לעת מצוא כתב:ובהכרח שמדובר בבן דודו רבי חיים אבולעפיא בכ"ר דוד, בעל שו"ת נשמת חיים שנפטר באיזמיר שנת תקל"ו (עי' בס' המעלות לשלמה).
לעת מצוא כתב:בספר שער המלך ישנה הסכמה של רבי חיים אבואלעפיא מאיזמיר. ובאמת לאורך הספר המחבר מביא שמועות רבות משם רבי חיים אבואלעפיא (שהיה רב באיזמיר, מחדש היישוב בטבריה, הרב עץ חיים מקראי קדש ועוד) הן מספריו הנ"ל והן בע"פ.
בכל המבואות שנכתבו על ספרי שער המלך בהוצאות החדשות (של המאור, מכון ירושלים, ועוד שהוציאו, עי' ארזי הלבנון) מבואר שההסכמה היא של רבו זה.
דא עקא שההסכמה ניתנה בשנת הכתו"ב לחיי"ם דהיינו תקל"א, בעוד שמהרח"א הידוע נפטר בשנת תק"ד, ואיך תיתכן הסכמה ממנו בתקל"א???
ובהכרח שמדובר בבן דודו רבי חיים אבולעפיא בכ"ר דוד, בעל שו"ת נשמת חיים שנפטר באיזמיר שנת תקל"ו (עי' בס' המעלות לשלמה).
יהודה בן יעקב כתב:בספר שרשי הים כותב "וראה זה מצאתי בכתבי הקדש מרן מלכא הרב המופלא חיים אבואלעפיא ז"ל".
האם ניתן לדעת אם כוונתו לבעמח"ס מקראי קדש ועוד, או לבעמח"ס נשמת חיים, או אולי ישנם רבנים נוספים הקרויים בשם זה.
ועיין למרן מלכא כמוהרח"א זלה"ה בס' ישרש יעקב במס' מכות בפ"ג סי' ח"י
ובהיותי עוסק בענין זה נשאלתי מאת מרן מלכא מוהרח"א הי"ו אגלה דעתי במעשה שבא לפניו
יהודה בן יעקב כתב:בענין הנכתב בספר שרשי הי"ם
עסקתי בהל' עדות ב, יב שורש אין אדם משים עצמו רשע. ועתה ראיתי כי כתב בדף קעה, ב ד"ה ולא הבנתיועיין למרן מלכא כמוהרח"א זלה"ה בס' ישרש יעקב במס' מכות בפ"ג סי' ח"י
ובדף קעה, ג ד"ה ובהיותי, כתבובהיותי עוסק בענין זה נשאלתי מאת מרן מלכא מוהרח"א הי"ו אגלה דעתי במעשה שבא לפניו
ומבואר שאע"פ שהכינוי לשניהם היה "מרן מלכא", אך זה [בעל נשמת חיים] בירכו בברכת החיים, וזה [בעל מקראי קדש וישרש יעקב ועוד] בירכו בברכת המתים.
עדיין ניתן להתעקש כי הכתבים שהביא בדף קעג, א ובדף קעד, ב הוא רבי חיים אבולעפיא הזקן, זקנו של בעל מקראי קדש, כפי שהביא הרב פרנציוז, אך לא מסתבר שיזכיר כולם בשם אחד בלי שום חלוקה ביניהם.
יהודה בן יעקב כתב:הן אמת ששכחתי לציין שמדובר בחלק ג, אך כתבתי כי מדובר בהל' עדות... [מה שנכתב בראש הדף הל' סנהדרין, הוא טעות]
והרי הקישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 62&hilite=
פרנצויז כתב:האם יתכן שהוא כותב על שני רבנים שונים את אותו התואר "מרן מלכא"?
לכאורה יותר מסתבר לומר שמדובר באותו רב.
ומה שצ"ע ממה שכתב בח"ג דף קע"ה ע"ג בברכת החיים ובעמוד הקודם בברכת המתים, ע"ז אפשר אולי ליישב בדוחק שכל הענין נכתב בחיי הרב בעל ישרש יעקב ומקראי קדש, והעתיק לספרו את כל הלשון עם ברכת החיים, (כנהוג) אע"פ שבינתיים הרב נפטר, ומה שכתב בעמוד הקודם בברכת המתים, הוא תוספת הערה שהוסיף בזמן ההדפסה.
ובהיותי עוסק בענין זה נשאלתי מאת מרן מלכא מוהרח"א הי"ו אגלה דעתי במעשה שבא לפניו במי שהלשינו אותו למלכות ועינו בכבל רגלו ונפשו לשאול הגיע עד שהוצרך לפזר ממון רב להציל ממות נפשו ומתוך אומדנות מוכיחות ניכר שפ' מסר אותו וגם המוסר הודה ולא בוש כי הוא היה בעוכריו וממנו יצא רשע מי מחייבינן ליה לשלם לנמסר כל מה שפזר מממונו ע"פ הודאת המוסר עצמו וההוכחות שיש בדבר או לא ויבא שכמה.
יהודה בן יעקב כתב:בספר שרשי הים כותב "וראה זה מצאתי בכתבי הקדש מרן מלכא הרב המופלא חיים אבואלעפיא ז"ל".
האם ניתן לדעת אם כוונתו לבעמח"ס מקראי קדש ועוד, או לבעמח"ס נשמת חיים, או אולי ישנם רבנים נוספים הקרויים בשם זה.
יהודה בן יעקב כתב:הכתבים שהביא בדף קעג, א ובדף קעד, ב
יהודה בן יעקב כתב:הרב בעל שרשי הי"ם נפטר בשנת ה'תקע, ואף כי אינני יודע מהי שנת לידתו, אך מסתבר לי שבשנת פטירת הרב בעל ישרש יעקב ומקראי קדש = ה'תקד, היה צעיר לימים, וקצת קשה לי לקבל ש"מרן מלכא" מהרח"א פנה אליו בגיל צעיר זה שיגלה דעתו בנידון. אך אם המכוון הוא לבעל נשמת חיים שנפטר בשנת ה'תקלה, הדברים מסתברים יותר.
פרנצויז כתב:והנה מה שהובא משרשי הי"ם ח"ג בדף קעג,א (ד"ה וראה) משם מהרח"א, הוא חקירה אם גם בעבירה דרבנן אומרים אין אדם משים עצמו רשע.
ומעניין שבס' נשמת חיים דף פ"ג ע"א (עשין ק"ט) ד"ה אמרו, דן באותו ענין.
ויש לעיין היטב אם יש שם דברים דומים, ואולי עי"ז יהיה אפשר לאשר או לדחות את הזיהוי הנ"ל, שהמובא בשרשי הי"ם שם בשם מהרח"א, כוונתו לבעל נשמת חיים.
לעת מצוא כתב:בספר שער המלך ישנה הסכמה של רבי חיים אבואלעפיא מאיזמיר. ובאמת לאורך הספר המחבר מביא שמועות רבות משם רבי חיים אבואלעפיא (שהיה רב באיזמיר, מחדש היישוב בטבריה, הרב עץ חיים מקראי קדש ועוד) הן מספריו הנ"ל והן בע"פ.
מהרח"א הידוע נפטר בשנת תק"ד
יהודה בן יעקב כתב:ראה זה מצאתי שדברים אלו שהביא הרב שרשי הי"ם הודפסו בספרו של תלמיד מהרח"א רבי יוסף נחמולי "אשדת הפסגה" דף ז' ע"ב ד"ה החלק הראשון, ככתבו וכלשונו.
ומהרח"א זה הוא רבי חיים בכ"ר דוד אבולעפיא, כפי המופיע בחתימתו על התשובות שבתחילת חלק זה של הספר, כאן וכאן.
הרי לנו מוכרח כי בעל שרשי הי"ם כינה את שני הרבנים מהרח"א, בתואר "מרן מלכא".
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 217 אורחים