רבי יוקל הירש בעל שו"ת ברכת יעקב

[א גאליציאנער]

בספר החשוב לתולדות לבוב ורבניה 'אנשי שם' מר"ש בובר, נזכר בערכו של רבי חיים כהן רפאפורט, 'הקדמת ספר שו"ת ברכת יעקב לה"ר יואל מגארליץ', אולי יודע מאן דהו מחברי הפורום דפה למי הכוונה, ואיה אפשר להציץ בתוך ספר זה [שכן לא מצאתיו במקומות המקובלים...] ואודנו בתוך רבים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

(הכותרת תוקן לאחר הבהרת הדברים - גבאי האוצר)

[י. אברהם]

בספר החשוב לתולדות לבוב ורבניה 'אנשי שם' מר"ש בובר, נזכר בערכו של רבי חיים כהן רפאפורט, 'הקדמת ספר שו"ת ברכת יעקב לה"ר יואל מגארליץ', אולי יודע מאן דהו מחברי הפורום דפה למי הכוונה, ואיה אפשר להציץ בתוך ספר זה [שכן לא מצאתיו במקומות המקובלים...] ואודנו בתוך רבים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

כנראה מש"כ לה"ר יואל מגארליץ הוא טעות,
עי' הקדמה לברכת יעקב - לבוב תרל"ט.

[א גאליציאנער]

אחר העיון מצאתי שכאשר חשדתי כן הוא וכדבריך ונתחלף יוקל ביואל, ובאמת שימש ברבנות גארליץ העיר, ייש"כ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

אחר העיון מצאתי שכאשר חשדתי כן הוא וכדבריך ונתחלף יוקל ביואל, ובאמת שימש ברבנות גארליץ העיר, ייש"כ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

מתי שימש ר' יוקל ברבנות העיר גארליץ? אכן הוא כותב כן בהקדמתו ששימש ברבנות ב'מחוז גארליץ', אבל מעולם לא היה הרב ואב"ד בגארליץ.

בגארליץ בזמנו שימשו ברבנות:רבי שמואל ט"ב אחי הייט"ל, רבי ברוך ה"ש בן מרן הדב"ח, גיסו ר' יוקל מוואלאווא

[א גאליציאנער]

לא הבנתי, הוא כתוב שהיה אנוס לקבל את רבנות המחוז, לאו דווקא את רבנות העיר, והוא כתוב - רבנות דמחוז גארליץ, ולא רבנות במחוז גארליץ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. צירפתי את ההקדמה בטור השמאלי כתב כן.

2016-08-11.png (352.5 KiB) נצפה 4526 פעמים

[מיללער]

לא הבנתי, הוא כתוב שהיה אנוס לקבל את רבנות המחוז, לאו דווקא את רבנות העיר, והוא כתוב - רבנות דמחוז גארליץ, ולא רבנות במחוז גארליץ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. צירפתי את ההקדמה בטור השמאלי כתב כן.

2016-08-11.png

תודה

אבל מה זה רבנות ד'מחוז גארליץ' מה היתה ה'מחוז' משמשת ושני רבנים שימשו בגארליץ בבת אחת?

[א גאליציאנער]

לא הבנתי, הוא כתוב שהיה אנוס לקבל את רבנות המחוז, לאו דווקא את רבנות העיר, והוא כתוב - רבנות דמחוז גארליץ, ולא רבנות במחוז גארליץ.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. צירפתי את ההקדמה בטור השמאלי כתב כן.

2016-08-11.png

תודה

אבל מה זה רבנות ד'מחוז גארליץ' מה היתה ה'מחוז' משמשת ושני רבנים שימשו בגארליץ בבת אחת?

למיטב הבנתי וידיעתי הרחוקות מלהיות שלימות בלשון המעטה...
גורליץ הינה מחוז גדול בפולין קטן, וחוץ מהעיר עצמה, היו במחוז גורליץ כמה וכמה ערים והרבה כפרים ויישובים, כבאבוב ובייטש, ועיירה בשם ליפניקי - הדומה ללייפניק שבמוראביה, עכ"פ, כל עיר כגורליץ ודומותיה במחוז גורליץ נחשבות ל'געמינה' היינו קהילה או 'נפה' בעברית 'עכשווית', מעין רשות מונציפאלית הכפופה למחוז, ותחתיה כפופים לה כפרים ויישובים זעירים יותר.
מעתה ניתן להבין שהיה יכול לכהן ברבנות ומצודתו היתה יכולה להתפרס על כמה וכמה מקומות... ואין הכוונה ששימש ברבנות העיר עצמה כי אם בגלילותיה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

ייתכן אף היה לומר שמקום כהונתו ברבנות - העיר ניימארקט\נובי טארג שאף היא מעין מחוז לעצמה, קרוב מאוד למחוז גורליץ ואולי באחת מן השנים היה שייך אליה, אולם אין נראה לומר כן, מכיוון שביניהם מפריד מחוז נובי סאנץ העתיק [אע"פ שמחוז זה הינו מחוז גדול שערים כהנ"ל מסונפות אליו ואינו נחשב כנפה שוות ערך אליהן וצריך בירור בדבר.], ויתר על כן, בספר הנ"ל הוא נזכר כרבי יואל מגארליץ כך שהעניין טעון בדיקה מדוקדקת יותר.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

ייתכן אף היה לומר שמקום כהונתו ברבנות - העיר ניימארקט\נובי טארג שאף היא מעין מחוז לעצמה, קרוב מאוד למחוז גורליץ ואולי באחת מן השנים היה שייך אליה, אולם אין נראה לומר כן, מכיוון שביניהם מפריד מחוז נובי סאנץ העתיק [אע"פ שמחוז זה הינו מחוז גדול שערים כהנ"ל מסונפות אליו ואינו נחשב כנפה שוות ערך אליהן וצריך בירור בדבר.], ויתר על כן, בספר הנ"ל הוא נזכר כרבי יואל מגארליץ כך שהעניין טעון בדיקה מדוקדקת יותר.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

כהונת רבנותו בניימארקט הובא תיכף לאחריו בהקמדת ספרו וממילא שרבנות במחוז גארליץ זו אחרת, ראה בפנים:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5

בספר י"ג אורות מהאדמו"ר רבי יאנקעלע זצ"ל מפשעווארסק מובא סיפור אודות הרבנות בעיר גארליץ שרבי יוקל היתו חתנו של הגביר ר' יצחק ווייס מגארליץ (חמיו של הג' בעל כתב סופר) רצה להתקבל שם כרב אבל מרן הדברי חיים התבטא שהוא שומע כרוזים בשמים ועל רבנות גארליץ יצא בשמים כרוז על רב אחר שיתקבל שם, והוא זצ"ל פעל אח"כ שיתקבל רבי יוקל בניימארקט שהיתה בגלילות צאנז.

[א גאליציאנער]

צודק במאה אחוז שבתי ועיינתי וראיתי שכן הוא, ועכשיו גם פתרת לי את התעלומה מדוע בהסכמתו לספר כתב רבי שמעון סופר מקראקא את המילה מחותני.
והאם אצדק בהשערה כי את רבנותה של ניימארקט קיבל איפשהו בחודשי הקיץ בין סיון לאלול תרל"א? גם נראה לי מדיוק לשונות ההסכמות, שרבי ישראל כ"ץ רפאפורט מכנהו באלול בתואר רבה של ניימארקט ואילו רבי שמעון סופר כמשלוש חדשים קודם לכן אינו מכנהו בתואר זה כי אם בתארים של תלמיד חכם וגאון וכו'.
יתר על כן, מכתבו של רבי שמעון סופר כתוב כהמלצה יותר מכהסכמה, משא"כ בשאר ההסכמות עיין ודו"ק.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

הלום ראיתי מביאים שכתוב ב'ויקיפדיה' שאחד מרבותיו שאינו מוזכר בהקדמת הספר, - בכל אופן אני חיפשתי ולא ראיתי ושמא נעלם מעיני לפי שעה... - רבי מרדכי זיסקינד, תלמידו של ר' אורי מסטרעליסק, ואותו רבי מרדכי זיסקינד אף היה רבו של הכוכב מיעקב מהרימלוב,ודברי תורתו יצאו לאור השנה בספר עטרת מרדכי שעדיין לא זכיתי לראותו [יו"ל ע"י מכון מרגניתא דר"מ] - אותו רבי מרדכי זיסקינד נפטר בתרט"ו והיה רב בסטניסלב [וכפי הנראה שם למד אצלו הכוכב מיעקב שהרי למד בסטניסלב אצל ה'בר ליואי'] וסטריי, וכן היה הרמז"ס תלמיד הנתיבות המשפט [שאבי הכוכב מיעקב עצמו רבי לייזר רבי יעקב'ס היה תלמידו גם כן ככתוב בתולדות בנו מכת"י בניו] וכפי הנראה למד אצל באחד מתחנות נדודיו שעליהן הוא מספר בהקדמה, היות ומדבריו שם נשמע שאת כל חוק לימודיו עשה בלבוב אצל רבי נפתל הירץ סוכיסטאווער ואצל הישועו"י ובנו הרמ"ז נוחם עדן, ואין נזכר שם שיצק מים על יד עוד ת"ח כלשהו [כמובן חוץ מהרה"ק מסאנדז שפקד עליו לכתוב חידושי תורתו הוזכר שם].
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

הלום ראיתי מביאים שכתוב ב'ויקיפדיה' שאחד מרבותיו שאינו מוזכר בהקדמת הספר, - בכל אופן אני חיפשתי ולא ראיתי ושמא נעלם מעיני לפי שעה... - רבי מרדכי זיסקינד, תלמידו של ר' אורי מסטרעליסק, ואותו רבי מרדכי זיסקינד אף היה רבו של הכוכב מיעקב מהרימלוב,ודברי תורתו יצאו לאור השנה בספר עטרת מרדכי שעדיין לא זכיתי לראותו [יו"ל ע"י מכון מרגניתא דר"מ] - אותו רבי מרדכי זיסקינד נפטר בתרט"ו והיה רב בסטניסלב וסטריי, וכן היה הרמז"ס תלמיד הנתיבות המשפט [שהכוכב מיעקב עצמו היה תלמידו גם כן ככתוב בתולדותיו מכת"י בניו] וכפי הנראה למד אצל באחד מתחנות נדודיו שעליהן הוא מספר בהקדמה, היות ומדבריו שם נשמע שאת כל חוק לימודיו עשה בלבוב אצל רבי נפתל הירץ סוכיסטאווער ואצל הישועו"י ובנו הרמ"ז נוחם עדן, ואין נזכר שם שיצק מים על יד עוד ת"ח כלשהו [כמובן חוץ מהרה"ק מסאנדז שפקד עליו לכתוב חידושי תורתו הוזכר שם].
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הלינק לויקי?

רבי מרדכי זיסקינד לאנדא היה דוד של הברכת יעקב - אחי אמו מרת לאה מלכה בת רבי יואל משה לאנדא, הטעות שהיה תלמידו נובע לכאורה מזה שיש בספרו תשובה אל דודו וכותב עם תוארים כתלמיד הדן לפני רבו וכו'.

[א גאליציאנער]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%A1%D7%A7

הרי לך.
גם לא ברור לי כיצד היה רמז"ס לנדא תלמידו של החוות דעת, אם החוו"ד נתגדל כיתום בבית חותנו ואח"כ היה לרבו של רמז"ס בשעה שרמז"ס היה חתן האב המאמץ של רבו? החוו"ד נפטר בתקצ"ב בגיל 62 והרמז"ס בתרט"ו להאמור שם, ואם לא נצא מתוך נקודת הנחה שהיו בני אותו הגיל רק רמז"ס נפטר בגיל מופלג, יהיה מעט קשה להסביר כיצד זה היה רמז"ס חתן אצל רבי אברהם יוסף תאומים האב"ד בורשטין בעוד רבו נתגדל בבית חמיו גם כן, הנושא די מעורפל וצריך מעט מידע בכדי לשפוך עליו אור.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7

הרי לך.
גם לא ברור לי כיצד היה רמז"ס לנדא תלמידו של החוות דעת, אם החוו"ד נתגדל כיתום בבית חותנו ואח"כ היה לרבו של רמז"ס בשעה שרמז"ס היה חתן האב המאמץ של רבו? החוו"ד נפטר בתקצ"ב בגיל 62 והרמז"ס בתרט"ו להאמור שם, ואם לא נצא מתוך נקודת הנחה שהיו בני אותו הגיל רק רמז"ס נפטר בגיל מופלג, יהיה מעט קשה להסביר כיצד זה היה רמז"ס חתן אצל רבי אברהם יוסף תאומים האב"ד בורשטין בעוד רבו נתגדל בבית חמיו גם כן, הנושא די מעורפל וצריך מעט מידע בכדי לשפוך עליו אור.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

תודה

אגב רבי בנימין זאב אב"ד זמיגראד שנזכר שם כתלמידו של רמ"ז לאנדא, שם משפחתו היתה בלוזענשטיין, האם נשאר חידו"ת ממנו?

[א גאליציאנער]

אגב דעסיקנן בייחוס גאוני גאליציה הא לך המהדורא השבועית.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

איני יודע אם ידוע לך מזה כבוד הרב מיללער, אך מצאתי כעת תשובה לגבי שאלה בהיתר עגונה ששלח רבי בנימין זאב מזמיגראד הנ"ל והשאלה נשאלה לפני שלושה גאוני עולם, הדב"ח מסאנדז [אה"ע ח"א סי' לד-ה] רבינו השו"מ [מהדו"ק ח"א סי' רל] והאמרי נועם [ח"ב סי ה'] והשאלה היא משנת תרח"י, ומעניין שמזה נראה כי כיהן ברבנות עשרות שנים בזמיגראד, כי כתבו שנפטר בתרס"ב.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מיללער]

נתבקשתי לפרסם, שספר שו"ת 'ברכת יעקב' עומדת כעת.בשלבי עריכה להוצאה חדשה ומתוקנת, מנוקה משגיאות ומסודר מחדש באופן צח ונקי בהוספת.מאות.מראי מקומות, מפתחות ותולדות המחבר.

וכעת הבקשה לאם יש למישהו פרטים, הוספות, מכתבים, על המחבר על הספר, נא שלא ימנע טוב מבעליו.

לפרטים על המו"ל אפשר להתקשר עמי באישית.

[מיללער]

נתבקשתי לפרסם, שספר שו"ת 'ברכת יעקב' עומדת כעת.בשלבי עריכה להוצאה חדשה ומתוקנת, מנוקה משגיאות ומסודר מחדש באופן צח ונקי בהוספת.מאות.מראי מקומות, מפתחות ותולדות המחבר.

וכעת הבקשה לאם יש למישהו פרטים, הוספות, מכתבים, על המחבר על הספר, נא שלא ימנע טוב מבעליו.

לפרטים על המו"ל אפשר להתקשר עמי באישית.

רצו"פ תולדות המחבר - לקראת ההדפסה מחדש בקרוב

אשמח לקבל כל מידע נוסף לתולדותיו, או אם מי שיודע אם נמצא חתימה וכש"כ מכתב ממנו, נא להודיענו ואל ימנע טוב מבעליו.

בתודה למפרע