שורש משפחת "מורפורגו" והשייכות למשפחת "לוצאטו"

[הא לחמא עניא]

לצורך ענין ובירור מסוים מחפש אני את השורש והמקור של משפחת "מורפורגו".
א. מהיכן המוצא שלהם? ב. לאיזה רבנים הם השתייכו? ג. היות ולחלק ממשפחה זו יש להם קשר עם משפחת לוצאטו, ברצוני לברר מה הקשר ואיך.
ד. הרמח"ל היו לו צאצאים או לא?
אודה מאוד למי שיביא פרטים וכדו'

[פלגינן]

אני מתרשם שלא עשית חיפוש באוצר החכמה.

[הא לחמא עניא]

אני דוקא כן חפשתי באוצר החכמה, אך היות ומעמדי כאורח איני יכול מדאי הרבה לחפש.
גם לא מצאתי כ"כ את הקשר והשייכות למשפחות הללו, ולכן פניתי לחו"ר הפורום שיעזרו לי ויבורכו משמים בכט"ס.
תודה על המענה

[משוש דורים]

לרמח"ל שנישא בגיל מאוחר נולד בן אחד, והוא נספה עם רמח"ל במגיפה. לכן לא נשארו צאצאים לרמח"ל. אך דבריו הם זכרונו, ושם טוב מבנים ומבנות.

[מרחביה]

משפחת מורפרגו קרויה ע"ש מוצאה ממרבורג שבאשכנז.

[הא לחמא עניא]

היכן ניתן למצוא תולדות חייו של הגאון בעל שמש צדקה רבי שמשון מורפורגו??? וכן של יוצ"ח???

[א גאליציאנער]

משפחת מורפרגו קרויה ע"ש מוצאה ממרבורג שבאשכנז.

אם הבנתי נכון בעל תרומת הדשן שייך לאותה משפחה? וגם הוא התגורר\מוצאו ממרבורג?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מרחביה]

אם הבנתי נכון בעל תרומת הדשן שייך לאותה משפחה? וגם הוא התגורר\מוצאו ממרבורג?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

אינני יודע האם וכיצד הוא קשור למשפחה זו, אבל הוא כיהן ברבנות במרבורג.

[גביר]

בבטאון קבוצת שדה אליהו נכתבו לזכרה של תרצה בן-יצחק לבית מורפורגו הדברים הבאים:
כבר מסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15 יש לנו עדויות רצופות על יהודים בעלי שם, שחיו במרבוג אשר בסטיריה. מהעיר מרבוג בא השם מורפורגו. הנודע שביניהם היה ר' ישראל איסרלין (בעל הספר "תרומת דשן"). אחר כך עברו הם לוינה, ומשם התפזרו לקהילות יהודיות בצפון איטליה: גרדיסקה, אודינה, פאדובה.
בדורות האחרונים התפרסמו כמה מורפורגו כרופאים, היסטוריונים, עורכי דין, יש רקטור באוניברסיטת פאדובה, יש סופרים ועוד. על אף מעורבות זו בחיי האינטליגנציה המקומית נשארה המשפחה דבקה למקורות היהדות וזה מה שמאפיין אותה על רקע ההתבוללות הכללית שחלה בחוגים אלה.
(עוד מעלון קבוצת שדה אליהו)
אמא עשתה טיול באיטליה בשנת תשס"ג. ובשעת הבקור בפאדובה פרשה מהקבוצה שלה, ויחד עם אריאלה הלכה לבקר את ביתה בוִיא דֶל סַנְטו וכך היא כתבה
"זו היתה חוויה מרגשת לחזור לפאדובה, עיר הולדתי, ולו לכמה שעות. 51 שנים לא הייתי שם, הרבה זמן, ובכל זאת פחדתי מהמעמד. כמעט הלכנו והשכנה הציעה שנכנס לחצר האחורית שנשארה בדיוק כפי שזכרתי אותה. על קיר החצר שלט גדול... עליו חקוקים שמות ממשפחתי, משפחת מורפורגו, שגרו שם חמישה דורות ברציפות, מאב לבן, החל מהמאה ה-18. ואני הייתי האחרונה שגרה בבית זה. ובעלייתי ארצה השרשרת נותקה. משם, בביטחון גדול, הגעתי לבית הספר התיכון שם למדתי רק שנתיים. השער סגור, החצר ריקה. ברור, כעת החופש הגדול. אבל בשבילי הוא נעול מאז ספטמבר 1938 כשהיהודים, מורים ותלמידים, נזרקו מכל מוסדות החינוך. מבית הספר הדרך קצרה לגטו, אך יש שינוי, אין גשר, נעשו שינויים... ומיד אני עומדת עם בתי במקום של בית הכנסת הגדול שנשרף על ידי הפאשיסטים ב-1943. אני רואה את הלהבות ושומעת את רעש השריפה הגדולה.
[הורד מהרשת, היו שם פרסומות שאינן ראויות [במחשב של האוניברסיטה אין חסימות] ולכן לא צירפתי לינק].

[הא לחמא עניא]

בבטאון קבוצת שדה אליהו נכתבו לזכרה של תרצה בן-יצחק לבית מורפורגו הדברים הבאים: כבר מסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15 יש לנו עדויות רצופות על יהודים בעלי שם, שחיו במרבוג אשר בסטיריה. מהעיר מרבוג בא השם מורפורגו. הנודע שביניהם היה ר' ישראל איסרלין (בעל הספר "תרומת דשן"). אחר כך עברו הם לוינה, ומשם התפזרו לקהילות יהודיות בצפון איטליה: גרדיסקה, אודינה, פאדובה. בדורות האחרונים התפרסמו כמה מורפורגו כרופאים, היסטוריונים, עורכי דין, יש רקטור באוניברסיטת פאדובה, יש סופרים ועוד. על אף מעורבות זו בחיי האינטליגנציה המקומית נשארה המשפחה דבקה למקורות היהדות וזה מה שמאפיין אותה על רקע ההתבוללות הכללית שחלה בחוגים אלה.
(עוד מעלון קבוצת שדה אליהו)
אמא עשתה טיול באיטליה בשנת תשס"ג. ובשעת הבקור בפאדובה פרשה מהקבוצה שלה, ויחד עם אריאלה הלכה לבקר את ביתה בוִיא דֶל סַנְטו וכך היא כתבה "זו היתה חוויה מרגשת לחזור לפאדובה, עיר הולדתי, ולו לכמה שעות. 51 שנים לא הייתי שם, הרבה זמן, ובכל זאת פחדתי מהמעמד. כמעט הלכנו והשכנה הציעה שנכנס לחצר האחורית שנשארה בדיוק כפי שזכרתי אותה. על קיר החצר שלט גדול... עליו חקוקים שמות ממשפחתי, משפחת מורפורגו, שגרו שם חמישה דורות ברציפות, מאב לבן, החל מהמאה ה-18. ואני הייתי האחרונה שגרה בבית זה. ובעלייתי ארצה השרשרת נותקה. משם, בביטחון גדול, הגעתי לבית הספר התיכון שם למדתי רק שנתיים. השער סגור, החצר ריקה. ברור, כעת החופש הגדול. אבל בשבילי הוא נעול מאז ספטמבר 1938 כשהיהודים, מורים ותלמידים, נזרקו מכל מוסדות החינוך. מבית הספר הדרך קצרה לגטו, אך יש שינוי, אין גשר, נעשו שינויים... ומיד אני עומדת עם בתי במקום של בית הכנסת הגדול שנשרף על ידי הפאשיסטים ב-1943. אני רואה את הלהבות ושומעת את רעש השריפה הגדולה.
[הורד מהרשת, היו שם פרסומות שאינן ראויות [במחשב של האוניברסיטה אין חסימות] ולכן לא צירפתי לינק].

האם יש שם חומר גם על בעל מח"ס שמש צדקה???

[גביר]

לא ראיתי שם דברים עליו