התייחסתי לשאלה מה טעם הרב קוק והרב הרצוג אינם מקובלים בציבור החרדי לפי ערכם הגדול. זה שהרב קוק לא היה שייך למזרחי אינו רלוונטי לעניננו, כי הציבור שאינו בקיא בכגון דא, דוקא כן משייך את הרב קוק למזרחי, או ל'כיפות הסרוגות'. בכל מקרה, חיבוק הדוב של המזרחי להרב קוק, הוא שהרחיקו מהתודעה של הציבור החרדי.מתפעל כתב:חיים, לא הבנתי מה כוונתך שמנסים לשייך את הרב הרצוג למחנה הדל"ים או למחנה של הרב קוק. גם הרב קוק לא היה שייך כלל להמזרחי.
אם הכוונה להשקפה הכללית שהציונות היא חיובית ושהקמת המדינה היא חיובית ושצריך לכבד ראשיה וכו', בודאי שגם הרב הרצוג דגל באסכולה זו. הרי הוא זה שחיבר את התפילה לשלום המדינה.
רוב הציבור החרדי אינו נרתע מה'כיפות הסרוגות' משום דעותיהם הציוניות בדווקא, אלא מפני הרמה הדתית שלהם. ברגע שיצליחו להחדיר לתודעת הציבור כי בעלי ה'כיפות הסרוגות' הם חרדים לכל דבר, מדקדקים בקלה כבחמורה ואינם מערבים הלכה באגדה, גם דמותו של הרב קוק תעלה פלאים.
רואה האורות הקדוש כתב:1. מה הקשר?! בהייחסות לרב קוק, יש להתייחס לדתיותו של הרב קוק עצמו שהיה ירא שמים מרבים, מחמיר ומדקדק במצוות מאין כמותו. אם מבררים באמת את דמותו של הרב קוק, מעשיו והליכותיו, מוצאים בצורה ברורה שהיה קדוש וטהור, צדיק יסוד עולם וגאון אדיר בכל חדרי התורה. אז מה שייך מה שרבים ממהרואים עצמם כדתיים מזלזלים בהלכות שונות?
גדולי תלמידיו של הרב קוק היה יראי שמים גדולים ומדקדקים בקלה כבחמורה.
2. הרב הרצוג אכן אחז בהשקפה דתית-לאומית וזה ידוע לכל, ותמיכתו בהשקפה זו מובאת במקומות שונים בדבריו.
הכל נכון, אבל לא עוזר כלום. כל זמן שהציבור הרחב סובר שדעותיו של הרב קוק מובילות [משום מה] לפשרנות דתית בדור השני והשלישי, הוא לעולם לא יוכל לראות בו דמות יצוגית שאפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה.