עובדיה חן כתב:הוא העיד על אביו שאמר שלא לומר תחנון ביום העצמאות?
פלוריש כתב:אני חושב שדבר מאוד ייחודי אצל רבי יעקב, הוא שאת רוב תורתו מסר לבעלי בתים מבוגרים.
רוב הרבנים מעדיפים ללמד בחורים ישיבות או אברכים, גם בגלל שבגילאים צעירים אפשר להשפיע יותר, וגם בגלל שמדובר בבני תורה ואפשר למסור שיעור ברמה.
לעומתם, רבי יעקב לימד אמנם בכוללים ובישיבות, אך את עיקר תורתו נתן לבעלי בתים מבוגרים, חלקם בעלי ידע מועט ובעלי אורח חיים מסורתי למחצה ולשליש ולרביע (ישיבת חזון יעקב לא היתה ממש ישיבה, אלא בית הכנסת בורוכוב על עשרות השיעורים השונים שנמסרו בו).
ורבות ונצורות יצאו מאותם שיעורים. רבים מהם הפכו ליודעי הלכה על בוריה ולמקיימיה, העבירו את בניהם למסגרות חינוך דתיות וכו'.
פרנקל תאומים כתב:פלוריש כתב:אני חושב שדבר מאוד ייחודי אצל רבי יעקב, הוא שאת רוב תורתו מסר לבעלי בתים מבוגרים.
רוב הרבנים מעדיפים ללמד בחורים ישיבות או אברכים, גם בגלל שבגילאים צעירים אפשר להשפיע יותר, וגם בגלל שמדובר בבני תורה ואפשר למסור שיעור ברמה.
לעומתם, רבי יעקב לימד אמנם בכוללים ובישיבות, אך את עיקר תורתו נתן לבעלי בתים מבוגרים, חלקם בעלי ידע מועט ובעלי אורח חיים מסורתי למחצה ולשליש ולרביע (ישיבת חזון יעקב לא היתה ממש ישיבה, אלא בית הכנסת בורוכוב על עשרות השיעורים השונים שנמסרו בו).
ורבות ונצורות יצאו מאותם שיעורים. רבים מהם הפכו ליודעי הלכה על בוריה ולמקיימיה, העבירו את בניהם למסגרות חינוך דתיות וכו'.
כמו אביו הגר''ע זצוק''ל, הלא כן?
אבני גזית כתב:אני מעיד שאביו התפלל כרגיל כמו כל יום, וכמוני עוד עשרות שהתפללו איתו.
אבני גזית כתב:הם שאלו כיצד 'עלינו' לנהוג.
כאן שאלו כיצד 'הוא' נהג.
נחלי אפרסמון כתב:המפללים העידו שבשנותיו האחרונות אמר.
איך מרן הרב עובדיה שליט"א מתנהג ביום העצמאות הוא אומר תחנון או לא ? [...] כ"ג אייר תשע"א
שלום! בבית הכנסת של מרן שליט"א, לא אומרים תחנון ביום העצמאות. שכן הוא מורה לכל שואל. בברכת התורה,
חלמישצור כתב:1. התשובה היא אל ישיבה לצעירים "מעין חיים ושלום" באשקלון. המכתב פורסם וחזר ופורסם שוב ושוב. חיפוש קצר ברשת ימצא אותו ללא המחיקה.
2. באתר הלכה יומית יש תשובה המתוארכת לאותה שנה (כאן):איך מרן הרב עובדיה שליט"א מתנהג ביום העצמאות הוא אומר תחנון או לא ? [...] כ"ג אייר תשע"א
שלום! בבית הכנסת של מרן שליט"א, לא אומרים תחנון ביום העצמאות. שכן הוא מורה לכל שואל. בברכת התורה,
אבני גזית כתב:אני מעיד שאביו התפלל כרגיל כמו כל יום, וכמוני עוד עשרות שהתפללו איתו.
קוץ בן פרח כתב:דמאי כתב:מורדי את הכובע שאין לי בפני סופר בקהילה..
אם כן באמת יש לעיין טובא בדברי המהרש"ל מה הדמיון לגר, שם ברית המילה הופכת אותו מגוי ליהודי ועל כן הוא נחשב כקטן שנולד..
למעשה יש לעיין בדבריו, האם רק ברית המילה נחשבת ללידה, או גם הלידה עצמה..
וכגון שהילד נולד לאחר שנפטר מישהו מהמשפחה, האם נאמר שהתרפאה כל המשפחה,
ואם לאחר מכן נפטר עוד מישהו, ואז ערכו לקטן ברית מילה, נתרפאה המשפחה שניה?
המושג נתרפאה המשפחה מופיע במקור בחז"ל: נולד זכר נתרפאה המשפחה [שבת קה:]. והמהרש"ל רק חידש והוסיף שה"ה מילה, והיינו, דאף אם נולד בשעה שהיה המת חי ורק אחר מיתתתו נימול ג"כ נתרפאה המשפחה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 123 אורחים