הקדוש גר הצדק מוילנא המכונה הגרף פוטוצקי - מקורות ומסורות

[עקביה]

תודה רבה!

[פרנצויז]

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=83&book=603968
עמ' 82-84 (78-80 בעמ' הספר)

לא מצאתי שם כלום על נרתיק של השמש.

יש כותרת נרתיק השמש וא"א לפספס את זה

הקישור מוביל לספר 'חיים באמונתם'.

הקישור מוביל לס' 'מסע אל האמת', ושם תמצא.

[יאיר]

אתה באמת מפליא אותי.

לא כתוב שהוא נמצא על הארץ?!
פרת וחידקל מזכיר לך משהו?...

משנה וגמרא זה לא תורה?!

סימני שאלה?? נגיד...אז מה. בהרבה דברים יש סימני שאלה..

עקבת פעם אחרי הנהרות נילוס, חידקל ופרת (ברגל או במפה) בכיוון ההפוך לכיוון הזרימה שלהם?
האם מצאת ששלשתם הופכים לנהר אחד?

נכון, אז מדובר על גיחון וכוש אחרים לגמרי...(כמו שלשמש אין נרתיק כי איננו רואים אותו)
שכחתי לציין שידוע שיש גן עדן תחתון וגן עדן עליון.

[יאיר]

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=83&book=603968
עמ' 82-84 (78-80 בעמ' הספר)

לא מצאתי שם כלום על נרתיק של השמש.

אז משהו במחשב שלך לא בסדר
בדקתי 3 פעמים

או שאתה צריך לעבור לעמוד הבא. תבדוק בבקשה היטב לפי העמודים שכתבתי.

יש כותרת נרתיק השמש וא"א לפספס את זה

הקישור מוביל לספר 'חיים באמונתם'.
בדקתי שם מעמ' עח ואילך ולא מצאתי כלום.
באיזה עמ' מעמודי הספר נמצאת הכותרת 'נרתיק השמש'?

הקישור שמצוטט לעיל, מוביל אותי לפחות לספר 'מסע אל האמת'

[יאיר]

אבל מה נעשה שלפני מס' שנים גילו המדענים את נרתיק השמש ולא זו בלבד אלא שמלרבה הפלא החליטו לכנותו בשם "הנרתיק"(!!)...
הידוע לנו הם דברי התורה בלבד ואין בלתה!

עיין: https://www.hidabroot.org/article/1290

מהנאמר בקישור זה אני מבין שאם כאשר השמש בתוך נרתיקה, והטמפרטורה שלה מגיעה ל6000 מ"צ, אצלינו הטמפרטורה היא, נניח ביום חם, 35 מ"צ, אזי באותו יום בו ישב אברהם אבינו בפתח האוהל והשמש יצאה מנרתיקה, הטמפרטורה כאן הושפעה ישירות מגרעין השמש, שם היא מגיעה ל15000000 מ"צ, ובהתאמה כאן הייתה הטמפרטורה 87500 מ"צ.
אכן יום קשה להולכי דרכים.

אם כבר, אתה מקשה על חז"ל...

חז"ל אמרו שבאותו יום הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריח את אברהם בהכנסת אורחים

וחז"ל אמרו שלעתיד לבוא יוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונים בה ונשרפים (כמו יתושים, "טזז..טזז")
וצדיקים מתרפאין בה "שמש צדקה ומרפא"
"כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק."

אז כנראה שהקב"ה החליט שבזמן אברהם יהיה חם מאוד אבל זה לא ילהט את הרשעים.

[יאיר]

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=83&book=603968
עמ' 82-84 (78-80 בעמ' הספר)

לא מצאתי שם כלום על נרתיק של השמש.

אז משהו במחשב שלך לא בסדר
בדקתי 3 פעמים

או שאתה צריך לעבור לעמוד הבא. תבדוק בבקשה היטב לפי העמודים שכתבתי.

יש כותרת נרתיק השמש וא"א לפספס את זה

הקישור מוביל לספר 'חיים באמונתם'.
בדקתי שם מעמ' עח ואילך ולא מצאתי כלום.
באיזה עמ' מעמודי הספר נמצאת הכותרת 'נרתיק השמש'?

ולאן זה מפנה אותך?
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=167400

[עקביה]

נכון, אז מדובר על גיחון וכוש אחרים לגמרי...(כמו שלשמש אין נרתיק כי איננו רואים אותו)
שכחתי לציין שידוע שיש גן עדן תחתון וגן עדן עליון.

ומה לגבי פישון (נילוס)? גם הוא אחר לגמרי? אז אולי גם פרת וחידקל הם אחרים לגמרי?

אמנם כתוב בראשונים שיש גן עדן תחתון ואינני מתווכח על כך (אף כי מהפסוקים עצמם קשה להוכיח את זה), אני רק אומר על מש"כ הרמב"ן, שלא כ"כ פשוט כיום לקבל את השמועות הללו, שכן הנהרות לא מוליכים אותנו לשום מקום (תסכים אתי שמקורות הפרת והחידקל אינם בהודו), וארצות נחקרו כיום הרבה יותר מאשר בזמן הרמב"ן ואף אחד לא פגש את גן עדן.

[עקביה]

אם כבר, אתה מקשה על חז"ל...

חז"ל אמרו שבאותו יום הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריח את אברהם בהכנסת אורחים

וחז"ל אמרו שלעתיד לבוא יוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונים בה ונשרפים (כמו יתושים, "טזז..טזז")
וצדיקים מתרפאין בה "שמש צדקה ומרפא"
"כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק."

אז כנראה שהקב"ה החליט שבזמן אברהם יהיה חם מאוד אבל זה לא ילהט את הרשעים.

אני מבין שאנחנו מסכימים על כך שהטמפרטורה באותו יום של אברהם אבינו הייתה 87500 מ"צ?

[עקביה]

ולאן זה מפנה אותך?
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=167400

זה מפנה אותי לספר חיים באמונתם. אבל שלא כמו הקישור הקודם שהפנה אותי לאתר ושם הייתי צריך לפתוח את הספר, הקישור הזה מפנה אותי לספר עצמו, וזה יותר נוח.
אולי תשלח לי קישור כזה גם לספר מסע אל האמת?
כשניסיתי לפתוח את הספר מסע אל האמת באתר הוא לא נפתח לי משום מה.

[באמונתו]

אבל מה נעשה שלפני מס' שנים גילו המדענים את נרתיק השמש ולא זו בלבד אלא שמלרבה הפלא החליטו לכנותו בשם "הנרתיק"(!!)...
הידוע לנו הם דברי התורה בלבד ואין בלתה!

עיין: https://www.hidabroot.org/article/1290

מהנאמר בקישור זה אני מבין שאם כאשר השמש בתוך נרתיקה, והטמפרטורה שלה מגיעה ל6000 מ"צ, אצלינו הטמפרטורה היא, נניח ביום חם, 35 מ"צ, אזי באותו יום בו ישב אברהם אבינו בפתח האוהל והשמש יצאה מנרתיקה, הטמפרטורה כאן הושפעה ישירות מגרעין השמש, שם היא מגיעה ל15000000 מ"צ, ובהתאמה כאן הייתה הטמפרטורה 87500 מ"צ.
אכן יום קשה להולכי דרכים.

אם כבר, אתה מקשה על חז"ל...
חז"ל אמרו שבאותו יום הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריח את אברהם בהכנסת אורחים
וחז"ל אמרו שלעתיד לבוא יוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונים בה ונשרפים (כמו יתושים, "טזז..טזז")
וצדיקים מתרפאין בה "שמש צדקה ומרפא"
"כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק."
אז כנראה שהקב"ה החליט שבזמן אברהם יהיה חם מאוד אבל זה לא ילהט את הרשעים.

לענ"ד, הביאור ברור, שהקב"ה הוציא באותו היום רק "משהו" מהחמה מנרתיקה, לא את "כל" החמה מנרתיקה.

הכלל: מי שמחפש קושיות נגד האמונה, המסורה והגמרא - ימצא, אף מי שמבקש תירוצים - ימצא, ע"ד הגמרא יומא לח, ב:

אמר ריש לקיש: מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. בא לטמא - פותחין לו, בא לטהר - מסייעין אותו.
תנא דבי רבי ישמעאל: משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון, בא למדוד נפט, אומר לו: מדוד אתה לעצמך. בא למדוד אפרסמון, אומר לו: המתן לי עד שאמדוד עמך, כדי שנתבסם אני ואתה.

[הרואה]

לענ"ד גם אם נבאר כרבותינו הסוברים שלכל אגדות חז"ל יש הסבר כפשוטן, לומר שחז"ל התכוונו לאיזו הבחנה מדעית שהתגלתה בשנים האחרונות בהחלט לא מוכרח, ובוודאי שמי שחולק על ההסבר הזה אינו 'מנסה לחפש קושיות נגד האמונה'.
אגב מה תגיד על וההר בוער באש עד לב השמים? גם שם יש לשמים לב עם חדרים שרירים ודופק?

[עקביה]

מעניין מהו שיעור החום כאשר השמש יוצאת מנרתיקה רק משהו.
אם כאשר היא יוצאת לגמרי החום אמור לעלות פי 2500, כאשר היא יוצאת רק קצת הוא עולה רק פי 100 או רק פי50?

הבהרה נחוצה:
יש מי שחושב שזהו דיון בין מאמינים למלעיגים. שיהיה לו לבריאות.
לאמתו של דבר זהו דיון בין מי שמוכן להבין שדברי חכמים וחידותם נאמרו בלשון משל ומליצה, וכאשר חז"ל מדברים על השמש שהוציא הקב"ה מנרתיקה כוונתם בפשטות לכך שהחום באותו יום היה חזק במיוחד (כפי שקורה לפעמים), וכאילו כשהשמש מחממת בדר"כ היא נמצאת בתוך נרתיק, ובאותו יום היא יצאה ממנו וממילא החום היה קשה מנשוא.
ויש מי שמתעקש להיצמד למילים בהם השתמשו חז"ל ולהבין אותם כפי שהם. ונמצא מגחיך את דבריהם, כאשר תחזנה עיננו בדוגמה זו של הוצאת החמה מנרתיקה אצל אברהם אבינו.

[עקביה]

כעת הצלחתי לפתוח את הספר מסע אל האמת, וראיתי שגם שם, בעמ' 78 בדפי הספר, הערה 11, כותבים שאצל אברהם אבינו מדובר בלשון מושאלת הבאה לבטא חום חזק.

[באמונתו]

לענ"ד גם אם נבאר כרבותינו הסוברים שלכל אגדות חז"ל יש הסבר כפשוטן, לומר שחז"ל התכוונו לאיזו הבחנה מדעית שהתגלתה בשנים האחרונות בהחלט לא מוכרח, ובוודאי שמי שחולק על ההסבר הזה אינו 'מנסה לחפש קושיות נגד האמונה'.
אגב מה תגיד על וההר בוער באש עד לב השמים? גם שם יש לשמים לב עם חדרים שרירים ודופק?

הדבר מפורש במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ו:

השמים לא היה להם לב - ונתן להם לב, שנ' וההר בוער באש עד לב השמים...

ראה המקבילות.
אף במדרש תהלים - מזמור יט:

השמים יש לו לב לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר וההר בוער באש עד לב השמים...

דברים רבה - פרשת האזינו פרשה י סימן ד:

ד"א, האזינו השמים, א"ר יהושע דסיכנין, מכאן אתה למד שיש לשמים, פה, ולב, ואוזן, פה מנין דכתיב השמים מספרים כבוד אל, ולב מנין דכתיב וההר בוער באש עד לב השמים, ואוזן מנלן דכתיב האזינו...

האנשים מצחיקים בקושיותיהם.
אם "משהו" מהשמש יוצאת מנרתיקה, היא אחת ממאה מהשמש, ברור שהחום בהתאם.
אם "משהו" זו היא אחת מאלף, חומו בהתאם.
"משהו" ממיליון - החום בהתאם, וכן על זה הדרך.
תוכל לחשב בעצמך, להגיע אל התוצאה הרצויה.

ועוד: "לשון מושאל" שייך רק כשיש "משאיל", אף צריך להתאים ל"שואל". לדוגמא;
במיוחס אל אבן עזרא - משלי פרק ט פסוק א:

חצבה עמודיה - לשון מושאל מחוצבי אבן, והטעם על השוואת העמודים בחציבה ובזולתה מן התיקון...

חציבה, הלא באמת שייכת אל עמודי אבן, רק כאן המדובר במשל לחכמה, ולכן הוא לשון מושאל.
או דוגמא אחרת, מצודת ציון - ספר מלכים:

הסעיפים - המחשבות, כמו סעפים שנאתי, והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן:

המחשבות מסתעפות מן הלב, בדיוק כמו הענפים מן האילן. לכן, השְׁאָלה נכונה היא.
אך בעניינינו, באם אין נרתיק לחמה, "להוציא חמה מנרתיקה", הינו מושאל מאיין?! גם מאיין החמה יוצאת?!
לא "השאלה" היא זאת אפוא, אלא "הדבקה"!

[יאיר]

נכון, אז מדובר על גיחון וכוש אחרים לגמרי...(כמו שלשמש אין נרתיק כי איננו רואים אותו)
שכחתי לציין שידוע שיש גן עדן תחתון וגן עדן עליון.

ומה לגבי פישון (נילוס)? גם הוא אחר לגמרי? אז אולי גם פרת וחידקל הם אחרים לגמרי?

אמנם כתוב בראשונים שיש גן עדן תחתון ואינני מתווכח על כך (אף כי מהפסוקים עצמם קשה להוכיח את זה), אני רק אומר על מש"כ הרמב"ן, שלא כ"כ פשוט כיום לקבל את השמועות הללו, שכן הנהרות לא מוליכים אותנו לשום מקום (תסכים אתי שמקורות הפרת והחידקל אינם בהודו), וארצות נחקרו כיום הרבה יותר מאשר בזמן הרמב"ן ואף אחד לא פגש את גן עדן.

כבר סוכם בפורום ששלוש נקודות מורות על ציניות כך שמעולם לא התכוונתי שמדובר בגיחון אחר, כמו שהיית מבין אם היית מדקדק בדבריי בסוגריים.
גן עדן תחתון הוא המתואר בבראשית ואין להתווכח על כך ותו לא. אף אחד לא יכול לפגוש את גן עדן בגלל ששעריו שמורים בלהט החרב עליה העידו ובדיוק כמו שאדם הראשון יכל לראותה רגע אחרי שגורש, כך יתכן שראוה אנשים אחרים לפני כמה מאות שנים
ואם אתה חולק על דבריי, הסבר מדוע ומאיזו נקודת זמן (ממתי) בדיוק לא היה אפשר לראותה ומדוע...

[יאיר]

לגבי חמה מנרתיקה אענה שוב
כמו שהקב"ה יכול להחליט שאת אלה שורפת ואת אלה מרפאת
כך יכול להחליט שלא תשרוף כלל אלא רק תחמם יותר. ופשוט וק"ל

[יאיר]

אם כבר, אתה מקשה על חז"ל...

חז"ל אמרו שבאותו יום הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי לא להטריח את אברהם בהכנסת אורחים

וחז"ל אמרו שלעתיד לבוא יוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונים בה ונשרפים (כמו יתושים, "טזז..טזז")
וצדיקים מתרפאין בה "שמש צדקה ומרפא"
"כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק."

אז כנראה שהקב"ה החליט שבזמן אברהם יהיה חם מאוד אבל זה לא ילהט את הרשעים.

אני מבין שאנחנו מסכימים על כך שהטמפרטורה באותו יום של אברהם אבינו הייתה 87500 מ"צ?

לא

[יאיר]

לגבי לב השמים

דיברה התורה בלשון גוזמא כגון "ערים גדולות ובצורות בשמים" ועוד. או בלשון בני אדם, לשון מושאלת ולשבר את האוזן "עיני ה' אלקיך" וכו'

[הרואה]

לענ"ד גם אם נבאר כרבותינו הסוברים שלכל אגדות חז"ל יש הסבר כפשוטן, לומר שחז"ל התכוונו לאיזו הבחנה מדעית שהתגלתה בשנים האחרונות בהחלט לא מוכרח, ובוודאי שמי שחולק על ההסבר הזה אינו 'מנסה לחפש קושיות נגד האמונה'.
אגב מה תגיד על וההר בוער באש עד לב השמים? גם שם יש לשמים לב עם חדרים שרירים ודופק?

הדבר מפורש במכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ו:

השמים לא היה להם לב - ונתן להם לב, שנ' וההר בוער באש עד לב השמים...

ראה המקבילות.
אף במדרש תהלים - מזמור יט:

השמים יש לו לב לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר וההר בוער באש עד לב השמים...

דברים רבה - פרשת האזינו פרשה י סימן ד:

ד"א, האזינו השמים, א"ר יהושע דסיכנין, מכאן אתה למד שיש לשמים, פה, ולב, ואוזן, פה מנין דכתיב השמים מספרים כבוד אל, ולב מנין דכתיב וההר בוער באש עד לב השמים, ואוזן מנלן דכתיב האזינו...

האנשים מצחיקים בקושיותיהם.
אם "משהו" מהשמש יוצאת מנרתיקה, היא אחת ממאה מהשמש, ברור שהחום בהתאם.
אם "משהו" זו היא אחת מאלף, חומו בהתאם.
"משהו" ממיליון - החום בהתאם, וכן על זה הדרך.
תוכל לחשב בעצמך, להגיע אל התוצאה הרצויה.

ועוד: "לשון מושאל" שייך רק כשיש "משאיל", אף צריך להתאים ל"שואל". לדוגמא;
במיוחס אל אבן עזרא - משלי פרק ט פסוק א:

חצבה עמודיה - לשון מושאל מחוצבי אבן, והטעם על השוואת העמודים בחציבה ובזולתה מן התיקון...

חציבה, הלא באמת שייכת אל עמודי אבן, רק כאן המדובר במשל לחכמה, ולכן הוא לשון מושאל.
או דוגמא אחרת, מצודת ציון - ספר מלכים:

הסעיפים - המחשבות, כמו סעפים שנאתי, והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן:

המחשבות מסתעפות מן הלב, בדיוק כמו הענפים מן האילן. לכן, השְׁאָלה נכונה היא.
אך בעניינינו, באם אין נרתיק לחמה, "להוציא חמה מנרתיקה", הינו מושאל מאיין?! גם מאיין החמה יוצאת?!
לא "השאלה" היא זאת אפוא, אלא "הדבקה"!

לא ענית לי על השאלה.
זה שיש לשמים לב כתוב כבר מפורש בפסוק.
השאלה מה הכוונה בלב הזה, האם הוא כמו לב בשר ודם?
יש שאלה פילוסופית מה ההגדרה של כלב? הרי כל כלב הוא גוף נפרד, והם גם שונים אחד מהשני בפרטים שונים, ועדיין אנחנו מבינים מהו כלב.
השאלה האם יש הגדרה שכל מה שעונה עליה נקרא כלב (קראתי בשם אריסטו שההגדרה נמדדת לפי חומר צורה פועל ותכלית), או שיש מציאות רעיונית של כלב, וכל מה שדומה לזה נחשב כלב (כך קראתי בשם אפלטון).
לענ"ד לא משנה מה נענה על השאלה הזאת, עדיין הלב בשמים שונה מלב בשר ודם שלזה יש דם פיזי, חדרים, וכללים מסוימים שללב בשמים אין אותם.
וכיוצא בזה גם לעניין נרתיק החמה, שלא בטוח שהכוונה נרתיק פיזי שעוטף את השמש.
חוץ מזה יש הבדל גדול בין המקרא שחייב להיות נכון גם כפשוטו, לבין דברי חז"ל שיתכן שחלקם משל, כמו שמפרשים הרבה ראשונים באגדתות דרבב"ח ועוד.

[יאיר]

אמת.

אך אם התורה כותבת משהו שיכול להיות מציאותי (לא "לב השמים") ואפילו ולמרות שלא ראיתי, אבל יש אנשים שמעידים שראו כך ומאמתים את מה שכתוב בתורה, אין סיבה לא להאמין שהדבר יתכן במציאות.

[עקביה]

ואם אתה חולק על דבריי, הסבר מדוע ומאיזו נקודת זמן (ממתי) בדיוק לא היה אפשר לראותה ומדוע...

נקודת הזמן היא - מאז שגורש אדה"ר מג"ע.
ומדוע? כי כך גזר הקב"ה.

[יאיר]

ז"א שאדה"ר לא יכל לראותה רגע אחרי??

אז גם בכלל לא צריך שהיא תהיה שם כי הרי א"א לראותה בכלל

[עקביה]

ז"א שאדה"ר לא יכל לראותה רגע אחרי??

אז גם בכלל לא צריך שהיא תהיה שם כי הרי א"א לראותה בכלל

א. לא הבנתי מה הבעיה. כתוב שאדה"ר ראה את ג"ע לאחר שגורש ממנו?

ב. לא הבנתי את הקשר בין ההנחה למסקנה. ישנו ג"ע תחתון כדי שיראו אותו?
אולי כדי שהנשמות יגיעו אליו לאחר המוות? (דומני שכך כותב הר"ן בדרשותיו).

[יאיר]

א-ב. לראותה את להט החרב המתהפכת השומרת על שערי גן עדן

וכן במשפט זה, כוונתי היתה לחרב:

"ואם אתה חולק על דבריי, הסבר מדוע ומאיזו נקודת זמן (ממתי) בדיוק לא היה אפשר לראותה ומדוע..."

[ענפי_ארז]

עיין בספר שערי אורה לרבינו יוסף גיקטליא מה זה גן ומה זה עדן ותמצאו נחת

[באמונתו]

לא ענית לי על השאלה.
זה שיש לשמים לב כתוב כבר מפורש בפסוק.
השאלה מה הכוונה בלב הזה, האם הוא כמו לב בשר ודם?
יש שאלה פילוסופית מה ההגדרה של כלב? הרי כל כלב הוא גוף נפרד, והם גם שונים אחד מהשני בפרטים שונים, ועדיין אנחנו מבינים מהו כלב.
השאלה האם יש הגדרה שכל מה שעונה עליה נקרא כלב (קראתי בשם אריסטו שההגדרה נמדדת לפי חומר צורה פועל ותכלית), או שיש מציאות רעיונית של כלב, וכל מה שדומה לזה נחשב כלב (כך קראתי בשם אפלטון).
לענ"ד לא משנה מה נענה על השאלה הזאת, עדיין הלב בשמים שונה מלב בשר ודם שלזה יש דם פיזי, חדרים, וכללים מסוימים שללב בשמים אין אותם.
וכיוצא בזה גם לעניין נרתיק החמה, שלא בטוח שהכוונה נרתיק פיזי שעוטף את השמש.
חוץ מזה יש הבדל גדול בין המקרא שחייב להיות נכון גם כפשוטו, לבין דברי חז"ל שיתכן שחלקם משל, כמו שמפרשים הרבה ראשונים באגדתות דרבב"ח ועוד.

כבר שמחתי, שעכ"פ מודים אתם בעיקר ועצם מציאות קיום נרתיק לשמש.
צריך לדעת, שחז"ל שמשו ברוח הקודש, בכל לשונותיהם ומאמריהם, בהלכות ובאגדות!! אם יש קושיות, ודאי החיסרון הוא בנו דווקא, שאיננו מבינים, ואיננו משיגים, ולא בהם ובמשנתם ח"ו.
בעניין הפשט בחז"ל, עיין המצורף פה:

[עקביה]

א-ב. לראותה את להט החרב המתהפכת השומרת על שערי גן עדן

וכן במשפט זה, כוונתי היתה לחרב:

"ואם אתה חולק על דבריי, הסבר מדוע ומאיזו נקודת זמן (ממתי) בדיוק לא היה אפשר לראותה ומדוע..."

בוא נעשה עסק; אתה תסביר לי מה זה בדיוק להט החרב המתהפכת ואז אני אומר לך האם אדה"ר היה יכול לראות אותה.

[יאיר]

במפרשים כתוב שהיא חרב המתהפכת שוב ושוב מלמעלה למטה. אני לא רואה שום מניעה להבין או לראות חרב כזו על אף שמדובר בדרך נס

[עקביה]

ר' יאיר, אני מוכן לממן לך נסיעה להודו, בתנאי שאם לא נתקלת בלהט החרב המתהפכת אתה מחזיר לי את הכסף.

[יאיר]

Screenshot_2021-11-01-09-26-51-1.png (408.29 KiB) נצפה 4308 פעמים

[יאיר]

לא ברור מיקומה המדוייק ולא ברור שניתן לראותה בנקל או לראותה בכלל כיום. זה עדיין לא אומר שלא ראוה בעבר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב איש ספר או הרב עזריאל חושבני שראוי לפצל אשכול זה.

[באמונתו]

לא ברור מיקומה המדוייק ולא ברור שניתן לראותה בנקל או לראותה בכלל כיום. זה עדיין לא אומר שלא ראוה בעבר.

אמת ליעקב - פרשת וארא:

ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם וגו'.
על דבר השאלה מדוע בזמנינו חדלו המכשפים, גם השדים נעלמו, וכן הדיבוקים שספרו לנו אבותינו, וכן כל מיני החכמות הנעלמות היכן הם. נראה לי, דבאמת מה שסידר לנו השי"ת שיהיה זה לעומת זה, שאילו לא היה כן היתה הבחירה נטולה מאת בעלי השכל. הן אמת שכשהרצון מוליך את האדם אינו רואה אפילו דברים שכליים, אבל בכל זאת מוכרח הוא למצוא איזה מקום לטעות, וכמש"כ הרמב"ן להלן [י"ד פכ"א] שלפיכך הוצרך המקום בעת קריעת ים סוף לרוח קדים עזה כדי שיטעה פרעה ויאמר כי בקיעת הים היא על ידי הרוח ולא ע"פ נס ולכן גם הוא יכול לבוא [אל תוך הים], אבל כשהיו נביאים והיו נותנים אותות ומופתים לקיים דברי ד', אילו לא היו כשפים שגם על ידיהם היה אפשר לעשות מופתים היתה הבחירה בטלה וכמו שעשה פרעה, ואף שאחר כך במכת כנים הודו החרטומים ואמרו אצבע אלקים היא, אמר פרעה בלבו שיתכן שהחרטמים בדו זאת מפני שלא רצו להודות שמשה גדול מהם בחכמת הכשוף, אבל האמת היא שהוא גדול מהם בחכמה זו.
ולפיכך כל זמן שהיתה נבואה היו מופתים נעשים על ידי כשפים, ואח"כ מכיון שהיו משתמשים בבת קול היו ג"כ כוחות נעלים חֶצְיָים רוחנים כמו שֵדִים, וכשהיו בעלי מופת עדיין היו שדים שהיו מגלים רוחניות ממרכבה השחורה, משא"כ כשחדלו בעלי מופת נעשה הכל רק גשמיות בלבד ומעתה רק השכל והרצון נשפטים ונאבקים. ויתכן שלפיכך ארז"ל [ספרי סוף זאת הברכה] לא קם בישראל כמשה עוד אבל בבבליים קם ואיזה זה בלעם בן בעור, מפני שתהיה הבחירה שקולה, לפיכך בימי משה הוצרכו לבלעם, ודו"ק כי זהו כלל גדול בהנהגה.
ולפיכך יוסף הצדיק, כשאמר לו פרעה [בראשית מ"א פט"ו]: שמעתי עליך תשמע חלום לפתור אותו, השיב לו "בלעדי", כלומר אין זו מחכמתי אלא אלקים יענה את שלום פרעה. וכן דניאל אמר לנבוכדנצר [דניאל ב' פכ"ז]: לא חכימין גו' יכלין להחויה למלכא ברם איתי אלק בשמיא גלה רזין וגו', דלכאו' תקשי למה לו להציל חכמי בבל, והלא בלתי ספק שאותם החכמים הם שאכלו קרצא בי יהודאי וסכנו את חנניה מישאל ועזריה, ולמה לו להצילם. אלא ודאי שכל גילוי ממרום החובה היתה לפרסם בין הגויים מפני שהכשוף והחכמה הם הם שנוצרו לחצוץ בין בני האדם וההשגחה האלקית, וכמש"כ בפרשת ואתחנן [ד' פ"ו]: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'.
ונראה שלפי זה נוכל ליישב את דעת הרמב"ם [בפיהמ"ש פ"ד מע"ז] הסובר שאין לשדים שום אחיזה במציאות וכולם שקר הן, וכבר השיגו עליו הבאים אחריו דהרי רואים אנו בגמרא בהרבה מקומות סיפורים שלמים עם שדים, וא"כ מה יעשה הרמב"ם עם כל הני סוגיות. ולפי מה שכתבתי אפשר שסובר הרמב"ם דבזמן הגמרא, שהיו אמוראים שבכוחם היה להחיות מתים ולחולל נפלאות וכדומה, בהכרח הוכרחו גם לכוחות של השדים וכדומה, כי זה לעומת זה עשה אלקים, ואם כח הקדושה בתוקפו כמו כן כח הטומאה בתוקפו, ורק בימינו שגם הכוחות הרוחניים נעלמו ונמוגו, כמו כן שוב אין אחיזה במציאות לענין השדים, ודו"ק.
ונזכרתי, שכשהייתי בקלם ראיתי שכתב הגר"א ווסרמן זצ"ל בשם החפץ חיים זצ"ל שמעשה הדיבוק המפורסם שהיה בימיו מן הסתם יהיה האחרון, כי ככל שתקטן כח התורה והרוחניות כן תקטן כח הטומאה, עכת"ד. ובאמת אפשר שאפילו בימינו במקומות שנשארו יהודים חדורים באמונה ותמימים במעשיהם שאצלם יהיה גם לכח הטומאה כח נוסף, כי זה לעומת זה עשה אלקים, ודו"ק היטב.

אילת השחר בפרשת נצבים:

[ובמשך הדורות ההסתר פנים הולך וגדל, ושמעתי בשם החזו"א זצ"ל דמה שלא ידוע בזמנינו על אשה מעוברת שמפילה ע"י דריכה על צפרניים שזה מכלל הסתר פנים (ומ"מ בודאי צריך להקפיד על הדין הזה), ויתכן שגם מה שלא מוצאים היום היכן נהר סבטיון, אף על פי שהיום יכולים להגיע לכל העולם, גם זה מכלל ההסתר פנים, ואמרים דהגר"ח מוולוז'ין אמר על הדיבוקים שהיו בזמנו דיגיע זמן שגם זה לא יהי']:

[באמונתו]

... יש שאלה פילוסופית מה ההגדרה של כלב? הרי כל כלב הוא גוף נפרד, והם גם שונים אחד מהשני בפרטים שונים, ועדיין אנחנו מבינים מהו כלב.
השאלה האם יש הגדרה שכל מה שעונה עליה נקרא כלב (קראתי בשם אריסטו שההגדרה נמדדת לפי חומר צורה פועל ותכלית), או שיש מציאות רעיונית של כלב, וכל מה שדומה לזה נחשב כלב (כך קראתי בשם אפלטון)...

הנה דוגמא טובה לדברי הגר"א ז"ל בעניין הפילוספיא "שזורקין אותה לאשפה", ועוד התבטאויות דומות;
מי אמר בכלל שישנה הגדרה לכלב?!
מדוע לא תגיד, כי הכינוי הכולל: "כלב", בכל אותם חיות דומות, אינו מהוּתי אלא הסכֵּמי, כפי שהשפות של אומות כולן הסכמיות, קו המשווה - הסכמי.
כל הפילוסופיה - הכול בלבול מוח, הבל גמור!
רק אצלנו העניינים תופסים מקום, ומקבלים משמעות אמתית, מפני הנ"מ להלכה ולדינא.
לדוגמא, בהגדרת "כלב", משנה היא בכלאים א, ו:

הזאב והכלב, כלב הכופרי והשועל, העזים והצבאים, היעלים והרחלים, הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה:

ושם ח, ו:

כלב מין חיה, ר"מ אומר מין בהמה...

ע"ש במפרשים מה נ"מ.
אף בתלמוד ירושלמי שם - פרק א הלכה ו:

הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים, ודלא כר' מאיר, דרבי מאיר אומ' כלאים, אף על גב דר' מאיר אמ' כלב מין בהמה, מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה, הא כלב עם כלב כופרי, על דעתיה דרבי מאיר כלאים

ממילא, מוכרחים להגדיר, מה נכלל בכינוי "כלב" ומה לא, שכן, נ"מ רבה היא להלכות כלאי הבהמה ועוד.

[עקביה]

שתי הערות על דברי ה'אמת ליעקב':
א. הדיבוקים לא פסקו, אלא שהיום הם בדר"כ מגיעים לפסיכיאטר ולא למגרש דיבוקים.
ב. מש"כ בישוב דברי הרמב"ם יכול אולי להיאמר, אבל הרמב"ם עצמו ודאי לא סבר כך. די לראות את דברי המאירי (ההולך בשיטת הרמב"ם) בכל אותן סוגיות.

[באמונתו]

בעניין גלגולים ודיבוקים בזמן הזה, עיין המצורף פה:

[אראל]

בעניין גלגולים ודיבוקים בזמן הזה, עיין המצורף פה:

הדיבוקים בזמן הזה באמעריקא.... [צילום מן הקדמת ספר 'עצי לבנון' ח"ד [להה"צ מסאסוב זצ"ל] (יש באוצר):

[באמונתו]

בעניין גלגולים ודיבוקים בזמן הזה, עיין המצורף פה:

הדיבוקים בזמן הזה באמעריקא.... [צילום מן הקדמת ספר 'עצי לבנון' ח"ד [להה"צ מסאסוב זצ"ל] (יש באוצר):

יישר כוח! ברור שאמריקה היא מלאה דיבוקים ועוד.

[הרואה]

... יש שאלה פילוסופית מה ההגדרה של כלב? הרי כל כלב הוא גוף נפרד, והם גם שונים אחד מהשני בפרטים שונים, ועדיין אנחנו מבינים מהו כלב.
השאלה האם יש הגדרה שכל מה שעונה עליה נקרא כלב (קראתי בשם אריסטו שההגדרה נמדדת לפי חומר צורה פועל ותכלית), או שיש מציאות רעיונית של כלב, וכל מה שדומה לזה נחשב כלב (כך קראתי בשם אפלטון)...

הנה דוגמא טובה לדברי הגר"א ז"ל בעניין הפילוספיא "שזורקין אותה לאשפה", ועוד התבטאויות דומות;
מי אמר בכלל שישנה הגדרה לכלב?!
מדוע לא תגיד, כי הכינוי הכולל: "כלב", בכל אותם חיות דומות, אינו מהוּתי אלא הסכֵּמי, כפי שהשפות כולם הסכמיות, קו המשווה - הסכמי.
כל הפילוסופיה - הכול בלבול מוח, הבל גמור.
רק אצלנו העניינים תופסים מקום, ומקבלים משמעות אמתית, מפני הנ"מ להלכה ולדינא.
לדוגמא, בהגדרת "כלב", משנה היא בכלאים א, ו:

הזאב והכלב, כלב הכופרי והשועל, העזים והצבאים, היעלים והרחלים, הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה:

ושם ח, ו:

כלב מין חיה, ר"מ אומר מין בהמה...

ע"ש במפרשים מה נ"מ.
אף בתלמוד ירושלמי שם - פרק א הלכה ו:

הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים, ודלא כר' מאיר, דרבי מאיר אומ' כלאים, אף על גב דר' מאיר אמ' כלב מין בהמה, מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה, הא כלב עם כלב כופרי, על דעתיה דרבי מאיר כלאים

ממילא, מוכרחים להגדיר, מה נכלל בכינוי "כלב" ומה לא, שכן, נ"מ רבה היא להלכות כלאי הבהמה ועוד.

כל מה שכתבת נכון אבל אינו קשור לנידון שדיברתי, טענו חיטים והודו לזכר קדשו.
אגב אדוננו הגר"א בעצמו לקח את חומר צורה פועל ותכלית...

[יאיר]

שתי הערות על דברי ה'אמת ליעקב':
א. הדיבוקים לא פסקו, אלא שהיום הם בדר"כ מגיעים לפסיכיאטר ולא למגרש דיבוקים.
ב. מש"כ בישוב דברי הרמב"ם יכול אולי להיאמר, אבל הרמב"ם עצמו ודאי לא סבר כך. די לראות את דברי המאירי (ההולך בשיטת הרמב"ם) בכל אותן סוגיות.

סופסוף אנחנו מסכימים על משהו (שני הסעיפים!)
ואגב יש כמה דיבוקים בארץ (ובעולם) שהגיעו בסוף לרב מקובל והיה טקס..