מיללער כתב:
ר' אברהם אהרן יודעלעוויטש ה'בית אב' היה בן אחותו של ר' מאיר מארים מקאברין, וראה פה הספד שנשא הבית אב על דודו והגאון ר' יהושע אייזיק שפירא (ר' אייזל ) אב"ד סלונים שנפטרו באותה שנה, עם סיפור ששמע מר' אהרן יהושע הנ"ל אודות ספריהם 'הניר' ונועם ירושלמי' על הירושלמי.
איש_ספר כתב:מיללער כתב:
ר' אברהם אהרן יודעלעוויטש ה'בית אב' היה בן אחותו של ר' מאיר מארים מקאברין, וראה פה הספד שנשא הבית אב על דודו והגאון ר' יהושע אייזיק שפירא (ר' אייזל ) אב"ד סלונים שנפטרו באותה שנה, עם סיפור ששמע מר' אהרן יהושע הנ"ל אודות ספריהם 'הניר' ונועם ירושלמי' על הירושלמי.
היכן?
זעירי כתב:לפני כשנה יצא ספר שלם אודותיו מאת ר' הלל רטנברג שהוא מצאצאיו. ובסופו הספיס את ספר הניר לנדרים שלא הודפס עד אז. דומני שבירושלמי מהדורת פרידמן שמו את כל הספר בהוספות.
זעירי כתב:הלל רוטנברג, "רבי מאיר מארים אב"ד קוברין", נר שילה, תשע"ד.
משה אסקוט כתב:
בשבוע שעבר, מריה (לזירב) בוריסוב נינתו של הרב אהרן יהושע הנ"ל (נולדה במוסקבה וכעת גרה בשטוטגרט, גרמניה), יצרה אתי קשר ושלחה לי ידיעות ותמונות מועילות. היו לרב אהרן יהושע כמה ילדים משני נישואים שונים. נישואיו הראשונים היו לאשה מסלונים ונישואיו השניים היו למישהו בשם הלנה (ינטה?) פיינגלאס.
היא כתבה כי הרב אהרן יהושע עבר לבד לטבריה בשנת תרע"ב ושם נשאר עד פטירתו.
היא שלחה לי את שני תמונות של הרב אהרן יהושע עם אשתו השנייה ואחת מבנותיהם (סבתה של מריה, שרה (שאפיט) דעטלאף, תרמ"ז - תרצ"ט)
ישבב הסופר כתב:משה, כתבי ר"מ מידנער ידועים ומוכרים בין חסידי סלונים, ובין חסידים סתם.
כמדו' שמשפחת מיסקי שבסלאנים כיום, מתייחסים לאחי רבי משה מידנער.
תשוח"ח על התמונה!
האם ידוע לך האיך היה רבי מאיר מארים קרובו של רבי שמואל אביגדור תוספאה? עיין לעיל שהבאתי קישור לדברי רא"א יודלביץ בו מוזכר שהיה ש"ב.
איש_ספר כתב:אשכול מרתק !
ספר ניר לירושלמי נזיקין נדפס מתוך כתב היד, והוא מצוי באוצר.
חידושים על תלמוד ירושלמי שלא נדפסו - כת"י רבי מאיר מארים, בעל מחבר ספר "ניר"
כתב יד, חידושים והערות על תלמוד ירושלמי, זרעים, מועד, נשים ונזיקין. בכתיבה אוטוגרפית של הגאון רבי מאיר מארים אב"ד קוברין מחבר ספר "ניר" על הירושלמי.
בעמוד הראשון נרשם: "הערות בלתי מסודרות על ירושלמי זרעים מועד נשים ומקצת נזיקין" ובכיתוב נוסף נרשם "מהרב הגאון המפורסם מ' מאיר מארים נ"י אב"ד דקאברין הבירה".
ספר "ניר" על הירושלמי, נדפס לאחר פטירת המחבר, על סדר זרעים (וורשא תרל"ה), סדר מועד (ווילנא תר"ן) ועל סדר נשים (וורשא תרצ"ב; ירושלים תשל"ט). ספר זה הפך עד מהרה לאחד מספרי היסוד ללימוד הירושלמי.
בהשוואה מדגמית עם הספרים הנדפסים, עולה כי רוב החידושים בכתה"י שלפנינו שונים מהנדפס ב"ספר ניר", ויש מקומות שבנדפס הדברים מקוצרים ("לשון... אין לו הבנה ויש לפתרו בענין רחוק"), ואילו לפנינו הדברים מפורשים ("ונראה לי דה"ג..." - ראה מסכת פסחים, פרק שביעי הלכה י"א). גם במקומות שהמחבר מזכיר דברים שכתב במהדורא קמא, הדברים נמצאים לפנינו בכתה"י (ראה לדוגמא: מסכת יומא, סוף פרק רביעי "ובמ"ק כתבתי דהגירסא... ועכשיו נראה לי").
ההערות על מסכת יבמות, נדפסו במהדורת וורשא תרצ"ב (דף צג), שם נכתב שנודע להם כי נשאר לפליטה בארץ ישראל בעיה"ק טבריה "עצם כת"י של המחבר... השתדלנו להשיג העתקה מהכ"י, שהנהו לפי הנראה, מהדורא קמא, אשר הרב המחבר רשם הערותיו בקצור נמרץ". המעיין בהערות על יבמות שנדפסו שם, יראה כי הן העתקה מכת"י זה שלפנינו.
הגאון רבי מאיר מארים שאפיט (תק"ס-תרל"ג), מגדולי גאוני ליטא בדורו וחסיד מובהק מתלמידי האדמו"רים: רבי נח מלכוביץ, ה"בית אהרן" מקארלין, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים בעל "יסוד העבודה". מגיל צעיר נודע בגאונותו, ב"שטר התנאים" באירוסיו קרא עליו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז' "הגאון הצדיק". כבר בגיל 15 [!] מונה לרבנות העיירה מייטשאד הסמוכה לסלונים. כיהן ברבנות כמה ערים ובשנותיו האחרונות נתמנה לאב"ד קוברין. מפורסם היה בגאונותו כ"מרא דשמעתתא" בלימוד הירושלמי לעומק, ושמו נודע לתהלה אצל גאוני ליטא: רבי אייזיל חריף, בן-דודו רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי יצחק אלחנן, ועוד (ראה חומר מצורף). אחד מתלמידיו היה הגאון רבי זלמן סנדר כהנא-שפירא.
למעלה מ-290 עמ' כתובים. כ-21 ס"מ. מצב בינוני, דפים מנותקים, בלאי וקרעים, פגיעות קלות בטקסט.
מיללער כתב:באתר קדם מדברים על חידושים מהרמ"מ בעל ספר שעדיין לא נדפסו ונמכרו:
https://www.kedem-auctions.com/he/node/4245
משה אסקוט כתב:ר' "תולדות",
1) היה ברשימותי שה"אשה מסלונים" באמת היתה נכדת היסוה"ע אבל הייתי מפחד להזכיר את זה כי לא זכרתי את מקורי. אח"כ בדקתי ב"אדרת אליהו" מאת משפחת טננהויז (צאצאי היסוה"ע והרב מאיר מארים שגרים בירושלים ובני ברק) – שם בעמ' טז כתוב שר' אהרן יהושע היה נשוי לאחת מנכדותיו של היסוה"ע. גם מצאתי ב"מרביצי תורה מעולם החסידות" (מאת הרב אהרן סורסקי) (כרך ג' עמ' קעא) שאביו של הרב משה (מיסקין) מידנר זצ"ל היה רבי יעקב לייב ב"ר זכריה ממוש ואמו "היתה הצדקת רחל ע"ה בתו של האדמו"ר בעל יסוה"ע....."
מאיפה שמעת או קראת שהנכדה היתה אחותה של ר' משה מידנר?
האם יש למישהו תמונת קברו של ר' אהרן יהושע בטבריה?
4) ר' "תולדות" – איפה\איך יש לקנות ספרך "הקהילה האשכנזית בטבריה" בא"י או בארה"ב?
1) היה ברשימותי שה"אשה מסלונים" באמת היתה נכדת היסוה"ע אבל הייתי מפחד להזכיר את זה כי לא זכרתי את מקורי. אח"כ בדקתי ב"אדרת אליהו" מאת משפחת טננהויז (צאצאי היסוה"ע והרב מאיר מארים שגרים בירושלים ובני ברק) – שם בעמ' טז כתוב שר' אהרן יהושע היה נשוי לאחת מנכדותיו של היסוה"ע. גם מצאתי ב"מרביצי תורה מעולם החסידות" (מאת הרב אהרן סורסקי) (כרך ג' עמ' קעא) שאביו של הרב משה (מיסקין) מידנר זצ"ל היה רבי יעקב לייב ב"ר זכריה ממוש ואמו "היתה הצדקת רחל ע"ה בתו של האדמו"ר בעל יסוה"ע....."
.....................................
בכל זאת, בין מה שכתבת ומה ששלחה לי מריה בוריסוב, אני רוצה להוסיף את התמונה הזאת:
.....................................
בשורה האמצעית יושבת אמה של אשתו הראשונה – ולפי מה שכתבת, היא היא מרת רחל הנ"ל בתו של היסוה"ע! וזה ממש תמונה נדירה – שום פעם ראיתי תמונות של בניו או נכדיו של היסוה"ע חוץ מתמונת הרב נח וינברג זצ"ל מטבריה (ואפילו לא ראיתי מעולם תמונות של ה"דברי שמואל")
מתפעל כתב:והנה סיפור על פטירת ר"מ מארים זצ"ל, ולפלא שהוא סיפור מאד מפורסם על הרה"ק ר' רפאל מברשד זי"ע.
מתפעל כתב:איני יודע, לא זכור לי שכך סיימו את הסיפור, בדרך כלל מסיימין בטוב, שמצאו רב אחר שישבע.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 203 אורחים