איש_ספר כתב:הרב אפשר. לרוב דבריך הגיוניים ומקוריים, אבל כאן אתה דואה על כנפי מליצות נבובות וגוזמאות מתמיהות, באופן שלא מאפשר דיון אמיתי.
בחושיך הדקים אתה קובע שהשכינה מייללת כתוצאה מפעליו של הרב קוק, ומה שאתה מכנה חורבן, גם אותו אתה זוקף לזכותו של הרב קוק. וכל זה בלי שום נימוק או הסבר, סתם תחושות בטן. אולי צריך להזכיר שמליצות נבובות וגזמנות פראית כשהם נאמרים בשבחו של אדם, הן סרות טעם אך כשהם משמשים לגנותו, הרי זה עוון פלילי, ועכו"כ בת"ח וצדיק.
ודור רביעי ישובו הנה, אבל מה באת להגיד מלבד 'גם אני כאן', הרי נימקנו דברינו להדיא, ולמה מליצה אחת צריך להוציאך מדעתך. בכ"א לו יהא שאני חוזר כתוכי על דברי רבותי איזה עוון פלילי יש לי, והרב פרנקל אתמול דיבר דברי חוצפה, [ולמזלו שהייתי על הטלפון בשיחה ארוכה, ותוך כדי הגבתי, ולכן כל תגובותי הוכרחו להיות נטולי רגש], הוא אשר אמונת חכמים נר לגרליו בכל אתרא הדין, הוכיח שרק אמונת חכמיו ראויה, ולי, שיש לי חכמים טובים מחכמיו וספריו, אמר שכדאי לי להחליפם, וחבל להיתלות בחלושות כאלו. יסכר פיו.
בכ"א דרכי באתרא הדין אינו לטחון קמח טחון, אלא להעיר ולהאיר על נקודות חדשות או מפוספסות, וכאן אני כבר טוחן את קמח עצמי. אין לי שום בעיה עם עצמי או עם שיטותי ואיני נזקק כלל לחדדם. הרי זה שיש מזרחי חי ובועט [אוהו בועט], היא עובדא, וזה שפריו הבאושים הגיעו גם לפתחי בית מדרשינו הוא גם עובדא. הן מצד גרים הקשים כספחת לישראל, והן מצד החכמים הגולשים על גלי האסימונים שפתאום נופלים להם באמצע ימיהם מגלי הרשת הארור, [והתחיל ע"ז אשכול סמוך], ולכן מה תקותי ותוחלתי, האם בכמה תגובות יצא פסיק תועלת, אני סתם מצריד עצמי לדעת. מתחילה לא רציתי אלא ליתן ביטוי לדעה שתופסת בראשם של ציבור גדול וחשוב אשר אין להם דריסת רגל במקומות כאלו, וממילא כמעט לא זכתה לבמה, עד כמה שידוע לי מאז שאני פה. ולכן אענה תשובה קצרה, אקוה שגם קולעת, וביותר אני תפילה שיתקיים בי, ואחר אחדל, כי נלאיתי.
לענ"ד אין כאן ויכוח עובדתית, ואם ישנו אין רצוני ליקח חלק בו, הרגשתי שיש כאן דיון הלכתי גרידא, והוא במי שתברר שמעשיו היו להחטיא את הציבור מה דינו. אז בקצרה, לענ"ד אין תנאי שצריך להיות חוטא ומחטיא, די להיות מחטיא, ואף אם אתה בעצמך צדיק עצם ההחטאה שומט ממך ההגדרה הזאת. ולכן אם אנחנו קובעים עובדתית והסטורית שר' קוק אחראי לבנו ר' צבי יהודה, וממילא לשאר מרעין דאתי מיניה, עד רבני צוהר, ורבנים כמו רבינוביץ, ההוא מאפרת, סתיו, ועוד ועוד כמה בישי בישין, שלאחרונה כבר שלחו ידם לריפורם ועוד, א"כ הוא בגדר מחטיא [ומעולם לא שמעתי, או עכ"פ לא ראיתי להאמין, שתלמידי ר' קוק או תלמידיו שינו, או עשו איזו פרסה לדרכו ומשנתו, וגם המזרחי לא אוחז כך]. והן אמנם יתכן והוא עצמו רק זז מילימטר, בידקא דמיא כיון דרווח רווח, די בסטייה קלה בתחילת הדרך, ממש פניה טיפטונת, שמכוחה נמצא אותך בצד השני של העולם אחרי מאה שנה, [ודו"ק ותשכח שזה היה בעית ברלנד, בתחילה היה צדיק, אבל היה די בשיגעון קל להגיע לכל נפלאותיו ונוראותיו].
ובכן מה היתה דרגתו המדוייקת של ר' קוק בתורה ויר"ש, אני לא נכנס לזה כלל [וכבר שמעתי פעם דיבורים ע"ז מהגרדצ"ה], וזה גם לא מעניין אותי כ"כ כמו שלא מעניין אותי דרגתם בתורה ויר"ש המדוייקת של עוד הרבה רבנים [יש בזה עניין צדדי, ואכ"מ] , ויתכן והיתה דרגתו בתורה בגדר חד בדרא או בגדר רב ליטאי רגיל, וכן ביר"ש. מה שנוגע אלי היום הוא דרכו הציבורית ודרכו החינוכית, ודרכו להושיט יד לפושעים באופן שהם משכו אותו, ולא הוא משך אותם, ושאר התערבויות, פשרות, נתינת לגיטמציה, ועל כולם דיעות מעוותות, שעליהם ועל תולדותיהם כיו"ב, היום אנו צריכים לבכות בכיה לדורות על כל עקירת התורה שהם עוקרים מידי יום ביומו.
וכבר מילתי אמורה, מי שמתבונן באמת, ועדיין מגדף את החבד"י, ואילו בר' קוק רואה קדוש וצדיק, אינו אלא מרמה עצמו לדעת. חב"ד בסה"כ העמיד אולי חבורה של ליצים, והן אמנם בעיותיהם אכן נוגעות באמונה וכמה מצוות מעשיות, [וסתם צ"ע שבפרשת ברלנד כל תוקפי חב"ד נאלמו דום, כאשר אין חולק שהנזק שלו פי כמה, אך אפשר שהוא מתחילה לא מוכר כמנהיג, לא רק מפני הכמות, אלא שמלבד חסידיו אין אחד שראה בו אדם רציני], מכ"מ הרבי מחב"ד עצמו היה לו סדר היום, ועבודה עצמית לא פחות מר' קוק, [ואדרבה העבודה העצמית שלו לא זכה להכרה כלל אצלינו ואכמ"ל]. ואם אנו מרשים לומר עליו שהוא משובש רשע כו' אז אעכו"כ אצל ר' קוק, שתוצאות מעשיו המה חילון גמור, למחצה, לשליש, ולרביע [בכמות ואיכות], של חלקים עצומים מהציבור.
אצלי ואצל רבותי זה היה מספיק להוריד התוארים מאדם שהוא באמת צדיק וישר, אם אצלך לא, אז יפה, יש לנו דיון הלכתי. אלא מאי אתה סבור, שר' קוק לא אחראי על בנו ולא אחראי על כל הקלקול והרפש שמשתלשל ממנו, [בערך מה שתוכ"ד היה סבור], אז שיבוסם לך, בויכוח כזה איני נכנס.
והנה המקום הזה הוא רשות הרבים, ויש בינינו כמה חבדי"ם וכמה מזרחניקיס, ואם תבקרו כאן, אצריך לבקש סליחתכם, הראשון לא ידעתי שאגיע לידי כך, ואם הייתי יודע אולי הייתי שוקל את הצורך לפרסם דבריי ברה"ר, והייתי שותק [אם כי איני בטוח, ואכ"מ], אבל העיקר אין כוונתי לפגוע בכם, הן אמנם מפתכם לא אוכל לאכול, ואת בתכם לא אוכל ליקח, אבל אוהבכם אנכי בלב ונפש, כי גם אתם כמוני קשורים בחבל נחלתו נשמת אלוק ממעל, אבל מכ"מ אלו הם משנת רבותי ושיטותינו, ואתם תדבקו בשיטתכם ושיטת רבכם, ותן לזעפכם לצוף מעל ראשי, כי ככם כמוני תוכלו גם להצליף בי את משנתכם, וכל היהודים ילכו איש בשם רבותיו, אבל בסה"כ אנחנו כולנו בשם ה' אלוקינו לעולם ועד.