צבי וחמיד כתב:הגרמ"מ יעקבזון היה כידוע תלמידו של הגרמ"ש בעת שהיה גם רב היישוב בנוסף להיותו ראש הישיבה. ומשפרש מהרבנות כמסופר משום שהפריע לו בתלמודו מינה את תלמידו לרב.
מענין לציין שאחר שמינהו נהג בו כבוד גדול כמרא דאתרא ושלח אליו כדין מרא דאתרא לכ''ד.
וונדרבר כתב:צבי וחמיד כתב:הגרמ"מ יעקבזון היה כידוע תלמידו של הגרמ"ש בעת שהיה גם רב היישוב בנוסף להיותו ראש הישיבה. ומשפרש מהרבנות כמסופר משום שהפריע לו בתלמודו מינה את תלמידו לרב.
מענין לציין שאחר שמינהו נהג בו כבוד גדול כמרא דאתרא ושלח אליו כדין מרא דאתרא לכ''ד.
בזמן שהגרמ"ש היה גם רב המקום, הגרמ"מ יעקבזון היה מגיד שיעור בישיבה.
אפשר לראות בחוברות "הבאר" של הישיבה, שעד שנת תשי"ח כתוב שהוא מגיד שיעור.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... id=CM0005B
ובחוברת י' (משנת תשי"ט) כתוב עליו אב"ד ור"מ.
בענין קהילת באר יעקב, ראה ס' איש האמת, עמ' ע"ו, שכשהאדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל הגיע לארץ ישראל, הוא התיישב בתחילה בבאר יעקב. (כנראה היו לו שם חסידים).
הא לחמא עניא כתב:וונדרבר כתב:בענין קהילת באר יעקב, ראה ס' איש האמת, עמ' ע"ו, שכשהאדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל הגיע לארץ ישראל, הוא התיישב בתחילה בבאר יעקב. (כנראה היו לו שם חסידים).
המידע שאתה מביא הוא משהו משהו. ושכויח מיוחד ע"כ.
זה נותן תאבון לחכות לעוד...
היכן אני יכול לראות את הספר איש האמת??? מי כתב זאת??? ובאיזה שנה נכתבה???
וונדרבר כתב:מבין השורות מורגש שאתה לא כ"כ מחפש דברים ידועים על הישיבות הליטאיות של באר יעקב, ואתה מעוניין בעיקר בסיפורים על בע"ב הונגרים, רומנים, חסידים וכד' מבאר יעקב.
כמדומני שראיתי פעם שרבי נחום בן רבי מרדכי אפל משיכון ויז'ניץ סיפר על זכרונותיו כתלמיד ישיבת באר יעקב, והכיר גם את בני הקהילה שם.
[אולי תמצא משהו בכתבה הנזכרת באשכול הבא (שהופיעה כמה ימים לפני כתיבת ההודעה הנ"ל)
viewtopic.php?f=19&t=29732&p=331046&hilit#p311300 ]
בנוסף, אפשר להתעניין אצל אחד מבני הגר"מ יעקובזון זצ"ל, שכותב מדורים בעיתונים, ונוהג לספר הרבה סיפורים על ההיסטוריה של באר יעקב. נדמה לי ששמו הרב (חיים) צבי יעקבזון (מגבעת שאול?).
חשבה לטובה כתב:מרן הגרמ''ש ואביו זללה''ה בפתח ביתו במושבה.
לעומקו של דבר כתב:נידון באשכול על הגר"י אדלשטיין, ואברר שוב, האם הגרמש"ש בזמן שהיו ילדיו צעירים היה גר בבאר יעקב וילדיו נסעו לב"ב ללמוד, או להיפך שהוא גר בב"ב ונסע לבאר יעקב?
צבי וחמיד כתב:אגב, הגרמ''ש זצ''ל היה נוהג עד סוף ימיו לפתוח את הדלת בעצמו.
צבי וחמיד כתב:מרן החזו''א ביקר בה כשבועיים קודם פטירתו בברית לבן הגר"ש וולבה.
יונת אלם כתב:דברים ששמעתי מהמרא דאתרא הגאון רבי אברהם יעקבזון שליט"א:
באר יעקב הוקמה ע"י קבוצת עולים מקווקז בראשה עמד ת"ח גדול רבי יעקב יצחקי זצ"ל הוא חיבר ספרים שלא יצאו לאור (וספר אחד שהוציאו בני משפחתו על פירוש התפילות לימים הנוראים מראה את גדלותו), ומי יודע אם זכותה של המושבה, ששונה ממקומות אחרים זו לא העובדה שהמייסד היה אדם חשוב ואף שמה של המושבה היא לזכרו.
אחרי מלחמת תש"ח, הגיעו לכאן עולים והיו כאן מעברות עולים כמו במקומות אחרים והמושבה עצמה התחלקה לחלקים קטנים. היה את עולי תימן שהיו ב"תלמי מנשה" ויש את "נוה דורון" שם היו עולי רומניה והיו גם חלק עולים ממזרח אירופה, היה גם "מחנה תוניס" שמן הסתם נקרא כך על שם עולי תוניס שהתגוררו שם.
כיום זו מושבה אחת ובעבר היו כאן רק פרדסים, כל השטח הגדול שהינו בנוי, מראה לי הרב יעקבזון מהחלון, היה פרדסי תפוזים. גם הבנינים החדשים מול הישיבה, הם על אדמות הפרדסים של אז. במחנות העולים היו יהודים יראי ד' שאבי זצ"ל מאד קרבם ואף הצליח להציל חלק מהם שילכו ללמוד בישיבות. גם הסמינר, הדחף הראשוני להקמתו היה בעקבות בנות מהמקום שסיימו את בי"ס היסודי ולא היה להן היכן להמשיך, גם אחיותי ובנות המשגיח הרב וולבה זללה"ה היו משנות יסוד הסמינר.
כפי שאני מבין זאת היום במבט לאחור, אבא לא היה רק אבא שלנו אלא אב לכל התושבים באשר הם. היו כאן עולי תימן שכידוע הרגישו קרועים מבני משפחותיהם וניצולי שואה שבורים, והוא היה צריך להרים אותם מאשפתות והוא הצליח להתחבר לכולם.
היה זו רבנות ללא מסייעים כמעט. ערוב, בעצר אצבעותיו היה חופר את הבורות ומעמיד עמודים והיה בחור מהישיבה שהיה נוסע על אופניים שאבא קנה לו ובודק מטעמו ביום שישי את הערוב. הוא הביא שוחט וגדר את הפרצה שהיו ששחטו לבד. המקוה, הוא הקים בעצמו, ובתקופות שהיו בעיות עם החברא קדישא, הוא היה הקברן. ובכלל הוא היה עושה 'טהרה' לכל הגלמודים, בעיקר לאלו שנעזבו בבית החולים הגריאטרי או במרכז לבריאות הנפש,
עד היום אני עדין שומע מאנשים 'אני הייתי כמו בן של אביך' 'אותי הוא קירב מאד' וכל אחד בטוח שהוא היחיד, אבל אני שומע זאת מכולם לא הבדלי עדות. הסמינר, שהיה פרויקט בפני עצמו אצל אבא זצ"ל, כמובן שהוא היה אב לבנות והוא אימץ פעמים רבות את המשפחות שלהן, ועד היום בוגרות הסמינר מרגישות קשרי אחווה למשפחתנו. אחת מחניכות הסמינר סיפרה כי לחתונתה נתן לה הרב אלף לירות, וכשילדה גילתה מאחורי הדלת מכונת כביסה, היה מצורף פתק, אבל גם בלי הפתק היא הבינה שזה יכול להיות רק מהרב יעקבזון.
כמובן, היו גם מקרים שהיה צריך לגדור פרצות, וגם אז עש זאת בדרכו המיוחדת בנעימות. פעם שהעיז מאן דהו לפתוח את חנותו בשבת, יצא הרב מבית הכנסת עם כל המתפללים והתפללו 'מוסף' ליד החנות הפתוחה עד שהמוכר יצא והודיע שהוא חוזר בו וביקש מחילה. במקרה אחר, יצא הרב למנוע עבודות בשבת במסילת הברזל, גם אז הודיע מנהל העבודה שימנע מהעבודה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים