משפחת הרבנים קרלנשטיין פוילן-ארה"ק

[מיללער]

בעקבות פרסום מציבת הרב ר' יהושע קרלנשטיין-לוין בניו יארק, נתתי על לבי לחפש פרטים אודות המשפחה ומבקש מכל מי שיש בידו להוסיף פרטים אל ימנע טוב ותבא עליו ברכה.

ר' עזריאל זעליג ב"ר ישכר דובער קרעלענשטיין נולד בסטאוויסק התגורר בלאמזא ושימש שם כדרשן ומגיד מישרים, והתפרסם כצדיק וקדוש, הניח אחריו ברכה ספרים בכתב יד בעניני דרוש ואגדה ביניהם;

1. עבודת עבד על מגילת רות נדפס ע"י המחבר בשנת תרל"ז עם הסכמות המהרי"ל דיסקין ואחיו ר' נח יצחק ורש"א ראבינאוויץ מלומזה
(ומסתבר לי שר' אליהו שמואל ב"ר ישכר דוב קרלנשטיין שנזכר שם בנין נותני מעות-קדימה בעיר סטאוויסק הוא אחי המחבר עיי"ש:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=81(

2. תפארת צבי על אגדות חז"ל
3. שארית עזריאל על הפטרות
4. נחלת עזריאל על אגדות הש"ס

שלשתן נדפסו ע"י בנו ר' דוב צבי

לא יודע מתי נפטר אבל מספריו שנדפסו לאחר פטירתו ע"י בנו רד"צ הראשון שביניהם 'תפארת צבי' נדפס בשנת תרס"ט.

בני ר' עזריאל זעליג:

1. ר' דוב צבי קרלנשטיין אב"ד מאלקין בפוילן ואח"כ בימי מלחה"ע הראשונה נמלט לרוסיה ומשם עלה לאר"י בעזרת אחיו ר' יהושע כפי מה שכותב בהקמדת ספרו עטרת ישועה (דף 8 מדפי האוצר):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101745&
ושימש שם כחבר הביד"ץ שע"י עדה"ח.

2. ר' יהושע קרלנשטיין-לעווין רב באיסט-ניו יורק - נולד בשנת תר"ח, חיבר הספרים; העז ביד, עטרת ישועה ומעיני הישועה, היגר לארה"ב ושימש כרב באיסט ניו-יארק איזור בברוקלין, נפטר כ' אייר תר"ץ ושם נטמן, מצבתו באתר קברים:
http://kevarim.com/rabbi-yehoshua-krellenstein-levn/
אשתו מרת פעשא ב"ר אהרן זעליג הלוי נפטרה בשנת תרצ"ט ונטמנה לצדו.

3. ר' פלטיאל קרלנשטיין בעיר שעפס בפוילן
4. ר' יחיאל (שכנראה שינה שמו ל) וועלער בשעפס פוילן

בספר תפארת צבי הנ"ל נמנו איזה נכדים בין נותני מעות קדימה לא יודע בברור בני מי הם, הנה הדף:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=140

מהמשפחה מפורסם כהיום הג"ר דוב צבי קרלנשטין ראש ישיבת גרודנה באשדוד, הגרד"צ הוא בנו של ר' ירוחם פישל ב"ר חיים זאב ב"ר דוב צבי הנ"ל מירושלים, בעמח"ס מעגלי צדק ושא"ס, בנו ר' חנוך העניך ר"מ בקול תורה ומח"ס חק המלך נפטר ממחלה ממושכה בגיל 42 בשנת תשנ"ט.

[מיללער]

בהספר תפארת צבי הנ"ל מזכיר ר' דוב צבי את בנו ר' יוסף קרלנשטיין, מצאתי כרטיס הזמנה בעיתון דואר היום משנת תרצ"ד לנישואי יצחק מאיר ב"ר יוסף קרלנשטין עב"ג ב"ר ראובן אליצור זיידל ווייספיש, מעניין אם מדובר באותו ר' יוסף

[גלאגוזים]

ר' יצחק מאיר חתן דנן הוא אביו של המגיד מישרים הרב ר' ראובן קרלנשטיין שליט"א.
וכמדומני שהוא אכן נינו של הגרד"צ הנ"ל.

[תולדות]

שמו המלא של המגיד מישרים הוא, ר' ראובן אליצור, על שם זקינו ר' ראובן אליצור וויספיש הנ"ל.

ר' יוסף הנ"ל, היה נקרא חזקיהו יוסף. והוא אכן בן הגרד"צ.

גם ר' עזריאל זעליג הראשון, עלה לירושלים.

צאצאים רבים וחשובים יש למשפחה זו.

[מיללער]

שמו המלא של המגיד מישרים הוא, ר' ראובן אליצור, על שם זקינו ר' ראובן אליצור וויספיש הנ"ל.

ר' יוסף הנ"ל, היה נקרא חזקיהו יוסף. והוא אכן בן הגרד"צ.

גם ר' עזריאל זעליג הראשון, עלה לירושלים.

צאצאים רבים וחשובים יש למשפחה זו.

תודה רבה,

מה פי' המשפט ר' עזריאל זעליג הראשון , הכוונה לאבי הגרד"צ? ומי היה השני?

לר' חזקיהו יוסף הנ"ל היה בת אלטא ברכה שנישאה לר' אברהם יצחק רוטשטיין לימים ראש בית היתומים דיסקין, בניהם;

ר' נחום רוטשטיין ר"י נזר התורה
ר' דוב צבי רוטשטיין מהדיר ספרי הראשונים
ר' עוזיאל משה רוטשטיין מח"ס נחלת משה
ר' ברוך שמעון רוטשטיין

[גלאגוזים]

רא"י רוטשטיין זכה גם לחתנים גדולי תורה מופלגים.
הגר"פ שרייבר זצ"ל
ויבלח"א הגרח"ש ליבוביץ שליט"א ראש ישיבת פוניבז'
והגרב"צ פלמן שליט"א רב שכונת נחלת משה בבני ברק.

[תולדות]

תודה רבה,

מה פי' המשפט ר' עזריאל זעליג הראשון , הכוונה לאבי הגרד"צ? ומי היה השני?

כיוונתי לזה שהיה ראש המשפחה.

[משה_מ]

עזריאל זעליג (שאני מנכדיו) לא עלה לירושלים אך מחותנו יצחק מאיר לנדא (שהוא בן זאב לנדא נין הנודע ביהודה והיה מנהל התלמוד תורה של לומז'א ועל שמו נקרא אביו של ר' ראובן קרלנשטיין) עלה לירושלים שם נפטר בתרס"ו.

עזריאל זעליג אינו ראש המשפחה הידוע, לפניו ידוע אביו יששכר דב המוזכר פה שהיה יליד סטאויסק וידוע גם אביו של יששכר דב (סבו של עזריאל זעליג) הלא הוא יוסף קרלנשטיין מסטאויסק שהיה מתלמידי הגר"א (כפי שנכתב בכתבה ביתד נאמן ובעיתון העדה) ועל שמו יוסף קרלנשטיין החתום על ההזמנה הנ"ל.

עזריאל זעליג היה ידיד קרוב של המהרי"ל דיסקין ובספר עמוד אש עמ' לח נקרא "איש סודו".
לאחרונה יצאו ספריו בהוצאה מחודשת ויש עוד כתבי יד שלו שטרם נדפסו.

[משה_מ]

בספר עמוד עמ' כז נקרא ר' עזריאל זעליג "מנכבדי לומז'א ומקורב נערץ בעיני רבינו" (מצורף צילום)

[משה_מ]

תיקון להודעתי לעיל: "בספר עמוד אש עמ' כז".

מי שהיה מנהל ספריית הרמב"ם במשך עשרות שנים נקרא ראובן אליצור וייספיש שהיה גר בבני ברק ונפטר לפני כמה שנים, הוא ור' ראובן קרלנשטיין המגיד שניהם נקראים בשם "ראובן אליצור" על שם ראובן אליצור אבי הכלה בהזמנה שלעיל שהוא הסבא של שניהם. ויוסף קרלנשטיין אבי החתן נקרא על שם יוסף הראשון מסטאויסק שהבאתי לעיל. אח"כ נוסף לו השם חזקיהו כשהיה חולה ונקרא חזקיהו יוסף.

[קו ירוק]

בסביבות פורים תשע"ו יצא לאור מחדש הספר 'שארית עזריאל' על ההפטרות, בההדרה חדשה, כולה אומרת הדר - בקנקן ובעיקר בתוכו,
ע"י ר' יהודה משה יחי' ב"ר שלמה זלמן יחי' ב"ר ירוחם פישל ז"ל ב"ר חיים זאב ז"ל ב"ר דב צבי ז"ל ב"ר עזריאל זעליג קרלנשטיין ז"ל.
הנ"ל מתכוין להוציא לאור בס"ד גם את הספרים על התורה ועל המגילות כולן (כולל עבודת עבד מחדש), מתוך כתה"י המקורי שנשאר שלם לגמרי. ותשו"ח לו.

בספר זכרון לקהילת לומזה (5) עמ' 282 בספר (נמצא במאגר האוצר), ישנה סקירה קצרה וחשובה אודות ר' לייב קרלנשטיין שלא זכה לפרי בטן. לפי האמור ב-1893 הוא אדם לא מבוגר אך רב מעש כבר אז. מי הוא אביו?

ישנה תמונה ישנה המיוחסת לרבי עזריאל זעליג זצ"ל. האם מישהו יודע מהי האותטניות שלה (בשעתו התעצלתי לבקש ממאן שהוא שיודע את מקורה, שיועיל למסור לי את המידע שבידו)

[משה_מ]

גם אני בחיפושי אחר קרלנשטיין נתקלתי בלייב הזה, מכיון שהם לא כותבים את שם אביו אין דרך לדעת במדוייק ויש גם עוד קרלנשטיינים שמופיעים ברשימת הפרענומערנטען שבשלושת הספרים שהוציא דב צבי, משפחת קרלנשטיין יש רק אחת וכולם מאיזור לומז'א ועל כן הם אחים או בני דודים או אחיינים של דב צבי אף שאי אפשר לשייך אותם במדוייק מעבר למה שמופיע בספר ואין מבני משפחת קרלנשטיין מי שיכול לדעת פרטים על הבני דודים שנשארו בחו"ל. בבית של סבתי ז"ל בתו של חיים זאב קרלנשטיין היה ארגז עץ מלא מכתבים של חיים זאב ביידיש ובודאי היו שם פרטים רבים וגם את החותמת שלו כרב של קוליש ראיתי שם אבל זה עמד שנים מבלי דורש עד שנזרק. היה גם אצל המשפחה כתב ייחוס עד הנודע ביהודה וגם זה נעלם.

חיים זאב שמו המקורי היה זאב בלבד על שם אבי סבו זאב לנדא שהזכרתי לעיל וכשהיה חולה הוסיפו לו חיים וזה גם ראשי תיבות חז"ק.

יש בידי את "מחברת הנסים" שרשמה סבתי ובה מסופר על קורותיה כילדה עם אביה בשנות מלחמת העולם הראשונה ועד עלייתם לארץ ומוזכר שם כמה דברים על חז"ק מלבד מה שהיתה מספרת לנו בעצמה.

חז"ק היה בעל מנגן גדול. פעם כשעמד באמצע תפילת שמונ"ע עבר מצעד של הצבא כשהוא מנגן "מארש", הוא לא יכל להמשיך בתפילה הוא עצר והקשיב למארש עד שעבר המצעד ומאז היה שר את המארש והוא מוקלט אצלי.

חז"ק ומשפחתו ניצלו בניסים ממוות כמה פעמים בזמן המלחמה וגם בארץ בזמן הפרעות בעכו (שם היה רב) השייך ראה אותו כאיש קדוש וכשהתחילו הפרעות השייך עצר עגלה ושם אותו ואת משפחתו על העגלה וציוה על הערבי "אתה לוקח אותם עד חיפה" וכך ניצלו. בחיפה שימש כרב וכראש השוחטים עד היותו בן שמונים אז עבור לגור בבני ברק.

במלחמה נשרפה כל העיירה ותושביה ברחו לשטח אוקראינה. בסוף המלחמה התחיל שלטון הקומניזם שאסרו על הדת. ר' חיים זאב דרש בבית הכנסת במשך שמונה שעות נגד הקומניזם. היה שם סוכן של המשטרה שהיה בן של יהודי שנהפך לקומניסט והוא אמר לאביו "מחר הוא (חז"ק) יהיה נמוך בראש", האבא נפל לרגלי הבן ואמר לו "תהרוג אותי ואל תלשין על הרב" וכך ניצל.

קיימת תמונה של דב צבי ולא של עזריאל זעליג.
עזריאל זעליג היה מגיד עשרים שנה בקאלנא (פלך לומז'א) היה דורש כל שבת אך לא שימש במשרה רשמית ועיקר פועלו היה בצנעה. הוא היה מקים ישיבות ומעמיד ראש ישיבה ולא לקח לעצמו את הפרסום. פעם בא לאבי יהודי וסיפר לו שהוא למד באחת הישיבות שהקים עזריאל זעליג.
מקום קברו באחת הערים בפלך לומז'א רשום באחד הספרים המחפש ימצא שם.

מצורף תמונה של דב צבי (עם כובע) ואחריה של בנו חז"ק בתמונת הפספורט.

[משה_מ]

ר' דב צבי היה חבר הבד"ץ בראשות ר"ח זוננפלד ומי שיחפש את המודעות שהתפרסמו אז על ידי הבד"ץ ימצא אותו חתום עליהם.
כשפתחו את האוניברסיטה העברית נאם הרב קוק ואמר ש"מציון תצא תורה" אז נשא רד"צ דרשה חריפה נגדו.

[משה_מ]

אחד מבני משפחת רוטשטיין (שעודו בחיים) אמר לי שהוא ראה בעיניו את כתב הייחוס של קרלנשטיין עד הנודע ביהודה.
במחקרי הגעתי קרוב לודאי למציאת ייחוסו של זאב לנדא הנ"ל לנוד"י אבל אני צריך להשיג את התעודות מהארכיונים כדי לקבל אישור רשמי.

[משה_מ]

לשאלת הכותב "קו ירוק":
"האם ידוע לך מה המקור שר' יוסף (קרלנשטיין) מסטאוויסק היה תלמיד להגר"א, ואיכן זה נזכר בתולדות הגר"א ובית מדרשו?
מי אמר שהציטוט ביתד ובהעדה נכון?
נדמה לי שר' חיים קרלנשטיין ז"ל בן רבי חזקיהו יוסף ז"ל הוא מקור לזה, אך לא ברור לי שהוא מקור מספיק נאמן".

תשובה:
ראשית חז"ק אינו בן חזקיהו יוסף אלא הם אחים ושניהם בני דב צבי.
חזקיהו יוסף פנה למסחר והיה בעל בית חרושת ור' חיים זאב (שהוא סבו של אבי) הוא הממשיך של שושלת הרבנים לבית קרלנשטיין עוד בחו"ל היה רב וגם בארץ תחילה בעכו ואח"כ בשכונת הרצליה בחיפה.
במשרד הפנים רשום שהוא עלה בשנת 1924 (אביו דב צבי עלה לפניו וכבר שימש אז בבד"ץ).
בעכו היה אז הנמל שבו עגנו האניות שהביאו את העולים וביתו היה פתוח לכל, ידעו שאצל הרב אפשר לבוא, לפעמים עגנה האניה בערב שבת ולעולים לא היה איפה להיות בשבת והוא אירח את כולם. הוא היה גם השוחט והיה מקבל בשכרו חלק מהבשר וכל האורחים אכלו אצלו בשר.
קברו בביה"ח שומרי שבת בבני ברק סמוך לקבר החזון איש.
גם על בתו (סבתי) היה כתבה במוסף יתד נאמן.

בכל הספרים אודות הגר"א ובית מדרשו לא מצויינים בשמותם יותר מכעשרים תלמידיו אף שבודאי היו יותר נזכרים רק הידועים שהיו בקרבתו אבל רוב תלמידי הגר"א לא היו אצלו אלא קיבלו ממנו בכתב ופרטי רובם אינם ידועים לכן אין לשאול היכן זה נזכר בתולדות הגר"א משום ש-90% מתלמידיו אינם נזכרים.

מי שנתן את המידע לכתבות הוא ר' דב צבי רוטשטיין (אחיו של הנחלת משה) שהיה איש מחקר נאמן וזה נמסר לכל בני משפחת קרלנשטיין ורוטשטיין מר' דב צבי מהבד"ץ שידע את זה מאביו ר' עזריאל זעליג בן מפי אב.
הרבנים רד"צ ורח"ז שהיו פה בארץ הם מקור מספיק נאמן ואדרבה נשאר לחקור את הדבר ולמצוא את זה בכתבים.

[לעומקו של דבר]

על הגרד"צ המלאקינער רב (הדיין אצל הגריח"ז) נמצא פרק בס' 'סיפורים ירושלמיים'

[משה_מ]

תיקון: השואל לעיל האם המקור לכך שר' יוסף היה מתלמידי הגר"א הוא ר' חיים קרלנשטיין התכוין לר' חיים קרלנשטיין נוסף שאכן היה בנו של ר' חזקיהו יוסף ולא לר' חיים זאב קרלנשטיין, ומכל מקום לא ר' חיים זה ולא ר' חיים זה הם המקור אלא ר' דב צבי שהיה נינו של ר' יוסף ובא לירושלים וממנו נמסר בע"פ לכל בני המשפחה.

ולעצם שאלתו הנה בס"ד עלה בידי למצוא הוכחה כתובה לכך שר' יוסף מסטאויסק היה מתלמידי הגר"א כפי שנמסר במשפחה. חשבתי שאם אכן כן הדבר הרי ר' עזריאל זעליג הוא נכדו שגר אתו בטאויסק ובודאי קיבל ממנו תורתו ויש לנו את ספריו אם כן צריך לחפש בספרי נכדו שקיבל ממנו האם מביא מתורת הגר"א בכלל ובפרט תורת הגר"א שקיבל סביו אישית מן הגר"א ואינם בספרי הגר"א והיו ידועים רק לר' יוסף כתלמידו ומסרם לנכדו. והנה מצאתי שלאורך ספריו חוזר ומביא מדברי הגר"א הנדפסים:
בספר תפארת צבי:
דרוש שלישי למעלת התורה עמ' 72 כתב "כדברי הגר"א ז"ל בספר אבן שלמה".
ועוד שם בפירושו על ברכות עמ' יא: "ע"פ דברי הגר"א ז"ל במשלי".
עמ' כא: "לפי מ"ש הגר"א ז"ל במשלי".
עמ' כט: כתב "כפי' הגר"א ז"ל".
עמ' 14: "שהגר"א ז"ל במשלי באר".
בספר שארית עזריאל עמ' כז: "וכדברי הגר"א במשלי".
עמ' פא: "כמ"ש הגר"א ז"ל במשלי".
בספר עבודת עבד עמ' 5: "כמ"ש הגר"א ז"ל".
עמ' לה: "כמ"ש הגר"א ז"ל".
עמ' לה: "בביאור הגר"א ז"ל".
עמ' 20: "ע"פ דברי הגר"א".
עמ' ו: "וכמ"ש הגר"א".
בספר נחלת עזריאל:
עמ' 42: "כמ"ש הגר"א".
עמ' 46: "כ' הגר"א ז"ל".
עמ' 55: "ע"פ מ"ש הגר"א".
עמ' 83: "וכמ"ש הגר"א".
זה לבד כבר הוכחה אף שהם מן הספרים הנדפסים הרי מדובר במחבר מפולין ואיך נתקשר מחבר מלומז'א עם הגאון מוילנה להביא רבות מן הגר"א אם לא היה לו שייכות אליו ע"י סבו שהיה תלמידו.
יתר על כן בכמה מקומות שמביא מספרו כותב "ואין הספר תחת ידי לציין מקומו" כלומר הכיר בע"פ את ספרו להביא את דבריו גם כשאין עמו ספרו.
ועוד מתחזקת הראיה כאשר בספר שארית עזריאל עמ' קד מביא פירוש ששמע בשם הגר"א שלא כפי' החובת הלבבות וכן כותב "כפי ששמעתי בשם הגר"א ז"ל כי כן הוא ביאור הפ' מגן הוא לכל החוסים בו ולא כמ"ש החסיד בעל חובת הלבבות" וזה מדברי הגר"א שלא נדפסו והוא שמעם ואיזה מחבר יביא לסתור דברי החובת הלבבות מפירוש שידוע לו מן הגר"א אם לא דבק הוא במיוחד בתורת הגר"א.
ואח"כ מצאתי גם ראיה מפורשת כאשר בספר תפארת צבי עמ' יט נכתב: "כמו שפי' הגר"א ז"ל שאלת סבי" והיא שאלה ששאל סבו אישית את הגר"א וזה מתורת הגר"א שקיבל ר' יוסף מרבו ונדפס בספר נכדו.

מקום מנוחתו של ר' עזריאל זעליג בעיר גראייבו פלך לומז'א.

פעם התארח החפץ חיים בביתו של המאלקינר רב ושאל האם המלח שעל השולחן חלבי או בשרי, אמרו לו "פרוה" ואמר: "וואס איז פרוה? איין מאל מילכיק או איין מאל פליישיק"? סבתי ע"ה נכדתו היתה מספרת זאת בכל פעם שהיתה רואה את המלח על השולחן.

[משה_מ]

העירוני שהפירוש שמביא כ"שמעתי בשם הגר"א" כבר הובא באחד הספרים שנדפסו לפניו והוא מדברי הגר"א הנדפסים, ומכל מקום הוא לא ראה את זה בספר ההוא אלא קיבלו כשמועה כמו שכותב "שמעתי". גם המובא בתפארת צבי עמ' יט נראה שהוא מדברי הגר"א הנדפסים וכוונתו לפירוש השאלה הנשאלת שם בגמרא שכנראה הוא בביאורי אגדות הש"ס שם, וגם אם כל מה שמביא הם מן הנדפסים נראה בבירור שדרכו בפירושיו ללכת בשיטת הגר"א וסומך דבריו אל הגר"א "כמו שפירש הגר"א" וגם בדבריו מפי השמועה היה בקי ויש בכך אסמכתא למה שנמסר במשפחה שסבו ר' יוסף היה מתלמידי הגר"א ואדרבה אולי ימצא מישהו עוד אודות ר' יוסף מסטאויסק.

[גבול ים]

האם ידוע לאי מי מתי הוא תאריך פטירתו של ר' עזריאל זעליג ?

[מיללער]

בעקבות פרסום מציבת הרב ר' יהושע קרלנשטיין-לוין בניו יארק, נתתי על לבי לחפש פרטים אודות המשפחה ומבקש מכל מי שיש בידו להוסיף פרטים אל ימנע טוב ותבא עליו ברכה.

ר' עזריאל זעליג ב"ר ישכר דובער קרעלענשטיין נולד בסטאוויסק התגורר בלאמזא ושימש שם כדרשן ומגיד מישרים, והתפרסם כצדיק וקדוש, הניח אחריו ברכה ספרים בכתב יד בעניני דרוש ואגדה ביניהם;

1. עבודת עבד על מגילת רות נדפס ע"י המחבר בשנת תרל"ז עם הסכמות המהרי"ל דיסקין ואחיו ר' נח יצחק ורש"א ראבינאוויץ מלומזה
(ומסתבר לי שר' אליהו שמואל ב"ר ישכר דוב קרלנשטיין שנזכר שם בנין נותני מעות-קדימה בעיר סטאוויסק הוא אחי המחבר עיי"ש:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=81(

2. תפארת צבי על אגדות חז"ל
3. שארית עזריאל על הפטרות
4. נחלת עזריאל על אגדות הש"ס

שלשתן נדפסו ע"י בנו ר' דוב צבי

לא יודע מתי נפטר אבל מספריו שנדפסו לאחר פטירתו ע"י בנו רד"צ הראשון שביניהם 'תפארת צבי' נדפס בשנת תרס"ט.

בני ר' עזריאל זעליג:

1. ר' דוב צבי קרלנשטיין אב"ד מאלקין בפוילן ואח"כ בימי מלחה"ע הראשונה נמלט לרוסיה ומשם עלה לאר"י בעזרת אחיו ר' יהושע כפי מה שכותב בהקמדת ספרו עטרת ישועה (דף 8 מדפי האוצר):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101745&
ושימש שם כחבר הביד"ץ שע"י עדה"ח.

2. ר' יהושע קרלנשטיין-לעווין רב באיסט-ניו יורק - נולד בשנת תר"ח, חיבר הספרים; העז ביד, עטרת ישועה ומעיני הישועה, היגר לארה"ב ושימש כרב באיסט ניו-יארק איזור בברוקלין, נפטר כ' אייר תר"ץ ושם נטמן, מצבתו באתר קברים:
http://kevarim.com/rabbi-yehoshua-krellenstein-levn/
אשתו מרת פעשא ב"ר אהרן זעליג הלוי נפטרה בשנת תרצ"ט ונטמנה לצדו.

3. ר' פלטיאל קרלנשטיין בעיר שעפס בפוילן
4. ר' יחיאל (שכנראה שינה שמו ל) וועלער בשעפס פוילן

בספר תפארת צבי הנ"ל נמנו איזה נכדים בין נותני מעות קדימה לא יודע בברור בני מי הם, הנה הדף:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=140

בעזרת ידידינו חברי מורשת חכמי אמעריקא, מצאנו צאצא נוסף להמשפחה שהיגרה לאמעריקא, האשה מרים בת בת ר' עזריאל זעליג קרלנשטיין הנ"ל שנטמנה בצמוד לבעלה ר' חיים זאב ב"ר אשר גרינבערג.

האם יש מי שיודע פרטים על "הצדיק הנסתר" ר' חיים זאב גרינבערג חתנו של ר' עזריאל זעליג קרלנשטיין?

[פרנקל תאומים]

סבה של הרבנית חיה רבקה אויערבאך ע"ה אשת רבינו הגרש"ז זי"ע היה הגאון ר' עזריאל זעליג הכהן טורצ'ין מסלוצק זצ"ל. האם הצירוף "עזריאל זעליג" היה צירוף נפוץ, או שהוא יכול להורות על קשר משפחתי בין הנ"ל ובין הרב עזריאל זעליג קרלנשטיין?

[וונדרבר]

ר' דב צבי היה חבר הבד"ץ בראשות ר"ח זוננפלד ומי שיחפש את המודעות שהתפרסמו אז על ידי הבד"ץ ימצא אותו חתום עליהם.

במודעות של הבד"ץ הוא חותם "קרעלענשטיין". [= ק' בלי ניקוד, ר' ול' בסגול]
גם מיללער הביא את השם בלועזית: krellenstein.

בעקבות פרסום מציבת הרב ר' יהושע קרלנשטיין-לוין בניו יארק, נתתי על לבי לחפש פרטים אודות המשפחה ומבקש מכל מי שיש בידו להוסיף פרטים אל ימנע טוב ותבא עליו ברכה.
...
2. ר' יהושע קרלנשטיין-לעווין רב באיסט-ניו יורק - נולד בשנת תר"ח, חיבר הספרים; העז ביד, עטרת ישועה ומעיני הישועה, היגר לארה"ב ושימש כרב באיסט ניו-יארק איזור בברוקלין, נפטר כ' אייר תר"ץ ושם נטמן, מצבתו באתר קברים:
http://kevarim.com/rabbi-yehoshua-krellenstein-levn/
אשתו מרת פעשא ב"ר אהרן זעליג הלוי נפטרה בשנת תרצ"ט ונטמנה לצדו.
...
מהמשפחה מפורסם כהיום הג"ר דוב צבי קרלנשטין ראש ישיבת גרודנה באשדוד, הגרד"צ הוא בנו של ר' ירוחם פישל ב"ר חיים זאב ב"ר דוב צבי הנ"ל מירושלים, בעמח"ס מעגלי צדק ושא"ס, בנו ר' חנוך העניך ר"מ בקול תורה ומח"ס חק המלך נפטר ממחלה ממושכה בגיל 42 בשנת תשנ"ט.

וכמדומני שהיום בארץ ישראל מבטאים את שם המשפחה בצורה שגויה לגמרי, ואומרים קרלינשטיין [=קארעלינשטיין] ובלועזית: karellinstein. [= ק' עם פתח, ר' עם סגול, ל' עם חיריק].
וצריך לתקן: "קרעלענשטיין" [= ק' בלי ניקוד, ר' ול' בסגול] krellenstein.

[קו ירוק]

קרעלן (בשוו"א וסגו"ל) ביידיש = אלמוגים (וגם בלטינית אלמוג = Coral)

[גבול ים]

ואח"כ מצאתי גם ראיה מפורשת כאשר בספר תפארת צבי עמ' יט נכתב: "כמו שפי' הגר"א ז"ל שאלת סבי" והיא שאלה ששאל סבו אישית את הגר"א וזה מתורת הגר"א שקיבל ר' יוסף מרבו ונדפס בספר נכדו.
.

הושמטה מילה אחת "כמו שפי' הגר"א ז"ל שאלת סבי אתונא" והכוונה לשאלות זקני אתונה לרבי יהושע בפ"ק דבכורות עליהם [ועל אגדות רבה בר בר חנה] נדפס פירוש מהגר"א.

[משה_מ]

גבול ים כתב 'הושמטה מילה אחת'.
יש"כ על התיקון, אלה תוצאות חיפוש שהתקבלו דרך תוכנת החיפוש ולא עיינתי הלאה בגוף הספר.
גם בלי זה, ר' עזריאל מביא בדרשותיו שמועות מתורת הגר"א שקיבלן בע"פ ואינן בספרי הגר"א הנדפסים.
זה חידוש שרב בפולין מביא באופן קבוע בדרשותיו מדברי הגר"א וגם הדרושים שלו הם על דרך הגר"א כהקושיה שמביא בספרו על דברי חז"ל מה מקוה מטהר וכו' שזה אינו לפי פשט הכתוב מקוה ישראל ה' שלפשוטו של מקרא פירוש מקוה מלשון תקוה ולא מלשון מקוה מים וברור ללא ספק שדרכו היתה על פי תורת הגר"א.

אין ספק שהשם קרלנשטיין כפי שקוראים אותו היום בארץ גם בני המשפחה עצמם הוא שיבוש והנכון הוא קרעלענשטיין וכך באמת ביטאה סבתי את שם משפחתה.

תמונת ר' חיים זאב קרלנשטיין שהתפרסמה בעיתון הפלס:

[משה_מ]

בספר זכרון קולנא עמ' 25 מצאתי שר' עזריאל זעליג קרעלענשטיין הגיע בשנת 1877 מסטאויסק להתיישב בקולנא, הרי ששלושה דורות היו בסטאויסק.

[משה_מ]

גם לפני 150 שנה לא היה ברור קארעלינשטיין או קרעלענשטיין ונכתב כך וכך.
גם בחתימות הבד"ץ נכתב פעם קארעלינשטיין ופעם קרעלענשטיין ובהסכמת המרי"ל דיסקין נכתב בגירסה שלישית 'קארעלענשטיין'.
בבדיקה במילון מתברר שכל השלושה טועים והנכון הוא גירסה רביעית.

[משה_מ]

בגרמנית 'אלמוגים' = korallen דהיינו 'קוראלען'.
וגם במילוני היידיש כך 'קאראלן' הא' שאחר הק' בקמץ המבוטא כחולם והא' שאחר הר' בפתח והל' בסגול.
אם כן גם לפי המקור וגם כפי שמבוטא ביידיש הנכון הוא 'קוראלענשטיין'.

בדומה למשפחה 'אדלשטיין' - 'אבן חן' 'אבן תכשיט' והמשפחה 'בורשטיין' שפירושו 'אבן עינבר' כיוצ"ב 'קורלנשטיין' ע"ש מין תכשיט ידוע של חרוזים עשויים מפניני אלמוג.

[משה_מ]

מציבת ר' חיים זאב בבית החיים שומרי שבת בבני ברק

[משה_מ]

http://files.kedem-auctions.com/catalog46.pdf
עמ' 30
תשובה מר' דב צבי בכתב ידו ומידע נוסף אודותיו

[מתפעל]

האם יש למישהו קורות חיים של הרב אברהם יצחק רוטשטיין?

קראתי היכן שהוא שהיה גביר, האם היה לו מסחר כלשהוא?

כיצד הגיע להיות מנהל בית היתומים דיסקין?

[קו ירוק]

אולי התמנותו על ביה"ת דיסקין, היתה מפני שהיה חבר בטובי העיר של הבד"צ העה"ח, ואולי בגלל סב אשתו רבי דב צבי קרלנשטיין דיין אצל הגריח"ז.
בנו רבי נחום מסתמא יודע היטב.
לאחרונה שמעתי שיד החזו"א היתה בכך.

[בראנסוויל]

בני ר' עזריאל זעליג:

1. ר' דוב צבי קרלנשטיין אב"ד מאלקין בפוילן ואח"כ בימי מלחה"ע הראשונה נמלט לרוסיה ומשם עלה לאר"י בעזרת אחיו ר' יהושע כפי מה שכותב בהקמדת ספרו עטרת ישועה (דף 8 מדפי האוצר):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101745&
ושימש שם כחבר הביד"ץ שע"י עדה"ח.

https://mountofolives.co.il/he/deceased ... #gsc.tab=0

על מצבתו נכתב:
"פ"נ הרב הגאון הצדיק ר דוב צבי בהרב הגאון הצדיק עזריאל זליג זצ"ל קרלנשטיין היה רב במאלקין פולניה ודיין ומו"צ בעיה"ק ירושלים תובב"א נלב"ע ביום כ"ג סיון תר"צ תנצב"ה "