הגאון רבי משה מינץ אב׳׳ד אובן ישן-בודפשט לתולדותיו

[א גאליציאנער]

מסיבותי... עיתוי זה נכון בשבילי לפתוח אשכול הנוגע לתולדות גאון גדול זה שהחל דרכו בפודוליה, כבל לגאליציה ומשם להונגריה, ולהבנתי ישנם כמה וכמה מסמכים פרי ע׳׳ט ידו שהובאו בקובצים כ׳כרם שלמה׳ וכדומה במרוצת השנים , ואף דברי תורתו נשאר מעט כמוסים ואין יד הכל ממשמשת בהן, דרושו הידוע מעט יותר אולי, הודפס מלדש לרגל חנוכת בית הכנסת הגדול דאובן ישן היא אובודה, לפני כמה שנים, אך חוך מזה לא נעשה עמו דבר, וקורות חייו אינם ברורים כל כך, כמו דעתו והשקפתו, והוא אף אישיות מעניינת, שלא נרתע מלצאת בענייני הלכה נגד גדולים ועצומים ממנו, אמנם מצד שני יש את העובדות, כזו שרבי משה קוניץ בעל בן יוחאי היה תלמידו, וכן שתמך\הסכים לאח׳׳ר עד שהתנער ממנו אחרון באחרונה.
גם זאת שעל כסאו הרם היו שלושה מועמדים לשבת, הוא ז׳׳ל, החת׳׳ם סופר והברוך טעם, והוא והחת׳׳ם סופר נהיו מחותנים בסופו של דבר.
גם עובדה זו שהיה גיסו של רבי משה יהושע אורנשטיין, מן הסתם היו הנשים אחיות או כדומה כך שלא היה דוד מפרשי ים התלמוד, וזה טעון בירור.
בקיצור רבות יש לדון ולברר כאן בקורות הרב המאור הגדול הנ׳׳ל ואשמח אם יציינו חכמי המקום מראי מקומות וציונים, בבקשה מהם, בכדי להעשיר את היריעה הנחמדה הליזו.
בברכת צום קל, שנה טובה וברוכה שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה בספשצ"ג לחיים טובים ולשלום לכל באי המקום.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

מתוך ׳ויקי׳...

הרב משה מינץ (גרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה אב"ד אובן ישן היא אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.
הר׳׳מ מינץ נולד בפודוליה ב-1750. תחילה כיהן כרב בווישניביץ (Vyshnivets), ומשנת תק"ן (1790) היה לאב בית הדין ורב הקהילה של אובודה, כיום בבודפשט, הקהילה הגדולה והצומחת ביותר באותה עת בהונגריה). חמש שנים לאחר מכן היה לרב הגליל (המחוז) שכלל את כל קהילות האזור.

גיסו היה משה יהושע השיל אורנשטיין בעל "ים התלמוד", ומחותנו היה החתם סופר.

ב-1803 כתב הר׳׳מ מינץ הקדמה לספר "עמק השוה" של הרב אהרן חורין מאראד, ממבשרי היהדות הרפורמית. ר׳׳מ מינץ לא חזר בו מתמיכתו בחורין גם לאחר מכן וקבע כי ספרו לא הכיל דברי מינות, אך נמנע מלהשתתף במשפט בו נגזר על חורין לגנוז את החיבור. הוא היה מאחרוני רבני הונגריה שתמכו בו: רק ב-1818 פנה סופית נגדו כשהלה התעלם מאזהרת מינץ שלא לחבר שו"ת תמיכה בהיכל בהמבורג, והתנער ממנו. לאחר מכן, במהלך ריב ההיכל, כפה על חורין לחזור בו. מאז נעשה הרב מאראד מבודד לגמרי.

כרב הקהילה הקים ר׳׳מ מינץ באובודה ישיבה, בית דין צדק ובית כנסת – בית הכנסת המפואר ביותר באירופה של אותה תקופה, לדעת רבים. בטקס חנוכת בית הכנסת קרא הרב מינץ דרשה שיצאה לאחר מותו בספר בשם "דביר הבית", ובו דימה את מעשה הקמת בית הכנסת להקמת מקדש שלמה על ידי שלמה המלך.

תלמידו וממשיך דרכו בהובלת הקהילה, ר' משה קוניץ, למד לימודי חול והתכתב עם מלומדים חילונים ואף כתב תשובה בחיבור שזוהה כרפורמי "נגה הצדק" (הוא כתב גם את הספר "בן יוחאי", המיוחס לעתים בטעות למשה מינץ, שבא להדוף את טענתו של רבי יעקב עמדין בחיבורו מטפחת סופרים כאילו ספר הזוהר לא חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי). תלמידו האחר היה הרב ברוך גויטיין, אב"ד העדיעס.

בנו הרב יעקב נרצח בפוגרומים במהלך המהפכה ההונגרית.

בן נוסף היה לו הגאון רבי יוסף יצחק אב׳׳ד טאב - פאפא, שהדפיס את תשובותיו - אפי רברבי (פראג תקפ׳׳ז ולאחמ׳׳כ ע׳׳י ר׳׳ח קנאללער בתרמ׳׳ג בפרמישלא).
וחתנו היה רבי יהודא צבי (לייב הירש) גינז ברבי שמואל מאייזנשטאדט, תלמיד דודו הגרעק׳׳א והחת׳׳ם סופר חתנו. (נולד תקס׳׳ז ונפטר אחרי תרכ׳׳ב לפי המובא במראה המקום באתר מכירות קדם)
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[ברמן]

עוד עליו ראה כאן:
https://www.kedem-auctions.com/he/node/1713
https://www.kedem-auctions.com/he/node/21547
https://www.kedem-auctions.com/he/node/27060

[א גאליציאנער]

מור"ר משה ז"ל מינץ אב"ד אויבן ישן גאון אדיר ומובהק בתחילה אב"ד ווישניץ ובשנת תק"נ נבחר לאב"ד אויבן ישן ושם הרביץ תורה ברבים, וגדולי ישראל יצאו מבית מדרשו ובתוכם הגאון ר' וואלף באסקאוויץ ז"ל, הוא עם הגאון ר' מרדכי בנעטה, ומרן הח"ס שלשתם ביחד יצאו ללחום מלחמת התורה והיראה נגד מהרסי הדת שבזמנם במדינת אשכנז ואונגארן, ואש קודש תוקד בקרבו לנקום נקמת ה' צבאות בפושעי ישראל ומנהיגיהם, הוא חיבר ס' שו"ת מהר"ם מינץ והיה לו בן גדול הג"ר יוסף יצחק מינץ אב"ד טאב, ונפטר הגר"מ מינץ ו' אלול [וי"א י' בו] תקצ"א זיעוכי"א.

ציטוט מילה במילה כפי האפשר... מספר 'מליצי אש' שכבר ידוע שמלא הוא בטעויות ושגיאות, אך כאן ישנן כמה הדורשות בירור רציני, הדעה הנוספת לגבי יום פטירת מהר"ם, זו מנין לו?
זו שייחס את הגאון בעל סדר משנה לתלמיד מהר"ם, היכן שמענו או ראינו כזאת? ידוע שהיה הגאון ז"ל בתקופתו של מהר"ם [אולי זמן קצר] באויבן ישן והרביץ תורה לתלמידים אך מנין שהיה תלמידו?
ומלחמתו נגד מהרסי הדת, אם הכוונה נגד אח"ר, הרי שהוא היה האחרון שעוד לא הסיר תמיכתו ממנו, והיכן המקור לכך שלחמו שלשתם שכם אחד?
אודה במאוד לחו"ר המקום על מראי מקומות ומובאות ומקורות לדברים אלו, או לבירור הברור שאכן טעותים כל אלה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מקורות]

ידוע שהיה הגאון ז"ל בתקופתו של מהר"ם [אולי זמן קצר] באויבן ישן והרביץ תורה לתלמידים אך מנין שהיה תלמידו?

אדרבה, הם רבו על רבנות פעסט, כאשר כתב ר' יצחק יוסף כהן ז"ל, בתולדות המחבר שבסוף סדר משנה למדע:

[א גאליציאנער]

ידוע שהיה הגאון ז"ל בתקופתו של מהר"ם [אולי זמן קצר] באויבן ישן והרביץ תורה לתלמידים אך מנין שהיה תלמידו?

אדרבה, הם רבו על רבנות פעסט, כאשר כתב ר' יצחק יוסף כהן ז"ל, בתולדות המחבר שבסוף סדר משנה למדע:

ידעתי גם ידעתי, וכאשר הגר"י וואהרמאן נתכהן ברבנות העיר התעלמו לגמרי מכך, והתקדים היה מה שאירע בזמן רב"ז ז"ל, ועכ"ז מה שמביא אותי לחשוב שאינו שייך, הוא משום שהיה קשיש בחמש שנים מהר"מ מינץ, [רב"ז נולד בתק"ה והר"מ בתק"י אם ראיתי נכון] והגיע לאויבן ישן לפחות כעשר שנים לפניו, [וראיתי שלאחר נישואיו התגורר שם כבר, ואם נישא בגיל עשרים לערך, הרי שיכל כבר בתקכ"ה להיות שם ולהרביץ תורה לתלמידים, ומה לו לחפש בין ספסלי בית מדרשו של הר"מ ז"ל?]וממילא נראה תמוה כל העניין.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער