הודעהעל ידי אדג » ו' אפריל 29, 2011 1:27 am
והנה לך, מתולדות חב"ד בארה"ק:
"ב''תולדות משפחת הרב מלאדי'' ע' 94 כותב עליו: בשנת תר''ס פקד עליו הגאון הרש''ז מלובלין [בעל ה''תורת חסד''] זצ''ל לחסל את עסקיו בחברון ולקבל את כתר הרבנות של חסידי חב''ד ביפו. נאלץ היה להכנע לפקודת הגאון מלובלין, עבר ליפו ונתמנה שם רב לחסידי חב''ד. עבודתו הראשונה ביפו היתה לבנות מקוה כשרה לנשים בשכונת נוה-שלום, כי עד אז היו זקוקים למקוה שנמצאה רחוק מהישוב היהודי ביפו העתיקה במעמקי האדמה ודבר זה היה כרוך בסכנות. הוא ארגן את השחיטה. בנה בית כנסת לחסידי חב''ד בשכונת נוה-שלום. היה חוזר דא''ח בכל שב''ק לפני חסידי חב''ד. היה חבר למשרד הרבנות הראשית בת''א עד יומו האחרון. שמש ברבנות ביפו-ת''א ל''ז שנה. ליפו הגיע הרש''ז סלונים ביום ד' י''ג כסלו. ידיעה על כך הופיעה בעתון ה''צבי'' בט''ו כסלו: ברביעי שבוע זה הובא הנה הרב [החדש] החו''ב רבי שניאור זלמן ה''י סלונים [מחברון] ליפו. סבת הבאת רב שני [..] הוא, מביאיו הם החסידים גם [..] ובעלי בתים חשובים רבים [..]. על מסיבת קבלת הפנים מסופר שם כט כסלו: אחרי קבלת פנים אשר נעשה לכ' הרב ר' שניאור זלמן סלאנים התאספו ביום ש''ק רבים מראשי ונכבדי עירינו יפו גם ראשי האגודות ''בני ברית'' ''אחוה'' ''בני ישראל'' לחלוק לו כבוד וכלנו השתעשענו כל היום לרבות הלילה עד אור הבוקר ונפרדנו איש מאחיו כלנו מלא תקוה כי עשה נעשה ונצליח לטובת עירנו הדורשת תיקונים הרבה, וברוך שהחינו לרב חדש ביפו. כאמור לעיל התקבל הרש''ז סלונים לרב עדת החסידים ביפו ע''פ פקודת הגאון רש''ז מלובלין בעל ה''תורת חסד''. היו אנשים שפקפקו בפקודה זו. ר' יצחק שמרלינג משיב על דבריהם באותו עתון ביום כ''ג אד''ר: מכתב גלוי לכבוד עורך ''הצבי'' שלום היות שראיתי ושמעתי שאנשים אחדים מפקפקים בדבר ביאת כבוד הרה''ח מו''ה שניאור זלמן סלונים שליט''א ליפו בהסכם אדמו''ר הגאון הגדול מוהרש''ז מלובלין שליט''א, ע''כ הנני מודיע גלוי לכל שאנכי בעצמי דברתי עם אדמו''ר הנז', ומפי קדשו שמעתי, שהוא בחר בהרה''ג החסיד ר' שניאור שליט''א, ובחפצו ובהסכמתו נסע לשמש בכתר הרבנות ביפו... יצחק שמרלינג כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע הרבה לעודדו על קבלת הרבנות הזאת. הוא כותב על כך לאביו ר' מדרכי דובער סלונים ביום ג' מנ''א תר''ס (אג''ק שלו ח''א אגרת קא): ידעתי אשר במשך הזה שבעה נפשו מצער ועגמ''נ מעניני יפו, אמנם באשר הענין מצ''ע צריך להיות כן ואחרי שהרה''ג שר התורה שליט''א מסכים ע''ז והוא צווה עליו להיות רב ביפו, צריכים לבטוח בהשי''ת אשר ידם תהי' על העליונה בעזה''י ובנו הר''ש יעשה חיל בעזה''י. כבר סופר לעיל פ''ל, שבשנת תר''ס השתדל כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע לפתוח ישיבה חב''דית בירושלים. הוא רצה למנות עליה את הרש''ז סלונים, אך נמנע מכך מחששו למצב העיר יפו, שהרש''ז השקיע בה כ''כ מרץ במשך שלוש השנים האלו. הוא כותב על כך אל שיל''א ביום כ''ב אייר תרס''ג (שם אגרת קכה): איך נעזוב את יפו אחרי ריבוי המלחמות וריבוי הכחות אשר הניח עליו ותיקן בה תקונים העיקרי' ונחוצים ביותר והכל בכחות גדולים ביותר, וכאשר יסע משם בלי ספק שיתבטל הכל ח''ו. בזה חכך כ''ק אדמו''ר מוהרש''ב נ''ע במשך הקיץ, ולבסוף נטה להעדיף את הישיבה בירושלים על פני הרבנות ביפו. הוא כותב על כך במכתב כללי לאנ''ש ביום י''ד אלול תרס''ג (שם ח''ג אגרת תתכט): בישיבות עה''ק ירושלים ת''ו יהי' המשגיח על לימוד הנגלה ועל לימוד דא''ח ש''ב ידי''נ הרה''ח המפורסם מוהר''ר שניאור סלאנים נ''י אמנם מסיבות לא ידועות לא בא הדבר לפועל (ראה שם אגרת תתכט*). בב' אדר [תרס''ד] כותב על כך הרש''ז סלונים אל שיל''א (ארכיון שיל''א): מתחילה כאשר קבלתי מכתבך הראשון חשבתי כי בוודאי אתישב בירוש' אחרי כי כן החליט אדמו''ר שליט''א, אך אתה הזהרתני כי כל עוד אשר לא אקבל מכתב מפורש מאדמו''ר לא אזוז ממקומי.. ביאתי ליפו,ידוע לי היטב כמה הי' נחוצה ביאתי וכי לא נגעתי בשום איש וכמה סבלתי.. אם עתה יבוא איזה רב לעדת החסידים לא יהי' לפניו שום מחלוקת כבר הדרך סלולה.. ידעתי כי הוטל גורלי להשאר עוד הפעם ביפו. ובי''ח אייר תרס''ד כותב לו שוב (ארכיון שיל''א): כתבת לי שהוחלט אצל אדמו''ר שאקבע דירתי בירוש', ובכ''ז כתבת לי שלא אזוז ממקומי עד אשר אקבל ידיעה ברורה כו'. והנה עד עתה לא הגיעני שום ידיעה. הוא אמנם נשאר לכהן ברבנות יפו. בשנת תער''ב, אחרי שנוסדה בחברון הישיבה ''תורת אמת'', רצה הרש''ז לעזוב את עול הרבנות ביפו ולחזור לעה''ק חברון. כ''ק אדמו''ר משיב לו בכ''ב אלול (אג''ק שלו ח''ב אגרת שדמ): ומש''כ בדבר קביעת דירתו בחברון ת''ו.. איך יעזוב את יפו אשר הרבה עמל ויגיעה הניח עד אשר הגיע להמצב הנוכחי. כך נשאר לכהן ברבנות יפו במשך 37 שנים עד לפטירתו בי''א תמוז תרצ''ו".
שוב, לא הרבה, אבל עוד משהו.