משפחת מרגליות פערל (פרל) פיענוח כתב יחוס משפחתם

[ש.י. רובין]

בעזהי"ת זכיתי לפענח ולהוציא לאור כתב יחוס זה אשר למיטב ידיעתי היה טמיר ונעלם כמה וכמה שנים. ובריך רחמנא אשר נתן עולמו לשומרים זכינו לכמה גילויים ומרגליות טובות שאינם מופיעים במקומות אחרים.

להלן רשימה קצרה של השאלות והחידושים העולים מהכתב:

א) מי היה ר' חיים חייקא אב"ד בריסק?
ב) איך היה ר' מרדכי פערל מבראמבערג מחותנו של ר' אליהו גוטמאכר?
ג) כמה נכדים 'חדשים' של הסמיכת חכמים ובתוכם ר' יוחנן אב"ד מארקיש פרידלנד! (יש עליו אשכול בנפרד)
ועוד ועוד כמה שאלות ודברים חדשים כאשר תחזינה עיניכם מישרים

כתב יחוס משפחת מרגליות.pdf

(490.22 KiB) הורד 539 פעמים

שימו לב יש מהדו"ח של הקובץ יותר למטה באשכול!

[שיף]

עד כמה זה באמת מוסמך?

[ש.י. רובין]

מצו"ב המקור
ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות

ואבקש בזה שכל מי שיש לו מה להעיר על הנכתב או איזה מידע כלשהו על משפחת מרגליות פערל להעלותה כאן.

כתב יחוס מרגליות - המקור.pdf

(3.52 MiB) הורד 381 פעמים

[תולדות]

מעניין שאצל חמשת האחים לבית לעווי, וצאצאיהם, היו כמה מגילות יוחסין, אחת מהן הזכרתי בעבר בבלוג.
יתכן, שלפני עלייתם לארץ ישראל, העתיקו כמה וכמה מגילות מקרובי משפחתם.

[שמואל גלינסקי]

דבר ראשון המהר"ל הזקן לא קשור למהר"ל מפראג הוא נפטר שנת ש ולא נ וכן הוא במצבה עד היום

דבר שני לא ראינו במגילות היוחסין של משפחת לעווי ר' נחם משדיק ואחיו את המידע החדש הזה על אבותיהם ללצעלה מעל אביהם ר' אברהם

דבר שלישי כדי מאוד פשוט לעבור על כל המידע מול הספרים שהוא מזכיר ולבדוק בפנים

וכידוע שמגילת יוחסין למהר"ל מפראג היא בעייתית מאוד מבחינת אמינות שלה

[אבן זועקת]

כידוע שמגילת יוחסין למהר"ל מפראג היא בעייתית מאוד מבחינת אמינות שלה

למי זה ידוע? עד כמה שידוע לי היא די אמינה מלבד כמה טעויות בודדות.
ועיין כאן שהערתי על טעות או שתים .

[ש.י. רובין]

מעניין שאצל חמשת האחים לבית לעווי, וצאצאיהם, היו כמה מגילות יוחסין, אחת מהן הזכרתי בעבר בבלוג.
יתכן, שלפני עלייתם לארץ ישראל, העתיקו כמה וכמה מגילות מקרובי משפחתם.

משפחת לעווי כשלעצמה אין לה 'יחוס' (ידוע) דרך אבותם. המגילות למיניהם עוסקות או ביחוס דרך האם לר' יואל בעל שם ולהעוללות אפרים או לשאר משפחות מיוחסות שהתחתנו איתן.

המגילה אותה הזכיר ר"ב בעל התו"ש היא מגילת משפחת קרא. ר' נחום שאדיקר ואחיו ר' יעקב ליב התחתנו עם סניף משפחת קרא. אין לשאר האחים חלק ונחלה בה.
המגילה הכי מפורסמת היא אותה של ר' איטשא פראסט מקאנין נכד ר' ש"ז אב"ד זלאטשוב א' מהב' אחים שדוקא לא עלו לא"י. היא מפרטת היחוס של כל הה' אחים והיא העתקה מכת"י של אביו וכנראה ממנה נעתקו כמה מגילות למשל 'ספר היחס'.
ואילו המגילה דידן מפרט יחוס בית מרגליות פערל. ר' אשר לעמיל היה חתן דודו ר' אברהם מרגליות פערל ובכן לצאצאיו יש ענין ביחוס זו. אמנם בתוך דבריו הוא גם מפרט קצת אותה יחוס הנזכר במגילת פראסט הנ"ל משום שגם ר' אברהם פערל וגם ר' אברהם אביהם של החמשה אחים היו חתנים של ר' איציק משלעשין. ומה"ט נתגלגלה מגילה זו לידי א' מצאצאיו של ר' נחום שאדיקר דוקא הגם שהוא אינו מצאצאי מרגליות פערל.

[ש.י. רובין]

דבר ראשון המהר"ל הזקן לא קשור למהר"ל מפראג הוא נפטר שנת ש ולא נ וכן הוא במצבה עד היום

כבר הערתי על זה בפנים ואין כאן מקומו. אגב יש שטענו שהמציבה שקיימת היום היא מציבה חדשה שהקימו במקום הישנה ובה נפלה הטעות. וכמש"כ אין זה עיקר ענין המגילה דידן הכותב רק העתיק ממקומות אחרים שהיו לפניו.

דבר שני לא ראינו במגילות היוחסין של משפחת לעווי ר' נחום משדיק ואחיו את המידע החדש הזה על אבותיהם למעלה מעל אביהם ר' אברהם

גם כאן לא נתחדשה כלום למעלה מר' אברהם הזה. (הגם שידוע עוד ב' דורות למעלה ר' ש"ז ואביו ר' דוד). ואילו כוונתך לאשתו של ר' אברהם א"כ ראינו וראינו. עיין ספר ארח דוד וספר אילני יחס של בורנשטיין המתבססים על כת"י פראסט. ואידך זיל גמור. ושמא ר' שמואל, נתחלף לך ר' אברהם אביהם של ה5 אחים וגיסו ר' אברהם מרגליות פערל?

דבר שלישי כדאי מאוד פשוט לעבור על כל המידע מול הספרים שהוא מזכיר ולבדוק בפנים

בבקשה!

[ש.י. רובין]

להעוקבים אחרי אשכול זו הנה מהדו"ת עם כמה תיקונים כולל הוספת פרטים חשובים אודות כמה מבני משפחת מרגליות פערל בהערה בסוף. טעמו וראו כי טוב!

כתב יחוס משפחת מרגליות.pdf

מהדו"ת

(491.03 KiB) הורד 606 פעמים

[ש.י. רובין]

עיינתי שוב בספר הנפלא ארח דוד ומעמ' תט"ו עולה שמגילה זו היה אכן לנגד עיניהם אלא שלא שקלו וטרו בה כיד ה' הטובה עלי. אשמח אם א' מהחברים יוכל להעלות את העמ' הנ"ל לתועלת הקוראים (וכש"כ אם א' יכול לברר את זה אצל המחברים שליט"א הדבר יהיה לתועלת גדולה). גם בספר הנ"ל יש כמה פרטים אודות ר' שמואל פעסטנברג שהזכרתי בהערות למהדו"ת אשר היה רבה של גאלין אחרי חותנו ר' אשר לעמיל. אלא שהן ולאו רפיא בידייהו אם הוא היה אכן חתנו של ר' אשר לעמיל. גם לא נודע להם (ולא לבעל הספר דגל מחנה ראובן) שם משפחתו וכו'.

ובקשתי שטוחה לפני מע"כ חו"ר הפורום שאם יש לכם איזשהו סרך של מידע אודות משפחת מרגלית - פערל גם אודות משפחת פעסטנברג אקבלנה בשמחה רבה. וכל המסייעים בזה יבורכו מפי עליון. אכי"ר.

[ש.י. רובין]

מצו"ב דף מקטלוג מכירות של ירושלים של זהב. שם יש כמה פרטים אודות ר' שמואל פעסטנברג הנ"ל ורבנותו בגאלין.

jgold-4-2017.pdf

(164.95 KiB) הורד 421 פעמים

והנה מש"כ שם:

"צרור דרשות באגדה, חידושים על הש"ס, פסקי דינים והנהגות, בכתב ידו של הגאון רבי שמואל אב"ד גאלין.
החידושים כתובים על גליונות נייר מקופלים, שרובם לא נכרכו. בשולי הגיליון הראשון נכתב:
"שלמה זלמן. שייך לכבוד גיסי הרב המנוח מוה"ר שמואל במ"מ [!] זללה"ה הראב"ד פ"ק גאלין ולראיה באה"ח. שלמה זלמן בלא"א המנוח מוהרא"ל". יתכן ורישום זה הוא בכתב ידו של רבי שלמה זלמן לעווי אב“ד גאלין. מקובל כי לאחר שעלה לארץ ישראל אביו רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין, כיהן במקומו חתנו רבי שמואל ב"ר מרדכי, בעל החידושים שלפנינו. במשך כ"ד שנים כיהן במשרתו. לאחר פטירתו בשנת תרי"ז, מילא את מקומו גיסו רבי שלמה זלמן הנ"ל.
בין הדרשות שבתכריך הכתבים מופיע גם הספד על רבי יוסף יוסקא שפירא אב"ד לעסלא, בעל חידושי מהר"י שפירא. הוא נפטר בשנת תרי"ד. בסוף ההספד מוזכר גם "הרב הקדוש החריף רבי מרדכי יוסף שהיה מנהיג את ישראל ביראות השם לאהבה אותו ולדבקה בו" [הוא האדמו"ר מאיזביצה בעל 'מי השילוח'], שנפטר בסמוך. כן מתוארכות דרשות ל"שבועות תר"ז", "שבת שובה תר"ט", "ר"ה שנת ת"ר". בכל אותן שנים כיהן רבי שמואל כאב"ד גאלין.
עד שנת תרי"ז היה רבי שמואל ב"ר מרדכי רב בגאלין, ונפטר בכ"ה שבט תרי"ז בגאלין. וזה אשר נחרט על מצבתו (אבני זיכרון (בכת"י) לרבי שמואל צבי וועלטסמאן מקאליש, אות תע"א) "נפלה עטרת ראשינו הוא אדונינו הרב המופלג הצדיק בקי בחדרי התורה שימש בכתר הרבנות יותר מכ"ד [או י"ד] שנים באמת ותמים, ה"ה הרב הגדול מו"ה שמואל אב"ד דפה גאלין בן מו"ה מרדכי זצ"ל נו"צ ביום ה' כ"ה שבת תרי"ז תנצב"ה". ואולי הוא היה חתנו של רבי אשר לעמיל (המידע מתוך הספר 'אורח דוד', ירושלים תשע"א, עמ' תמד).
בשולי הדברים יש להעיר על שני דברים תמוהים:
א.באחד הדפים רשומה טיוטה למכתב הממוען אל "אהובי אבי הרבני המופלא.. כקש"ת מה"ו מאיר[!]...".
ב. סדר השנים. גם אם נגרוס שרבי שמואל ישב על כסא הרבנות בגאלין במשך י"ד שנה בלבד, הוי אומר שקיבל את המשרה בשנת תר"ג. והלא בשנה זו עדיין ישב על כס הרבנות רבי אשר לעמיל! שהרי עלה ארצה רק בשנת תר"ה. והדברים צריכים מחקר מעמיק, שטרם נעשה עד כה, לתולדות הרבנות בגאלין." ע"כ

לגבי שאלה הב' יש ליישב בב' אופנים. א) שר' אשר לעמיל לא עלה בתר"ה אלא בתר"ד או אפילו תר"ג וכבר דשו רבים בזה ואפילו תימא עלה בתר"ד נמצא מקצת שנת י"ד ככולה.
ב) ר' שמואל שימש כסגן ראב"ד גם בימי חותנו. וזה נראה עיקר. ועיין כאן שגם בשנת 1848 למנינם לא שימש בתור אב"ד אלא כסגנו זאת אומרת שגיסו ר' שלמה זלמן היה האב"ד ה'ראשי' ובהחלט יכול להיות שקיבל משרה זו כבר בימי חותנו.

[ש.י. רובין]

כהמשך להודעה הקודמת יש להעיר שבס' דגל מחנה ראובן יש מכתב לר' שמואל דידן משנת תר"ח וז"ל "למעלת כבוד המאור הגדול וכו' מו"ה שמואל במ"א נ"י אב"ד ור"מ דק"ק גאלין יע"א וכו' " ולהעיר בתרתי א) בשנת תר"ח היה האב"ד בה באותה שנה ממש כונה כסגן אב"ד (בלינק דלעיל) ב) כאן יש כתוב השלישי ששם אביו היה או מ"א או מורינו א'. וצ"ל שנתחלף להמעתיק מ' בא' בפיענוח הכת"י וזה דבר המצוי. שם אביו מופיע באבני זיכרון כמרדכי וברשימות Mortke. ועדיין צ"ע ליישב השאלה ראשונה שהבאתי בהודעה הקודמת אשר נראה ששם אביו היה מאיר.

עוד מצאתי בספר הנ"ל העתקת מכתב לגיסו של ר' שמואל ה"ה ר' שלמה זלמן בן הרב אשר לעמיל בו נראה בעליל שרש"ז נתמנה כרב בגאלין בסביבות שנת תרי"ח ז"א אחרי שר' שמואל נפטר בתרי"ז. וצ"ע כעת.