אודות פטירתו של חתן הבעש"ט הרה"ק רבי יחיאל מובא בספר 'שמועות-וסיפורים' (ח"א עמ' 15, כאן מובא חלקו הראשון בלבד):
"פעם נסעו הבעש"ט עם חתנו הצדיק ר', יחיאל, (שהי' נקרא "דער דייטשל") על חוף הים. בדרך להעיר קרוב לאודסה ירדו השנים לטבול, ויטבע שם ר' יחיאל ויסתלק. שלח הבעש"ט את עגלונו הערל לאודיסה ואמר לו: "אמרו בשמי ליהודי הראשון שתפגוש, שיבוא לכן תיכף ומיד". ויעשה כן העגלון ויבוא אליו יהודי מאודיסה. אמר לו הבעש"ט: "חתני טבע, ויש מצורך לקברו ואינני רוצה שאף אחד ידע את מקום קבורת...".
אלא שסיפור זה משובש לחלוטין.
תאריך פטירתו - כמו מקום קבורתו - של רבי יחיאל איננו ידוע לנו במדויק, יצחק אלפסי בספרו 'החסידות מדור לדור' נוקט שנפטר לערך בשנת תקמ"ד, אבל דבריו חסרי שחר.
היום ידוע לנו שנפטר לכל המאוחר בשנת תקל"ב (כמדומה שהאריך בכך הרב אבי"ש בהיכל הבעש"ט).