לייטנר כתב:על כן כבר נאמר ולמוכיח בשער יקושון...
הביטוי 'מעריצי ביחס לראי"ה נאמר כבר בחייו של הראי"ה בחתימת מכתב אליו. אגב, הראי"ה לא היה היחיד שהשתמשו כלפיו בביטוי זה.
אני מניח שהשימוש במילה זו הוא המרה של המילה המתבקשת 'חסידי', אך בגלל המטען הרב שהיא נושאת עמה, המירוה.
פרנקל תאומים כתב:לייטנר כתב:על כן כבר נאמר ולמוכיח בשער יקושון...
הביטוי 'מעריצי ביחס לראי"ה נאמר כבר בחייו של הראי"ה בחתימת מכתב אליו. אגב, הראי"ה לא היה היחיד שהשתמשו כלפיו בביטוי זה.
אני מניח שהשימוש במילה זו הוא המרה של המילה המתבקשת 'חסידי', אך בגלל המטען הרב שהיא נושאת עמה, המירוה.
ר' לייטנר,
א)מהיכן הפס' הזה? ומה פי' המילה 'יקושון'?
ב)וכי באופן שיטתי כתבו כך אליו? וכי כל אלה שכותבים עליהם שהיו "ממעריציו"(למשל: הגרא"ז מלצר) של הגראי"ק, היו חותמים מכתביהם אליו בלשון זו? כמובן שלא.
אומנם ישנו סגנון מכתבים של תלמידים או חסידים החותמים מעין זאת באגרותיהם לרבותיהם ("והנני תלמידו מעריצו המשתחווה אפיים ארצה אל מול הדר"ג" וכדו'), אבל מה שאני כיוונתי הוא לכותבי קורותיו או שבחו של הגראי"ק, שיש מהם המשתמשים באופן שיטתי בביטוי זה כדי לתאר את הכרתם של גדולים אחרים בגדלותו של הגראי"ק, וזו באמת תופעה בלתי מקובלת אצל הכותבים בשבחם של גדולים אחרים. ובאמת גם הנוסח 'חסידי' אינו במקום, גם בלי קשר לקונוטציה שלו.
ושוב לשם ההמחשה: לכתוב למשל על הגראז"מ שהוא היה 'מחסידי' או 'ממעריצי' הגראי"ק, לענ"ד זהו תיאור החוטא לאמת, אע"פ שבלי ספק הוא העריצו(במובנה המילונאי של המילה), כשם שגם הגראי"ק העריץ את הגראז"מ באותה מידה, ולעיל ביארתי כל זאת באר היטב, עיי"ש. ובשעתו גם אתה כתבת לי על הסכמתך לדבריי.
גימפעל כתב:בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני הגרחיל"א היה בן אחר בן לתולדות יעקב יוסף
לתולדות יעקב יוסף לא היו בנים, רק בנות.
מנדעל כתב:גימפעל כתב:בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני הגרחיל"א היה בן אחר בן לתולדות יעקב יוסף
לתולדות יעקב יוסף לא היו בנים, רק בנות.
רש"ז היה בא"ב של חתן ה'תולדות'.
בעלון פניני תורה וחסידות של רא"ד פרידמן מבעלזא-לונדון מביא שם שהטשעבינער רב היה תמיד עוקץ את רש"ז שהוא נכד ה'תולדות' מהזמן שהיה מתנגד לפני שהתקרב לבעש"ט.
לעומקו של דבר כתב:השילוב שמפיץ את ריח הניחוח המופלא הוא גם הצקות ילדותיות בכל מקום בלי כל קשר לעניין, ביחד עם היתממות וצדקנות של אוי אל תכתבו על זה ואני הרי לא כתבתי כלום רק רמזתי... ומזה יצא הניחוח המופלא של הכותב ההוא.
חלמישצור לא כתב שערבים דבריך, הוא כתב שלא צריך לכתוב לגופו של כותב. אם אתה חושב שכולם משתמשים בהיתממות שלך (כלומר חלמישצור לא באמת חשב שצריך לכתוב בצורה מכובדת אלא שהוא רוצה להמשיך לקרוא את דבריך הנפלאים והמחוכמים ורק נהג בהיתממות כאילו מה שמפריע לו זה הכתיבה האישית בכדי שלא יצביעו על הנבזות שבכתיבתך), שיערב לך.
בכל אופן, הסגנון החדש מרענן, כעת כבר אין כאן צדקנות ולא היתממות, אלא אכלתי ואוכל עוד. כל כתיבתי כאן היא בכדי לבחוש אגב אורחא עם או בלי קשר באותו הזבל. סליחה, 'לסגור חשבון עם האמת'.
ומכאן ואילך כבר אין טעם לכתוב יותר.
וישפטו הכותבים כאן את אלו המתייחסים בזלזול ולדעתי בשפלות לתחינותיו של בעל הבית, הרב אוצ"ח
על מה שנכתב עלי אין מכבודי להגיב לרמה הזו ולפי המבייש. והודעותי ישפטוני.
אלא שבכ"א הייתי מצפה ממך קצת יותר, אחרי שאתה ראיתי כמה התחננתי אליך באישי לא לכתוב את... מה שלא מסתדר עם המפה הדמיונית ועם שום הנחה כוזבת. אבל כנראה אין מה לצפות.
פרנקל תאומים כתב:ב) מכבד את דעתך. קבלת רבותיי כמובן אחרת, והיא שהגרא"י קוק היה גדול מאד, אך בשם אופן לא 'גדול הדור', בוודאי לא במובן של קברניט הדור, וגם לא במובן התורני- היות שלא היה מהגדולים הבולטים בהלכה(כמו החפץ חיים,ר' חיים עוזר,החזו"א או הגר"ח מבריסק במובן המחקרי של ההלכה, וגם לא מראשי הישיבות הגדולים בני דורו שפילסו דרך ב'הבנה'. יחודו התורני היה ההיקף). את מרנא החזו"א אנו רואים כ'גדול דורות'. וצדיק באמונתו יחיה.
פרנקל תאומים כתב:הרב צולניק,
אם היו רואים אותו כגדול הדור, בוודאי במובן של 'קברניט', היה עליהם להישמע לו וללכת בדרכו.
צולניק כתב:פרנקל תאומים כתב:הרב צולניק,
אם היו רואים אותו כגדול הדור, בוודאי במובן של 'קברניט', היה עליהם להישמע לו וללכת בדרכו.
כנראה שזה לא תמיד כך [מזכיר לך משהו :)]
השמות שהזכרת לעיל [הח"ח והגרח"ע] לא חלקו בפירוש על הראי"ה, היחיד שנחלק עליו [במידת מה] בחיי חיותו היא הגרי"ח זוננפלד, הסיבה שכיום אנו יותר תלמידי הגריח"ז מתלמידי הראי"ה לא מגיעה מהכרה במעלת הגריח"ז על פני הראי"ה עד כדי ביטול דעת הראי"ה, אלא מהנסיבות ההיסטוריות וכפי שנטחן הדק היטב בפורומינו.
מילה בסלע כתב:ציטוטיו של "אספקלריא" סותרים את עצמם, שכן הגר"ש הורביץ כותב שהוא יסד את ישיבת שער השמים ולא הזכיר שיסד בשותפות עם הגחי"ל כפי שמספרים צאצאיו של הגחי"ל ומנהלי שער השמים כיום.
פרנקל תאומים כתב:הרושם שלי הוא שמתווה דרכה הקבלית של הישיבה היה בעיקר הג"ר שמעון, ואילו הגרחי"ל אע"פ שמסר שעורים בישיבה, הוא במידה רבה היה זה שהתמסר לביסוסה הכלכלי. הדיוק מדברי הגרא"י קוק מסתבר כנכון, הגרחי"ל היה גדול בנגלה, הו"ל ספרו 'חכם לב' על שו"ע אה"ע, והותיר אחריו עוד כתבים רבים, חידושים, ושו"ת בענייני גיטין ועגונות. אומנם אין ספק שהיה גדול גם בנסתר. אבל הג"ר שמעון לידער נודע בעיקר כמקובל גדול וכצדיק ופרוש.
גימפעל כתב:לתולדות יעקב יוסף לא היו בנים, רק בנות.
רש"ז היה בא"ב של חתן ה'תולדות'.
העקיצה לא תשנה את ההיסטוריה, ל'תולדות' היו רק בנות ולא בנים, אך אם היית מתאמץ להמשיך לקרוא את כל ההודעות מתחילת האשכול היית גם מגיע למסקנא שהוא בן אחר בן עד לחתנו של ה'תולדות'.
שבטיישראל כתב:גימפעל כתב:לתולדות יעקב יוסף לא היו בנים, רק בנות.
רש"ז היה בא"ב של חתן ה'תולדות'.
העקיצה לא תשנה את ההיסטוריה, ל'תולדות' היו רק בנות ולא בנים, אך אם היית מתאמץ להמשיך לקרוא את כל ההודעות מתחילת האשכול היית גם מגיע למסקנא שהוא בן אחר בן עד לחתנו של ה'תולדות'.
לא נכון.
להתולדות היה בן בשם ר' אברהם שמשון מראשקוב זי"ע
בשנים האחרונות נדפס צילום מסידור האריז"ל בכתי"ק שעליו (בין היותר) יסד ר' שבתי מראשקוב את סידורו.
מילה בסלע כתב:בדברי "בעומקו של דבר" יש עירוב פרשיות.
א. הפס"ד של הבד"צ בתרפ"ג מתייחס לתביעת התלמידים כנגד המנהלים בפועל, הגר"ש והגרחי"ל. בעוד שהגר"צ לא ניהל בפועל ולא היה בעל דין. יתכן שלכל הדעות, הגר"ש והגרחי"ל יכולים להיקרא מייסדים גם אם הם הצטרפו בתקופת ההקמה, שבודאי לא היתה ביום אחד, כך הם ראו את עצמם וכך כנראה הכיר אותם הציבור.
ב. הפס"ד של הגרצ"פ פרנק ובית דינו והרבנים הראשיים, - שמופיע בלינק שברשימתי הקודמת - שניתן לאחר כחצי שנה מפס"ד הבד"צ, מתייחס לקביעת מעמדו של הגר"צ כמייסד וכו' בודאי עפ"י הוכחות שהובאו לפניהם ולא נידונו כלל קודם בבי"ד אחר.
ג. בהנהלת שער השמים נאמרה ביקורת לפני הרב ש. רוזנטל, ההיסטוריון של הגרצ"פ פרנק, שהגרצ"פ פרנק דן שלא כהלכה. על כך ניתן להזכיר את דבריו של הגרצ"פ: "כשאני מחייב מישהו בדין, הוא אומר לי שיש לי נגיעות. לו אין נגיעות ודוקא לי יש".
ד. בכל אופן למעשה מי שניהל את שער השמים הצליח בדרך כלל לעקוף את משמעות פסה"ד. גם על כך יש חומר בארכיונים, אבל עדיף לא לעורר דובים מרבצם. והמבין יבין.
מתפעל כתב:הנואם הוא הגרחי"ל זצ"ל
בברכה המשולשת כתב:ישבב הסופר כתב:יש נושא קשור לזה שכבר קשה לי זמן רב. ישיבת שער השמים - מתחילתה היתה מזוהה יותר - לכאורה - עם אנשי הרב קוק. הגרחי"ל אויערבאך וכו'. וכן היו ליטאיים תלמידי הלש"ם. כיום מרבית המגי"ש הם קנאיים וחסידים, כהגרי"מ שכטר ור' שרגא סעמיועלס ועוד כאלה. האם המקום הפך לאט לקנאי ולחסידי? או שאין שם השתייכות מגזרית או השקפתית?
ובכלל, מי יודע דבר מה על יסודו של ישיבה זו. (אני יודע שהמקום ישן שינת קבע כבר כעשרים שנה, וכל עצמו אינו אלא כמה שיעורים בזוהר וכתבי האר"י, ומשמש בעיקר לבית מדרש ללומדי קבלה).
הגרחיל"א היה חסיד ולא ליטאי.
מראש הישיבה נועדה להוות "ישיבת בית-אל" אשכנזית (יעויין במכתבי התמיכה של מרן הראי"ה למייסדי הישיבה)
למיטב זכרוני היה על זה פעם מאמר בקובץ מגד ירחים
בברכה המשולשת כתב:אגב דעניין זה, נתבקשתי לשאול:
האם ידועים לנו מקורות על קשריו של מרן הראי"ה זצ"ל עם חו"ר ק"ק חסידים בית אל?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים