יבנה כתב:
נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98[/quote]
נזכרתי תודה, אולי אפשר להוסיף פרטים עליו, ועל סגנונו, נשמע ליבדיק!
יבנה כתב:
יבנה כתב:נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98
קו ירוק כתב:
מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.
יבנה כתב:קו ירוק כתב:יש להבדיל בין השתדלותו של הסטייפלער לענין שיעורים, לבין מלחמתו ב'דעות'.
מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.
ומלחמתו היתה בכל מה שייצג השקפה שונה מזו, או קרירות נוסח הפשרנים או אלה שחיזקו את הפשרנים.
הסטייפלר נלחם עם ר' חיים נאה ולא הסתפק רק בהשתדלות.
בכל אופן המעיין בספר הנ"ל http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 9190042762 בפרט בעמודים יא ואילך וכ"א ואילך ונ' ואילך יראה שהיתה בזה מלחמה שלמה בין תלמידי שניהם ולא כיבדו זה את רבו של זה.
רון כתב:גם למי שלא ידען אסור לומר כך,
מי שלא יודע שישאל למי שכן יודע!
לולא רבותינו האבי עזרי והקה"י מפחיד לחשוב מה היה פה!
פרי יהושע כתב:מכאן ועד לנבור במלחמות עם איזה אמוציות פראיות ולא נכונות שגם כוונת עושי המלחמות פשיטא שלא זו הייתה כוונתם, ולשני הכיוונים הדבר אמור היינו בין להתנפל על עושי המלחמות ובין לגבות ולהגן עליהם בלהט קודש כיון וברור ופשוט שלא לזאת הייתה כוונתם, והמבין יבין וינעם.
פרי יהושע כתב:יבנה כתב:נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98
נזכרתי תודה, אולי אפשר להוסיף פרטים עליו, ועל סגנונו, נשמע ליבדיק!
קו ירוק כתב:כפי ששיער הר' פרנקל תאומים, לא היתה כונתי שהסטייפלער ראה בו מהפשרנים, ואם יש מקום לטעות בלשוני (אני לא רואה מדוע) אני מכריז זאת בזה. כי הרי זה לא נכון עובדתית. אבל הוא היה קשור עם מה/מי שהסטייפלער נלחם, כדי להעמיד דור של יראים, ולהתבדל מהקירוב לפשרנים.
למותר לציין שגדול נורא בתורה כזה, מה לנו להגדירו. וכי ספריו לא מספיקים להכריז על כך, למי שלא על גדלותו באופן אחר.
בודאי שהגדולים שהזכרתי לא חיו בואקום.. כדוגמא, גם החזו"א לא היה 'בונה' את הישוב החדש בבני ברק, אילו לא היה הפוניבז'ע רב.
התכוונתי שהם עמדו בראש, יותר משאר רבנן זצוק"ל, ומסרו נפשם להעמידו על צביונו. לכן נלחמו במה שהיה יכול להחליש את הצביון אותו הם שאפו להקים.
א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.
כמובן אין כאן שום כוונה להקלות בכבוד ת"ח שהם אש אוכלה, אך מטרתי בכך להבהיר ללבלרים, שזה לא מאמר מערכת, אלא האמת כפי שידועה. כבר כתב כאן מישהו שמי שלא יודע שישאל את מי שיודע.. אגב, אילו הרב ידען היה מדייק בלשוני היה רואה שכתבתי שהדור קם מאפס - לא נכתב שם שהם אלו הקימוהו מאפס, אף שאכן הם עמדו בראש ומסרו נפשם יותר מאחרים.
הדברים נכתבו כבר, שהשידוך של הסטייפלער בההורמנא דהחזו"א.
אף שהרב ק.כ. היה אמנם מקורב מאוד (וטהרת בת ישראל שלו נלמד שנים רבות בהיכלי הישיבות בשיעורים לחתנים, לא יודע מה היום), אבל אח"כ שקיל למטרפסיה בהנהגות ציבוריות. והסטייפלער הגדיר טוב מה זה פא"י. חיפוש במאגר האוצר בקריינא דאיגרתא יוביל את המעיין להגדרתו.
אגב, החזו"א גם התבטא; איפה ההונגרים שלי... לא רק הייקים..
פרנקל תאומים כתב:ברור שבמלחמותיהם של גדול"י להעמדת הדת על תילה או לביצור חומותיהם של בני הישיבות, כוונתם היתה לשמים, אבל אם בעקבות מלחמה פלונית, גדול פלוני, זלזל בגדלותו של גדול אחר או פיקפק ביר"ש שלו (ושוב, אין לי מושג אם זה מה שהיה בנידון דנן, אני רק הבנתי מעין זאת מהרמיזות השונות בתחילת האשכול), והיום אנו יודעים שאין דופי בגדלותו וביראתו של אותו גדול אחר, בוודאי שלא ראוי למשמש בדברי הגנאי, ובוודאי שהמשמוש בהם הוא פגיעה בכבודו של הגדול שאמרם, לא פחות משהוא פגיעה בכבודו של הגדול שהיה מושאם.
ממילא, ההשוואה למקרה של הגריעב"ץ ובעל האו"ת, היא נכונה בהחלט. מפני שהנושא הוא לא אם גדול פלוני צדק בשעתו במאבקו או בחשבונותיו. הנושא הוא האם צדק בביקורתו האישית על הגדול השני אם אכן פיקפק בגדלותו, ובנידון דנן ברור לגמרי שאם היה זלזול בגדלותו של הגרצפ"פ, הרי שהוא היה בטעות, או שאורייתא קמרתחא בגדול המבקר,מפני חשיבות המאבק לדעתו, ולכן אם נמשמש באותה ביקורת, אין ספק שאי"ז מכבודו לא של האומרה ולא של מושאה.
אפשר לנסות להבין ולהגדיר מה היו טענותיו של רבינו הקה"י על גישתו ההלכתית או על עמדתו האידיאולוגית של גדול אחר, ע"מ שנדע את הדרך אשר נלך בה, היות שאנו רואים את עצמנו כהולכים בדרכו של הקה"י. אבל אל לנו להתחקות אחרי ביקורת אישית שיש בה הפחתה מגדלותו של גדול אחר,שאנו יודעים שלא היה דופי בגדלותו. פעם נוספת: יש להבדיל בין ביקורת על דרך לביקורת אישית.
(וגם כשמדברים על ביקורת על דרך, צריך זהירות רבה שלא ניכווה, וגם יש להקפיד שלא ישתמע כאילו אנו הק' מבקרים, אלא להיתלות בקבלת רבותינו המבקרים).
פרנקל תאומים כתב:החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק,
שש ושמח כתב:פרנקל תאומים כתב:החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק,
אינו אמת כלל. אינני מתכוין להוסיף ולדון כאן בנושא זה.
קו ירוק כתב:א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.
השש בדברי תורה כתב:קו ירוק כתב:א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.
לדעתי יש בהנ"ל זלזול גדול בגדולי ישראל. היעב"ץ לא היה היחיד שלחם נגד הר"ר יונתן אייבשיץ זצ"ל. גדול האחרונים מרן הפני יהושע לחם נגדו בכל עוז, ועוד גדולים וטובים לחמו נגדו. כל אלו אינם צריכים לעדותו של 'אליאך' לטהר אותם.
כמו כן אין היעב"ץ, בעמח"ס 'שאילת יעב"ץ', 'לחם שמים', 'מור וקציעה', ועוד הרבה ספרים גאוניים המלאים דברי יראה, צריכים לסידורו כדי 'להכשירו'. ואם הרשות נתונה הייתי אומר שאינו צריך לעדותו של מרן החזון איש כדי לקרבו או לרחקו. דברים כאלה יוצאים ממבט ראי מאד מאד צר, שמודדים גדולי עולם אשר כל בית ישראל נשען עליהם לפי מה שאומר עליהם 'החזון איש' עד 'אליאך'. הפני יהושע כבר אינו מאן דאמר והיעב"ץ עצמו אינו מאן דאמר.
אנחנו עשירים בגדולי עולם במשך הדורות, והפני יהושע והיעב"ץ עומד בראש קבוצה חשובה הלזו, למה עשינו עצמינו כאילו אין לנו כי אם מ'הגר"א ועד החזון איש'? ח"ו אין הכוונה להקטין גדלותו המופלגת של הגר"א, ובדרך כלל אנו מייחסים אליו כאחד מיוחד מהאחרונים ואולי אפילו כאחד מהראשונים, אבל האם צריכים לשלול מחמת זה כל שאר גדולי האומה?
דרך אגב, ראוי להזכיר כאן מאמרו של רש"ז ליימן (When a Rabbi is Accused of Heresy: The Stance of the Gaon of Vilna) אודות עמדתו של הגר"א במחלוקת היעב"ץ עם הגר"י אייבשיץ http://leimanlibrary.com/texts_of_publications/82.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20The%20Stance%20of%20the%20Gaon%20of%20Vilna.pdf ושם הוא מערער על מה שמקובל שהגר"א החזיק בשתי ידיו בעמדתו של הגרי"א, עיי"ש.
עכ"פ ראוי לכל בר דעת לידע, שעמדתו של היעב"ץ ושל הפני יהושע הייתה מובנת מאד לפי הידיעות שהיו להם, ואם כי אנחנו יודעים ומאמינים בצדקת הצדיק דמעיקרא הגרי"א, אין שום סיבה להרהר בכוונותיהם של גדולי עולם, אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א, ורק תלמידיו הרבים של הגרי"א הצילו אותו לדורות. וראה דרושי צל"ח בהספד על הגרי"א שכתב בפירוש שהיה שנאה ביניהם, זאת אומרת שגם הצל"ח צידד נגד הגרי"א בזה. ומעתה אין לנו לחפש אחר מימרות בשם הגר"א והחזון איש, וכש"כ לא מ'אליאך' כדי להצדיק את טהרת המחשבה של קדוש ישראל היעב"ץ אשר החתם סופר מעריץ אותו בהערצה מופלגת.
לגבי דברי הערכה שכתב הגר"א אודות הגרי"א, מסתמא כוונתו למכתב ששלח הגר"א להגרי"א ונדפס בלוחות העדות (עא, ב) וז"ל, ישיש כגבור לרוץ אורח משרים בתורה ויראת חטא ולקרב העם לתורה ולתעודה רבה דעמ' מדרבנת' דאומתא הרב המאור הגדול הגאון אמיתי המפורסם חריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כבוד קדושת שמו נאה לו מהור"ר יהונתן נר"ו: הגעני מכתב פתוחי חותם גיה"ק ששלח פירושים אמיתיים על ה' קמיעות דמיץ הנדפסים אשר יסותם בהררי קודש, וביקש ממני לעיין בו אם ישרים הם, והטריח עצמו מגודל צערו ס"ת בעו"ה שרוי' בצער, והוא הודיעו צערו לרבים, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה לעשות שלום שישתקע אש התבערה אש זרה ממחלוקת אשר לא כדת, אבל מי אנכי מארץ מרחק וכו' וכו', עכ"ל.
אודות העובדה שהסידור של היעב"ץ 'התקבל', תמה אני אילו משום הא אינו ראיה, שהרי הדפיס את הסידור קודם המחלוקת וכמדומני שהיעב"ץ כותב באיזה מקום שהגרי"א עצמו החמיא אותו על הסידור קודם פריצת המחלוקת.
פרנקל תאומים כתב:החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק, אלא שהתנגד לגישתו של האחרון לגבי ההתמודדות עם אתגרי התקופה, כלומר וכאמור-ביקורת על דרך ולא ביקורת אישית. והן הן הדברים שכתבתי.
קו ירוק כתב:פרנקל תאומים כתב:החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק, אלא שהתנגד לגישתו של האחרון לגבי ההתמודדות עם אתגרי התקופה, כלומר וכאמור-ביקורת על דרך ולא ביקורת אישית. והן הן הדברים שכתבתי.
אף אחד לא חשב אחרת לגבי כל ויכוח בנידונים באשכול זה
????!!!!!!השש בדברי תורה כתב: אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א.
סעדיה כתב:????!!!!!!השש בדברי תורה כתב: אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א.
אבןטובה כתב:ההר צבי שתמך בהיתר מכירה לא היתה זה שיטתו העצמית אלא הלך בשיטת רבו הגאון רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל והמתנגדים לההיתר מכירה לא היה מתאים להם לדבר נגד רשכבה"ג היתה להם יותר נוח לתלות זה ברצ"פ. כמו דאיתא הראשון קשה לי השני נוח לי הימנו
קו ירוק כתב:הרב זיל בתר רובא,
דברי סוטים מהאשכול, אבל נידונו בו, ובגלל תגובתך יורשה לי לשאול:
למה הינך חושב שהרב פרי יהושע והרב שש בד"ת סבורים ששבתאות היתה באו"ת חלילה
לי היה נראה מדבריהם שגדולי הדור פחדו שמא הקמיעות שכתב עלולים להביא דברים מסוג זה.
(לי אישית היה חדש שהפנ"י גם התנגד לזה, לא הובא מקור מוסמך כתוב, שאוכל להעשיר בו את ידיעותי)
היש מקור מוסמך שהגריעב"ץ האשימו בשתבאות כפשוטו, ושהפנ"י גם אחז כך ?
איש_ספר כתב:כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).
ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.
לעומקו של דבר כתב:איש_ספר כתב:כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).
ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.
למה לא הקשבנו לאי"ס. אכן צדק ממנו.
אפילו הכותרת הזו מציקה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 88 אורחים