הקמת המצבה בעקבות החשיפה המשפחתית המרגשת:
נמצאה מצבת קבורתו של אחד מראשוני ומעמודי התווך של הישוב החרדי בעיה"ק ירושלים ת"ו, הרב הצדיק רבי אפרים גוטליב מסטראפקוב ירושלים זצ"ל, בנו של הרה"ק רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד דק"ק סטראפקוב זי"ע
ביום שישי הקרוב - ה' אדר שני תשע"ד, בשעה 11.00 לפני הצהרים, מאה ותשע שנים לאחר פטירתו של אחד מראשוני ומעמודי התווך של הישוב החרדי בעיה"ק ירושלים ת"ו - הרב הצדיק רבי אפרים גוטליב מסטראפקוב ירושלים זצ"ל בנו של הרה"ק רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד דק"ק סטראפקוב זי"ע - יעלו מאות צאצאיו ויוצאי חלציו להשתטח על קברו אשר בהר הזיתים, וזאת, לאחר שבעים שנות תעלומה שבהם לא ידעו היכן מקום מנוחתו כבוד.
לאחר שמצבת האבן שעל קברו נתגלתה בסיעתא דשמיא על ידי כמה מצאצאיו העוסקים זה שנים בריכוז דברי תורתם ותולדותיהם של רבינו הקדוש מסטראפקוב וכל יוצאי חלציו עד ימינו אנו, ובראשם הרב יעקב זאב שווארץ בשילוב "המאגר העולמי לכתבי היוחסין", זכו הנכדים להשיב את המצבה בימים אלו אל מקום מנוחתו כבוד של הסבא הגדול, כשלב מסיים לאין ספור שעות ההתרוצצויות והבירורים וכל יתר השלבים שקדמו להם לפעולת העמדת המצבה על תילה בהצלחה ובסיעתא דשמיא.
ללא ספק עמדה להם לכל העוסקים במלאכת הקודש זכותו של הסבא הגדול, אשר שנים ספורות לאחר פטירתו הופיע בחלומו של אחד מצאצאיו בבקשה שייצא לבדוק מה קורה במקום קבורתו, ויהי בבוקר ותפעם רוחו של הנכד בראותו כי אכן פגעו בני נכר במצבה, ומיד הזדרז לתקנו ולהשיבו אל מקומו. אך מאז שהמקום נהרס שוב על ידי הירדנים, לא אותר מקום מנוחתו עד לימים אלו אשר בסיעתא דשמיא ובהשגחה פרטית מופלאה נמצאו בתקופה אחת קצרה הן מקום קבורתו והן אבן המצבה שעמדה על קברו, זרוקה באחת מפינות חלקת בית החיים אולם שלימה לגמרי כאשר כל האותיות שעליה ניתנות לקריאה בשלימות.
***
בכור בניו של הגאון הקדוש רבי חיים יוסף גוטליב מסטראפקוב זי"ע, היה הרה"צ רבי מנשה גוטליב מסטראפקוב. הוא נקרא בשם "מנשה", ואחיו הצעיר ממנו: "אפרים" - ה"ה הרה"צ רבי אפרים גוטליב מסטראפקוב. וגופא דעובדא הכי הוי:
אביהם - הגאון הקדוש מסטראפקוב זי"ע, שאל פעם את רבו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע, כיצד לקרא את שם בנו שיוולד לו, ויענהו: "אפרים". לאחר שיצא, נמלך בדעתו וחזר ושאל: "ואם נקבה תלד"? והשיבו רבו: "מנשה", ויהי לפלא.
לתקופת השנה זכה לראות בראייתו הרחוקה של רבו, שכן תאומים נולדו לו, ואכן קרא את שמותיהם 'אפרים' ו'מנשה', הלא המה "מנשה ואפרים בני יוסף", אשר הוציאו לאור את ספרם של אביהם: "טיב גיטין וקידושין", כשנה לאחר פטירתו, ואף ערכו לו הקדמה נפלאה.
איש חסיד, וצדיק נשגב, היה רבי אפרים גוטליב. (ואגב. לצערינו אין אנו יודעים מי היה חותנו של ר' אפרים, ולא שם זוגתו. ונודה לכל מי שיוכל לשלוח מידע בענין זה). תחילה, גרו ר' אפרים ומשפחתו בסטראפקוב. לימים, קבעו את מגוריהם "בראגנא" שבזיבענברגען. בשנת תרנ"ב, עלו להתגורר בעיה"ק ירושלים תובב"א. בירושלים, נודע ר' אפרים לאחד מחשובי העדה, ומראשי שכונת "ימין משה". נשארה עדות מבני ירושלים על יפי תוארו, שהיה גבה קומה ובעל הדרת פנים מופלאה, כשפניו מאירים וזוהרים.
לתקופת הימים, מינוהו לכהן פאר כ"ממונה הכולל" דק"ק זיבנבערגן. אודות פעולות הכולל בכלל - ורבי אפרים בפרט, נכתב בהרחבה בספר "בשעריך ירושלים", (מאת רי"א וייס. וראה שם בעמוד 97, חתימתו של רבי אפרים גוטליב, ביום ג' לסדר נח שנת תרנ"ט).
בירושלים, נהגו לעלות לביתו - גם הוא כאחיו רבי מנשה - בעת "רעוא דרעוין", ואף הוא היה אומר לפניהם דברי תורה, אם כי לא חפצו גם שניהם לנהוג באדמורו"ת.
* * *
רבי אפרים נפטר ביום ו' אדר ב' שנת תרס"ה. על פי המסורת, היה זה לאחר שהבדיל על הכוס במוצאי שבת קודש, וקרא בעצמו למנין אנשים. אולם על פי מה שאנו רואים עכשיו, חייבים לדחוק ולומר שהוא נפטר כנראה ביום ראשון בלילה, אור ליום שני, וזה היה למחרת מוצאי שבת קודש, ולא מיד לאחר ההבדלה. מנו"כ בהר הזיתים בחלקת "קוסוב", בכביש שנסלל בשעתו על ידי הירדנים.
מבניו הנודעים, ה"ה, הרה"צ רבי ישראל מאיר גוטליב זצ"ל, והרה"צ רבי אריה לייב גוטליב זצ"ל, והרה"צ רבי אשר גוטליב זצ"ל, נפוצו משפחת גוטליב הירושלמית על פני כל ארץ הקודש, ומהם משפחות עניפות ומיוחסות בישראל עד עצם היום הזה, כ"י.
וזה נוסח המצבה שנמצאה זה עתה, (ולאחר שכל השנים סבורים היו שהמציבה נהרסה בידי הירדנים), פ"נ / הרב הישיש / ר' אפרים בהרהצה"ק / ה"ר חיים יוסף / מסטראפקוב זצ"ל עסק / כ"י בצרכי ציבור ובצדקה / וגמ"ח ולעת זקנתו עלה / בקודש והקדיש עתיו לתו"ע / נ' בש"ט ו' אדר ב' תרס"ח / תנצב"ה.