הג"ר אליהו זאב קאצין מפיטסבורג - מאסיפת המורשת

[מיללער]

ב"ה

קוראים נכבדים:

יומא דחנוכה מסמלת את תוקף עמידתם של היהודים במשך הדורות, לעמוד בפני אלו שהתאמצו להשכיחם מתורת ה' להעבירם מעל חקי רצונותיו ית'. גם היהדות בארץ החדשה - אמעריקא, עמדה במצב קשה שהרוחות שנשבו בקרבה העמידו את כל היהדות כולה בפני סכנת כליון ר"ל, אם לא שהיו פה אלו הרבנים ואישי הציבור אשר רוח אחרת היתה בקרבם ועמדו כחומה בצורה להגן על תורת ה' וחקי רצונותיו יתב', הפיחו רוח חיים באנשי ההמון והרימו קרן התורה וקרן ישראל. ועבודתינו בזה להנציח זכרם ולהעמיד נר זכרון בעדם.

הננו מגישים בזה את גליון התשיעי ממערכת 'אסיפת המורשת'. בו תמצאו דברים נחמדים בתולדות חייו של הרב מפיטסבורג ה"ה רבי אליהו זאב קאצין ז"ל שבא בברכת גדולי ליטא לרומם את קרן היהדות באמעריקא, יהא זכרו ברוך.

בסוף המאמר נכלל גם קוים קצרים לזכר נכדו הגאון רבי שמואל אלחנן בראג חתנו של רבי אביגדור מיללער ז"ל שהיארצייט שלו חל היום ערב ראש חודש טבת

יהא זכרם ברוך, ויושר יליצו בעדינו משמי מעל

בכבוד הראוי
מורשת חכמי אמעריקא

[הגהמ]

תשואות חן לחו"ר המורשת המפוארה בראשות ידידנו הדגול נר"ו. תזכו להמשיך בעבודתכם הפוריה להרבות פעלים לתורה ולתעודה.

האם הקבצים הקודמים נגישים?

בקשר לקובץ הנוכחי בו נזכרה התשובה אודות נתינת טבעת הקידושין באשה הלובשת בתי ידיים, בזכרוני שבשו"ת דברי מלכיאל ישנה תשובה ממוענת להרמ"ש זייויץ אודות שאלה זו. אני מנחש שמדובר באותו האירוע, אבל יש לבדוק לעת הפנאי. (ובדרך אגב זה מביא אותי לתהות מה היו היחסים שבין שני רבני פיטסבוטרג אלו, כמדומני שראיתי משהו בזה פעם אבל איני זוכר בדיוק.)

[איש_ספר]

יש"כ מעניין מאד. האם יש אפשרות לקבל את כל הגליונות שהופיעו עד עתה לכוללם באוצר?

לגבי נשוא הכתבה, האם הכותב ראה את דבריו הגסים של הכותב באור ישראל גליון סג עמ' שיח?

[הגהמ]

לא ראיתי דבריו הגסים והמכפישים עד עתה, ומוטב היה לי אילו גם עתה לא ראיתים. מדבריו אלו נראה שסובר הכותב שרוחניות נמדדת בכמות הנראית לעינים, ובכן לדעתו רק מאמצים המשאירים פירות (מן הסתם בעיקר בצורת בע"ת כאלו המקיימים פתגם החלום עד שיפוצו וכו') חשובה ומועילה, ואילו היגיעות הרבות שיגעו הרבנים הדגולים במסירת נפשם בארץ לא זרועה - תם לריק כוחם וכל יגיעתם להבל ואין בם מועיל. כמדומני שאין מן הצורך להאריך בסתירת גישה מחפירה זו, ורק יש להדגיש שלא רק שהיא רחוקה ממבט התורה הצרופה, אלא היא גם אינה משקפת לנכון המציאות הקיימת, ומי יודע אם היינו קוצרים ברנה כיום הזה ת"ל, אילו לא היו זורעים בדמעה באותם ימים הקשים.

[הגהמ]

בקשר לקובץ הנוכחי בו נזכרה התשובה אודות נתינת טבעת הקידושין באשה הלובשת בתי ידיים, בזכרוני שבשו"ת דברי מלכיאל ישנה תשובה ממוענת להרמ"ש זיוויץ אודות שאלה זו. אני מנחש שמדובר באותו האירוע, אבל יש לבדוק לעת הפנאי.

חיפשתי ומצאתי התשובה הנידונה בדברי מלכיאל ח"ה סי' ר"ו. וזאת היא התחלתה:

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה משה שמעון נ"י הרב בפיטסבורג באמעריקא.

ע"ד אשר חפץ לדעת דעתי אם יכולים לקדש אשה בנתינת טבעת על ידה כשמלובשת בתי ידים על ידיה באשר מובא בפ"ת ר"ס כ"ז בשם ס' כרם שלמה שאין לעשות כן. אבל הוא דבר קשה בעתים הללו שמלובשת בת"י ארוכות והוא טורח גדול לפשטם תחת החופה וגם כי זה יותר טוב בחופת נדה שלא יצטרך ליגע בבשר ידה עכ"ד.

[נחום וואהלינער]

להרב מיללער
שלום וברכה
כמו בפעמים הקודמים גם העלון הזה היה למשיב נפשי הן בפרטיה הן בתוכנה העשיר והן באופן כתיבתה. רק דבר אחד לא הבנתי, כתבתם שאביו נפטר בתרנ"ט ואחיו הצעירים נסעו אליו לפיטסבורג אבל בהמשך רואים שנתמנה לרב בליטא בתר"ס ועוד נשאר שם כמה שנים, משמע שלא הגיע לחופי ארה"ב עד לזמן מאוחר מתרנ"ט אז למי נסעו אחיו?

[פייש]

להרב מיללער
שלום וברכה
כמו בפעמים הקודמים גם העלון הזה היה למשיב נפשי הן בפרטיה הן בתוכנה העשיר והן באופן כתיבתה. רק דבר אחד לא הבנתי, כתבתם שאביו נפטר בתרנ"ט ואחיו הצעירים נסעו אליו לפיטסבורג אבל בהמשך רואים שנתמנה לרב בליטא בתר"ס ועוד נשאר שם כמה שנים, משמע שלא הגיע לחופי ארה"ב עד לזמן מאוחר מתרנ"ט אז למי נסעו אחיו?

אכן, צריך להגיה שבהמשך הימים נסעו אליו, והיינו לאחר שנת תרס"ו בה הגיע הרב קאצין לאמעריקא.

[פייש]

בקשר לקובץ הנוכחי בו נזכרה התשובה אודות נתינת טבעת הקידושין באשה הלובשת בתי ידיים, בזכרוני שבשו"ת דברי מלכיאל ישנה תשובה ממוענת להרמ"ש זיוויץ אודות שאלה זו. אני מנחש שמדובר באותו האירוע, אבל יש לבדוק לעת הפנאי.

חיפשתי ומצאתי התשובה הנידונה בדברי מלכיאל ח"ה סי' ר"ו. וזאת היא התחלתה:

כבוד הרה"ג המפורסם וכו' מו"ה משה שמעון נ"י הרב בפיטסבורג באמעריקא.

ע"ד אשר חפץ לדעת דעתי אם יכולים לקדש אשה בנתינת טבעת על ידה כשמלובשת בתי ידים על ידיה באשר מובא בפ"ת ר"ס כ"ז בשם ס' כרם שלמה שאין לעשות כן. אבל הוא דבר קשה בעתים הללו שמלובשת בת"י ארוכות והוא טורח גדול לפשטם תחת החופה וגם כי זה יותר טוב בחופת נדה שלא יצטרך ליגע בבשר ידה עכ"ד.

לכאורה מדובר באותו אירוע, אבל בעת שבדברי מלכיאל אל הרב זיוויטץ דן אי הוי לכתחלה במקום דקשה לפשוט, רב קאצין עוסק להפריך דברי דר' רעוועל דלא הוי קידושין אף בדיעבד.