שי אבי דוד כתב:האם ידוע למישהו היכן התגורר הרב העילוי מטעפליק זצ"ל. אשמח למיקום מדוייק של הבית. אם ניתן יהיה לקבל תמונה, תהיה לי לתועלת גדולה.
מאת הלוי כתב:שי אבי דוד כתב:האם ידוע למישהו היכן התגורר הרב העילוי מטעפליק זצ"ל. אשמח למיקום מדוייק של הבית. אם ניתן יהיה לקבל תמונה, תהיה לי לתועלת גדולה.
כמדומה בבית ישראל. בדיוק איפה אינני יודע.
מתפעל כתב:בזמנו פתחתי אשכול עליו בבחדרי, אחפש את הלינק לשם:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771
שי אבי דוד כתב:יש בינינו עדיין אנשים שמתפעלים מבתים שבהם התגוררו גדולי ישראל. אני אחד מהם. אולי בהמשך אזכה גם להבין דברי תורתו. יישר כח למשיבים. קדמתם אותי במשהו.
מתפעל כתב:האם ידוע היכן צולמה תמונה זו והאם יש מי מהנמצאים כאן מזוהים?
ב"כנסת ישראל"
ועד הכללי כנסת ישראל (רמבעה"נ) ערך ביום ה' דחוהמ"פ חגיגה כפולה; חנוכת הבתים שנבנו על ידו בשכונות כנסת ישראל בשנה האחרונה וחגיגת אבן הפנה לשורה חדשה על המגרש החדש אשר בכנסת ישראל.
החגיגה נערכה ברוב פאר והדר. היו נוכחים קהל גדול מנכבדי ורבני ירושלם ואורחים עולי הרגל. נאמו הרב הראשי הרה"ג קוק, הרב אברמוביץ, הרב אוירבוך והרב אשינסקי-פיטסבורג. הנואמים תארו את תכנית ותועלת זקן המוסדות בירושלם ועד הכללי כנסת ישראל, את פעולותיו הענקיות במשך שבעים ושמונה שנות קיומו עד היום; במעשי צדקה וחסד, בצרכי צבור, בבנין בתים, בגאולת חצרות ונחלאות, ביסוד שכונות וביחוד בבנין השכונה הגדולה והיפה כנסת ישראל ובחזוק ישוב היהודים בכלל.
הרב אוירבוך בתור אחד מזקני הרבנים בירושלם, הזכיר הרבה עובדות שבתקופות שונות של צרות צבוריות וסכנות נפשות היה ועד הכללי כנסת ישראל בראש וראשונה עמדו בפרץ, הציל נפשות לאלפים במקצעות שונים, בעזרתו נכנסו מאות משפחות יהודים בכל שנה לארץ-ישראל וכו' וכו', ובצדק נקרא ועד הכללי "אבי הישוב המיסד" בא"י המכונה היום בשם "הישוב הישן". אבל, הדגיש הרב אורבוך, שהישוב הישן היה הוא אמנם "ישן" אבל הוא גם "חדש". הוא התחיל בבנין הישוב לפני 78 שנה ובלי הפסק הוא בנה, בונה ויבנה.
מקהלת בית היתומים "ציון" עם התזמורת של חנוך-עורים שרו מזמורים לבנין ירושלם. הרב הראשי סכם את החגיגה בברכה להמנהלים, הגבאים והנדיבים, והחגיגה נגמרה מתוך התרוממות הרוח ושמחה אמתית של כל הנוכחים.
נחלי אפרסמון כתב:הים יומא דהילולא.
כשעלה רבי שמעון אהרן פולונסקי זצ"ל הרב מטעפליק, לארץ הקודש, קיבל קודם יציאתו ממקום מושבו פתק קטן ובו ארבע מילים מסתוריות, בתוספת הערה, שפתק זה הוא צוואה של סבא שלך שהורה למסרה לנכדו הראשון שיעלה לארץ ישראל.
מה כללה הצוואה ומה נאמר בפתק? על פניהן היו אלו מילים שאין בכח אדם לפענחן: "ות"ל עיין ברע"ב והגר"א".
כשהגיע לירושלים מסר הרב מטעפליק את הצוואה לגאוני העיר וצדיקיה, על מנת שיפענחו מה שנאמר בה ומה התכוון הסבא, ואין פותר. הגאון מטעפליק לא ידע את פשר הצוואה ושמר אותה לעת מצוא.
הגאון מטעפליק הגיע ארצה בתקופת דוחק ומחסור, וקשיי הפרנסה היו למעלה-ראש. ברם, למרות הקשיים, היה לבו מלא שמחה וסיפוק על שזכה לעלות לארץ ישראל ולהתישב בירושלים עיר הקודש.
מספר חודשים לאחר עלייתו, התיצבה לפני הרב מטעפליק משלחת מכובדת מטעם הרשות והצעה מפתה בפיהם; לשמש כרב רשמי עם משכורת מכובדת, דירה נאה, סמכות והשפעה, ועוד ועוד.
ברגע הראשון דחה רבי שמשון אהרן את ההצעה, אך חברי המשלחת לא הרפו, וניסו לשדלו שחבל לו להפסיד בידיים הזדמנות כזו שאינה מזדמנת כל יום. "אולי כדאי שהרב יתיעץ וישקול את הדבר פעם נוספת", אמרו.
פנה הרב מטעפליק אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל וביקש חוות דעתו בענין. להפתעתו, ביקש רבי יוסף חיים לעיין שוב בצוואה המסתורית.
הפתק הובא לפני רבי יוסף חיים, שעיין בו פעם נוספת, ולפתע אורו עיניו. "סבא שלך צפה את עתידך", אמר לרבי שמשון אהרן. בחמש המילים הללו פתר סבך את השאלה העומדת לפנינו, וזה הוא פשר ראשי התיבות שבצוואה: ות"ל – ואל תתודע לרשות, עין ברע"ב – רבי עובדיה מברטנורא, והגר"א – והגאון רבי אליהו, שפרשו שם: "ואל תתודע לרשות – כדי ליטול רבנות על ידה"…
הרב מטעפליק לא קיבל, כמובן, את ההצעה האמורה, ונשאר לכהן כרבה של שכונת 'בית ישראל' בירושלים, ומשם יצאו פסקיו לעולם התורה. גדולי הדור, כמו מרנן ורבנן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ובעל החזון איש, התחשבו בדעת תורתו ובפסקיו.
נחלי אפרסמון כתב:שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א
נחלי אפרסמון כתב:כשעלה רבי שמעון אהרן פולונסקי זצ"ל הרב מטעפליק, לארץ הקודש ... הרב מטעפליק לא קיבל, כמובן, את ההצעה האמורה, ונשאר לכהן כרבה של שכונת 'בית ישראל' בירושלים, ומשם יצאו פסקיו לעולם התורה ...
חלמישצור כתב:עוד אזכיר כי במכתב משנת תרצ"ב בכת"י של הגאון אל "חתנא דבי נשיאה" הרב שלום נתן רענן, כותב הגאון כי "כאשר לא אוכל להרהיב עוז בנפשי לכתוב למרן חותנו שליט"א" ופונה באיזו בקשה אישית (ארכיון בית הרב).
שייף נפיק כתב:האם הספר של הרב מטעפליק- בהוצאתו הראשונה - שווה משהו??
הכוונה ל'דברי אהרן'? נדפס שנית בעריכה מחודשת ושינוי השם ('חידושי הרב מטעפליק').מאיריחיאלק כתב:נדפס שנית ?
א. אינו תח"י עתה.מאיריחיאלק כתב:א. נא להראות דף השער
ב. למה עשו שינו[י] השם ?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים