הודעהעל ידי מוסדות ליזענסק » ד' יולי 12, 2017 4:07 pm
הרה"ק מראדזימין זי"ע נמנה על החבריא קדישא של גדולי תלמידי הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע, הלא המה: הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק, ה'חידושי הרי"ם' מגור, רבי חנוך העניך מאלכסנדר, רבי יצחק מווארקא זי"ע, ועוד אריות כמותם, אך הוא היה גדול מהם בשנים וזכה עוד להסתופף שנים רבות אצל הרה"ק ה'חוזה' מלובלין והמגיד מקאזניץ זי"ע. אחר פטירת הרבי ר' בונם זי"ע נסע אל בנו הרה"ק רבי אברהם משה אשר לא האריך ימים ונפטר כשנתיים לאחר שנתעטר בכתר האדמו"רות, ואח"כ נסע לתלמידו הרה"ק מווארקא (שם נהרו רוב החסידים, ואילו חלק אחר מן החסידים נהרו אחרי ה'שרף' מקאצק בפטירת הרבי ר' בונם זי"ע), ורק לאחר פטירת רבו התחיל הוא להנהיג עדתו, בעת שכל שאר חבריו כבר נסתלקו לעולם שכולו טוב, והוא האריך ימים אחריהם, ולכן היו הרבה מגדולי פולין שנסעו אליו לאחר פטירת חביריו, ביניהם הרה"ק בעל ה'אבני נזר' מסוכוטשוב זי"ע שהתבטא עליו, שהוא משיירי אנשי כנסת הגדולה.
בענין זה מסופר על הרה"ק מראדזימין, שנסע פעם לדרכו ופגש את הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע, וכנודע הקפיד הרה"ק מקאזניץ על ה'חידושי הרי"ם' שנסע לפרשיסחא ולא נשאר בקאזניץ אחר פטירת אביו ה'מגיד' זי"ע, ובכל פעם כשהיה ה'חידושי הרי"ם' שב לביתו מפרשיסחא היה אחד מבניו מוטל לפניו רח"ל, ולכן כשראה הרה"ק מראדזימין את הרה"ק מקאזניץ, עלה מורך בלבבו אולי יקפיד עליו דהלא אף הוא נוסע לפרשיסחא, אך הרה"ק מקאזניץ פנה אליו וקרא לו כי ברצונו לברכו, ואמר לו "רבי יעקל'ה, ברצונך להיות רבי, יעשצא דאעלעקא" (-דבר זה רחוק ממך, בפולנית), ואף שלא היה נראה כ"כ כברכה, אמנם לימים התבררו דבריו העמוקים, כשבגינו ובזכותו האריך ימים לאחר פטירת רעיו הצדיקים, מכיון ולא הנהיג עד אחר פטירת הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע (ויתכן שהרה"ק מקאזניץ לא הקפיד על הרה"ק מראדזימין כי הוא נסע מיד אחרי פטירת ה'מגיד' להרבי ר' בונם, ואילו ה'חידושי הרי"ם' נסע בתחילה אליו, ומשום מעשה שהיה הפסיק מלבוא אליו עוד, ולכן הקפיד עליו).
רוב תלמידי הרבי ר' בונם זי"ע התמקדו בעיקר ללמד לחסידים דעה בינה והשכל, והשקיעו כל מגמותיהם להכניס בלב תלמידיהם חסידות ועבודת ה', מיהו הרה"ק מראדזימין היה ידוע ומפורסם גם לפועל ישועות בקרב הארץ, ואף ה'חידושי הרי"ם' כשהיה לו חולה בתוך ביתו שלח 'קוויטל' לראדזימין כדי שיבקש עליו רחמים, והא לך אחד ממכתביו שכתב בזה הלשון:
אחר דרישת שלומו הטוב, ושלום ב"ב, ושלום המסתופפים בצילו, הנני לבקש מרום מעלתו שיחי' להתפלל עבור זוגתי פיגלא בת שרה צינא, אשר זה זמן רב שהיא חולה ל"ע, על האם שאינה במקומה, וכבר כתבתי לרו"מ, עכ"ז הולכת מעט בבית, ועתה משבוע העברה כבד עליה יותר, והדאקטאר [-רופא] מפחד מאד שירא מ'גשוויליכטש' [-נפוחה], והיא אשה כשרה מאד והרבה מעשים טובים, גם לגדל יתומים מבְּנִי המנוח ז"ל אין לי זולתה, ולעת זקנה אני, וקשה עלי צרכי בית ומטריד, השי"ת ישלח לה רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל. גם אשאל עצה מרום מעלתו שיחי', אם תבא לכאן לעסוק ברופאים, כי אין רצונה לדרוש ברופאים, ואפשר נכון לסמוך רק על השי"ת ותפלת צדיקים, ואם יהיה דעת רום מעלתו לעסוק ברפואות ועי"ז ישלח השי"ת רפואה כמנהג עולם, ימחול להודיעני. גם אשת נכדי ר' לייבלי שיחי' [לימים הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זי"ע] רבקה יוכבד בת הדסה, ג"כ עדיין אינה בבריאות זה יותר משנה, השי"ת ישלח לה רפואה שלימה מהרה בתוך שאר חולי ישראל, עכלה"ק (נדפס בסוף ספר 'ביכורי אביב').
סיפר הרה"ק בעל ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, שפעם בא עני מרוד לפני הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זי"ע, ובכה בדמעות שליש על שחלה בכל חלקי גופו ואין בידו לפורטה כדי ללכת לרופא שירפאהו וע"כ התחנן וביקש שיברכו הרבי ברפואה שלימה, השיב לו הרה"ק מראדזימין ואמר, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב שתזכה לרפואה דכתיב (דברים ז, טו) "והסיר ה' ממך כל חולי", אך תקרי "מִמְךָ" אלא "מִמָךְ", פירוש מעני [מלשון (ויקרא כז, ח) "ואם מך הוא מערכך"], דהיינו מעני ואביון כמוך יסיר השי"ת כל חולי וכל מדוה. יצא העני מאת פני הקודש שמח וטוב לב, ובאמונה תמימה קרא על עצמו את הפסוק (תהלים סט, ל) "ואני עני וכואב ישועתך אלקים תשגבני" שהיה בטוח בישועת ה', מששמע הרה"ק מראדזימין את דבריו נענה ואמר "כדאי הוא עני מדוכא זה לעקם עליו כמה נקודות שבתורה..." (הובא ב'ליקוטי יהודה' פרשת עקב).
(הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמאן שליט"א, מפי ספרים וסופרים)