אפרים ספרא תלמיד ריש לקיש ואומר משום ריש לקיש בסוף מציעא [קיט א], ופירש ר' ברוך מה שאמר שם שבור מלכא אפורייה הבו ליה לריש לקיש, הוא לגנאי, שלא הודה לו, ומפני ששמו אפרים אמר תנו האפר שלו לריש לקיש, כדאמר רב לקרנא קרנא תיפוק בעיניה. ויש אומרים לשון חן בלשון פרס או יפרה וירבה.
מה שהוא מביא בשם "ר' ברוך" לא מצאתי ב'פירוש רבינו ברוך מארץ יון' לבבא מציעא שם. האם מישהו יודע למי התכוון היוחסין ואיפה הם דברי אותו "ר' ברוך"?