הוא היה אומר, עשרה דברים קשים נבראו בעולם: הר קשה - ברזל מחתכו, ברזל קשה - אור מפעפעו, אור קשה - מים מכבין אותו, מים קשים - עבים סובלים אותן, עבים קשים - רוח מפזרתן, רוח קשה - גוף סובלו, גוף קשה - פחד שוברו, פחד קשה - יין מפיגו, יין קשה - שינה מפכחתו, ומיתה קשה מכולם - [וצדקה מצלת מן המיתה], דכתיב: וצדקה תציל ממות.
והוא אמר דרשה מפולפלת נפלאה מכל הש"ס והפוסקים.
הסיפור ה"מתנגדי" הוא על בעל השאגת אריה, אולי כשהתמנה לרבנות והלומדים ביקשו לקפחו בדברים?
הסיפור החסידי הוא על הרה"ק משפיטאווקע שהגיע אצל הנוב"י לשכנעו שהחסידים יודעים ללמוד וכו' ואז נתנו לו לדרוש וכו'.
מה המקורות?
כעת זכור לי המקור על השאג"א מספר שאל אביך ויגדך בשם הגרי"ז.
הסיפור החסידי נמצא (גם) בס' אמרי פנחס השלם ח"ב ע' ק"מ.
ובס' דף על הדף ב"ב שם הביא מהגר"י פלקסר שר' מאיר שפירא היה נכד הרה"ק משפיטווקא, והיה נוהג לומר פלפול בחוה"מ פסח, ובשנתו האחרונה אמר שכיוון שהוא נכדו הוא ידרוש גם פלפול על גמרא זו, ואמר בשנה זו רק ההתחלה, ואמר שבשנה הבאה ימשיך ואז כבר נפטר. ומביא שם מכת"י את עיקרי הפלפול שכתב לעצמו.
יש עוד גירסאות? מקורות?