המסכימים לא ביררו בעצמם אם הוא נכד החיד"א, אך עכ"פ אי אפשר להפריך דברים מפורשים של גדולי ישראל, מה שאצל גדולים אחרים לא מפורש רק ברמז
30) רבי נסים זרחיה אזולאי היה צריך לידע אם ריז"א בן דודו, והרי בחייו ובזמן היותו בצפת כתב עליו רבי ישראל משקלוב "מגזע יחוס אזולאי" ו"אזולאי" הוא כינוי שהאשכנזים הצמידו להחיד"א להזכיר אותו בזה השם לבד.
צצפ כתב:לא ייתכן שהיה נכד החסל"א בן אחר בן, מבלי להיות נכד החיד"א.
שכן כמו שכותב החיד"א היה לו בן אחד ושתי בנות, וגם לצאצאיו אחריו לא מזכיר עוד בנים מלבד אחיו של החיד"א שנפטרו טרם נישואיהם. והדברים ידועים.
צצפ כתב:א. בנו של ר"א אזולאי היה ר' יצחק, בנו ר' ישעיה, ובנו ר' יצחק זרחיה אבי החיד"א, יש מקור שכולם היו בנים יחידים (מלבד בנות) להוריהם? אין שום ראיה מכך שלא התעסק החיד"א לפורטם כי רוכלא. (בלוח של בניהו אמנם לא מצאתי בנים נוספים, אבל אולי אין עליהם פרטים מפני שלא היו מפורסמים).
הדבר ידוע ומפורסם, ובניהו עצמו כתב ע"כ בספר האיגרות לחיד"א.
צצפ כתב:טעה יערי שייחס את רבי משה אזולאי כבנו של רבי רפאל ישעיה בנו של החיד"א
תשובה: צודק, אך גם לפי המסורת המשפחתית יחוס זה אינו נכון.
צצפ כתב:לפני שאני ממשיך בואו ונסכם את מה שהעלנו בחכתינו עד כה, ממסמכים רשמיים, וזה על דעת כולם
גם כאלו שעדיין קשה להם עדיין להסכים עם כל הנאמר.
על דעת כולם טעה יערי שייחס את הריז"א לרבי משה בן הרב רפאל ישעיה. אלא אם היה נכד, היה זה מצד אמו.
(מקור: מספר השנים אינו מתאים, וגם המסורת המשפחתית לא הגיעה משם, אלא מדברת על כך שאם הריז"א הייתה בת אח מבניו של החיד"א)
צצפ כתב:הריז"א היה בס"ה נין של החיד"א, החוליה היתה ידועה, והבכור ידע עליה, והעיד שהוא נכד החיד"א, אלא שהיא לא עברה במדוייק לנכדיו. ומדובר בס"ה על חוליה אחת, בשאלה האם אמו של ריז"א היא בת רבי רפאל ישעיה או בת רבי אברהם. היום, בדור הטכנולוגיה בה הכל זמין, נמצאה תשובה לנושא הזה והחוליה החסרה נמצאה, ואי"ה עוד חזון למועד להעלותה
צצפ כתב: התשובה היא כן. יש מסמך רשמי המוכיח זאת.
עדיין לא לשם אמו, אותו קיבל הרבי מראחמיסטריוקא מזקני המשפחה
אבל לכך שהייתה מאיטליה, וחפצי הירושה הגיעו אליה מרבי אברהם יש.
בנוגע לשם [פייגא], זה אינו קושיא, אמו של החיד"א הייתה אשכנזיה, ויתכן שגם חותנו של רבי אברהם זקנו של הריז"א היה אשכנזי, ולכן זה לא קשה כלל.
צצפ כתב:איש לא חולק שאבותיו של ריז"א מקורם ממארכש, הני בניו של רבי אברהם אזולאי מפאס שנשארו במרוקו, אבל גם אם החיד"א לא ביקר במרוקו אבל צאצאיו כן היו שם.
הנקודה שאני מדבר עליה כל הזמן היא זה שאמו של ריז"א, אשת רבי משה, הגיעה מאיטליה (שבכלל לא רחוקה מאצווירה, מרוקו, כמה ימי נסיעה אז,), והייתה נכדתו של החיד"א וממנה הגיעו אליו חלק מספריו של החיד"א
ולכן ריז"א היה נכד החיד"א..
צצפ כתב:רבי יהודה זרחיה היה בן ביתו של אחד מבני החיד"א.
ירושתו של אותו בן - שהגיעה אליו מאביו החיד"א - כמבואר בחלק מכתבי היד בחת"י- הוריש את רכושו לצאצאיו, לבנו ולבתו. כמקובל בהרבה מקומות שנותנים לבת חלק מהירושה.
ואם כך רבי יהודה זרחיה , בנה של הבת, נחשב כיורש.
אך דא עקא שיש כמה דמגוגים בפורום שפתחו כאן דיון הלכתי האם 'מותר' לכתב 'ירושה' כשזהו רק בן הבת ועוד כל מיני שטויות שכאלו.
בא לא נתייחס אליהם כלל.
צצפ כתב:למען האמת חלק מהמסמכים דורשים תרגום מקצועי לפני שמעלים אותם להנאת הכלל, וזה קצת מתעכב,
ג) תוכן הדברים - סדר יוחסין1) לא יתכן שריז"א יהיה נכד החסד לאברהם בן אחר בן ולא יהי' נכד החיד"א, כי ידוע ומפורסם שמהחסד לאברהם עד החיד"א היו כולם בנים יחידים.
2) אפילו בניהו כתב על כך בספר האגרות של החיד"א
3) החיד"א הי' לו בן אחד ושתי בנות
4) אף החיד"א שהי' לו אחים, הם נפטרו קודם נישואיהם
5) יש מסורת המשפחה של היחוס, שלא כפי דברי יערי שריז"א הי' נכד בן אחר בן אלא היה נין דרך אמו
6) מסורת המשפחה ברורה שאם ריז"א היתה בת אחד מבני החיד"א
7) הבכור אזולאי ידע במסורת ברורה גם איזה בן משתי בניו של החיד"א היה סבו של אביו, אלא שהמסורת בפרט זה לא עברה בדיוק להנכדים ולכך לא ידעו עד עכשיו לזהות בן החיד"א בוודאות
8) כעת נמצא מסמך (או מסמכים) רשמי (בלע"ז המצריך תרגום מקצועי) וברור שאמו של ריז"א קיבלה בירושה חפצים מרבי אברהם בן החיד"א.
9) הרי זה מוכיח שאמו של ריז"א היתה בתו של רבי אברהם
10) שם אמו של ריז"א היתה פייגא, כפי מה שקיבל האדמו"ר מראחמיסטריווקא מאחד מזקני הנכדים
11) שם אשכנזיה כמו פייגא יתכן משום שאמו של החיד"א היתה אשכנזיה.
12) כמו כן יתכן שאשתו של רבי אברהם בן החיד"א ג"כ היתה אשכנזיה
13) צאצאי החיד"א היו במרוקו, אף אם החיד"א עצמו לא היה שם מעולם
14) אמו של ריז"א, אשת רבי משה ב"ר דוד אזולאי, הגיעה למרוקו מאיטליה (כלומר מושבו של רבי אברהם היה באיטליה)
15) איטליה אינה רחוקה מאצווירא שבמרוקו, סך הכל כמה ימי נסיעה אז
16) יש חתימות על חלק מהכת"י הן של החיד"א והן של הבן שהי' סבו של ריז"א - כלומר רבי אברהם
17) אותו בן - כלומר רבי אברהם - הוריש ירושתו לבנו ולבתו, כמקובל בהרבה מקומות שנותנים לבת חלק מהירושה
18) דבר פשוט שבן המגיע לו ירושה מאמו, שקיבלה מאביה על אף שהי' לה אח, זה נקרא ירושה גמורה
צצפ כתב:בנוגע לאיזכורים, רבי יהודה זרחיה כן מייחס את עצמו לחיד"א, אלא שכותב עליו במעט כת"י שבידנו 'ראש בית אב', ולפי דעת חכמי הפורום אין בכך מספיק בכדי להוכיח שכתב זקני,
זאת למרות שמרבית כתבי ידו של הרי"ז אינם בידינו, כמו שהעיד הגאון רבי שלמה אלפנדרי באזני נכדו שראה תיבה שלמה מכת"י מחידושי תורתו בקושטא..
העדות מפי נכדו כאן:
seferid_22889_page_40.pdf
אלא שמהאשכול השתמע שריז"א לא ייחס עצמו לחיד"א, ולפי העדויות שהבאתי כאן, ובפרט מהנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, ומעדות בנו שסעד אותו בחוליו בעשרים שנותיו האחרונות, מוכח שכן יחס עצמו לחיד"א! וגדולי ישראל הספרדים והאשכנזים כאחד בכל התקופות, גם אלו שחיו בתקופת החיד"א, האמינוהו... וסמכו על היחס את ידיהם בנוגע לכת"י שהביאו כאן, כמה פעמים מופיע החיד"א בכתבי הריז"א בתואר 'הרב' סתם, וכנראה כשהכין ההערות לדפוס, הוסיף שם הרב לתוספת הסבר. ונראה שכתב ה'חידא' הינו בין השורות.
ובכלל, אם חושב אתה את רבי יהודה זרחיה לשקרן, ששיקר לגדולי ישראל, מדוע לא שיקר בכתב ידו גם הוא?
צצפ כתב:כמו כן בספריה הלאומית ישנם כתבי פלסתר שנכתבו בשעתו נגד רבי יהודה זרחיה, ובגנותו ובין השאר נכתב שם שלא ידענו מדוע מכנה עצמו זרחיה כיוון שכשהגיע קראו לו רק יהודה...
השורה הזו עוררה את חשדם של רבים כאילו מדובר בזייפן ושקרן. יערב להם, אך אוי ואבוי אם נתייחס לכל פשקוויל ירושלמי כתכלית המציאות
צצפ כתב:רבי יהודה זרחיה נסע למרוקו, במקום השלוח הקודם ששמו בישראל חכם יעקב (איני זוכר כעת את השם המדוייק) הלה עורר פולמוסים רבים.
כאשר הגיע רבי יהודה זרחיה למרוקו התעורר ויכוח בנידון, דבר שגרר מכתבים רבים הנה והנה.
כתבי הפלסתר אינן בחת"י רבנית כלשהיא. וא' מהם נדפס בקובץ ירושלים שנה שלישית, במאמר המפורסם של טולידאנו המלא בהשערות לאין שיעור
נגד יחוסו של ר' יהודה זרחיה.
צצפ כתב:לפני שאני ממשיך בואו ונסכם את מה שהעלנו בחכתינו עד כה, ממסמכים רשמיים, וזה על דעת כולם
גם כאלו שעדיין קשה להם עדיין להסכים עם כל הנאמר.
על דעת כולם, דבר היותו של ריז"א נכד החיד"א נפוצה עוד בחיי ריז"א, והגיעה לנכדיו על ידי ה'בכור' בעצמו.
(מקור: עדויות בשם ר"י ספיר, כתבי עיתונות מיד לאחר פטירתו, מכתבי ר"א אשכנזי ור"א מני שמייחסים אותו כנכד החיד"א, וכיהנו ברבנות בחיי הריז"א, ובעיקר מכתבו של הבכור בעצמו שכותב על עצמו חוטר מגזע החיד"א ובעל החסל"א, וברור שהבכור שמע זאת מאביו, כי הרי סעד אותו בשנותיו האחרונות)
צצפ כתב:תשבה: הביטוי 'ראש בית אב' נתון לפרשנות, ובפרט לאור העובדה שיש לנו הגהות בודדות וכתבים מעטים ביותר מרי"ז.
צצפ כתב:לגבי מיורשי, מצ"ב עדותו של רבי מאיר ליהמן: לא מצאתי שום חתימה ושם מוזכר לבד ממהרש"ס, (וגם החלק של מסכת עדיות עם חתימת החיד"א לא נמצא היה בידי הריז"א..)
מאיר לה.JPG
הסיבה היא פשוטה: ספר זה כמו ספרים אחרים את ספר זה לא ירש הריז"א מהחיד"א, אלא קנה אותו מיורשי הרש"ס, ואם תשאל איך נמצא הספר ביד יורשי הרש"ס 250 שנה מפטירתו, אשיב לך ואיך נמצא כת"י של החסד לאברהם אצל נכדו הריז"א, 200 שנה אחרי פטירתו? פשוט, כמו שכתבו למעלה רבני חברון, מירושת אב לבנו דרך החיד"א...
צצפ כתב:תשובה: בעליו של הכתב, ר"מ להמן מעיד שאין חתימת יד של איש בכל הכת"י ולכן צ"ל שקנה זאת מיורשי מהרש"ס. את טענה זו מנסה ועקנין להפריך שאולי יש עוד חלק שלהמן לא ראה, והכל בכדי להוכיח שלא ירש שום ספר... הבנו.
מה גם שיש עוד ספרים מהריז"א שקנה בעצמו ועליהם מצויין קניתי, וכתבי יד אחרים בחותם יד החיד"א בהם לא מצויין קניתי..
צצפ כתב:מה שנכון נכון כתב:נטיעות כתב:ב"ה
הרבנים המסכימים רש"ז ריבלין ור' ישעיה אורנשטיין כותבים שמילדותו נתגדל בינינו. היכן היה מקום מגוריהם בשנות ילדותו של הבכור?
כוונתם בין כתלי כולל חב"ד, לשם הסתךפח הבכור, כנזכר במפקד מונטיפיורי
צצפ כתב:כל המכתבים ניכר בהם שהם מאותו כתב יד - כתב ידו של ה'בכור' בחתימת ידו.
במכתב אחד מזכיר ניסוח של מגזע רבנן קדישי לבית אזולאי והלבוש, במכתב שני חוטר מגזע אזולאי הרוממה, וחוטר מגזע החיד"א והחסל"א.
בנוגע לספר מא"ש, הספר אינו תח"י כעת. אבל כמדומני שיש שם מפתחות
צצפ כתב:הרי ידוע ומפורסם שהבכור עצמו היה סופר וכותב מכתבים, (כנזכר בס' מאה שערים, רבילין)
ואת מכתביו הוא נתן לכתוב למישהו אחר? וההוא טעה והוסיף יחוס שלא היה ושבמקרה בכור התייחס אליו?
איזו בדיחה...
ד) תוכן הדברים - עדות ריז"א עצמו על יחוסו להחיד"א1) ריז"א מייחס עצמו במפורש להחיד"א
2) רק שבמעט כתבי היד שלו שבידינו במקרה לא מזכיר את זה מפורש, רק ברמז "ראש בית אב" שיש כאלו שלא מספיק להם
3) הי' לריז"א תיבה שלימה של כתבי יד חידושי עצמו, ולכן אין להוכיח ממעט כתבי היד ששרדו שלא כתוב בהם מפורש נכד החיד"א, כי יתכן שבאלו רוב כתבי היד שנעלמו כן כתב על החיד"א "זקני"
4) יש עדיות מפורשות שריז"א ייחס עצמו להחיד"א, שהרי ר' יעקב ספיר שהכירו כנ"ל העיד עליו שהוא נכד החיד"א כנ"ל, ובטח שמע דבר זה מפי ריז"א
5) כמו כן בנו הבכור אמר מפורש שהוא נכד, ובוודאי שמע זאת מפי אביו
6) הבן הנ"ל סייע אותו בעשרים שנותיו האחרונות של האב ריז"א שהיה חולה (כלומר הגם שעד אז כמעט לא הכירו בהיותו נוסע תדיר בשליחות מצוה, אבל בתקופת חוליו בטח הכירו ושמע ממנו הכל)
7) כל גדולי ישראל שהכירוהו האמינו לריז"א שהוא נכד החיד"א
8) כמה פעמים בכתבי ריז"א (לא ביאר אם הנדפסים או כת"י) נזכר החיד"א סתם בשם הרב, שלא הוצרך לפרש לעצמו שהוא זקינו, אלא כשהכין הדברים לדפוס, הוסיף "חיד"א" ביני שיטי. (כלומר וזה שהוא נכד לא היה צורך להוסיף ביני שיטי)
9) הביטוי "ראש בית אב" ניתן לפרשנות, וכנ"ל שכיון שאין הרבה כת"י ששרדו מריז"א, זה מקיל יותר לומר פרשנות
10) החושדים שהיחוס לחיד"א אינה אמיתית, חושדים את ריז"א שאמר כן מפורש (כפי ההוכחות דלעיל שמן הסתם אמר את זה לרי"ס ולבנו) לשקרן. ואם כן איזה הוכחה מביאים ממה שהוא לא מזכיר את זה בכתב?
11) יש כבר טרנד ישן לומר על ריז"א שהוא שקרן, וזה פשוט נובע מפאשקווילים שלעגו ממנו ש"לא זוכרים" עליו השם זרחיה כשהגיע לארה"ק, ולכן הסיקו שמן הסתם הוסיפה אחר כך
12) פאשקוויל זה מובא אצל טולידאנו, וזה מקור היחיד שריז"א לא היה שם העריסה "יהודה זרחיה" רק זרחיה לבד.
13) סיבת הפאשקוויל מרעש גדול של מכתבים שנשלחו הלוך וחזור ממרוקו לארה"ק בתקופת שליחותו של ריז"א שם (תק"צ).
14) לכה"פ חלק ממכתבים אלו שרדו, ואינם בכתב יד רבני כלל
15) בתגובה (בעמוד 7) שמחק הרב צצפ בטעות ורשם במקומה (בטעות) "כפילות", כתב (לפני המחיקה) שחפש את מכתב זה שהזכיר טולידנו, ממי שכתב לריז"א שלא היה נקרא תמיד "זרחיה", ולא מצא מכתב זה בארכיון ריז"א. ושואל אם יתכן שזה הומצא בדמיונו של טולידנו (רשמתי את זה, כדי להזכיר את הרב צצפ לחפש אם אולי ימצא עוד המכתב, שכנראה מתגובות הראשונות שהבאתי שפעם אכן ראהו בין הפאשקווילים)
16) הקושיא על שכתב ריז"א "קניתי מיורשי" לא קשה כלום, כי לא נזכר בכתב יד הנ"ל שום חתימה או שם לבד ממהרש"ס
17) כבר ר"מ ליהמן מעיד שלא נמצא לפניו שום חתימה או שם חוץ ממהרש"ס - על זה הובא מסמך "מאיר לה"
18) כך שברור שהכוונה שקנה מיורשי מהרש"ס, הוא הרב הנזכר, כלומר המחבר
19) הספר היה בירושה בידי צאצאי מהרש"ס מאב לבנו למשך 250 שנה
20) בדיוק כך עברו כתבי החסד לאברהם מאתיים שנה עד ריז"א
21) הכרך של עדיות שעליה יש חתימת יד החיד"א, לא היה בידי ריז"א. כך שלא על החיד"א הוצרך לכתוב שקנה מיורשיו.
22) העיקר, ספרי החיד"א שבידי ריז"א באו בירושה. פירוש מהרש"ס לא היה של החיד"א לכן בא דרך קנין
23) יש עוד ספרים שעליהם רשם ריז"א קניתי. והדבר ניכר שכל ספר שהיה בידי החיד"א לא כתב עליו קניתי (סימן שאלו באו בירושה).
24) הבכור אזולאי הי' סופר מקצועי - כן מפורש ב'מאה שערים', ויש לחפש במפתחות איפה
25) כל שלשת המכתבים שבארכיון הפקוא"מ שעליהם חתם הבכור, הינם כתב יד הבכור ג"כ, וכולם כתב יד אחיד
26) שלשת המכתבים מפרשים שהוא נכד החיד"א, אלא האחרון מפורש יותר בלי מליצות
27) הבכור אזולאי נולד ונתגדל בירושלים כפי שכתוב באגרת האחרון ממנו הנ"ל בארכיון פקוא"מ.
28) מה שכותבים מכולל חב"ד בחברון שהוא נתגדל בינם, היינו בחסות כולל חב"ד, אבל בירושלים הרחוקה מהם (שאר הראיות שנתגדל בחברון לא ביאר איך יתורצו)