אוהב עמו כתב:האם יש באיזהו מקומן תיעוד על הלימוד בישיבות שנמשך כסדרו לאחר יום הכיפורים ולא יצאו לבין הזמנים.
הן על המשך הזמן בסוכות והן על כל זמן חורף הארוך?
רון כתב:אוהב עמו כתב:האם יש באיזהו מקומן תיעוד על הלימוד בישיבות שנמשך כסדרו לאחר יום הכיפורים ולא יצאו לבין הזמנים.
הן על המשך הזמן בסוכות והן על כל זמן חורף הארוך?
שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]
רון כתב:שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]
נוטר הכרמים כתב:כמדומני, שבזמן מלחמת יום הכיפורים היתה בעיה גדולה שכמעט לא קיימת כעת, ריבוי הנייעס.
הקורונה לא תופסת שיחה בין זוג אנשים של יותר מכמה דקות. (גם לא כ"כ נח לשוחח).
בזמנו היתה תופעה מאוד קשה של בטלה כתוצאה מכל העדכונים של המלחמה.
אני מכיר אישית, יהודי מוכשר מאוד, ממשפחת אפרתים, למד אצל אחד מגדולי עולם, והיה בין חשובי תלמידיו.
איכשהו במלחמת יוה"כ הוא נפל חלל. איבד טעם בלימוד, והוא אברך צעיר ממש.
מאז לא חזר לעצמו, עוסק בקירוב רחוקים וכל מיני ענינים, אבל בהחלט אבידה כבירה.
לייטנר כתב:אדם שנפל חלל במלחמת יום כיפור, מקרב היום רחוקים. מדהים!
רשעים (ש)בחייהן קרויין מתים שנאמר ואתה חלל רשע נשיא ישראל
פרנקל תאומים כתב:אני חושב שכוונת הרב לייטנר לרמוז לכך, שראשית כל צריך לזכור שבמלחמת יוהכ''פ נהרגו אנשים, נפלו חללים פשוטו כמשמעו, אנשים רבים, צעירים, מהם בעלי משפחות, מהם יראים ושלמים. השאירו אחריהם משפחות שבורות ומדממות. ההתדיינות על זמן חורף חלש יותר או פחות שהיה בעקבותיה הינה.. איך לומר? לא מוצלחת במיוחד... קצת בעלת טעם לפגם.
פרנקל תאומים כתב:אני חושב שכוונת הרב לייטנר לרמוז לכך, שראשית כל צריך לזכור שבמלחמת יוהכ''פ נהרגו אנשים, נפלו חללים פשוטו כמשמעו, אנשים רבים, צעירים, מהם בעלי משפחות, מהם יראים ושלמים. השאירו אחריהם משפחות שבורות ומדממות. ההתדיינות על זמן חורף חלש יותר או פחות שהיה בעקבותיה הינה.. איך לומר? לא מוצלחת במיוחד... קצת בעלת טעם לפגם.
נוטר הכרמים כתב:הסיפור שהבאתי, שאני אמנם לא עד להתרחשות, אך מכיר את האיש מקרוב ממש, הוא לא סיפור של זמן חורף פחות מוצלח,
אלא של הסתלקות בטרם עת של ת"ח ולמדן, למרות שהוא עדיין מתהלך, נושם ומעשן.
ולזה קראתי 'חלל'.
הדיון הכללי על המצב הרוחני לאחר מלחמת יוה"כ אין בו טעם לפגם או חוסר רגישות,
כמו שלהבדיל מחקר על המצב הכלכלי באותה תקופה אין בה משום קהות חושים על הקרבנות.
נחמת ארי כתב:מתוך הספר "כאיל תערוג- עצות הדרכות והנהגות בתהלוכות החיים ממרן רבנו הגראי"ל שטיינמן" עמ' תתז:
בתקופת המלחמה בשלשת השבועות תשס"ז, סיפר הגה"צ ר' דן סגל שהיה אצל רבנו להציע לבטל את הבין הזמנים של אב.
דרופתקי דאורייתא כתב:רון כתב:שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]
מסתבר שאמר את ששמע מרבו המשגיח ר' יחזקאל זצ"ל זיע"א. זה כתוב בעוד מקומות, לא זוכר כעת היכן.
יהושפט כתב:במחילה, אני לא מבין את כל הדיון כאן
ישנם כמה טעמים ברורים למה אי אפשר שיימשך הבין הזמנים, הן מצד חובתנו הרוחנית בשעה נוראית שכזו, והן מצד טעמים ידועים נוספים
אז נניח שהדבר באמת יביא רפיון אח"כ בחורף, האם זו כעת סיבה לא לעשות את מה שצריך?, וכי אם מישהו יש לו חולה מסוכן הוא לא יתפלל עבורו בכל כוחו, כי מחר הדבר יגרום לו רפיון בשחרית?
ולגוף הענין, יש דרכים להתמודד עם הבעיה, כמו חופשת חנוכה מורחבת, דבר שבלא"ה אולי נצרך בחורף מעובר, ועוד כהנה.
בגולה כתב:החזרה ללימודים מיד אחרי חג הסוכות, ביום א' כ"ה תשרי, מתועד בעיתון המודיע של ימי החג ומוצאו. מצורף בזה אוסף מודעות מתוך המאגר 'הארכיון היהודי'.
ואגב, באותו חורף גם היו בחירות... נו, תארו לעצמכם...
jpg[/attachment]
ונתנו ידידים כתב:מה קשר, בימים ההם לא היו טילים ואזעקות והנחיות של פיקוד העורף כמו היום. ודווקא אלו שפותחים את התתים לא פותחים את הישיבות ומה קרה עם הכמו פעם, עולם הפוך.
אליסף כתב:מה עם הישיבות, גדולות וקטנות?
נפתחו היום?
מה הורו הגדולים?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 170 אורחים