הנה זה כמה שאני עוקב אחרי ידיעות אודות הרמ"ש זיוויטץ זצ"ל וספריו, ומכל מה שראיתי נוכחתי לדעת שהוא היה מיוחד במינו בין רבני אמריקא בדורו. שלמרות קנאותו החריפה נגד רוח ההתבוללות ששרתה אז בכל פינות ומחנות במרחבי 'מדינת הזהב', הכל היו מעריכים אותו כגדול בתורה וצדיק תמים בדורותיו, ואף סרים למשמעתו. זאת עבור, שלא כעוד הרבה גדולי תורה ורוח שהגירו לארה"ב ולא יוכלו להתפשר עם הסביבה המנוגדת לכל חיי רוחם וסבלו חיי צער ובדידות, הרמ"ש הכיר מיד בהלוך רוחם של אנשי עדתו וידע איך לנהל מלחמתו נגד הרפורמה והחפשיות בידו אחת ולקרב לבבות לתורה ויר"ש בידו השני. הוא רכש לעצמו הדי הערצה מבני קהלתו שראו בו איש האמת שלא חת מפני כל מצד א' וגם אב רחמן הדואג עבורם ומוכן למסור נפשו לטובת רוחניותם מצד שני. ספרי הדרוש שלו מלאים באמרותיו השנונות, ומהם גם יכולים לעמוד על אופיו המיוחד של האיש הנעלה הזה בעוד שהוא מגלה טפחיים מעמקי נפשו הגדולה בעניוות-חן שהוצק בשפתותיו.
אפרט דוגמא אחת מני רבים שראיתי בא' מספריו (ואינו לפני כעת) המעיד על טיב חריפותו. פעם בא לפניו א' מ'בעלי הבתים' שלו בבקשה שישתדל הרב למצוא עבורו מי שיגיד הקדיש בשביל אמו שנפטרה. לטענת הרב שמצוה בו יותר מבשלוחו התנצל הלה שיותר מדי קשה עבורו לעשות בעצמו ואין הוא רואה גנאי בכך לשלם לאחר להגיד הקדיש במקומו. ענה הרב, בזמן שעושים רצונו של מקום, היינו לעשות דברים שבקדושה, מלאכתם נעשית ע"י אחרים, אבל כשאין עושים רצונו של מקום כגון לעשות מלאכתם בשבת, אז אין מספיקים במעשה השליח ומלאכתם נעשית דוקא ע"י עצמם.
אציין, שבישורון י"ח עמ' קנ"ה בהערה הובאה מעשה פליאה עליו כדלהלן:
כדרכם של מחברים, שיגר רבנו (הרי"י רודרמן) את ספרו החדש לרבנים חשובים אותם חשב שיהנו לעיין בו. אחד מאלו, הג״ר משה שמעון שיוויץ זצ״ל, ששימש שנים רבות ברבנות פיטסבורג, פנסילבניה, שלח לרבינו בתמורה 50 דולר ־ סך גדול ביותר לפי מושגי התקופה. כאשר נפגשו השניים אחרי שנים רבות, סיפר רמ״ש לרבינו, שבתקופה המדוברת קיבל מענק של עשרים אלף דולר, אך עד מהרה נוכח כי הבעלות על סך כה עצום טורדת את ישוב דעתו ומפריעה לו להתרכז כדבעי בתורתו ובתפילתו. מכיון שכן, החליט לחלק את הכסף לישיבות ולמחברי ספרים חשובים. [הג׳׳ר מאיר דן פלוצקי זצ׳׳ל, רבה של דוואהרט ומח״ס כלי חמדה ועוד, קיבל אף הוא מענק מרמ״ש, ע״ס 200 דולר, בעד ספר שהו״ל.] ואכן, תוך זמן לא רב הצליח רמ״ש להיפטר מהמעמסה הכספית שלא לרצונו (הגר״ד קאהן).