בברכה המשולשת כתב:הגרז"ר בענגיס (בדרך עץ החיים, ע' 660)
ר' זעליג ראובן נפטר בז' סיון תשי"ג
ואתה מן הסתם מערבב עם הסיפור של החלום של ר' הערש פסח פראנק
בברכה המשולשת כתב:הגרז"ר בענגיס (בדרך עץ החיים, ע' 660)
הכתבים בד"ת וכן באגדה, אין להדפיס רק אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס.
הוד_והדר כתב:בברכה המשולשת כתב:הגרז"ר בענגיס (בדרך עץ החיים, ע' 660)
ר' זעליג ראובן נפטר בז' סיון תשי"ג
ואתה מן הסתם מערבב עם הסיפור של החלום של ר' הערש פסח פראנק
הוד_והדר כתב:מעניין למי הכוונה לג' גדולי עולם בתשי"ד
החזון איש נפטר בטו חשון, ר' איסר זלמן בי' כסלו, מי השלישי?
הרב דסלר נפטר באדר וכן הרב גרשנוביץ בסיון, אז מי יכול להיות
ברוז כתב:הכתבים בד"ת וכן באגדה, אין להדפיס רק אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס.
!!!
ניים ושכיב כתב:(בתקוה שזה האשכול המתאים)
בצוואתו (סע' יג) ציוה שלא ילוהו בניו. אמנם הם הגיעו לפחות עד אחרי הטהרה, ואמרו קדיש אחרי סתימת הגולל.
בבורותי לא אדע, האם (א) נתקיימה הצוואה, והיינו שלויה מתחילה רק אחרי הטהרה, ואחרי סתימת הגולל היא כבר נגמרה, וא"כ אף אחד מחוץ לביה"ק לא זכה ללותו, או (ב) לא נתקיימה הצוואה?
בברכה המשולשת כתב:הוד_והדר כתב:בברכה המשולשת כתב:הגרז"ר בענגיס (בדרך עץ החיים, ע' 660)
ר' זעליג ראובן נפטר בז' סיון תשי"ג
ואתה מן הסתם מערבב עם הסיפור של החלום של ר' הערש פסח פראנק
לא עירבבתי. התייחסתי לחלום הנ"ל של מרן הגרצפ"פ (ע"ז מדובר במקור שהזכרתי). ובצוואה של הגראי"ל לא כתוב שכולם נפטרו בתשי"ד
סוקולקה כתב:הוד_והדר כתב:מעניין למי הכוונה לג' גדולי עולם בתשי"ד
החזון איש נפטר בטו חשון, ר' איסר זלמן בי' כסלו, מי השלישי?
הרב דסלר נפטר באדר וכן הרב גרשנוביץ בסיון, אז מי יכול להיות
הרב דסלר נפטר בטבת ולא באדר אז זה מאוד מתאים...
פרי יהושע כתב:ניים ושכיב כתב:(בתקוה שזה האשכול המתאים)
בצוואתו (סע' יג) ציוה שלא ילוהו בניו. אמנם הם הגיעו לפחות עד אחרי הטהרה, ואמרו קדיש אחרי סתימת הגולל.
בבורותי לא אדע, האם (א) נתקיימה הצוואה, והיינו שלויה מתחילה רק אחרי הטהרה, ואחרי סתימת הגולל היא כבר נגמרה, וא"כ אף אחד מחוץ לביה"ק לא זכה ללותו, או (ב) לא נתקיימה הצוואה?
לא ללכת אחרי המיטה זה העניין לתיקון שז"ל
תולדות כתב:פרי יהושע כתב:ניים ושכיב כתב:(בתקוה שזה האשכול המתאים)
בצוואתו (סע' יג) ציוה שלא ילוהו בניו. אמנם הם הגיעו לפחות עד אחרי הטהרה, ואמרו קדיש אחרי סתימת הגולל.
בבורותי לא אדע, האם (א) נתקיימה הצוואה, והיינו שלויה מתחילה רק אחרי הטהרה, ואחרי סתימת הגולל היא כבר נגמרה, וא"כ אף אחד מחוץ לביה"ק לא זכה ללותו, או (ב) לא נתקיימה הצוואה?
לא ללכת אחרי המיטה זה העניין לתיקון שז"ל
אין ענין בעצם שלא ילכו אחריו הצאצאים. הענין העיקרי הוא בהכרזה של אנשי החברא קדישא, "לא ילך אחריו שום זרע", ובזה כלולים גם המזיקים שנבראו משז"ל.
ועל כן, מצוי, גם בירושלים [נכון, לא כולם], כי מיד בתום הקבורה, מגיעים הצאצאים.
הוד_והדר כתב:בברכה המשולשת כתב:הגרז"ר בענגיס (בדרך עץ החיים, ע' 660)
ר' זעליג ראובן נפטר בז' סיון תשי"ג
ואתה מן הסתם מערבב עם הסיפור של החלום של ר' הערש פסח פראנק
ניים ושכיב כתב:(בתקוה שזה האשכול המתאים)
בצוואתו (סע' יג) ציוה שלא ילוהו בניו. אמנם הם הגיעו לפחות עד אחרי הטהרה, ואמרו קדיש אחרי סתימת הגולל.
בבורותי לא אדע, האם (א) נתקיימה הצוואה, והיינו שלויה מתחילה רק אחרי הטהרה, ואחרי סתימת הגולל היא כבר נגמרה, וא"כ אף אחד מחוץ לביה"ק לא זכה ללותו, או (ב) לא נתקיימה הצוואה?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם יש איזה אמת להשמועות של השייכות של הראי"ל זצ"ל עם הרב יחיאל יעקב ווינברג? או שעזב את מונטרה לפני שהרב וויינברג הגיע?
לפי וויקיפידיה, הגיע הרב שטיינמן לארץ ישראל בח' תמוז תש"ה.
לפי וויקיפידיה, כתשע חודשים אחרי כלות המלחמה, הביא הרב שאול וויינגרוט את הרב ווינברג לשווייץ. לכאורה אין אפשרות שנפגשו שם
גיזונטע קאפ כתב:שמעתי את מקורבו הרב רוזנגרטן מספר שמרן זצ"ל אמר לו שמתפלל קודם אלוקי נצור על ג' דברים, גיוס, שחיטה ומילה באירופה, ואת השלישי לא הצלחתי לשמוע, מישהו יודע?
אוהב ציון כתב:בס"ד
אבל הרשו לי ידידיי הצדיקים לומר שיש כאן גם ראי' אחרת, שמא הוא כאיש אמת ראה אמת שאנו לא רואים, או לא רוצים לראות.
הרי צוואה היא מעשית רק לאחר הפטירה, הזמן שאדם עומד מול כסא הכבוד. כביכול לפני אלוהי האמת, הרי מי יעמוד לפניך בדין. סמר מפחדך בשרי.
צדיק? חסיד? על מה אתה מדבר? יספידו, יאמרו כך או כך, הרי בעולם העליון ישנה אמת אבסולוטית, אוי לנו אם יאמרו שם את האמת עלינו.
כך חי לו איש האמת, אמת לאמיתה. וכך נראית צוואתו. שם בעולם האמת הכל אחרת לגמרי, שם אין את שקרי העולם, לעמוד מול כסא הכבוד? זה דבר נורא לחשוב. אנא, עזבו את נשמתי לנפשה, כולי האי ואולי.
מה זה עונה על השאלה שלי? שהבנים הגשמיים לא קיימו את הצוואה כצד (ב) שכתבתי?גיזונטע קאפ כתב:תולדות כתב:פרי יהושע כתב:לא ללכת אחרי המיטה זה העניין לתיקון שז"ל
אין ענין בעצם שלא ילכו אחריו הצאצאים. הענין העיקרי הוא בהכרזה של אנשי החברא קדישא, "לא ילך אחריו שום זרע", ובזה כלולים גם המזיקים שנבראו משז"ל.
ועל כן, מצוי, גם בירושלים [נכון, לא כולם], כי מיד בתום הקבורה, מגיעים הצאצאים.
בצוואת הגרעק"א נכתב להכריז שלא ילכו שום בנים, ובכלל זה בנים זרים עיי"ש.
ודאי שלא ראיתי, שמעתי ב"אוטובוס" (רדיו). אולי לא שמעתי טוב. בכל אופן הקדיש שאחרי הגולל היה נקודה שולית, עיקר מה שהתקשיתי זה שהם יצאו מהטהרה.יהודה בן יעקב כתב:האם אתה ראית אותם בעצמך שם??
שמעתי מא' שראה הסרטה של מרן הגרח"ק שליט"א אומר קדיש לאחר סתימת הגולל, ואתה כתבת שהבנים אמרו??
אני לא ראיתי את ההסרטה רק כך ששמעתי
ניים ושכיב כתב:
(בתקוה שגם זה לא חורג מהאשכול) שאלה חדשה: מה הענין שיש רבים המצווים שלא להספידם? נניח דשהספדן יפריז, (א) מה בכך שהנפטר יקבל כבוד שלא מגיע לו, וכי הוא יענש בעוונו של הספדן? וכי בעולם האמת אדם נענש על חטא שלא חטא? ואין לומר שמדובר רק בבזיון ולא בעונש, כי הבזיון הוא עונש. ואולי י"ל שכיון שהספדן והשומעים טעו בו, נענש על שהטעה אותם. ודוחק. ו(ב) מה נורא שיטעו באדם שהוא צדיק, הרי תכלית ההספד אינו שהשומעים יעריצו את הנפטר, אלא שיתנו אל ליבם וישפרו מעשיהם. מי גרע מה"היתר" השנון של הגר"ש שבדרון לבדות סיפורי צדיקים?
יש"כ, אולם כל מה שהקשיתי מסברא נשאר קשה.בקרו טלה כתב:ניים ושכיב כתב:
(בתקוה שגם זה לא חורג מהאשכול) שאלה חדשה: מה הענין שיש רבים המצווים שלא להספידם? נניח דשהספדן יפריז, (א) מה בכך שהנפטר יקבל כבוד שלא מגיע לו, וכי הוא יענש בעוונו של הספדן? וכי בעולם האמת אדם נענש על חטא שלא חטא? ואין לומר שמדובר רק בבזיון ולא בעונש, כי הבזיון הוא עונש. ואולי י"ל שכיון שהספדן והשומעים טעו בו, נענש על שהטעה אותם. ודוחק. ו(ב) מה נורא שיטעו באדם שהוא צדיק, הרי תכלית ההספד אינו שהשומעים יעריצו את הנפטר, אלא שיתנו אל ליבם וישפרו מעשיהם. מי גרע מה"היתר" השנון של הגר"ש שבדרון לבדות סיפורי צדיקים?
שו"ע יורה דעה - סימן שדמ
(א) מצוה גדולה להספיד על המת כראוי. ומצותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב, כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מדות טובות שבו, ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג. ואם לא היו בו מדות טובות כלל, לא יזכיר עליו. וחכם וחסיד, מזכירים להם חכמתם וחסידותם. וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת:
ובב"י שם הביא דברי הרא"ש מסכת מועד קטן פרק ג
תניא (ברכות סב א) אמר רשב"ג כשם שנפרעין מן המתים כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהם וחכם וחסיד תולין לו בחכמתו וביראת חטאו פירוש נפרעין מן המתים כשמספידין את המת דבר שאין בו כלל הוי לו למזכרת עון ולכך יש ליזהר מלהפליג בתוספת שבח וכבוד וכו':
חזון-איש'ניק כתב:
לא ברור מי מהתמונה הוא הגראי"ל
אוצר החכמה כתב:מה הכוונה מה שהקשית מסברא נשאר קשה? אין כאן שום קושיה נגד דבר המפורש בראשונים כביאור בדברי הגמרא.
הדבר היחיד שאתה טוען הוא שיש מזה קושיה על ר' שלום שבדרון...
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:האם יש איזה אמת להשמועות של השייכות של הראי"ל זצ"ל עם הרב יחיאל יעקב ווינברג? או שעזב את מונטרה לפני שהרב וויינברג הגיע?
לפי וויקיפידיה, הגיע הרב שטיינמן לארץ ישראל בח' תמוז תש"ה.
לפי וויקיפידיה, כתשע חודשים אחרי כלות המלחמה, הביא הרב שאול וויינגרוט את הרב ווינברג לשווייץ. לכאורה אין אפשרות שנפגשו שם
ניים ושכיב כתב:אבל לענייננו שאני בסך הכל מתקשה בהבנה, איך זה שמשהו כתוב להדיא בגמ' וראשונים גורם לי להבין אותם?
אוצר החכמה כתב:אני מתקשה להבין מה קשה לך. כתוב בגמרא שאם מספידים אדם על מה שאין בו הרי זה לו למזכרת עוון ומזיק לו ואת דברי הגמרא שכן הוא אנחנו מקבלים כי כך הוא.
קשה לך מזה על הרעיון של ר' שלום. ויש ליישב בפשיטות שלא הותר להמציא סיפורים אלא אם כן אין בהם לה"ר על מישהו (לזה גם אתה מסכים מסברא) ולא שבח מיותר למתים שכן זה מזיק להם כמבואר בגמרא.
(הדוחק בסע' א' הוא בגלל סע' ב')ניים ושכיב כתב:(א) מה בכך שהנפטר יקבל כבוד שלא מגיע לו, וכי הוא יענש בעוונו של הספדן? וכי בעולם האמת אדם נענש על חטא שלא חטא? ואין לומר שמדובר רק בבזיון ולא בעונש, כי הבזיון הוא עונש. ואולי י"ל שכיון שהספדן והשומעים טעו בו, נענש על שהטעה אותם. ודוחק. ו(ב) מה נורא שיטעו באדם שהוא צדיק, הרי תכלית ההספד אינו שהשומעים יעריצו את הנפטר, אלא שיתנו אל ליבם וישפרו מעשיהם?
רבים שואלים אותי, מה הסיפור שלי עם הרב שטיינמן ולמה אני מחכה בשביל לספר את זה. צודקים צודקים. לא צריך לחכות לפריחת החבצלת בשביל לספר סיפור על האיש שלא נתפס איך דמותו הצנומה נושאת בתוכה אישיות ענק וכיצד על כתפיו הגרומות הוא סוחב את הדור שלנו. במלא המשמעות. הייתי בערך בן 19 בישיבה גדולה חשובה בירושלים, עברתי מה שאנחנו אוהבים לכנות אצלינו "משבר". נמאס לי מהישיבה, נמאס לי מהצוות, נמאס לי ללמוד כל היום, נמאס לי. אז הלכתי למשגיח וקיבלתי ממנו את הקלישאות המוכרות של: תתגבר תתגבר. אם קשה סימן שאתה בעליה והיצר הרע מנסה רק את הטובים ביותר... אכן אכן. קלישאות קלישאות – לרגע לא אמרתי שהם לא נכונות. רק שמעתי מאלה די והותר. אמרתי לעצמי שהבא שיתן לי את התשובה של: אתה ב"ימי השנאה" ו"שבע יפול צדיק וקם" שיקח את ה'צדיק', שיקח את ה'וקם' לעצמו. ההחלטה גמלה בליבי. גמלה גמלה. אך אמרתי לעצמי, שרגע לפני שאני יוצא. אלך לסמכות הגבוהה ביותר ואתייעץ אתה. אלך אל גדול הדור הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א. היה ברור לי שאקבל ממנו את התשובה: תתגבר תתגבר, תתאמץ תתאמץ - ואם זו תהיה התשובה. אני עם זה סיימתי. בי בי. הם לא מבינים אותי. אני לא מבין אותם. נמשיך לכבד אחד את השני וניפגש בשמחות. עליתי על אוטובוס, נסעתי לבני ברק והגעתי לקראת ערב אל הבית הקט ברחוב חזון איש 5 . ניגשתי לדלת ודפקתי בחשש. פתח לי גבאי נחמד שאמר: או הגעת בדיוק לתפילת מנחה, בוא כנס. מי שלא היה בבית הזה, לא ידע על מה אני מדבר, אין יותר פשוט וצנוע מזה. מיד אחרי מנחה ניגשתי אל הרב שהיה ישוב על המיטה ואמרתי לו: "כבוד הרב, נמאס לי ללמוד". הוא הביט בי דקה ארוכה ואמר: "אז מה אתה רוצה לעשות?" הופתעתי. מה אני רוצה לעשות?! גדול הדור שואל אותי "מה אני רוצה לעשות?!" לא ידעתי מה לענות ובפליאה עניתי לו: "אני לא יודע" הוא חיכה בסבלנות ואז אמר לי: "לך עכשיו. תחשוב מה אתה רוצה לעשות וכשתהיה לך תשובה תחזור להגיד לי".
יצאתי מהבית מבולבל ומתוסכל כולי. הרב שטינמן הרס לי את כל התוכניות! הוא היה אמור להגיד לי שאני צריך להתאמץ להתגבר. אני מצידי, הייתי רואה שהוא כמו כולם לא מבין עניין ויאלה בי. אבל אם הוא שואל אותי, מה אני רוצה לעשות. אז מה באמת אני רוצה לעשות?! אז הסתובבתי לי בבני ברק, חושב ומהורהר כשעלתה לי בראש התשובה. אני ילך לעשות חסד! יש לי חבר בארגון שעוזרים לילדים חולי סרטן ומשפחותיהם, זה מה שאעשה. חזרתי לבית הרב. שוב דפקתי על הדלת בחשש ושוב פתח לי את הדלת גבאי נחמד: "או טוב שבאתה, בדיוק אנחנו מתפללים ערבית". התפללתי ערבית ומיד אחרי התפילה חזרתי לרב. משום מה היו מלא אנשים שבאו להתפלל אתו ערבית, כשכולם עומדים בתור לקבל את עצתו וברכתו. בגלל שמיעתו החלשה של הרב, האנשים שאלו את השאלות בקול. מה שנתן לי את ההזדמנות לראות מקרוב את תפיסת המציאות והפיכחות מדהימה שלו. ניגשתי אליו והופתעתי כשהוא פנה אלי ואמר לי: "חשבת, מה אתה רוצה?" "כן כן" – "עניתי אני רוצה לעשות חסד"! "איזה חסד?" – הוא שאל. "אני רוצה להתנדב בארגון שעוזרים לילדים חולי סרטן" – עניתי. הוא חשב רגע ואז אמר – "זה רעיון טוב. אתה גם תעשה חסד וגם תמשיך ללמוד, זה לא סתירה. תעשה את שתיהם". "אבל מה אני יגיד לראש ישיבה שלי? אני לא יכול ככה לצאת מהישיבה" – שאלתי. אך הוא אמר: "אל תדאג, תגיד לו שככה אני אמרתי. תקבע לך זמני לימוד בישיבה וזמנים לעזרה לזולת ואם כשאתה הולך לעשות חסד אתה תלך רק בשביל לעזור, אני מברך אותך שתצליח מאוד!" יצאתי נרגש כולי. ככה גדול הדור הרב שטיינמן, אמר לי! חזרתי מאושר לישיבה וכבר למחרת היום השתלבתי בפעילות של ארגון "חיינו". נהייתי כאח גדול לכמה ילדים חולי סרטן, הייתי משחק איתם, לומד ומשלים איתם חומר לימודי וישן אתם בלילות. הכרתי ישר והפוך את הרופאים, האחים והאחיות בקומה 5 של בתי החולים 'הדסה' עין כרם וידעתי מה מי ואך ניתן להשיג כל דבר שהילדים ירצו במחלקה. כשכל הזמן הזה, אני עדיין בישיבה מקפיד על שעות הלימוד שקבעתי, בהם למדתי כפי שלא למדתי מעולם. היה עצוב, היה שמח ובעיקר היה מספק. הכרתי נערה אחת נפלאה שנפטרה מהמחלה. אך גם רבים כמו רוב הילדים שמבריאים וממשיכים הלאה. עם חלקם יש לי קשר עד היום. זה הרב שטיינמן בשבילי. להגיד "הוא הציל אותי" זה אולי קלישאתי. אך במקרה שלי, כנראה שזה גם נכון. וכבר אמר 'אלכסנדר הגדול': "מנהיג אמיתי לא מחפש הסכמה כללית, הוא מעצב אותה בעצמו!"
מלאעולם כתב:חזון-איש'ניק כתב:
לא ברור מי מהתמונה הוא הגראי"ל
אף אחד!
ארזי הלבנון כתב:באחד מאתרי החדשות הובא שהגר"ח קנייבסקי קרע, ואמר 'ברוך דיין האמת' ללא שם ומלכות.
מדוע לא בירך?
חזון-איש'ניק כתב:מלאעולם כתב:חזון-איש'ניק כתב:
לא ברור מי מהתמונה הוא הגראי"ל
אף אחד!
באתר אייוועלט הובא בשם הגרא"י רוזנבלום זצ"ל, שגם הוא היה באותו מעמד, ואישר שהגראי"ל נראה שם
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 85 אורחים