רבי דוד צבי הופמן זצ"ל - מאה שנה לפטירתו

[ברשילא]

אתמול, י"ט בחשון תשפ"ב, ביום היא"צ המאה לפטירתו של הגאון רבי דוד צבי הופמן זצ"ל, ראש בית המדרש לרבנים בברלין ובעל שו"ת מלמד להועיל, עלו צאצאיו יחד רבני ותלמידי בית המדרש לרבנים בברלין (החדש) ובני הקהילה על קברו בבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

[עושה חדשות]

יש מבוא יפה של הר"י ענבל על הגאון רדצ"ה בתחילת ספרו על התפילה בהוצ' מוה"ק.

[ברשילא]

"הפלפול של הבל כליל יחלוף"...
מכתב מעניין של הרד"צ לר' חיים העלר.
(רבנותו של רח"ה בסובלק לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל - בעקבות פריצת מלחמה"ע הראשונה)

[ברשילא]

מתולדותיו בקצרצרה:


רבי דוד צבי הופמן
נולד בר"ח כסלו תר"ד, בעיר ורבוי שבהונגריה, לאביו הדיין רבי משה יהודה. בגיל חמש נפטר עליו אביו, ובני הקהילה פרסו עליו את חסותם, ולימים שלחוהו ללמוד בישיבתו של רבי המהר"ם שיק, אשר קרבו וסמכו על שולחנו, והאציל עליו מרוחו הגדולה.
בשנת תר"כ, הלך ללמוד בישיבתו של רבי עזריאל הילדסהיימר באיזנשטט, וארבע שנים לאחר מכן - בהיותו בן עשרים - לאחר שהוסמך בתואר "מורנו" ע"י רע"ה, הלך ללמוד בישיבתו של הכתב-סופר. בתשובה ששלח הכתב סופר לתלמידו רד"צ (שו"ת כתב סופר חיו"ד סי' ס"ט) באותה תקופה, מפליג רבו בשבחו ומציין את אהבתו אליו.
בשו"ת מלמד להועיל מובעת הערצתו של הרד"צ לרבו הכתב סופר. כשהוא מביא מחלוקת ראשונים בין הטור והרשב"א הוא כותב (מלמד להועיל, ח"ב סי' קכד): "אמנם באשר מו"ר הכ"ס סי' קע"ז פסק כרשב"א גם אני צריך להורות כרשב"א". ושוב במקום אחר, הוא מביא את דברי רבו והוא כותב (מלמד להועיל, ח"א סי' קיט): "ואף שאינו מביא ראי' על זה מ"מ נאמן עלי מו"ר שהיה דין זה פשוט לו, ואין לספק בדבר".
בד בבד עם לימודיו במחיצת רבותיו הגדולים השתלם גם בלימודים כלליים, בהם השתמש לימים במלחמותיו כנגד מרשיעי ברית.
לאחר שמילא את כריסו בש"ס ופוסקים, נקרא להרביץ תורה בבית מדרשו של רבי יצחק דב הלוי במברגר - הרב מווירצבורג, שם בא בברית הנישואין עם בתו של רבי יונה רוזנבוים, בנו של רבי מנדל צל-רוזנבוים, שנודע לאיש צדיק ובעל מופת.
מווירצבורג נקרא לפרנקפורט להרביץ תורה בבית מדרשו של רבי שמשון רפאל הירש, ולאחר שנתיים של הרבצת תורה, נקרא (בשנת תרל"ד) ע"י מורו ורבו רבי עזריאל הילדסהיימר לבוא וללמד בבית המדרש לרבנים שהקים בברלין.
בברלין החלה התקופה הפוריה ביותר בחייו, ובפרט לאחר פטירתו של רע"ה עת נקרא לישב על כסאו, היה הוא הפוסק של יהדות אשכנז ואף מחוצה לה.
באותם ימים החלה "האנטישמיות המדעית" להרים ראש. בראשם עמדו "מבקרי המקרא" שכפרו בתורה מן השמים רח"ל, ובמסווה של "המדע" הפיצו את שיטתם הכפרנית ולכדו ברשתם נפשות רבות מישראל. רד"צ היה הראשון שהכה על קדקדם של "מבקרי המקרא" ובדרכו היחודית סתר את בנינם המדעי וגילה את קלונם ברבים. מאמרים וחיבורים למאות, חיבר רד"צ באותם ימים אפלים, בהם הראה את בורותם של אותם כופרים מחד, ואת אמיתותה של התורה המסורה לנו מדור דור.
בד בבד לא משך ידו משום מקצוע שבתורה, ומחיבוריו החשובים ניתן לציין את ספרו "המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאים" (שתורגם ללשה"ק), יחס ההלכה כלפי אומות העולם, פירושיו על התורה (תורגמו בחלקם), כן הוציא לאור עם הערותיו מדרשי חז"ל כמו מכילתא לספר שמות, מדרש תנאים לספר דברים, ופירוש רבינו חננאל למסכת מכות (בספר היובל "לדוד צבי", שי"ל לכבודו במלאות לו שבעים שנה, מופיעה רשימה בבליוגרפית של כל כתביו ומאמריו עד לאותה תקופה).
הד למעמדו כפוסק יהדות אשכנז, ניתן בספרו "מלמד להועיל" בו משתקפת בבואת הדור - המלחמה עם "המחדשים" למיניהם מחד, ומאידך ההתפתחות הטכנולוגית כחשמל טלפון, מסחר מניות וכד'. (ספר זה י"ל רק לאחר פטירתו).
בהקדמתו לספרו זה, הוא מתאונן על כך שרוב חיבוריו נכתבו בלועזית - "ומי יודע אם לא יאבדו וישתכחו בקרב שנים, אך ספר בלשוננו הקדושה משתמר, ויהי' לי לזכרון לדור אחרון".
סמכותו ההלכתית באה לידי ביטוי בתשובתו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי (שו"ת אחיעזר ח"ד סי' ט), לאחר שמביא פסק בשם רד"צ כותב: "ובעיקר הדבר לא אומר לא היתר ולא איסור בדבר שהורה בה חכם".
כן היה ממניחי היסוד ל"אגודת ישראל", והוא אף מהחותמים על ההזמנה ל"ועידת קטוביץ" ההיסטורית. באופן טבעי נבחר לשמש כחבר מועצת גדולי תורה הראשונה, ואת פטירתו מציין הר"י רוזנהיים בזכרונותיו "כאחת האבידות הגדולות לאגודת ישראל".
בי"ט מר-חשון תרפ"ב לפנות ערב יצאה נשמתו בטהרה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בברלין.

[פולסברג]

יש מבוא יפה של הר"י ענבל על הגאון רדצ"ה בתחילת ספרו על התפילה בהוצ' מוה"ק.

יתברך המעלה!

[ברשילא]

כתבה ב"יתד נאמן" - ציון יום השנה המאה בקהילה בברלין

[ברשילא]

כתבה במוסף שבת קודש על הרד"צ

[ברשילא]

בספר "יסוד ישרים ועדה" מאת זאב פישר-שיין (זכרונות על "לבוב"), פרק שלושים וששה,
נכתב על ר' יצחק יעקב (ר' איציק'ל) תאומים, ובתוך הדברים נאמר, כי עמד בקשרי מכתבים גם עם הרד"צ הופמן.
האם עזבונו נמצא כיום היכנשהו?
או לפחות יש למישהו כיוון או רעיון היכן הוא יכול להימצא?

[חרט]

יש מבוא יפה של הר"י ענבל על הגאון רדצ"ה בתחילת ספרו על התפילה בהוצ' מוה"ק.

יתברך המעלה!

יש קישור בויקיפדיה בערכו (של רד"צ הופמן).
בין שאר מאמרים רבים וחשובים.

[ברשילא]

ווארט נפלא משמו שהתקבל - מפי תלמידו הג"ר יוסף קרליבך הי"ד, שאת הרד"צ היה מכנה "הרבי שלי" (נמסר מבני משפחתו).

היה מספר [=רי"צ קרליבך] בשמו של רבו [=הרדצ"ה] על הפסוק "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם" וגו׳, שׁבמדרש איתא אותיות פורחות באויר. משמע, משום שפרחו באויר היו הלוחות כבדים ומשום כך נפלו מידי משה.
ונשאלת השאלה, אם פרחו האותיות הלא הלוחות היו אמורים להיות יותר קלים ולא כבדים.
ותירץ הרדצ"ה, שכאשר יש חיות של אותיות התורה אז אפשר לשאת את האבנים הכבדים, אבל כאשר הם פורחים נשארו אבנים דוממים שאי אפשר לשום בן אדם לשאתם.
וזהו בכל אדם כאשר יש רוח התורה בו ואותיות התורה בתוכו אז אפשר לעשות כל המצות ואינו מרגיש שום קושי בדבר, אבל כאשר אינו מרגיש חיות של המצות ה׳ אז הם קשים ואין לו כח לדקדק בקיום המצות כראוי.

לרעיון המרכזי יש כעין זכר ורמז בדברי הבית הלוי ב"דרושים" שבסוף ח"א, דרוש יח.