הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' ספטמבר 09, 2011 12:06 am
הקישור לא עובד מפני שיש מרכא אחת שחסירה.
זה דף בויקי על בעל המעשה רוקח
אלעזר רוקח (רב)
שני צידי המטבע שהוטבעה באמשטרדם לכבוד הרב אלעזר רוקח
רבי אלעזר (מרגליות) רוקח מכונה גם "המעשה רוקח" על שם ספרו, היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם, וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים[1].
נולד בשנת ה'תכ"ה (1665) בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת ה'תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר בכז בתשרי ה'תק"ב (1741).
תוכן עניינים [הסתרה]
1 ביוגרפיה
2 ספריו
3 מצאצאיו
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
ביוגרפיה
את נעוריו עשה בקרקוב, שעל שמה חתם כל ימיו, בלימוד תורה מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת הצדקה. בשנת ה'תס"ח, בהיותו בן 43, כיהן כאב"ד בראקוב שבפולין, ומשנת ה'תע"ד כיהן כאב"ד ברודי. נודע כחסיד היושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין. בברודי הקים לעצמו בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י. בשנת ה'תצ"ה נבחר לרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם על מקומו של ר' אברהם ברלינר שנפטר בשנת ה'ת"צ.
באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו נחקקה מטבע זיכרון מיוחדת, שעל צדה האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון הלכתי, שרישומיו בספרו של ר' יעקב עמדן "שאילת יעב"ץ" (א, קע).
בחול המועד סוכות ה'תק"א הגיע לצפת, ומונה כנשיא ארץ ישראל, ועסק בחלוקת כספי הצדקה לעניים. נפטר שנה אחר כך, ונקבר בצפת במערה הנקראת "מערת אשכנזים" מימין לכניסה. היו נוהגים בצפת להשתטח על קברו בימי הרחמים והסליחות.
אדמו"רי תנועת החסידות ובראשם הבעל שם טוב העריצוהו והתבטאו אודותיו בצורה מופלגת.
ספריו
ספרו "מעשה רוקח" על המשנה נדפס באמשטרדם בשנת ה'ת"ק, והוא כולל רמזים בקבלה. בספר זה מוזכרים גם ספר דרשות שחיבר וכן חיבור על מסכת אבות.
בשנת ה'תקמ"ט נדפס על ידי נכדו בלבוב ספר "ארבעה טורי אבן", הכולל שו"ת ופירושים על משנה תורה לרמב"ם.
בשנת ה'תר"י נדפס בלבוב ספר "מעשה רוקח" על התורה.
ספרו "ארבעה טורי אבן" הודפס עם הרמב"ם בדפוס וילנה ובמהדורת ורשה שהועתקה ממנה.[2] בעקבות זאת הפירוש מופיע בכל מהדורות הרמב"ם המודפסים כיום.
ספריו מעשה רוקח על המשנה ועל התורה נדפסו במספר מהדורות, החשובה בהן הוצאת מונקטש משנת ה'ת"ש הכוללת את תולדות המחבר ומקורות אודותיו[3]. בשנת ה'תשמ"ג לכבוד נישואי הרבי מבעלז, נדפסו יחד כל ספרי ר' אלעזר רוקח בספר 'מעשה רוקח השלם'. הספר מושתת על הוצאת מונקטש.
מצאצאיו
בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז וכן אישי ציבור רבים, כמו ישראל רוקח, ממנהיגי מפלגת "הציונים הכלליים"; שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק; אלעזר רוקח, מעסקני היישוב. מצאצאיו היו רבנים חשובים וביניהם הרב פנחס מיכאל גרויסלייט ששם משפחתו שונה מרוקח, והרב פסח פרוסקין. נכדו, אהרון הויזמן, הוציא לאור בשנת ה'תשס"ב את הספר "תולדות מעשה רוקח", ובו מפורטים צאצאיו הרבים, כולל אדמו"רי ליזענסק, פינצ'וב, קומרנה, קוז'ניץ, הוסיאטין, זליחוב, בעלז, סטולין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסצנה, פרציבה, ורידניק.