שייף נפיק כתב:מחילת כת"ר - שאלה של שטות.
אני ראיתי תצלומי כת"י על השו"ע עם ביאור הגר"א. וכמדומה שהיו שם גליונות על הגר"א.
ובכלל אנשים רגילים לחשוב שהוא למד רק גמ' ורמב"ם וקצת ראשונים, וזה שטויות.
כמובן שזה בעיקר מה שהוא למד, אבל בטוח שהוא למד הרבה הרבה בכל מרחבי התורה"ק.
היתה לו ספרייה גדולה, (אינני יודע אם הרב צביון - אביו של חתן הגרח"ק - חי ומתפקד, אבל הוא היה בביתו של הרוגאטשובי ואפשר לשאול אם זוכר את הספרייה...) הרב ספרן יחד עם בתו של הרגאטשובי הצליחו לצלם (מיקרופילם) של ספריו ולשלוח לחו"ל, כמובן שזה היה תחת לחץ (הנאצים כבר שלטו אז) והם צילמו את הספרים הכי יסודיים כמו החומש והש"ס.
למעשה סביר להניח שהוא כתב גליונות על כל ספריו.
לא מזמן התפרסם גליונות שלו על שירי ריה"ל, ואין סיבה לחשוב אפי' לרגע ששו"ע הוא לא פתח ורק לשירי ריה"ל הוא מצא זמן...
איש_ספר כתב:לגבי הרוגצובער
דורשי יחודך כתב:יש מעשה אצל החזו"א, ואני לא יודע אם זה מוסמך או לא, וצריך לחפש אם מובא עם מקור טוב. בא אחד ושאל שאילה בהלכות ציצית, החזו"א הרהר והביא ראיה מגמרא לפסוק כך וכך.
אחרי זה ניגשו אליו עם סעיף מפורש בשו"ע, על פי תשובות הרשב"א, להיפך, והרשב"א מביא שם ראיה לפי דעתו.
החזו"א אמר: נו, גם אני הבאתי ראיה...
אם המעשה היה או לא היה, אינני יודע, אבל האם לא היה יכול להיות?
אגב, האם הרגוצובר היה "בקי" בשו"ע? האם פתח בכלל שולחן ערוך? ואדרבה, הן הן גבורותיו.
קראקובער כתב:קו ירוק כתב:יישר כח על הדברים עם הרב משטעבין והגר"ש.
נותן טעם לפגם דבריך המזלזים על הגרממ"ש לזכרו תאוות נפש. כי לא מחשבותיך מחשבותיו !
וזה שלא משעת מהגר"ש על הגרי"ז עדיין לא אומר כלום. הוא התבשם ממנו, אבל לא 'קיבל' ממנו, כמו שכתבתי לעיל
אצלו בריסק/החזון איש/הישיש הקדוש מוואלבוניק/ הרב אלישיב וכל מי שחפץ ביקרו הכול הולך ביחד, זה פשוט לא רציני.
אִיךְ-מֶיְין כתב:
קראקובער כתב:דורשי יחודך כתב:יש מעשה אצל החזו"א, ואני לא יודע אם זה מוסמך או לא, וצריך לחפש אם מובא עם מקור טוב. בא אחד ושאל שאילה בהלכות ציצית, החזו"א הרהר והביא ראיה מגמרא לפסוק כך וכך.
אחרי זה ניגשו אליו עם סעיף מפורש בשו"ע, על פי תשובות הרשב"א, להיפך, והרשב"א מביא שם ראיה לפי דעתו.
החזו"א אמר: נו, גם אני הבאתי ראיה...
אם המעשה היה או לא היה, אינני יודע, אבל האם לא היה יכול להיות?
אגב, האם הרגוצובר היה "בקי" בשו"ע? האם פתח בכלל שולחן ערוך? ואדרבה, הן הן גבורותיו.
בספר חזון איש או"ח סי' קכ"ה אות ז דן בשאלה ואחר כך כותב שוב ראיתי בבכורות סוגיא ערוכה בזה. (הנושא הוא לגבי פדיון בכורות במדבר)
איש_ספר כתב:לגבי הרוגצובער
לגבי הגרי"ז, אני מתנצל על כתיבה בלתי רהוטה, חשבתי שא"א להשאיר דברים כאלה ללא תגובה הולמת
ובכן ההשוואה לראשי ישיבות שלא שמו דגש על היקף, היא באמת שטות והבל, שלולי שהיה בה גם בזיון התורה לא היה ראוי להתייחס אליה כלל.
מרוב סיפורים וגוזמאות, סילפנו את חוש הביקורת. לא אשכח שישבתי בסוכתו של גדול אחד מאד, ופלוני הציג איזה דבר ממסכת סופרים, ומשראה שהחכם לא הכיר, המהם לעצמו, הלזה יקרא בקי ?! אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל. הרב מטשעבין אכן היה יודע "לשלוף" בקיאות בכל מקום על אתר, וכמוהו גדולים אחרים, (מהדורות הקודמים הצטיין בכך האדר"ת), אך לא כל אחד זכה לתכונה שכזו, ורבים רבים, שאין שום ספק שלימודם היה בהיקף עצום של רוב ככל מקצועות התורה, עכ"ז היה שר של שכחה שולט בהם, באופן שיכל להתעלם מהם גם אותם דברים שהם שקדו עליהם. א"צ לנקוט בדוגמאות, וכל מי ששם אורחותיו בין החכמים מכיר את הדברים ולא מופתע מהם. וגם בין אותם חכמים שבקיאותם נפרזת והדברים היו שגורים על פיהם, פעמים הרבה שהיה מתקיים בהם פעמים שאתה מתעלם, והסיפורים על מי שלעולם לא שכח דבר, הם בדמיון הסופרים המשחיתים לב קוראם בגוזמאות פראיות. ואילו אותו דיין שמדד גדלות לפי זכירת כל השו"ע על בוריו, ושלדעתו העלמה של סעיף בשו"ע מפריכה את האדם, אם כך היה מעשה, כנראה הוא בעל חכמה אחת שחוץ משו"ע ונו"כ אינו יודע דבר, או גרוע מכך. הגדלות של החכם נמדדת אם הוא לומד כל התורה בעיון ובעמקות, וכזה היה מרן הגרי"ז, או מסתפק בכמה מסכתות ישיבתיות, זכרון מופלג וכושר שליפה הוא אכן סגולה נפלאה אבל לא אמת מידה.
דורשי יחודך כתב:קראקובער כתב:בספר חזון איש או"ח סי' קכ"ה אות ז דן בשאלה ואחר כך כותב שוב ראיתי בבכורות סוגיא ערוכה בזה. (הנושא הוא לגבי פדיון בכורות במדבר)
אכן, וגם אני חשבתי על החזו"א הזה היום. אולם השאילה מה להראות מזה. בזה ההסבר הוא מן הסתם כפי שכתב מורינו איש ספר שליט"א, שגם אצל הגדולים יש לפעמים שליטת שר השכחה (ותלוי מי, כמובן. אצל הגריש"ח שליט"א יש הו"א לכזה דבר? ועם זאת אין בעולם, כולל, ובפרט, מרן הגרשי"ח שליט"א עצמו, מי שחושב שהגרשי"ח נמצא בכלל באותו יקום של החזו"א).
דבריך הם גמרא מפורשת אך אשאיר להבקיאים לציין מקומה :)איש_ספר כתב:אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל.
ידידיה כתב:אגב שמעתי מתלמיד שהגר"ש זצ"ל אמר לו פעם,
הסבא רח"ל הקפיד לאכול בפסח מצות מכונה בלבד
האבא נהג לאכול בין יד ובין מכונה
ואני מקפיד על מצות יד בלבד
והוסיף, וגם אתה תאכל יד בלבד.
עבד הזמן כתב:דודי צח כתב:
גם הגריש"א לא היה לו עסק עם הגרי"ז ותורתו (זולת הפרת ההוראה המפורשת ביחס לרבנות).
ואם נתבונן, כמה ענקי רוח בגיל של הגרש"ז והגרי"ז (שהיו צעירים פחות מעשרים שנה מהגרי"ז) לא ראו סיבה להישאל בו בענייני הלכה ותורה.
מן הסתם עיקר הסיבה שהגרשז"א והגריש"א לא התקרבו לגרי"ז הייתה מסיבת קירבתם לראי"ה, כנודע.
איש_ספר כתב:
מרוב סיפורים וגוזמאות, סילפנו את חוש הביקורת. לא אשכח שישבתי בסוכתו של גדול אחד מאד, ופלוני הציג איזה דבר ממסכת סופרים, ומשראה שהחכם לא הכיר, המהם לעצמו, הלזה יקרא בקי ?! אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל. הרב מטשעבין אכן היה יודע "לשלוף" בקיאות בכל מקום על אתר, וכמוהו גדולים אחרים, (מהדורות הקודמים הצטיין בכך האדר"ת), אך לא כל אחד זכה לתכונה שכזו, ורבים רבים, שאין שום ספק שלימודם היה בהיקף עצום של רוב ככל מקצועות התורה, עכ"ז היה שר של שכחה שולט בהם, באופן שיכל להתעלם מהם גם אותם דברים שהם שקדו עליהם. א"צ לנקוט בדוגמאות, וכל מי ששם אורחותיו בין החכמים מכיר את הדברים ולא מופתע מהם. וגם בין אותם חכמים שבקיאותם נפרזת והדברים היו שגורים על פיהם, פעמים הרבה שהיה מתקיים בהם פעמים שאתה מתעלם, והסיפורים על מי שלעולם לא שכח דבר, הם בדמיון הסופרים המשחיתים לב קוראם בגוזמאות פראיות. ואילו אותו דיין שמדד גדלות לפי זכירת כל השו"ע על בוריו, ושלדעתו העלמה של סעיף בשו"ע מפריכה את האדם, אם כך היה מעשה, כנראה הוא בעל חכמה אחת שחוץ משו"ע ונו"כ אינו יודע דבר, או גרוע מכך. הגדלות של החכם נמדדת אם הוא לומד כל התורה בעיון ובעמקות, וכזה היה מרן הגרי"ז, או מסתפק בכמה מסכתות ישיבתיות, זכרון מופלג וכושר שליפה הוא אכן סגולה נפלאה אבל לא אמת מידה.
פרנקל תאומים כתב:ידידיה כתב:אגב שמעתי מתלמיד שהגר"ש זצ"ל אמר לו פעם,
הסבא רח"ל הקפיד לאכול בפסח מצות מכונה בלבד
האבא נהג לאכול בין יד ובין מכונה
ואני מקפיד על מצות יד בלבד
והוסיף, וגם אתה תאכל יד בלבד.
רוב שנותיו הקפיד קדוש ה' מרנא הגרש"ז נ"ע לאכול בביתו אך ורק מכונה, לרבות גם את המצות מצווה של ליל הסדר. אינני יודע איך התנהג אם נקלע לבית של אחרים והגישו לפניו "של יד".
לעת זקנתו, החל לאכול "של יד". (ונימוקו עימו. לאו דווקא קשור לנידון העקרוני. ואכמ"ל).קראקובער כתב:פרנקל תאומים כתב:עם תעמולה אפשר לעשות הכל.
בהחלט, כולל גילוי אליהו אצל מרן הגראי"ל שטיינמן...
לגמרי...
משוש דורים כתב:עוד סיפור על גאוני עולם שמעתי מהגר"ש ששמע מהרב מטשעבין.
(ובמאמר המוסגר יש לציין שהוא כמעט לא סיפר סיפורי מעשיות, ועיקר הסיפורים שהיו חביבים עליו, היו בעובדות שיש בהם מו"מ של הלכה).
וכה סיפר, הגאון הנורא רבי שלמה קלוגר חידש שלאדם שממונו חביב עליו מגופו אין חיוב לשלם את כל הונו שלא לעבור על לאו, שהרי אמרו בגמ' (ברכות סא:) אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך, אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאדך. וא"כ רק לענין ג' עבירות חמורות נתרבה לאדם זה שחייב למסור כל ממונו, ולא לגבי שאר לאוין.
וסיפר, שפסק זה עורר עליו רוגז רב אצל הגה"ק מבוטשאש, וכשנפגש עמו לא רצה ליתן לו שלום, מפני שכעס עליו על פסק זה. ואמר לו הגאון מוהר"ש הרי רהיטת הגמ' מורה כדברי, וא"א לדחות דברי עם הרגשים, אדרבה הבא ראיה מהש"ס שאינני צודק.
ואמר לו הגה"ק מבוטשאש, שנינו בכתובות (יח:) העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנים, ואמרו בגמ' לא שנו אלא שאמרו אנוסין היינו מחמת נפשות, אבל אמרו אנוסין היינו מחמת ממון אין נאמנין, מאי טעמא אין אדם משים עצמו רשע. והרי יכולים לומר שממונם חביב עליהם מגופן, וא"כ אינם רשעים, ומוכח שגם בכה"ג חייבים למסור את כל הרכוש בכדי שלא לעבור על איסור תורה.
חשבונות רבים כתב:דבריך הם גמרא מפורשת אך אשאיר להבקיאים לציין מקומה :)איש_ספר כתב:אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל.
דורשי יחודך כתב:שייף נפיק כתב:מחילת כת"ר - שאלה של שטות.
אני ראיתי תצלומי כת"י על השו"ע עם ביאור הגר"א. וכמדומה שהיו שם גליונות על הגר"א.
ובכלל אנשים רגילים לחשוב שהוא למד רק גמ' ורמב"ם וקצת ראשונים, וזה שטויות.
כמובן שזה בעיקר מה שהוא למד, אבל בטוח שהוא למד הרבה הרבה בכל מרחבי התורה"ק.
היתה לו ספרייה גדולה, (אינני יודע אם הרב צביון - אביו של חתן הגרח"ק - חי ומתפקד, אבל הוא היה בביתו של הרוגאטשובי ואפשר לשאול אם זוכר את הספרייה...) הרב ספרן יחד עם בתו של הרגאטשובי הצליחו לצלם (מיקרופילם) של ספריו ולשלוח לחו"ל, כמובן שזה היה תחת לחץ (הנאצים כבר שלטו אז) והם צילמו את הספרים הכי יסודיים כמו החומש והש"ס.
למעשה סביר להניח שהוא כתב גליונות על כל ספריו.
לא מזמן התפרסם גליונות שלו על שירי ריה"ל, ואין סיבה לחשוב אפי' לרגע ששו"ע הוא לא פתח ורק לשירי ריה"ל הוא מצא זמן...
יפה, אז למד ביאור הגר"א על השו"ע. האם זה אומר ששינן והחשיב שו"ע?
"הרבה הרבה בכל מרחבי התוה"ק" - לא הבנתי כלל את דבריך, ברור שהוא למד את כל ספרות חז"ל, ואת כל כתבי הרמב"ם, וזהו גופא כל מרחבי התוה"ק, וגם היו כמה מהראשונים שהיה מעיין בהם. אולי עבר על ספרים מסויימים, אולי לא, עכשיו יש נדון האם למד שו"ע. זה לא עוד "מרחב" בתוה"ק, זה ספר מסויים של הכרעת מרן הב"י בין שיטות הראשנים.
ומכאן לכותרת החדשה שכתבת "הרגוצובי עסק בכל התורה כולה" - וכי יש מי שמסתפק בזה? אבל האם השו"ע הוא חלק מכל התורה כולה? על זה דנים פה.
"אין סיבה לרגע לחשוב ששו"ע הוא לא פתח ורק לשירי ריה"ל הוא מצא זמן" - לי נראה שיש דוקא סיבה להרבה רגעים. מה בכלל הקשר?
למה שילמד שו"ע? מה הבשורה של השו"ע בשבילו? השו"ע הוא הכרעה למעשה בין שיטות הראשונים. הרגוצובר לא עניין אותו הכרעה של אף אחד, אפילו של ראשונים שקדמו לשו"ע במאות שנים. מה יש שם בשבילו? מה פתאום שיעיין שם? לעומת זאת שירי ריה"ל - יש שם חכמתו ורגשות קדשו של ריה"ל - למה שלא יעיין שם?
שייף נפיק כתב:דורשי יחודך כתב:שייף נפיק כתב:מחילת כת"ר - שאלה של שטות.
אני ראיתי תצלומי כת"י על השו"ע עם ביאור הגר"א. וכמדומה שהיו שם גליונות על הגר"א.
ובכלל אנשים רגילים לחשוב שהוא למד רק גמ' ורמב"ם וקצת ראשונים, וזה שטויות.
כמובן שזה בעיקר מה שהוא למד, אבל בטוח שהוא למד הרבה הרבה בכל מרחבי התורה"ק.
היתה לו ספרייה גדולה, (אינני יודע אם הרב צביון - אביו של חתן הגרח"ק - חי ומתפקד, אבל הוא היה בביתו של הרוגאטשובי ואפשר לשאול אם זוכר את הספרייה...) הרב ספרן יחד עם בתו של הרגאטשובי הצליחו לצלם (מיקרופילם) של ספריו ולשלוח לחו"ל, כמובן שזה היה תחת לחץ (הנאצים כבר שלטו אז) והם צילמו את הספרים הכי יסודיים כמו החומש והש"ס.
למעשה סביר להניח שהוא כתב גליונות על כל ספריו.
לא מזמן התפרסם גליונות שלו על שירי ריה"ל, ואין סיבה לחשוב אפי' לרגע ששו"ע הוא לא פתח ורק לשירי ריה"ל הוא מצא זמן...
יפה, אז למד ביאור הגר"א על השו"ע. האם זה אומר ששינן והחשיב שו"ע?
"הרבה הרבה בכל מרחבי התוה"ק" - לא הבנתי כלל את דבריך, ברור שהוא למד את כל ספרות חז"ל, ואת כל כתבי הרמב"ם, וזהו גופא כל מרחבי התוה"ק, וגם היו כמה מהראשונים שהיה מעיין בהם. אולי עבר על ספרים מסויימים, אולי לא, עכשיו יש נדון האם למד שו"ע. זה לא עוד "מרחב" בתוה"ק, זה ספר מסויים של הכרעת מרן הב"י בין שיטות הראשנים.
ומכאן לכותרת החדשה שכתבת "הרגוצובי עסק בכל התורה כולה" - וכי יש מי שמסתפק בזה? אבל האם השו"ע הוא חלק מכל התורה כולה? על זה דנים פה.
"אין סיבה לרגע לחשוב ששו"ע הוא לא פתח ורק לשירי ריה"ל הוא מצא זמן" - לי נראה שיש דוקא סיבה להרבה רגעים. מה בכלל הקשר?
למה שילמד שו"ע? מה הבשורה של השו"ע בשבילו? השו"ע הוא הכרעה למעשה בין שיטות הראשונים. הרגוצובר לא עניין אותו הכרעה של אף אחד, אפילו של ראשונים שקדמו לשו"ע במאות שנים. מה יש שם בשבילו? מה פתאום שיעיין שם? לעומת זאת שירי ריה"ל - יש שם חכמתו ורגשות קדשו של ריה"ל - למה שלא יעיין שם?
במחילת כת"ר אני מוחה על הזלזול בכבוד השו"ע!
ובכבוד הרוגאטשובי!
דודי צח כתב:הוא אומר מה שאמרו לו, כאשר הוא עצמו (הגר"מ אויערבך) מעיד שהיה ילד בן עשר כשהתחתן. לפיכך לא רק בעניין תאריך ההולדה גם מה שכתב שהיה 'בן בית' אצל הבריסקר רב, מוכחש על ידי כל הזוכרים, שלא היה בא אלא לעתים כמו הרבה מבני ירושלים יודעי תורה.
אִיךְ-מֶיְין כתב:
דלענין עיקר החיוב לא בציר חיובה מכל ד"ס שנאמר בהו הלאו דלא תסור, אלא דבעינן לענין ברכה, שבעצם החפצא יהא עליו שם מצוה
דורשי יחודך כתב:חשבונות רבים כתב:דבריך הם גמרא מפורשת אך אשאיר להבקיאים לציין מקומה :)איש_ספר כתב:אמרתי בנפשי, זה החושב שחכם צריך להיות שגור על לשונו, כל המסכת סופרים, אינו רק טיפש אלא גם ע"ה. וד"ל.
האם כוונתך לגמרא גיטין אצל ר' אביתר? בשלמא מלתא דתליא בסברא כו'?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים