חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, דב מאיר אייזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורודיאנסקי, אריה מונק, יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר
מתפעל כתב:"הרב אפרים בורודיאנסקי זצ"ל (תר"ע- תשנ 1910-1990)
היה מגדולי התורה של דורנו, ונחשב כאחד מתלמידיו החשובים של ר' שמעון שקאפ זצ"ל, שימש כמרביץ תורה במקומות רבים הוא נודע במיוחד כראש הכולל "שבט מיהודה בת"א, מיסודו של הגרא"י אונטרמן זצ"ל הרב הראשי לישראל, שהיה קודם לכן רבה של תל אביב, וכעורך האינצקלופדיה תלמודית במקומו של הרש"י זוין זצ"ל.
לפני פטירתו הכין ספר חידושי תורה "בנין אפרים", שיצאו לאור שנה לאחר פטירתו. בימים אלה עמלים בני משפחתו על הוצאת שאר כתביו. הספר הזה על מסכת שבת וקונטרס על ענייני חנוכה הוא הראשון בסדרה של ספרים שהם מתכוונים להוציא. המחבר היה מיוחד בבקיאותו העצומה בספרי האחרונים וכן בספריהם של ראשונים גם מאלו שאינם מהנלמדים כסדרם בישיבות. כמו כן היה מפולפל ביותר וחידושיו מלאים ברעיונות מקוריים ובנקודות מבט חדשות בסוגיות בהם עסק. יש לציין שלעיתים חריפות ובקיאות זו מקשות על הקורא שמנסה למצוא את דרכו בים החידושים ולתפוס את הנקודה המרכזית אליה מכוון המחבר. בני המשפחה שהיו מודעים כנראה לכך סידרו בקונטרסים הארוכים שבענייני קדשים וטהרות מפתחות מפורטים ואולי היה כדאי לעשות זאת בכל סימני הספר.
יש בספר דיונים חשובים בהלכות שבת (יעוין עמ' פט בעניין חשמל בשבת) אך נביא דוגמה ממילי דחנוכה: בסימן כו דן המחבר בקושיית הפני יהושע מדוע היו צריכים לשמן טהור שידלוק ח' ימים ע"י נס והרי יש מחלוקת האם "טומאה דחויה בציבור", כלומר עבודת הקרבנות בטומאה האם היא רק מתוך חוסר ברירה – "דחויה", או "טומאה הותרה בציבור" כלומר במקרה שרוב הציבור טמא, נעשית העבודה לכתחילה מתוך טומאה ולשיטה זו אין צורך בנס שיהיה שמן טהור שהרי " הותרה"!
המחבר מעלה לדיון כמה כיוונים: עפ"י המלב"ים(!) יש דין מיוחד של "המנורה הטהורה" שעליה, לדעתו, לכל הדעות לא נאמר הכלל "טומאה הותרה בציבור". עוד תירוץ הוא כותב עפ"י ר' חיים מבריסק שעיקר המצוה במנורה שתהיה דולקת אך מעשה ההדלקה אינו אלא הכשר מצוה וכלפיו לא נאמר הכלל "טומאה הותרה" אלא רק "דחויה". תירוץ נוסף הוא מעלה עפ"י הרא"מ בחידושים לסמ"ג שהכנת השמן בטומאה לצורך המנורה לא "הותרה".
נציין לסיום כי אחד מתלמידיו המובהקים הוא הרב יהושע רוזן שהעמיד מאוד ואלפי תלמידים בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב וכן את חיבתו של המחבר לבחורי ישיבות ההסדר.
ברכתנו למשפחת המחבר שיזכו להשלים את מלאכתם ולהוציא את כתבי אביהם לאור.
http://www.eretzhemdah.org/content.asp? ... pageid=396
מתפעל כתב:בן ירושלים, מה אתה אומר תכלס, שזה לא נכון שהיתה לגאון חיבה לתלמידי ההסדר? סתם המציאו את זה?
זה נראה שבכל זאת היה להגאון רבי אפרים קשר טוב עם העולם הדתי לאומי, היה ראש כולל של הרב אונטרמן, אנציקלופדיה תלמודית עם הרב זוין, פרס הרב קוק. כלומר, היה מהמתונים כלפיהם כהגרש"ז והגרא"ז מלצר.
בן ירושלים כתב:מתפעל כתב:בן ירושלים, מה אתה אומר תכלס, שזה לא נכון שהיתה לגאון חיבה לתלמידי ההסדר? סתם המציאו את זה?
זה נראה שבכל זאת היה להגאון רבי אפרים קשר טוב עם העולם הדתי לאומי, היה ראש כולל של הרב אונטרמן, אנציקלופדיה תלמודית עם הרב זוין, פרס הרב קוק. כלומר, היה מהמתונים כלפיהם כהגרש"ז והגרא"ז מלצר.
לא טענתי ואיני טוען האם חיבב או לא. התיחסתי לצורך לדחוף את השייכות למגזר לכל מקום, והבאתי את הדוגמה של הרב רוזן.
בין השיטין ניכר שמתפעל מקשר כרבים בין חיבה ומאור פנים לציבור הדתי לאומי לבין קיצוניות השקפתית. כל אחד מאיתנו הרי מכיר כאלו שהם מתונים ואולי אף מעבר לכך מבחינה השקפתית ולא מסבירים פנים לציבור זה , ו"קנאים" לא קטנים שמסבירי פנים לכל שומר מצוות.
מתפעל כתב:
" בגמרא בא מציעא ט' ע"ב מובאת סברא: "מיגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה".
מדוע - תמה אפרים בן האחת עשרה, עלינו להעלות על דעתינו, אפשרות רחוקה כל כך מהדעת, של הפקרת נכסים?
הוא שאל על כך אנשי תורה בעיירה, ולא קיבל תשובה מניחה את הדעת.
באותם הימים הזדמן לעיירה הגאון רבי זולדשיין ה"שרשובער" מגדולי התנועה הנובהרדוקאית, הילד הציע בפניו את שאלתו, וזכה לתשובה למדנית, מליאה טעם ומתיקות. התשובה הזו, שגילתה בפניו טפח מיופי התורה, הרהיבה את נפשו, העניקה לו את הדחיפה הראשונה, את הקירבה שכוחה עמד לו לעזוב קן חמים של אבא, למגר כל רגש ולנדוד לגלות של תורה". [מוסף שבת קודש ויקה"פ תש"ן,הרב יעקב פרידמן].
כמה חבל שלא הביא את התשובה הלמדנית.
משוש דורים כתב:נזכרתי ווארט נפלא ששמעתי משמו מא' מבניו בשעת הלווייתו, שאמר בשבת האחרונה לחייו.
כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת אבות פרק א טז) והחלק השני, הוא הדיבור אשר נאסר, והוזהר ממנו, כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה, ופסוקי התורה יורו על זה החלק, וממנו נבלות פה ולשון הרע.
ומשמע מדבריו שלשה"ר וניבול פה הם תוצאה של השקר והכזב וכו'. והביאור בזה, כי כשאדם מספר דבר לשה"ר על חבירו, הרי מצטייר האיש שעשה את המעשה באופן רע בעיני השומעים.
אמנם אין הדבר נכון כלל, כי אי אפשר לדון את האיש שמאחורי המעשה אם לא נדע את כל הרקע למעשה, ואת כל החולשות והקשיים של עושה המעשה, ודרך בני אדם לדון את האדם לכף חובה, ולפרש את המעשה באופן שלילי, ולכן יש בכל לשה"ר הוצאת הדבר מהקשרו האמיתי, ויש בכל לשה"ר משום שקר.
והוסיף: והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. שהלשה"ר והשקר עניינם אחד.
מה שנכון נכון כתב:משוש דורים כתב:נזכרתי ווארט נפלא ששמעתי משמו מא' מבניו בשעת הלווייתו, שאמר בשבת האחרונה לחייו.
כתב הרמב"ם בפירוש המשנה (מסכת אבות פרק א טז) והחלק השני, הוא הדיבור אשר נאסר, והוזהר ממנו, כעדות שקר וכזב ורכילות ומלשינות וקללה, ופסוקי התורה יורו על זה החלק, וממנו נבלות פה ולשון הרע.
ומשמע מדבריו שלשה"ר וניבול פה הם תוצאה של השקר והכזב וכו'. והביאור בזה, כי כשאדם מספר דבר לשה"ר על חבירו, הרי מצטייר האיש שעשה את המעשה באופן רע בעיני השומעים.
אמנם אין הדבר נכון כלל, כי אי אפשר לדון את האיש שמאחורי המעשה אם לא נדע את כל הרקע למעשה, ואת כל החולשות והקשיים של עושה המעשה, ודרך בני אדם לדון את האדם לכף חובה, ולפרש את המעשה באופן שלילי, ולכן יש בכל לשה"ר הוצאת הדבר מהקשרו האמיתי, ויש בכל לשה"ר משום שקר.
והוסיף: והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה, נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. שהלשה"ר והשקר עניינם אחד.
ע"ע בפתיחת הח"ח בבאמ"ח בלאו דלא תשא שמע שוא.
מתפעל כתב:עוד מהגיליון שם מדברי אחד הנכדים, מה שהסבא סיפר, עד כמה התורה משנה את האדם, מעניין מי הם ב' גדולי התורה שהוא מספר עליהם.
חרסון כתב:מתפעל כתב:עוד מהגיליון שם מדברי אחד הנכדים, מה שהסבא סיפר, עד כמה התורה משנה את האדם, מעניין מי הם ב' גדולי התורה שהוא מספר עליהם.
איני יודע למי התכוון. אבל האלטער מנובהרדוק הי' סוחר יערות לפני שנכנס בגיל מבוגר לעבודת המוסר
פרנקל תאומים כתב:מנסה להעלות תמונות, ולא מצליח.
מופיע לי:
שגיאת HTTP.
כאן רבי אפרים חתום על פרס הרב קוק להגאון רבי יעקב יצחק ווייס, לימים הגאב"ד בירושלים, יחד עם הגרש"י זוין והגר"א כהנא הרב הראשי. הרב בורודיאנסקי חתום מטעם הרבנות הראשית תל אביב. מה היה תפקידו שם?
מתפעל כתב:אגב, היה רבי מחרסון בתל אביב בשם יעקב ישראל רבינוביץ, יש קשר?
מתפעל כתב:יישר כח פ"ת,
אין שם עוד תמונות ממנו?
מי הו"ל את החוברת הזו?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 84 אורחים