גלאגוזים כתב:בטבריא כיהנו הגרא"ז ורנר זצ"ל [אחיו של הרב ורנר מנתניה] והגר"ר קוק זצ"ל.
יגל כתב:גלאגוזים כתב:בטבריא כיהנו הגרא"ז ורנר זצ"ל [אחיו של הרב ורנר מנתניה] והגר"ר קוק זצ"ל.
הרב ורנר לא היה הרב הראשי לטבריה, אלא רב שכונת קריית שמואל ואב"ד טבריה. מאז שהרב קוק נפטר אין בטבריה רב אשכנזי ראשי (גם הרב אוירבך, חתנו של הרב ורנר, אינו רב רשמי אלא אב"ד בלבד).
מתפעל כתב:רבי שמחה , אתה מתכוון שהיה רב בנתניה או בטבריה?
מעניין שאין אתר של הרבנויות בכל עיר ואם בישראל שנותן אינפורמציה מי היה הרב בין אלו שנים וכולי.
לייטנר כתב:גוראריה כתב:רבי שמחה קוק שליט"א היה שם רב רשמי למשך תקופה, ורודפי שלום מסויימים 'עשו לו את המות' כי הוא חטא בכך שלא היה חתן הרב הקודם.
ויימלט...
אולי בגלל שכלל לא גר שם?
לייטנר כתב:לא מצאתי סיבה טובה למרר למישהו את החיים, גם אם הוא לא רב.
אינני יודע אם הגר"ש קוק לא גר בטבריה, אבל אם אכן לא גר שם, זו סיבה מצוינת לכך שלא יוכל לכהן שם כרב.
גלאגוזים כתב: הרב שמחה קוק שהיה אז מזוהה עם המפד"ל,
-[באותה תקופה לא היה זה חזון נפרץ שרבנים שבאורח חייהם היו חרדים לכל דבר השתייכו פוליטית למפד"ל]- נתקל בהתנגדות עיקשת דווקא מנציגי הציבור החרדי בטבריא,-אנשי אגו"י ופא"י-.
גלאגוזים כתב:נשאר הרב ורנר כרב עיר יחידי עד בחירתו של הג"ר רפאל קוק זצ"ל לרב ראשי לעיר מטעם הרבנות, ובכך נוצר המצב בו שניים
אחזו בתואר רב העיר טבריא. [דבר שקרה בעוד ערים ומושבות]
שיבר כתב:כמה רבנים בשם ורנר כיהנו ברבנות ערים ואב"ד, ומה היה קשרי המשפחה ביניהם?
גלאגוזים כתב:סיפור הרבנות בטבריא הוא ארוך ומפותל.
ראשיתו עוד בשנים שקדמו להקמת המדינה, שנים בה רבני העיר נקבעו רק ע"י בני הקהילה, ולמרות זאת כבר אז כיהנו בטבריא מספר רבנים כרבני העיר.
שורש הדבר נעוץ במחלוקת בין חסידי סלונים לחסידי קארלין שהיוו את עמוד השדרה של הציבוריות החרדית האשכנזית בטבריא.
לאחר פטירתו של הג"ר משה קליערס זצ"ל שהוכר ע"י כולם כרבה של העיר, מינה כל פלג רב עיר מטעמו. חסידי סלונים מינו את הג"ר אשר זאב ורנר זצ"ל,
וחסידי קארלין מינו את הג"ר יוחנן זופוביץ זצ"ל. המוסדות הרשמיים [=הועד הלאומי והרבנות הראשית] שהיו אמנם בחיתוליהם, מינו את הג"ר מרדכי גימפל בארג זצ"ל
לרבה של העיר.
עם פטירתם של הרב זופוביץ והרב בארג נשאר הרב ורנר כרב עיר יחידי עד בחירתו של הג"ר רפאל קוק זצ"ל לרב ראשי לעיר מטעם הרבנות, ובכך נוצר המצב בו שניים
אחזו בתואר רב העיר טבריא. [דבר שקרה בעוד ערים ומושבות]
לאחר פטירתו של הרב ורנר נשאר הרב קוק רב יחידי רשמי של העיר.
...
יגל כתב:הג"ר אברהם ורנר התמנה לרב הראשי לנתניה בשנת תרצ"ד.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 421 אורחים