יהדות חבאן (חצרמות)

[לכשיבקע]

שלום וברכה

יהדות חבאן היא קהילה יהודית עתיקה בדרום מזרח תימן - החלק המזרחי של המדינה.

קהילה עתיקת יומין ומסתורית במיוחד, שכמדומה לא נכתב עליה כראוי לחקר שורשיה מנהגיה ומסורותיה, ואף בפורום זה לא נמצא כי אם קו לקו זעיר שם זעיר שם

והנה שמעתי מדודי שיחי' שהם טוענים שהיות וכתוב בגמרא דבישרא קשה ליה זיקא, הם נוהגים לבשל את הבשר בתוך חפירה בקרקע ולטוח את הסיר בטיט, והבשר מתבשל במהירות רבה והוא רך וטעים הרבה יותר, ושגם בארץ זה קיים ונקרא 'מיפה' בפ''א סגו''לה.

אשמח לדעת אם אי מי מחו''ר הפורום שליט''א שמע כזאת, וכן כל ספר הנמצא באוצה''ח שאפשר לקרוא בו (למעט כמובן הספר יהדות חבאן בדורות האחרונים הנמצא באוצר אותו קראתי מרישיה לסיפיה ואין בו זכר להנ'') על מנהגים מסורות וכל כיו''ב. וכן מי שראה פעם את זקני העדה ויש לו שמועות מהם אשמח אם ישתפני, הן כאן והן בפרטי.

כמו כן חיפשתי בספרי ד''ר משה גברא ולא מצאתי שהאריך בעניינם, אלא רק באנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן שם כתוב בקצרה ממש.

שאו ברכה.

[יש תקוה]

כמדומני שבמושב ברקת עד היום נוהגים כן. [כמה זקנות, שראיתי התנור הנ"ל. אצלהם.] ובכלל ידוע לי על זקניי ע"ה שהיה להם תנור כזה בחצרם.

[לכשיבקע]

כמדומני שבמושב ברקת עד היום נוהגים כן. [כמה זקנות, שראיתי התנור הנ"ל. אצלהם.] ובכלל ידוע לי על זקניי ע"ה שהיה להם תנור כזה בחצרם.

האם התנור אטום גם מלמעלה? אולי יוכל מר לתאר את מראהו. ייש''כ אחר המחילה.

[איש_ספר]

על מנהגותיהם של יהודי חבאן שיש בהם לפעמים גם שימור של הישן לצד קליטה של מנהגים חדשים כתב קצת פרופ' טובי בראש אחד התכלאלים.
בבחרותי הייתי בברקת בשבת, וראיתי כמה מנהגים מעניינים. כתבתי ע"כ כאן בעבר. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=50&t=13
בזכרוני איך בבערב שבת כל התנורים שבחצרות הבתים העלו עשן של מאפים ועוד, והיתה תחושה מאד חגיגית של הכנות לשבת.

ראיתי שם דבר נוסף, משונה, אבל בעיני ראיתי: בקריאת התורה של מנחת שבת, עמד מתרגם ותרגם!

לא התעצלתי והתקשרתי עתה לאחד מותיקי המושב ולדבריו אכן כך נהגו בעבר, והמתרגם של מנחה הוא המתרגם של שחרית בשבוע הבא אבל כיום לא נוהגים בכך. לא מצאתי תיעוד למנהג זה.


הקיצור ליהדות חבאן יש מסורות קצת יותר חשובות ממתכונים לבשר רך....

[לכשיבקע]

[quote="איש_ספר"]על מנהגותיהם של יהודי חבאן שיש בהם לפעמים גם שימור של הישן לצד קליטה של מנהגים חדשים כתב קצת פרופ' טובי בראש אחד התכלאלים.
בבחרותי הייתי בברקת בשבת, וראיתי כמה מנהגים מעניינים. כתבתי ע"כ כאן בעבר. viewtopic.php?f=50&t=13
בערב שבת כל התנורים שבחצרות הבתים מעלים עשן של מאפים ועוד.

ראיתי שם דבר נוסף, משונה, אבל בעיני ראיתי: בקריאת התורה של מנחת שבת, עמד מתרגם ותרגם!

לא התעצלתי והתקשרתי עתה לאחד מותיקי המושב ולדבריו אכן כך נהגו בעבר, והמתרגם של מנחה הוא המתרגם של שחרית בשבוע הבא אבל כיום לא נוהגים בכך. לא מצאתי תיעוד למנהג זה.

יישר כח. ואת מש''כ מר ראיתי קודם פתיחת האשכול.

[יש תקוה]

[/quote]


האם התנור אטום גם מלמעלה? אולי יוכל מר לתאר את מראהו. ייש''כ אחר המחילה.[/quote]
איננו אטום כ"כ. לפי מה שאני זוכר. פשוט סגור

[לכשיבקע]

איננו אטום כ"כ. לפי מה שאני זוכר. פשוט סגור

[/quote]

ואת הסיר טחים בטיט (כמבואר בגמ' גבי יורה של צבע עכ''פ)?

[יש תקוה]

במחילה אבל אינני זוכר כ"כ.

[איש_ספר]

דעת לנבון שתושבי חבאן-ברקת לא מבשלים/אופים את העוף לפי מתכון שהם מצאו בגמ', וגם לא לפי שינו"ס שהם גילו בדק"ס.
אלא הכל לפי מה שהם אדם, ולפי מה שהשיגה דעתם ונדבה מדעם, שכך הגון וערב לחך.
לכן כדאי להפסיק כבר עם ההתלוצצות הזו שכבר עוברת את הטעם הטוב.

[יש תקוה]

דעת לנבון שתושבי חבאן-ברקת לא מבשלים/אופים את העוף לפי מתכון שהם מצאו בגמ', וגם לא לפי שינו"ס שהם גילו בדק"ס.
אלא הכל לפי מה שהם אדם, ולפי מה שהשיגה דעתם ונדבה מדעם, שכך הגון וערב לחך.
לכן כדאי להפסיק כבר עם ההתלוצצות הזו שכבר עוברת את הטעם הטוב.

ואולי מסורת בידם?
איזו התלוצצות כת"ר רואה כאן, יאמר לי כבודו ואשנה.

[איש_ספר]

דעת לנבון שתושבי חבאן-ברקת לא מבשלים/אופים את העוף לפי מתכון שהם מצאו בגמ', וגם לא לפי שינו"ס שהם גילו בדק"ס.
אלא הכל לפי מה שהם אדם, ולפי מה שהשיגה דעתם ונדבה מדעם, שכך הגון וערב לחך.
לכן כדאי להפסיק כבר עם ההתלוצצות הזו שכבר עוברת את הטעם הטוב.

ואולי מסורת בידם?
איזו התלוצצות כת"ר רואה כאן, יאמר לי כבודו ואשנה.

התכוונתי לפותח האשכול ולא אליך המשיב בספ"י.

[לכשיבקע]

כוונתי לא הייתה שהם עיינו בגמרא ומשם לקחו את הרעיון, אלא שכיון שחיו במדבר נשתמרה בידם המסורת העתיקה של בישול הבשר, וכנראה שהיום לא אוחזים כך.

קודם שנודעתי להתנור הנ''ל, חשבתי שבישרא קשי ליה זיקא היינו שאין לחשוף את הבשר לרוח יתר על המידה, וכגון לא לפתוח את הסיר יותר מדי. אחר שנודעתי לתנור הנ''ל התבוננתי שאולי הכוונה שגם רוח מועטת מפסידה את הבשר, ולכן הקפידו כל כך לשים את הבשר בחפירה בקרקע ולכסות את הבשר בכמה וכמה בגדים כדי שלא יהא אף בדל כלשהו של רוח.

אציין שלהרמב''ם שפסק השו''ע ברנ''ז נראה שמפרש דקשה ליה זיקא היינו דווקא אם טחו בטיט.

לגבי שאר המנהגים לא ראיתי מקום להרחיב, וראה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=43910#p43910 כמה הודעות בעניין ואת דברי הרב איש ספר בזה, אפשר לכתוב בקצרה על הלבוש, על גידול השער יש לציין שהגר''ש קורח כתב שמנהגם היה משום אבלות על החורבן, שמועות על מנהג גאולת הדם שהיה בידם, ועל הכל כמדומה כבר נכתב בספרים שציטטתי.

[דרומי]

אגב ענין יהודי תימן, מסקרנת אותי העובדה שכמדומני בעדה זו מקובל לקרוא על שם 'קורח'...

האם זה מתוך הבנה בעומק סודה העליון של מחלוקת קרח, כפי שגילו חכמי הקבלה?

או שיש סיבה אחרת לכך ש'קורח' זוכה לכבוד בלתי שיגרתי?

[לכשיבקע]

אגב ענין יהודי תימן, מסקרנת אותי העובדה שכמדומני בעדה זו מקובל לקרוא על שם 'קורח'...

האם זה מתוך הבנה בעומק סודה העליון של מחלוקת קרח, כפי שגילו חכמי הקבלה?

או שיש סיבה אחרת לכך ש'קורח' זוכה לכבוד בלתי שיגרתי?

הרב יצחק רצאבי שליט''א מביא כי זו הייתה משפחה שהייתה בעלת מחלוקת ולכן קראו להם כך.

נפלאות מתורתך.png (63.69 KiB) נצפה 5350 פעמים

וההסבר צ''ע מכמה טעמים, והנראה שהם היו פשוט עשירים...

[דרומי]

ואולי נקראו 'כורך', ועם הזמן השתבש... (מה שמתאים יותר אצל אשכנזים)

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=19&t=42612&hilit=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97#p494747
ובהמשך

(בעניין השם קורח)

[אבני גזית]

אגב ענין יהודי תימן, מסקרנת אותי העובדה שכמדומני בעדה זו מקובל לקרוא על שם 'קורח'...

האם זה מתוך הבנה בעומק סודה העליון של מחלוקת קרח, כפי שגילו חכמי הקבלה?

או שיש סיבה אחרת לכך ש'קורח' זוכה לכבוד בלתי שיגרתי?

המשפחה הזו קיימת כבר 700 שנה. יש בתשובות הריב"ש גם מענה מופנה לאחד ממשפחת הקרחי.

דברי הרב רצאבי באים ככינוי שנתנו לאדם אחד מתוך המשפחה שהיה קנטרן ("קנתרן"?). לא שכל המשפחה נוסדה על שמו.

לגבי יהודי חבאן, מנהגם שונה בהרבה ממנהגי תימן. אין בהם כהנים ולוויים, חזותם ולבושם שונה ויש להם מנהגים ייחודיים מלבד תרגום במנחה שהזכיר הרב אי"ס, הם גם קוראים הפטרה לאחר החזרת הספר לארון, לפני נשמת משוררים את פיוט האבן עזרא ועוד.

קהל מעניין הם ואיידי דזוטרי ומכיכי רוחא אינהו, מירכסו ונדמעו באחד ומאה.

[מה שנכון נכון]

המשפחה הזו קיימת כבר 700 שנה. יש בתשובות הריב"ש גם מענה מופנה לאחד ממשפחת הקרחי.

מסתבר שהמשפחה עצמה קיימת מאז שעמ"י קיימים.
הקשר בין השם קורח לזה שבריב"ש הוא דמיון פרוע שנולד ממש לאחרונה.

דברי הרב רצאבי באים ככינוי שנתנו לאדם אחד מתוך המשפחה שהיה קנטרן ("קנתרן"?). לא שכל המשפחה נוסדה על שמו.

דברי הרב עמרם קורח (הרב רצאבי רק מעתיק) נאמרו כהשערה (בעלמא, חצי הומורוסטית) למקור שם המשפחה.

לגבי יהודי חבאן, מנהגם שונה בהרבה ממנהגי תימן... הם גם קוראים הפטרה לאחר החזרת הספר לארון.

והוא מנהג תימן הקדום.

[איש_ספר]

רצ"ב מאמרו של פרופ' טובי על כמה מנהגים ונוסחאות קדמוניות שהשתמרו בשבט זה

טובי.PDF

(702.02 KiB) הורד 202 פעמים

סבי היה משתמש בתכלאל של בני חבאן בעיקר בשביל לקרוא מתוכו את "פרק שביעי של אבות".

בזמן האחרון נדפס הפרק גם ע"י רבי משה רצאבי אבל יש כמה שינויים בינו לבין הנדפס בתכלאל של חבאן, ולפעמים יש רושם שהנוסח שבתכלאל חבאן קדום יותר ופחות ערוך.


הנה דוגמא אחת
מתכלאל חבאן

חבאן.jpg (97.84 KiB) נצפה 5223 פעמים

נוסח שהדפיס הרב רצאבי

רצאבי.jpg (208.58 KiB) נצפה 5223 פעמים

[לכשיבקע]

רצ"ב מאמרו של פרופ' טובי על כמה מנהגים ונוסחאות קדמוניות שהשתמרו בשבט זה

טובי.PDF

סבי היה משתמש בתכלאל של בני חבאן בעיקר בשביל לקרוא מתוכו את "פרק שביעי של אבות".

הכוונה לפ''א ממסכת ד''א זוטא (ככתוב במאמר המצורף)? הוא מופיע דווקא בתכלאל חבאן?

[איש_ספר]

זה לא פ"א ממסכת דא"ז שבדפוסים.
ראה מאמרו של מרדכי כהן המצויין שם.
מופיע בתכלאלים ישנים וכאמור בתכלאל של בני חבאן.

[לכשיבקע]

האמת שהנוסח 'יש לך מצוארך וכו' נראה מוזר, ואכן הרב רצאבי (נראה שהעורך הוא הרב יצחק רצאבי אביו של רבי משה) העיר על כך שהוא שיבוש, אך גם התיקון שהוא תיקן צ''ב (לי הקטן לא נראה כ''כ כשטף לשון חז''ל).

ובלא קשר, נראה שאכן הרב רצאבי 'שילב' בין כמה נוסחאות (בדומה אולי לספרו 'טופס כתובות', ראה המצ''ב).

טופס כתובות הרב רצאבי.png (28.66 KiB) נצפה 5207 פעמים

[עושה חדשות]

סבי היה משתמש בתכלאל של בני חבאן בעיקר בשביל לקרוא מתוכו את "פרק שביעי של אבות".

לא הביישן למד, מה זה אומר פרק שביעי של אבות?

[מה שנכון נכון]

לא הביישן למד, מה זה אומר פרק שביעי של אבות?

ר"ל תוספת שניה למסכת אבות בשביל שבת שביעית. [דומה מאד לפ"א ממס' דר"א, וכנז"ל].
ראה כאמור במאמרו של מרדכי כהן בסיני שצוין אצל טובי.
ובהקדמת הרב יצחק רצאבי לפרקי אבות - פעמון זהב מילי דאבות, ושם נדפס הפרק ע"פ העתקת הר"י ונה.

[פרנקל תאומים]

מאי משמע "חצרמוות"?

[אראל]

מאי משמע "חצרמוות"?

מסתמא מקובל אצלם, שזה המקום הוא 'חצרמות' הנזכר בתורה (בראשית י כו) עי"ש ברש"י, ובילקוט ובב"ר, רב הונא אמר מקום הוא ששמו חצרמות שהם אוכלין כרישין ולובשים כלי פפייר ומצפים למיתה בכל יום,

[לכשיבקע]

רק לחדד שחבאן הוא שם המקום וחצרמות הוא שם המחוז (ולפ''ז חצרמות בוא''ו אחת, ולכן נאלצתי לתקן את כותרת האשכול בשלישית וטל''ח)

שם המחוז הנ''ל הוא ע''ש ממלכה קדומה של חצרמות שהוא מבני יקטן. ושמעתי מספר פעמים מהגר''י רצאבי שליט''א שמסורת בידם שגויי תימן הם מבני יקטן. לצערי איני מצליח לצרף קישור להמכלול, אך הערך הוא 'חצרמוות (מחוז)'.


כמו כן שמה הקדום של צנעא הוא 'אוזל', שגם הוא מבני יקטן.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7%A0%D7%A2%D7%90

אולי יש טעם להוסיף כי מסורת בני ק''ק עדן (עדה מיוחדת בתימן שראוי לה אולי אשכול נפרד. אגב ההיגוי הנכון הוא ד פתוחה) ש'עציון גבר' היינו עדן, וראה בזה באוצר דברי רמ''מ כשר ור''ש ירושלמי במעם לועז שכן היו כותבים בכתובה, והגר''י רצאבי בנפלאות מתורתיך במדבר מחי להאי שמעתא אמוחא.


לגבי התנור דיברתי עם דודי שסיפר שביקר אצל יהודי חבאני בביתו ותמה בפניו 'כיצד הם היחידים שהגיעו למסקנה שהרוח מזיקה לבשר', והשיב לו שזה כתוב בגמרא. ואמר לי דודי שליט''א שאותו יהודי אינו ת''ח ואינו יודע מה מקורו.
ד''ר משה גברא השיב לי שאיננו מתמצא בכלי אוכל וכדו'
לא התעצלתי וביקשתי מבני מושב ברקת שישלחו לי תמונות של התנור הנ''ל ושלחו, ושאלתי אותם אם הסיבה לתנור זה הוא הרוח המזיקה לבשר, בלא לציין את ענין הגמ' כדי לקבל תשובה ברורה, והשיבו לי ש'זה לא ענין של רוח המזיקה לבשר אלא על דרך של עישון'. וא''כ איני יודע מהיכן הוציא אותו יהודי חבאני את דבריו.

[איש_ספר]

עוד מנהג יחודי של בני חבאן להפטיר בת"צ בדרשו. ולפלא שהרי גם אצל הספרדים אינו נהוג. (מלבד ת"ב לפי מנהג בבל).

כתבתי מן הזכרון ואולי איני מדייק.

[לכשיבקע]

עוד מנהג יחודי של בני חבאן להפטיר בת"צ בדרשו. ולפלא שהרי גם אצל הספרדים אינו נהוג. (מלבד ת"ב לפי מנהג בבל).

כתבתי מן הזכרון ואולי איני מדייק.

אכן כ"ה בתכלאל מנהג חבאן עמ' תצז הנמצא באוצר.

[איש_ספר]

מה שכתבתי על מנהג בבל טעיתי.
בניגוד למנהג הרווח היום אצל קהילות הספרדים שמפטירין במנחת ת"ב שובה ישראל (ובשאר צומות לא מפטירין כלל), מנהג בגדאד שלא להפטיר גם לא במנחת ת"ב.

ואעתיק בזה תשו' הרב זבחי צדק שנרשמה ע"י בן משפחתו היושב בהודו או בסינגפור ומה שנ"ב

עוד שאלה. על מנהג מקומכם שקורין הפטרה במנחת ט' באב, אי אריך למעבד הכי.
תשובה. מנהג זה הוא מנהג ותיקין קמאי דקמאי, שכן הביא מנהג זה הטור ז"ל בסימן תקנ"ט משם רבינו האי גאון ז"ל. וכן כתב מרן בבית יוסף שם משם הרב אבודרהם ז"ל, וכן כתב הרב שבלי הלקט ז"ל, וכן כתב הרב ארחות חיים ז"ל, וכן הביאו כמה ראשונים ואחרונים מנהג זה בספריהם.
ולענין הלכה אנחנו במקומנו אין מפטירין כלל , אבל אתם שיש לכם מנהג זה, תעשו כמנהגכם, שכן כתב הרב שיירי כנסת הגדולה א"ח שם בסימן תקנ"ט הגהות ב"י אות ט' וז"ל, נשאלתי על מי שהיה רוצה למחות שלא יפטירו במנחת ט"ב וכו', והשבתי דאין ממש בטענתו, ויפטירו כמנהג עכ"ל עי"ש. וכן כתב הרב תיקון יששכר דיש מקומות שנהגו להפטיר ויש מקומות שנהגו שלא להפטיר וכו', שלפי הדין אין איסור בדבר אפילו למי שכתב אין מפטירין בהם, והרוצים להפטיר בהם כדי לעורר הלבבות בדברי הנביאים לתשובה, הרשות בידם, ועליהם תבא ברכת טוב וכו', ומ"מ נהרא נהרא ופשטיה למי שאינן רוצים לשנות המנהג עכ"ל עי"ש .
מכל אלין משמע דעיר שנהגו להפטיר, ישארו במנהגם, ואין לשנות.
וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר.
הגיעה ח' כסליו תרכ"ח
מדודי ח"ר עבדא' סומך הי"ו

ונ"ב

בספר גדולות אלישע בסוף הספר, כתב על מנהג בני בבל שהוא דלא כמאן, ורוב ככל הפוסקים סוברים להפטיר במנחת תשעה באב, או דרשו או שובה ישראל. עוד על מנהג בגדד ראה מה שהעיד ר"ד ששון במסע בבל עמ' קצו. עוד על מנהג הקהילות השונות בזה בעבר ובהווה, ראה הנסמן בשוה"ג בגדולת אלישע שם וראה בספר נהר מצרים (דף לז ע"ב) שכתב, שמנהג ארץ ישראל ומצרים להפטיר במנחת תשעה באב שובה ישראל, ושכן נראה מדברי הגאון רבי יעקב קשטרו בהגהותיו (סימן תקנט), ע"ש. וחכ"א הביא ממש"כ בקובץ חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים משנת רס"ט, שנדפס בסוף שו"ת חיים וחסד (לרבי חיים מוסאפיא ליוורנו תר"ד אות כב) שבירושלים אין דרכם לומר הפטרה בתשעה באב במנחה. ע"ש. אבל מנהג זה נשתנה לאחר מכן, וכמו שכתב בשו"ת שדה הארץ חלק ג' (חלק אור חיים סימן כח), שמנהג בירושלים להפטיר במנחה בתשעה באב. ועיין גם בס' פקודת אלעזר (דס"ד ע"ב) שכ' ועכשיו נהגנו להפטיר.

[יוצא פוניבז']

האם נשללה האפשרות שמנהגם הוא בהשפעת השו"ע (סי' תכח ס"ח) שכתב שמפטירין דרשו במנחת צום גדליה?

[שמואל שלומוביץ]

אגב יהודי חבאן ראיתי פעם תמונה (דומני באחד מספרי הסיפורים של הרב זוין) של יהודי חבאן מסבים לליל הסדר על כרים וכסתות על הרצפה, כמתואר בזמן חז"ל. ושולחן נמוך לפניהם.

הם מחזיקים כוס של ברכה בידם, והראני פעם ת"ח אחד דרך אחיזתם כוס של ברכה, ע"ג חמש אצבעות. היד מלמטה אבל הכוס לא מונחת על הכף, אלא האצבעות מחזיקות את הכוס למעלה מכף היד. והאצבעות זקופות סביב הכוס.

מענין אם צורת האחיזה שלהם מייצגת מנהג קדמון או שהוא השתרש אצלם ג"כ אחר התפשטות הזוהר.

[לכשיבקע]

אגב יהודי חבאן ראיתי פעם תמונה (דומני באחד מספרי הסיפורים של הרב זוין) של יהודי חבאן מסבים לליל הסדר על כרים וכסתות על הרצפה, כמתואר בזמן חז"ל. ושולחן נמוך לפניהם.

הם מחזיקים כוס של ברכה בידם, והראני פעם ת"ח אחד דרך אחיזתם כוס של ברכה, ע"ג חמש אצבעות. היד מלמטה אבל הכוס לא מונחת על הכף, אלא האצבעות מחזיקות את הכוס למעלה מכף היד. והאצבעות זקופות סביב הכוס.

מענין אם צורת האחיזה שלהם מייצגת מנהג קדמון או שהוא השתרש אצלם ג"כ אחר התפשטות הזוהר.

נראה שכוונתך להתמונה המובאת בעמוד הראשון כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 9F#p179633, וראה מש''כ שם. התמונה נמצאת בויקיפדיה בשלמותה ובהמכלול https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7%90%D7%9F התמונה חתוכה.

[וונדרבר]

האם נשללה האפשרות שמנהגם הוא בהשפעת השו"ע (סי' תכח ס"ח) שכתב שמפטירין דרשו במנחת צום גדליה?

יש כמה קהילות ספרדים שנוהגים להפטיר דרשו במנחת צום גדליה, ראה ס' נהגו העם (עובדיה) עמ' קט"ו סעיף ה' שכך נהגו בכמה ערים במרוקו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=625761

[שמואל שלומוביץ]

אגב יהודי חבאן ראיתי פעם תמונה (דומני באחד מספרי הסיפורים של הרב זוין) של יהודי חבאן מסבים לליל הסדר על כרים וכסתות על הרצפה, כמתואר בזמן חז"ל. ושולחן נמוך לפניהם.

הם מחזיקים כוס של ברכה בידם, והראני פעם ת"ח אחד דרך אחיזתם כוס של ברכה, ע"ג חמש אצבעות. היד מלמטה אבל הכוס לא מונחת על הכף, אלא האצבעות מחזיקות את הכוס למעלה מכף היד. והאצבעות זקופות סביב הכוס.

מענין אם צורת האחיזה שלהם מייצגת מנהג קדמון או שהוא השתרש אצלם ג"כ אחר התפשטות הזוהר.

נראה שכוונתך להתמונה המובאת בעמוד הראשון כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 9F#p179633, וראה מש''כ שם. התמונה נמצאת בויקיפדיה בשלמותה ובהמכלול https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7%90%D7%9F התמונה חתוכה.

אני זוכר תמונה אחרת (אני חושב שצולמה במקומם שם, ולא בשחזור בארץ כתמונה זו) והיא עשתה רושם שהיא יותר אותנטית אבל אולי אני טועה כי התמונה שנגישה לי חתוכה וזה עשוי להטעות.

[לכשיבקע]

בענין אם נוסח תפילתם בלדי או שאמי, הנה תכלאל חבאן הנזכר לעיל הוא נוסח בלדי, אך מהמבואר בהקדמה לתאג' תורת אבות שכתב מוהר''נ אלשיך נראה שבפועל מנהגם בנוסח שאמי, והדבר צריך בירור.

תכלאל תורת אבות אלשיך, נתנאל בן יחיא.png (22.65 KiB) נצפה 3655 פעמים