דרומי כתב:שמעתי פעם שהחסידים נחלקים לשלוש: בין חסידי חבד - כלומר: חכמה בינה ודעת, לבין חסידי חגת - כלומר: חסד גבורה תפארת, ויש גם חסידי נהי - כלומר: נצח הוד יסוד.
יתכן ויש להבחנה זו קשר עם נושא האשכול, ותן לחכם ויחכם עוד
גביר כתב:בין פשיסחא ללובלין :אישים ושיטות בחסידות פולין /צבי מאיר רבינוביץ ; התקין והביא לדפוס: מאיר חובב.
החלק השני מוקדש כולו לפירוד בחסידות פולין.
יואל משה כתב:רק להוסיף לדברי הרב דרומי.
מודז'יץ אכן היא בפולין, וכן בחסידות גור נושא הנגינה תפס הרבה מאוד, וכן עד היום.
בבעלזא לעומת זאת לא היו שרים מאומה, אפילו בשבת פשוטה, רק בשבתות מיוחדות ומועדים, ורק מניגונים מסוימים מאוד, כך שבהחלט יש מקום לדון בזה.
מצד השני, בחצרות בית רופשיץ ודז'יקוב כן היה עניין מהנגינה, הראפשיצער רב קרא לנגינה אחת מחמש הלבושים שלו.
גביר כתב:יצא לאחרונה ספר בשם: קוצק :במאבק למען חיי אמת /אברהם יהושע השל ; מיידיש: דניאל רייזר, איתיאל בארי ; ערך והוסיף פתח דבר: דרור בונדי ; עורכת ראשית: גילה פיין ; עורכת משנה: תמי מגר. דן בזה הרבה גם מתוך חוויותיו האישיות [גדל במשפחה חסידית מהנוסח הי'שן' ואח"כ בהשפעה של המלמד, אם איני טועה, נתוודע לדרך קוצק], המחבר היה בן של אדמו"ר בפולין שעבר אחר כך לגרמניה ומאוחר יותר לארה"ב, עד כמה שהבנתי הוא עצמו שמר תומ"צ כל ימיו אולם היה קשור לקונסרבטיבים ואולי גם לרפורמים ויש לקרוא את דבריו בזהירות ובהסתייגות הראויות.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 187 אורחים