האם מישהו עבד על ספרייתו של בעל 'שבט מוסר' ועוד ספרים - ר' אליהו הכהן מאזמיר?
אפילו עבודה חלקית תעזור לי מאוד.
יישר כוח!!
חד ברנש כתב:האם מישהו עבד על ספרייתו של בעל 'שבט מוסר' ועוד ספרים - ר' אליהו הכהן מאזמיר?
אפילו עבודה חלקית תעזור לי מאוד.
וכיון שבא לידי ענין זה, ממה שנוהגים לעשות שולחן של אליהו, אכתוב לך מה שמצאתי מכתיבת יד. ולי המחבר אין נראין דבריו מהטעם שאפרש בס"ד.
וזה לשון העתקת הכתיבה שמצאתי, אבל לא ידעתי מה שמו ומה שם בנו.
אמר הצעיר : ראיתי בקצת בני אדם בישראל, גם במקומנו גם במקומות אחרים, שבזמן שבא עליהם צרה או עונס , נודרים שאם ינצלו יעשו סעודה לאליהו הנביא זצ"ל, בחושבם שבזה ינצלו מצרתם, וסוברים שהוא המחיה מתים והמעשיר, לפי שמצינו שהחייה בן הצרפית וענין כד הקמח ופך השמן שלא יחסר וכו'. וכל כך [נ]שתקע זה בלבם שראיתי מי שרגיל להשים מזמן לזמן חבית של יין שמור לזה הסעודה, וכמעט אוסר אותו על כל אדם עד שיבא שעת המעשה. ומעולם הרבה נצטערתי בזה המנהג, ונראה בעיני כאיסור יין נסך לדבר אחר וכתקרובת עבודה זרה, חס וחלילה. ובאמת שאלתי לרבותי ולכל החכמים שנתחברתי עמהם, אם ידעו טעם לדבר, ולא השיב לי אדם. ואם לא היה אלא שהגוים לעשותו חק לכל אדם בכל שנה, היה ראוי לנו לימנע ממנו. כי ידוע לכל משכיל וידע טעם החכמת, וראה טעם המצות, כי רוב המצות שכתבה התורה אינן אלא כדי להרחיק ממנו חק המינין, כמו שכתב הרב הגדול ז"ל, במורה בחלק שלישי בפרקים ידועים ממנו, ועל זה בא יצחק אבינו ע"ה, ואמר, דעו לאביו שבשמים שאני איני כלום, כדי שלא יעשוהו עבודה זרה, ח"ו, ונלמוד מקבורת משה רבינו ע"ה, כי מה שנאמר: "ולא ידע איש את קבורתו", כדי שלא יעשוהו גוים עבודה זרה, שכשם שנפרע מן העובדים כך נפרע מן הנעבדים, שנאמר: "לעשות בהם שפטים ובאלהיהם". וכן חשש יעקב אבינו ע"ה וצוה ליוסף: "אל תקברני במצרים", כדי שלא יעשוהו עבודה זרה, לפי שנתברכה הארץ בעבורו. והגוים אומרים, שהקב"ה צריך אמצעי ביניהם, לא כן אנו עדת ישראל, אלא "יי אחד ושמו אחד". עכ"ל.
שיף כתב:מה הכונה שלא ידעתי שם בנו , מאן דכר שמיה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב ושא נס יכול לעזור לך.
חד ברנש כתב:עכ"פ מעניין אותי לאתר קטעים נוספים, אם ישנם, בספרי ר"א הכהן, שהביא מ"כתיבת יד" של מחבר ש"לא ידעתי מה שמו ומה שם בנו".
אני חיפשתי ולא מצאתי, וכל המוצא יבורך מן השמים!!
איש_ספר כתב:באוצר גי' 19 תמצא קונטרס אמרי דוסא הכולל חלק מפירוש ר' דוסא היוני על התורה ורש"י, ושם מודה המו"ל לר' חזקי סופר, שגילה כי כל מקום שמביא ר"א האתמרי, בספרו מדרש תלפיות, כתב יד, כוונתו לספר זה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים