לפי אילן היחס בכת"י ספר תורת אמת עה"ת ונ"ך, מנכדו של רבינו הג"מ רבי משה צבי הירש זצ"ל (הנמצא באוצר פרטי), וכן הוא בהקדמת ספר עבודת היום לנכדו של רבינו הג"מ ר' בעריש אפיסדורף זצ"ל (לבוב תרכ"ח). - יש לשער שאביו של רבינו הוא אותו ר' לייבוש שנזכר בס' יש מנחילין (להג"מ ר' פנחס קצינלנבוגין זצ"ל, סימן קס"ח עמוד רס"ד), שם נמצא כתוב, שבנו של ה"סמיכת חמכמים", ר' מרדכי שאל את אביו בדבר שידוך לבתו שהציעו לו בחור בשם "לייבוש ב"ר מרדכי מוכיח", וחושש לצוואת רבינו יהודה החסיד ע"ה שלא יתחתנו שני מחותנים ששמותיהן שוות, ושמו ושם אבי המדובר שניהם "מרדכי", והשיבו ה"סמיכת חכמים" שאין לו לחשוש לזה, כיון שכבר הוסיפו לשמו שם "יעקב" בתקופת חליו, ועולה לתורה בשם "יעקב מרדכי", ע"כ אין כאן בית מיחוש כלל, ע"כ. - נראה מזה שהיה לו לסמיכת חכמים נכד בשם ר' לייבוש. ואם כנים הדברים שזהו אביו של רבינו, הרי לנו יחוסו להסמיכת חכמים, כי תקופת השנים עולים יפה בחשבון.
מתעמק כתב:בנוגע ליום פטירתו גילה המו"ל הנ"ל פרט חשוב, כפי ששמעתי מפיו, לא אזכור בדיוק, אבל כמדומני שפירסם במדור התולדות שבעתון המבשר
מתעמק כתב:פניני למה התכוונת שבספר בת עין לא רצה המו"ל להביא גאולה לעולם?
במבוא שם יש עמוד וחצי על בית חותנו. אך הנוגע לענין, נקט שם בפשיטות שחותנו היה רבי צבי הירש לבית פרץ, וחותן הקדו"ל היה אחיו רבי ישראל לבית פרץ.ירון כתב:האם תוכל להוסיף מה נכתב בתולדות על חותנו ?
אך המו"ל רימ"מ הוכיח מהמצבה העתיקה שגפנר צדק. ושמעתי שאחר דו"ד גם ר"א ברלינסקי הודה לו בזה.מחולת המחנים כתב:מתעמק כתב:בנוגע ליום פטירתו גילה המו"ל הנ"ל פרט חשוב, כפי ששמעתי מפיו, לא אזכור בדיוק, אבל כמדומני שפירסם במדור התולדות שבעתון המבשר
במהדורת צפת מוכיח שיום הסתלקותו האמיתי הוא ביום ז' מנ"א תקנ"ה, ולא כפי שנכתב בספר "אור הגליל" לר' שלום גפנר ומשם הועתק למצבתו החדשה שנסתלק ביום כ"ה מנ"א תקנ"ה.
מידיעה, לא לקח ממאמרו של ד"א שום מסקנא או השערה (כי לא הסכים לו בשום דבר והיו לו הוכחות בכל פרט ופרט), וכל מה שלקח מאתו היה קצת מ"מ, שגם אותן לא לקח כסומא בארובה אלא עיין אחריהם וביררם כסולת נקיה (על חלק מהדברים הנני עד, כי עזרתי לו באיזה מקומות). כפי המקובל בספרות החרדית והתורנית אין מזכירים קרדיט בכה"ג (אין זה אומר דבר בשם אומרו אלא בשם מלקטו), בניגוד לנוהג האקדמיה.פניני כתב:מתעמק כתב:פניני למה התכוונת שבספר בת עין לא רצה המו"ל להביא גאולה לעולם?
שלקח הרבה ממאמרו של ד"א בלי להזכירו
במבוא שם יש עמוד וחצי על בית חותנו. אך הנוגע לענין, נקט שם בפשיטות שחותנו היה רבי צבי הירש לבית פרץ, וחותן הקדו"ל היה אחיו רבי ישראל לבית פרץ.
מה שכתבת לעיל שרמי"ג בתפארת בית לוי מסתמך על רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן ורבי יוסף לעווינשטיין בענין זה, לא נראה משני טעמים.
א) הספרים נטריקן ותפארת בית לוי יצאו לאור באותה שנה (תר"ע) ולא מסתבר שכבר הספיק רמי"ג להביא מתוכה פרטים חדשים.
ב) כמו שהזכרת יש שני גירסאות מרצי"מ, האחד בהקדמת ספר עין הבדולח, והשני בהקדמת ספר נטריקן. בראשון מייחס חותן אחד להמבשר צדק והקדו"ל, וקורא בשמו ר' שמואל, ולפי דבריו שם הוא אח חמישי שלא נודע ממקום אחר לארבעה אחים (ר' משה, ר' ישראל, ר' יונה, ר' צבי הירש) המנויים בהקדמת הפרי מגדים לספר רב פנינים. בגירסא השני מפי הר"י לווינשטיין ס"ל שר' שמואל הנזכר בגירסא ראשונה היה חתן אח הראשון מד' אחים הנ"ל ר' משה, והקדו"ל והמב"צ היו חתני שנים שלאח"ז, הקדו"ל לוי היה חתן ר' ישראל (וזה מסתבר מכח שם ישראל שנתן לבנו), והמבשר צדק היה חתן ר' יונה. אך בתפארת בית לוי להרמי"ג מובא גירסא שלישית, לפיה הקדו"ל היה אכן חתן ר' ישראל, אבל המבשר צדק היה חתן אח הרביעי ר' צבי הירש.
כאמור בתולדות שבספר מבשר צדק נקט המו"ל כדבר פשוט כגירסת הרמי"ג בתפארת בית לוי, ושאר הדעות הביא בהערות. אתקשר עם המו"ל לברר סיבת בחירתו בגירסא זו.
מתעמק כתב:מידיעה, לא לקח ממאמרו של ד"א שום מסקנא או השערה (כי לא הסכים לו בשום דבר והיו לו הוכחות בכל פרט ופרט), וכל מה שלקח מאתו היה קצת מ"מ, שגם אותן לא לקח כסומא בארובה אלא עיין אחריהם וביררם כסולת נקיה (על חלק מהדברים הנני עד, כי עזרתי לו באיזה מקומות). כפי המקובל בספרות החרדית והתורנית אין מזכירים קרדיט בכה"ג (אין זה אומר דבר בשם אומרו אלא בשם מלקטו), בניגוד לנוהג האקדמיה.
(יש דיון בפוסקים אם אומר דבר בשם אומרו קאי גם על מ"מ ששמע מאחרים, אבל המנהג מאז ומקדם שאין מזכירים בכה"ג ואכמ"ל).
מתעמק כתב: כפי המקובל בספרות החרדית והתורנית אין מזכירים קרדיט בכה"ג (אין זה אומר דבר בשם אומרו אלא בשם מלקטו), בניגוד לנוהג האקדמיה.
(יש דיון בפוסקים אם אומר דבר בשם אומרו קאי גם על מ"מ ששמע מאחרים, אבל המנהג מאז ומקדם שאין מזכירים בכה"ג ואכמ"ל).
שדי חמד מערכת הלמ"ד כלל קמא סי' א כתב:ומקרוב נדפס ספר ארחות חיים לידידי הגאבד"ק סאפינקא יצ"ו וראיתי... שוב הביא מה שכתב בשו"ת דברי מרדכי שהבאתי בשדי חמד, ונשמט מהדפוס להזכיר בזה את השדי חמד כדרכו בקודש...
וסמוך לפתח מימין הכניסה בצד מזרח, מנוחת כבוד מחותני הרב החסיד חו"פ מו"ה ישעי' יודל מקאוועל וליבבנוא ונכתב על מצבתו בזה"ל, איש כשר וישר, בארץ יאושר, במעשיו תמים, משים לילות כימים, מו"ה ישעי' יהודא מלובבנא, נין ונכד להרב ט"ז זצלל"ה י"ט תמוז שנת אמ"ת קנ"ה, ועלה לעה"ק צפת ת"ו שנת תקע"ו
אראל כתב:מי יודע פרטים על צדיק זה, הקבור אצל מערת הבת עיני ומבשר צדק מזלאטשוב
[הנני מעתיק מכת"י שנכתב לפני מאה ושבעים שנה, בענין הקברים בביה"ח בצפת, ואצל קבר הבת עיני ומבשר צדק כותב כך:]וסמוך לפתח מימין הכניסה בצד מזרח, מנוחת כבוד מחותני הרב החסיד חו"פ מו"ה ישעי' יודל מקאוועל וליבבנוא ונכתב על מצבתו בזה"ל, איש כשר וישר, בארץ יאושר, במעשיו תמים, משים לילות כימים, מו"ה ישעי' יהודא מלובבנא, נין ונכד להרב ט"ז זצלל"ה י"ט תמוז שנת אמ"ת קנ"ה, ועלה לעה"ק צפת ת"ו שנת תקע"ו
מי זה??
תולדות כתב:אראל כתב:מי יודע פרטים על צדיק זה, הקבור אצל מערת הבת עיני ומבשר צדק מזלאטשוב
[הנני מעתיק מכת"י שנכתב לפני מאה ושבעים שנה, בענין הקברים בביה"ח בצפת, ואצל קבר הבת עיני ומבשר צדק כותב כך:]וסמוך לפתח מימין הכניסה בצד מזרח, מנוחת כבוד מחותני הרב החסיד חו"פ מו"ה ישעי' יודל מקאוועל וליבבנוא ונכתב על מצבתו בזה"ל, איש כשר וישר, בארץ יאושר, במעשיו תמים, משים לילות כימים, מו"ה ישעי' יהודא מלובבנא, נין ונכד להרב ט"ז זצלל"ה י"ט תמוז שנת אמ"ת קנ"ה, ועלה לעה"ק צפת ת"ו שנת תקע"ו
מי זה??
מסתבר שהוא רבי ישעיהו יהודה מלובמלא הבא חתום על מכתבים רבים מתקופה זו, בין היתר על מסמך שדרות משנת תק"פ [נזכר באחד ממאמריו של הרב יחיאל גולדהבר].
מהו כתב היד שאתה מזכיר?
שמח כתב:בספר עדן ציון כתב על רבי אברהם פרץ, זקנו של רבי שמואל העליר אב"ד צפת, (אבי אביו רבי ישראל העליר), "אביו היה אחי אביו של הרה"ק ר' ישכר בער מזלוטשוב".
האם לפי הנידון כאן ניתן לברר מי הם האחים שאחד מהם אביו של רבי אברהם פרץ והאח השני אביו של רבי ישכר בער בעל מבשר צדק ובת עיני?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 145 אורחים