חיים כתב:מתפעל כתב:וכהמשך לשאלה מדוע הרב קוק אינו מקובל בציבור החרדי, ניתן להוסיף ולשאול, מדוע הרב הרצוג גם הוא בבל יראה ובל יזכר?
אף אחד אינו חולק על היותו גאון וצדיק ואוהב ישראל.
לכן נראה לי פשוט שכל מי שהיה רב ראשי ברבנות, אוטומטית אין לו יד ושם בציבור החרדי.
אין כאן המשך לשאלה, אלא זו השאלה עצמה, כי הנטיה לשייך את הרב הרצוג למחנה של הרב קוק, כלומר למחנה הדלי"ם, גרמה לכך רבות. כמובן שהשכלתו הרחבה של הרב הרצוג תרמה יותר לדמותו הדלי"ת מאשר לדמותו הרבנית.
אני חושב שהשאלה שראויה להישאל היא, מדוע הדליו"ת נראית לנו משום מה כאחותה התאומה של הפשרנות הדתית? אם תצליחו לקעקע את האקסיומה הזו, תסלל הדרך להכרת דמותו האמיתית של הראי"ה. עד אז, חבל על המאמצים! אדרבה, כמה שתדברו פחות על הריא"ה, כך הוא יגדל יותר בעיני הציבור החרדי (והרבי מהוסיאטין זצ"ל יוכיח).
1. מה הקשר?! בהייחסות לרב קוק, יש להתייחס לדתיותו של הרב קוק עצמו שהיה ירא שמים מרבים, מחמיר ומדקדק במצוות מאין כמותו. אם מבררים באמת את דמותו של הרב קוק, מעשיו והליכותיו, מוצאים בצורה ברורה שהיה קדוש וטהור, צדיק יסוד עולם וגאון אדיר בכל חדרי התורה. אז מה שייך מה שרבים ממהרואים עצמם כדתיים מזלזלים בהלכות שונות?
גדולי תלמידיו של הרב קוק היה יראי שמים גדולים ומדקדקים בקלה כבחמורה כמו
הגרי"מ חרל"פ,
"הרב הנזיר",
הגר"י אריאלי (ה"עיניים למשפט"),
הגאון ר' אריה לוין, וכן גם
הרצי"ה (ולמשל גם גם כשקשתה עליו ההליכה כשהיה מבוגר האריך את דרכו כדי לא לעבור ליד כנסייה),
הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן (הגרצ"פ פרנק כינהו 'הגר"א פריסמן' והגריי"ל בלוך שהיה אז ראש ישיבת טלז ליווהו בצאתו מישיבת טלז כדי לעלות לארץ ללמוד ב"מרכז הרב"),
הגאון הרב יצחק זונדל ריף הי"ד (ראב"ד זאגר לאחר לימודיו ב"מרכז הרב"),
הגר"ש סטרליץ (כבר הבאתי את השבח שהרעיף הגרי"ז עליו והוא חיבר את הספר ההלכתי "שם משמעון" ו"מהמקור : דברי מחשבה"),
הגרש"נ רענן-קוק (חתנו של הרב קוק ששימש כמנהל הישיבה),
הגאון הרב משה דוד בקשט (למד לפני בואו לישיבת "מרכז הרב" בישיבת כנסת בית יצחק של הרב ברוך דוב ליבוביץ בגלותה בקרמצ'וק בזמן מלחמת העולם הראשונה ובוילנה לאחריה עד תרפ"ו שבה עברה לקמניץ וחיבר את "למד דעת" - ספר חידושי תורה בהלכה, אגדה ומוסר),
הגאון הרב שמואל אליעזרי (מהתלמידים שהרב קוק היה לומד עימם בחברותא ומחבר הספר ההלכתי "מלאכת שמואל"),
הגאון הרב שלום אליהו ננקנסקי (נודע בבקיאות נפלאה בש"ס במידות נעלות ובצניעות רבה ולמשל בעת שנתמנה לרבה של "תל ליטווינסקי", במוצאי שבת ראשונה לשהותו במקום, ארז את חפציו והכריז שאינו מוכן להמשיך לכהן במשרת הרבנות שם, ומיד חזר לירושלים, כשלשאלת הרבים מה ראה על ככה, ענה ואמר: שבשבת ראה שאחד מתושבי המקום מצחצח את נעליו, ולאחר שהוכיחו בנועם ובסבר פנים הפסיק האיש לצחצח, אך לאחר שעזב אותו חזר האיש על מעשיו והמשיך לצחצח, והוא החליט שבמקום כזה, שמאחורי גבו של הרב ולאחר תוכחה, ממשיכים לחלל שבת, אין זה מקומו אף כי החלטה כזו פירושה הייתה חזרה לעוני וחיי צער),
הגאון הרב יהודה גרשוני (למד לפני בואו לישיבה בישיבת שער התורה בגרודנה אצל הרב שקופ [לפני הגעתו לטלז], בישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ ובישיבת מיר כשלאחר לימודיו ב"מרכז הרב" נסע בהמשך לארה"ב והקים את "ישיבת ארץ ישראל" שלמדו בה כמה עשרות תלמידים וכן חיבר את "חוקת הפסח" על הלכות קרבן פסח לרמב"ם בשני חלקים, משפט המלוכה על הלכות מלכים לרמב"ם, "חוק ומשפט" על הלכות סנהדרין לרמב"ם, שיטה מקובצת על מסכת פסחים בשלושה כרכים, "חכמת גרשון" - חידושי תורה בעניינים שונים (ירושלים תשנ"ז קובץ מאמרים על עניינים שונים, "שערי צדק" - דרשות על פרשות השבוע, קובצי המאמרים בהלכה ובמחשבה "קול יהודה" ו"קול צופייך"),
הגר"ש ישראלי שהיה מהתלמידים שהרב קוק שיתפם בהכנת השיעור הכללי ושימש לאחר הרצי"ה כראש ישיבת "מרכז הרב" (זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב והיה מומחה גדול בתחום השמיטה וחיבר את "ארץ חמדה : בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים", דרשות לימי הפסח, דרשות לימים הנוראים, "הרבנות והמדינה - אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל", "זה היום עשה ה'" - לקט דרשות ומאמרים ליום העצמאות, "חוות בנימין - מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בעינייני התורה והארץ, התורה והמדינה, התורה והמועדים, דיני תורה, משפטי תורה, אורחות תורה, ועיוני תורה", "מאורות לחנוכה" - דרשות לימי החנוכה, "משפטי שאול" - פסקי דין אשר נידונו בבית הדין הגדול בירושלים, "עמוד הימיני - ברורי הלכה בענייני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה", "שערי שאול" - שיעורים על מסכת פסחים שנשא בישיבת "מרכז הרב", "שאלו שלום ירושלים" - לקט דרשות שנשא בעצרות יום ירושלים בהיכל ישיבת 'מרכז הרב' ובמכון 'ארץ חמדה', "שיח שאול" עה"ת - שיחות שנשא בכפר הרא"ה, וכן ערך את "פרקים במחשבת ישראל" - לקט מקורות במחשבת ישראל),
הגאון הרב יעקב ז'ולטק (לפני בואו לישיבה למד בישיבות "תורת חיים" בורשה אצל הרב צבי גליקסון ובישיבת קלצק אצל הרב אהרן קוטלר ובישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ בראשות ר' ברוך בר ויש לציין שלמרות היותו תלמיד חכם גדול לא שימש במשרה רבנית ועבד לפרנסתו בחברת סולל בונה באזור חיפה),
הגאון הרב נחמיה שאנן (למד לפני כן בישיבת מינסק ובקיבוץ הבחורים בחרקוב ובישיבת שקלוב אצל הגאון הרב מרדכי פיינשטיין שהיה אחיו הצעיר של הגאון הרב משה פיינשטיין),
הגאון הרב מאיר הכהן קפלן (מחבר 'דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה', "מצות התוכחה", "שערי מאיר : על התורה" [יצא רק חלק א' על בראשית ושמות ומאמרים על חנוכה ופורים ופסח והכותל ועל שמחת חתן וכלה] ו'שערי מאיר : חידושים בש"ס ובשולחן ערוך אורח חיים ואבן העזר והסברים ברמב"ם וענינים שונים'),
הגאון הרב ישראל גלזר (כיהן כרב הראשי האשכנזי של רמלה האשכנזי מתש"ח כשהגאון הרב יצחק אבוחצירה החל לכהן כעמיתו הספרדי בתש"ט כשכיהן גם כרבה הראשי הספרדי של לוד [היום משמש בנו הגאון הרב יחיאל אבוחצירה שליט"א כרבה של רמלה] - ראה כאן ריאיון עמו בו הוא מספר שאצל הרב קוק התגלגלו מופתים תחת השולחן:
http://pagashti.blogspot.com/2010/10/blog-post.html),
הגרמ"צ נריה (במקרה מסוים בצום י"ז בתמוז היה צריך ללכת לאן שהוא ומלווה רצה לקצר דרך שוק אך הרב נריה סרב והאריך את הדרך כי בשוק יש יותר סיכוי להיכשל במראות אסורים), זצ"ל, ועוד רבים.
2. הרב הרצוג אכן אחז בהשקפה דתית-לאומית וזה ידוע לכל, ותמיכתו בהשקפה זו מובאת במקומות שונים בדבריו.
