נוסח תפילת ימים נוראים של חברון הוא נוסח מרכזי בציבור הליטאי, ונוהג בישיבות ובתי כנסת שהוקמו על ידי יוצאי חברון. והתפשט אף לכלל הציבור. מסורת הנוסח היא מהרב שלום שבדרון שהתפלל לפני העמוד בתפילת מוסף של ראש השנה. בשנותיו הראשונות הוא נצמד לנוסח הוותיק של הרב שלמה צימבליסט (ראש ישיבת תפארת צבי), הרב צבי קופשיץ, הרב אליהו פרוש והרב חיים מנחם מנדלסון, נוסח מונוטוני שמקורו מישיבת טלז. עם השנים החל הרב שבדרון לפתח את נוסח התפילה, עם ניגונים וסלסולים משלו. ושילוב קטעי נגינה לחלקים מהתפילה. את שיריו שאב ממקורות שונים, חלקם מהמסורת המשפחתית החסידית, חלקם משכניו כמו ר' הלל ליכטנשטיין (כגון 'ארשת שפתינו', ניגון חסידי שהותאם לתפילה הליטאית), ר' אליהו פרוש החזן בשערי חסד שנוסחאותיו וניגוניו התבססו בחלקם על הרב זלמן סנדר כהנא שפירא (כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'), וחלקם מהחזן ר' הירשל גולדשטיין ('כי הנה כחומר', 'ויאתיו') ועוד. כיום החזן בחברון בימים נוראים הוא הרב ירחמיאל טוקר.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cבהזדמנות נשאל ר' שלום שבדרון על מקורות הניגונים, שהושחלו לתוך ה"נוסח". הוא נאות להסכים וגלגלות טפח: המנגינה של "אמנם יצר סוכן בנו" [ליל יוה"כ] הוא ניגון, ששמעתי בילדותי מפי נער ב"בית היתומים דיסקין", בשעה שישב על ספסל ממולי בהיכל הלימודים שם. צעירים היינו, ישבנו ולמדנו. הנער היה בעל ייסורי נפש מגוונים, כשהתיישב ללמוד רווח לו קצת ופעמים רבות נכנס בתוך עצמו, נעץ את עיניו אי שם, הביט על התיקרה, התנועע וזמזם בנעימה שובת לב את הניגון הזה. הניגון נחרט במוחי ולימים שיפצתי אותו, התאמתי לו את תיבות הפיוט "אמנם כן יצר סוכן בנו". פעם אמר ר' שלום לנכדו: אה, ראוי לבכות, רק כשאני נזכר באותו ילד צעיר גועה בניגוניו.
"סלח נא" של ליל יום הכפורים הוא ניגון עתיק של חסידי חב"ד.
"כי הנה כחומר" מקורו ברבי הירשל גולדשטיין המפורסם ממנצ'סטר הניגון בעיקרו ובמקורו התחבר על קדושת שחרית על המילים "ממקומך מלכינו" ור שלום העתיקו על "כי הנה כחומר".
"ויאתיו כל לעבדיך" גם הוא של ר' הירשל גולדשטיין , ר' שלום שמע אותו בישיבת גיטסהד באנגליה, שם ניגנו אותו בליל יום טוב ב"קדיש". ר' שלום שחיפש שנים רבות ניגון שיבטא את המילים בפרק זה, התלהב מתוכנו של הניגון והעתיקו לפיוט "ויאתיו".
"יעלה תחנונינו" מקור הולדתו ברבי אברהם אליהו קפלן זצ"ל שהתפלל לפני העמוד בישיבת סלבודקא בחו"ל. מידי שנה חיבר נוסח חדש על "יעלה" והניגון האחד שנשאר מאז הוא זה שמתנגן בישיבת חברון קרוב ליובל וחצי. ר' שלום גם הוא המשיך בניגון זה. ועד היום.
ר' שלום אמר: "הכל אינו משלי, הניגונים לא מדידי קאתו, אבל יש לי חוש להלביש ניגון לתיבות. כמובן, גם שיניתי קצת לכאן ולשם".
"ובשופר גדול יתקע" אינו ניגון אלא נוסח. והוא מבוסס על רבי זלמן סענדר שפירא זי"ע. הניגון של "מה נאמר" ביום הכיפורים גם הוא מרבי זלמן סענדר. (שני האחרונים הם ע"פ עדות של ר' דוד מור ור' יהודה שינקר).
אחד הקטעים ואולי הקטע, היה הפרק "ויאתיו כל לעבדך" אין בתקופתנו דוגמא של בכי בסגנון שכזה. בכי המסווג במושגים של "אשרי המחכה".
מה שריגש את ר' שלום הן המילים עצמם, בתיאור הנכסף על אותה שעה שכולם יחד כ-ו-ל-ם יבינו ויראו עין בעין "ויכירו כח מלכותך" גם הרחוקים יבואו לשמוח, לראות "וישמעו רחוקים ויבואו".
בשנים המאוחרות מצא ר' שלום ניגון מיוחד ל "ויאתיו". ניגון שמשתלב יפה עם הגעגועים של פרק זה. הבחורים אהבו את הניגון, והקהל שר יחד עמו בשמחה מרגשת, ואז ראו רק את הידים ממרחק, זרועותיו של ר' שלום הונפו לכל הצדדים, לכאן ולשם, למעלה ולמטה, וכולו אומר סערה של "ויהללוך כל אפסי ארץ".
משהלכו והתקרבו לסיום הקטע "ויפצחו הרים רינה! ויצהלו איים במלכך", כאן כבר נקטע קולו של ר' שלום, נשתנק. ידיו כבר רפו מבכי, אבל הוא התאמץ להמשיך עם כולם בהתלהבות: ויקבלו עול מלכותך עליהם וירוממוך בקהל עם. עד ש"נשבר", השתתק ולא יכל להמשיך. קולו נגדע ונקרע בבכי כיסופין, היה זה בדרך כלל באותו רגע, שהניגון השתלב עם המילים וישמעו, רחוקים, ויבואו ו... יבואו.
הציבור הבין לליבו של השבור ר' שלום, נתנו לו ליבב שניה ארוכה, עד שהצליח להתייצב, להתחזק ולשאוג בסערה אדירה מתוך הטלית - - "ויתנו לך כתר מלוכה"!
עם הסיום ר' שלום נהג לתת דרור לרגשותיו: הוא הגביה בזריזות את הטלית על ראשו כיסה בה את כל הפנים ונפל על ה"עמוד", ובכה כתינוק, בקול גדול, ביבבה משתלחת. ומי ששמע את המשך התפילה שלאחריה "ותמלוך אתה ה' לבדיך" כשיצאה מפי הגה"צ ר' שלום הבין לליבו הכוסף לימים שה' ימלוך לבדו...
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1396483&whichpage=13&forum_id=10889#R_10לר' הירשל גולדשטיין ממנשסתר היה לו בן אביגדור שנפטר לפני כשנתיים היה בעל קורא בהר צבי ועוד בן א' שלום באנגליה. אביו היה גם חזן.